תּוֹכִי נַחְבֵּאת לָשֶׁבֶת.
חֶבְיוֹנֵךְ אֵיכָה אָבוֹא?
אָזְנִי לְבַת־קוֹלֵךְ קַשֶּׁבֶת,
עֵינִי אַךְ עַד דְּמוּתֵךְ תָּבוֹא.
לוּ מִתּוֹכִי אֵלַי הִגַּעַתְּ,
לוּ לִימִינִי נִצַּבְתְּ, הָלַכְתְּ.
לוּ בַךְ יָדִי יָכְלָה לָגַעַת,
לוּלֵא דִמְיוֹן עָלַי הִלַּכְתְּ.
הַפְּנִימִית. הַלּוּטָה כְשֹׁרֶשׁ.
הַלְּבָבִית. קְצֵה גְבוּל קִרְבָתֵךְ!
אֵיכָה אֶעֱקֹר, אֶעֱקֹר הַשֹּׁרֶשׁ
רִחוּקָךְ הִכָּה בִקְרֵבוּתֵךְ?
אֵיכָה אֶקְרָא לָךְ דְּרוֹר מֵרֹחַק
וְלֹא קָרָאתִי מֵחֶבְיוֹן.
סִנְוְרוּ נַפְשִׁי חֶבְיוֹן וָרֹחַק
כְּדִמְיוֹן לִפְנִים מִן הַדִּמְיוֹן.