יְהִי אֹר – וַיַּרְא כִּי טֹב.

יִקָווּ הַמַּיִם תַּחַת הַשָּׁמַיִם – וַיַּרְא כִּי טֹב.

יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם – שֶׁרֶץ! – וַיַּרְא כִּי טֹב.

עַל כָּל דָּבָר בַּבְּרִיאָה

כָּתֻב כִּי טֹב.

רַק עַל הָאָדָם כָּתֻב “לֹא טֹב” (הָרַבִּי מִמּוֹדְזִיץ).

הָרַבִּי לְבֵית הַחֹלִים נִלְקַח.

וְהֻחְזַר כִּלְעֻמַּת שֶׁנִּלְקַח.

כִּי שָׁהָה נֵס:

לְרִקֻּדִיל הַמִּצְוָה הֻחְזַר.

הִשְׁלִיךְ קְצֵה אַבְנֵט לְיָדָהּ שֶׁל כַּלָּה.

לְסֹבְבָה לְסֹבְבָה. בָּכְתָה.

אֱלֹהַי רַק מְחָק שְׁלשׁ אֹתִיּוֹת מָוֶת.

שְׁנֵי נְצָחִים נָתַתָּ.

תַּן לִי אֶחָד לְחָיַיִם.

מִשָּׁם לֹא אֻכַל לְהָרִים רֹאשׁ.

לֹא אֵאָמֵן לַעֲזֹב אֶת הָעֹלָם.

הָעֹלָם כֻּלּוֹ אֱמֶת. תֵּל־אָבִיב. הַחַקְלָאוּת.