כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנֹן.

בֹּאִי אִתִּי מִלְּבָנֹן.

אֲנִי מֶעֲבֹדָה מְלֻכְלָכָה,

וְהֵם מְכַבְּסִים לְבָנִים.

שְׁלִיחִים לֹא־קְרֻאִים בְּלֶבַנְט לְבָנֹן

שְׁלִיחִים קְרֻאִים יִקָּרֵא לָהֶם.

קַוֵּה לְצֵרֻפִים בַּבַּלַגַן.

יַחֵל לִמְשֻׁלָּח שֶׁל מָקֹם.

מִסִּינַי נָתַן יָד לְיָם תִּיכֹן

וְיָם תִּיכֹן נָתַן יָד לְיַם סֻף

וְיַם סֻף נָתַן יָד

לִלְבָנֹן

אֲחֹתִי

רַעְיָתִי

יֹנָתִי

תַּמָּתִי קֻמִי

לָךְ לְבָנֹן

יָפָתִי לָךְ

קֻמִי לָךְ

וּלְכִי לָךְ.

כֹּתֵב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ:

מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה

שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה.

מַה זֶּה שַׁיָּךְ לָנוּ?

סִלְחִי מְדִינָה. כֵּוָן

שֶׁאַתְּ נִזְכֶּרֶת בְּשִׁיר

הַשִּׁירִים – אַתְּ חֵלֶק

מִמֶּנִּי.

מַה זֹּאת אֹמֶרֶת?

“פִּתְחִי לִי רַעְיָתִי”.

זֶה קֵרֵב אֶת הַיָּד

לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת.