הַלַּיִל דָּבַק בְּלֶחְיוֹ אֶל הָעַיִן,
הָרֶדֶם זוֹחֵל מֵאַלְפֵי נְקָבָיו.
אַךְ יֵשׁ שֶׁפִּתְאֹם יִתְעוֹרֵר מֵאֵי־אַיִן
לָטוּס בִּנְתִיבָה מְפֻיֶּסֶת – כּוֹכָב.
בְּכָל אֳפָקָיו מִתְאָרֵחַ הַקֶּשֶׁב,
מֵמֵס קֶרַח שֶׁקֶט עֲדֶן פֹּה וָשָׁם.
בְּתוֹךְ עֲרוּצִים בֵּין גְּבָעוֹת שֶׁל הַנֶּשֶׁף
זוֹרְמִים הַפְּלָגִים אֶל הָאֹזֶן – יַמָּם.
יָמִים – שׁוּלֵיהֶם בְּדָמִים הִתְחַבָּרוּ,
וְרֶצַח כְּרַעַל בַּדֶּרֶךְ גָּמַל.
הַיּוֹם הִשְׁתַּנָּה, וְהַלַּיִל אַחֵר הוּא
בְּתֶלֶם הַדְּרוֹר שֶׁאֵינוֹ עוֹד מָשָׁל.
עֶמְדָּה. וּדְרִיכוּת בְּתוֹכָהּ מְטַיֶּלֶת
בִּלְבוּשׁ כְּמַהּ שַׁלְוָה שֶׁנִּדְחַף אֶל מָגֵן –
בְּקוּם הַמִּדְבָּר בְּסַכִּין יֵשׁ תַּיֵּל אֶת
פְּסִיגֵי הַבְטָחָה שׁוּב הֵחֵלּוּ נַגֵּן.