שְׁלַל־שָׁוְא שְׁלַל הַכּוֹכָב חֲלוֹמִי לִי שָׁלָל

כִּי הֶעְפִּיל דְּאוֹת וּנְסוֹק נְאוֹת רוּם,

אִם כִּי בִתְפוֹשׂ כַּפִּי בּוֹ הָיָה פָז קָלָל –

שְׁלַל־שָׁוְא שְׁלַל הַכּוֹכָב חֲלוֹמִי לִי שָׁלָל:

הִתְלַקַּח, הִתְרַשֵּׁף וַיִּדְעַךְ עַד צָלָל,

וּבְצָלְלוֹ – אֵין בְּכַף יָדִי מְאוּם!

שְׁלַל־שָׁוְא שְׁלַל הַכּוֹכָב חֲלוֹמִי לִי שָׁלָל

כִּי הֶעְפִּיל דְּאוֹת וּנְסוֹק נְאוֹת רוּם.