בִּמְקֹם שֶׁבַּבַּיִת יָבִיאֻ לָנֻ אֶת הָרֹפֵא אוֹ סְגַן הָרֹפֵא

אֶת הָרְפֻאֹת וְאֶת הַמִּשְׁחֹת בְּעֵת חָלְיֵנֻ – אָנֻ נִשְׁאַרְנֻ לְבַדֵּנֻ

לָלֶכֶת, מְקֻבָּצִים וּמְנֻמָּרִים מִכָּל הָאֲרָצֹת, אֶל הַגְּדֹלָה

הֶחָצֵר שֶׁל הֲדַסָּה תֵּל אָבִיב.

הֶחָצֵר הַגְּדֹלָה וְהַיְדֻעָה מִשְּׁנֹת הָעֶשְׂרִים, “הֲדַסָּה” תֵּל אָבִיב שֶׁמַּכְנִיסִים

לַחֲדַר מִיֻּן בִּרְחֹב בַּלְפוּר וּמֹצִיאִים בִּרְחֹב מַזְאֶ"ה, מֵהֶחָצֵר, שֶׁרִצְפָּתָהּ חֹל תֵּל

אָבִיב מְדֻשְׁדָּשׁ, שֶׁל תֵּל אָבִיב הַקְּדֻמָה, שֶׁהָיֻ בָּהּ צְרִיפִים לְכָלְלֵי מַחֲלֹת:

מַלַרְיָה טְרֹפִּיקָה וְטֶרְצְיַאנָה, פַּפַּטַאצִ’י, מַחֲלֹת עֵינַיִם, דִּיזֶנְטֶרְיָה, חֹלֵי

רֵאֹת, מַחֲלֹת עֹר – לְחֹלִים שֶׁבָּאֻ מִשָּׁמַיִם נְמֻכִים וְשֶׁמֶשׁ גְּבֹהָה לְשָׁמַיִם גְּבֹהִים

וְשֶׁמֶשׁ קְרֹבָה. הָיָה רֹפֵא עֵינַיִם גָּבֹהַּ לְכָל גֹּבַהּ. וְד"ר בָּרֻכִין, סַבְּרַא בְּמִבְטָא

“רֵישׁ” שֶׁל יְלִיד הָאָרֶץ. – “ד”ר בָּרֻכִין, יֵשׁ לִי שַׁחֶפֶת!" – "לָמָּה לְךָ שַׁחֶפֶת?

שְׂפָתֶיךָ אֲדֻמֹּת מִדַּי בִּשְׁבִיל חֹלֵה שַׁחֶפֶת!"

עַכְשָׁו הֶחָצֵר בְּנֻיָה מִבְנִים תַּת־קַרְקָעִיִּים, מִבְצָרִיִּים, מִקְלָטִיִּים וּבָהֶם חֲדָרִים

מְעֻגָּלִים, בְּלִי דְּלָתֹת. בְּכָל מִפְנֶה עֹמֶדֶת מְכֹנָה־שֻׁלְחָן. בַּתִּקְרָה, תָּלֻי עַל

גַּלְגַלֵּי הֲזָזָה עַל פַּסִים, פְּרֹזֶ’קְטֹר־שִׁקֻּף לְכָל גֻּף וָעֵבֶר. עַל הַתִּקְרָה תָּלֻי כְּמוֹ

לֻלָאָה לְתַלְיָן לִתְלֹת עָלֶיהָ נִדֹּן לִתְלִיָּה. הַחֲדָרִים רֵיקִים. רַק נֻרָה דֹּלֶקֶת לְבַד.

קִירֹת לְבָנִים. חֲלָקִים. מְעֻגָּלִים. שֶׁקֶט וּדְמָמָה. הַכֵּלִים לֹא דֹּמִים לְכָל כְּלֵי

אָדָם, שֶׁאָדָם חַי אִתָּם. לֹא לְמַזְלֵגֹת. לֹא לְסַכִּינִים. לֹא לַצַּלָּחֹת. לֹא לְמִסְנֶנֶת,

וְכַיֹּצְאֵי בְּאֵלֶּה. קֹלָב אֶחָד תָּלֻי אַף הֻא זְרֹעַ אַחַת מְעֻקֶּלֶת. הַחֶדֶר דֹּמֶה לַחֲדַר

לֵדָה. לְאָבְנַיִם. דֹּמֶה לַחֶדֶר לְהֹצָאָה לְפֹעַל בְּמִבְצָר עַכּוֹ. הַכֹּל מְצֻחְצָח. הַכֹּל

לָבָן. פַּרְגֹּדִים לְנִּתֻּחַ. וּלְהַסְתִּיר מֵתִים. לַהֲדַסָּה מַכְנִיסִים בִּרְחֹב בַּלְפוּר

וּמֹצִיאִים בִּרְחֹב מַזְאֶ"ה.

בְּאֶחָד מֵאֹתָם לֵילֹת יָמִים שֶׁבָּהֶם

אֻשְׁפַּזְתִּי פִּתְאֹם בְּלִי סִבָּה, רָאִיתִי, בִּמְחִילָה,

אַל יֵחָשֵׁב לִי הַדָּבָר לִבְלִי לְהַאֲמִין לִי, אֶת יַעֲקֹב

אָבִינֻ שֶׁלֹּא רָצָה לְדַבֵּר אִתִּי. מָרָה הָיְתָה הַרְגָּשָׁה.

הִסְתֹּפֵף עִם יְהֻדִים

לְבֻשִׁים חַאלַאטְלֶעךְ, קַאפֹּטֹת חֹל.

מִגַּב אֹתָם רָאִיתִי. גַּם אֹתוֹ, הִסְתֹּדְדֻ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר.

מְכֻוָּן אוֹ לֹא מְכֻוָּן – הִרְגַּשְׁתִּי מָר.

כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינֻ שָׁם,

        עֹד הָיָה לִי

פֶּה. אֲבָל עַכְשָׁו.

שֶׁהֻא בְּחַאלַאטְל.

מְמַשְׁמְשִׁים לִי פֹּה מְמַשְׁמְשִׁים לִי שָׁם.

מֹדְדִים לִי חֹם נְקָבִים נְקָבִים.

לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלֻ יָהּ

וְלֹא חֹלֵי רִמָּה.

הַזְּמַן בָּא

מִמֶּנֻּ בְּעַצְמוֹ. (מֵעַצְמֹהֻ)

מִנֵּיה וּבֵיהּ אָדָם מִשְׁתַּנֶּה.

אָבָק לֹא מִשְׁתַּנֶּה.

הַיֹּם שֶׁאֻשְׁפַּזְתִּי קִבַּלְתִּי מַתָּנֹת.

אֲבָל מַתָּנֹת מְקַבְּלִים וּמַתָּנֹת מְחַלְּקִים.

וַאֲנִי אֵינֶנִּי בַּעַל מְקַבֵּל מַתָּנֹת

וְאֵינֶנִּי בַּעַל מְחַלֵּק מַתָּנֹת.

בֵּין כָּל הַמִּלִּים הַחֲמֻצֹת אֲנִי אֹמֵר מִלָּה

לֹא חֲמֻצָה: "כָּל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְתְּ – אֵיךְ אַתְּ יְכֹלָה

בַּבֹּקֶר כַּסְפִּית לִהְיֹת מֵחֹלֶה לְחֹלֶה?" אֹמֶרֶת לִי הָאָחֹת

מִלָּה עֹד יֹתֵר חֲמֻצָה: “וּמֵאַיִן אַתָּה יֹדֵעַ שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי?”

אִיצָה רִיצָה

אַחְיֹת הֲדַסָּה.

אִיצָה רִיצָה

לְחַיִּים וּלְמָוֶת.

מֶזֶג הָאֲוִיר –:

חֶלְקִית עַד מְעֻנָן.

מַעֲלֹת הַחֹם –:

הָרֵי הַגָּלִיל –:

עִמְקֵי הַצָּפֹן –:

סְבִיב הַכִּנֶּרֶת –:

יְרֻשָׁלַיִם וִיהֻדָה –:

בַּנֶּגֶב –:

בְּמִפְרָץ אֵילַת –:

בְּבִקְעָת יָם הַמֶּלַח –:

וּבָעֲרָבָה –:

וּבִפְנִים בָּטֻחַ.

אוֹיפְן פְּרִיפֶּעצִ’יק בְּרֶענְט אַ פַייעֶרְל

אוּן אִין שְׁטִיבּ אִיז הַייס.

עַל הַכִּירַיִמְ’ן בֹּעֶרֶת אֵשׁ לָהּ אֵשׁ,

וּבַחֶדֶר חַם.

בְּאֶחָד מֵאֹתָם לֵילֹת יָמִים

שֶׁבָּהֶם אֻשְׁפַּזְתִּי פִּתְאֹם בְּלִי סִבָּה,

בְּכָל בָּתֵּי חֹלִים חַלֹּן נֹטֵף. כָּל הָעֹלָם מֻשְׁלָךָ.

וּבִפְנִים בָּטֻחַ.

מֶזֶג הָאֲוִיר:

אֶתְמֹל יָרַד

קְצָת גֶּשֶׁם וְלִכְלֵךְ אֶת הַכֹּל, שָׁפְכֻ אֶת הָעֹלָם.

וּבִפְנִים נָקִי.