נָסַעְתִּי עַל הַבֶּרֶךְ הָעֲגֻלָּה שֶׁל הָאָרֶץ

לְיָם הַמֶּלַח. הַנֹּף לֹא מִטֻפָּח. פָּתֻחַ. אֶבֶן

כְּבֵדָה אַחַת עַל אֶבֶן כְּבֵדָה שְׁנִיָּה מֻנַּחַת פִיזִי כְּמוֹ הַר נֹשֵׂא

הַר עַל הָעֹרְפְּ. גַּם עָרְפַָּה חָזְרָה פֹּה אֶל הָעֹרֶף.

הָלַכְתִּי עוֹד בִּשְׁנַת 1928 בַּדֶּרֶךְ בְּוָאדִי

קֶלְט. לִהְיֹת מִדְבַּר אֲבָנִים – מִדְבַּר יְהֻדָה תָּמִים.

הָרֵי מֹאָב כְּמוֹ כִּכְּרֹת לֶחֶם חֻם – רֻת

אַנְשֵׁי עֵין גֶּדִי לֹא מִשְׁתַּזְּפִים מַהֵר – הַשֶּׁמֶשׁ רְחֹקָה.

ישְׁבִים בְּצֵל יָם הַמֶּלַח.

אֲדָמָה שֶׁלּוֹ נָמֻךְ מִגָּבֹהַּ.

יֵשׁ מְקֹמֹת שֶׁהִתְיַבְּשֻׁ. אָז זֶה

קְלִפָּה שֶׁל שִׁקְמָה.

שֶׁבַּגֹּבַהּ הַקַּרְנַיִם – זֶה מִפְּנֵי צֵל יָם הַמֶּלַח.

הַיַּמָּה שֹׁטְפָה רַגְלֵי אֶרֶץ לְמַטָּה לְמַטָּה – לֹא לְחִנָּם:

לְמַלֵּט בִּשְׁבִיל הָאָרֶץ יְסֹדֹת.

לְגַלֹּת אֶת הַמְּלֻחִי־אֶרֶץ שֶׁל הַקִּיֻּמִיֻּת.

מִלְּיַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁמֶשׁ נִמְלַט.

וְסִבֵּב אֶת הַזֶּרֶם הַמְּלִיחִי לְמָקֹם

נָמֻךְ עֹד נָמֻךְ יֹתֵר. לִהְיֹת

נִמְלָט כִּמְעָט.

הַטֶּבַע הַפָּעִיל

בְּצַד הָאָדָם הַפָּעִיל

לֹא נִתְבָּרֵר

מַה מַּעֲשֵׂהֻ כָּאן.

הָיָה אִישׁ אֶחָד בְּ־1928 בְּמִדְבַּר יְהֻדָה

וְרָצָה לְמַשֵּׁשׁ תַּפֻּחַ מֵעֲצֵי הַיַּעַר, וְלֹא מָצָא.

אִישׁ אֶחָד קָרָא, בְּקֹל אֲבָנִים בַּמִּדְבָּר, בְּחֹם וְכִמָּהֹן,

וְלֹא מָצָא. כִּי הִיא עָרְפָּה.

כט תמוז תשמב, 20 יולי 1982