אֶת הָאֲדָמָה הֻא שָׁטַף

מִן הַמֶּלַח. חֹרְשַׁת דְּקָלִים, תְּאוֹ חֲצִי הַבֶּטֶן בַּמַּיִם, עָמֹק נָטַע

בַּמֶּלַח. מְתֻקִים תְּמָרִים, מְתֻקִים עָשָׂה

מִמֶּלַח.

מְנַחֵם פֶּרְלְמֻטֶר וַאֲנִי

קָפַצְנֻ וְאָמַרְנֻ:

מִי שֶׁאָמַר וְעָשָׂה הָעֹלָם,

עָשָׂה זֹאת לֹא בְּמַאֲמָץ קַל.

עֹרְקֵי צַוָּארוֹ

נִמְלְאֻ דָּם.

גִּידֵי פַּחֲדָיו

קָשִׁים.

מְנַחֵם פֶּרְלְמֻטֶר

מַבִּיט בָּעֲרָבָה.

מְסַפֵּר סִפֻּר:

הָיְתָה תְּעָלָה.

חִלֹּנִי וְדָתִי

צֻוֻ לִקְפֹּץ.

לֹא יַעַבְרֻ –

יֵהָרְגֻ. קָפְצֻ.

שָׁאֲלֻ: – “אֵיךְ”

וְ“נֻ? נֻ?”

הַחִלֹּנִי אָמַר:

– "אֲנִי קָפַצְתִּי.

כֵּן – כֵּן,

לֹא – לֹא".

הַדָּתִי אָמַר:

– “וַאֲנִי קָפַצְתִּי אֵלֶיךָ”.