¹

דַּרְכִּי לֹא שֶׁלְּךָ הוּא,

נָקִי מֵאָבָק הוּא,

מֵעֹבֶשׁ דַּפֵּי הַצְּמִיחָה.

דַּרְכִּי הוּא הַתֶּסֶס,

אִבִּים שֶׁל יוֹם זֶה הוּא,

וְשֶׁל הַיָּבוֹא, גַּם שֶׁלְּךָ.

        כָּךְ לְאָבִי

        אֶת לִבִּי אָז הִגַּשְׁתִּי

        בְּלִי שֶׁגָּזַמְתִּי קוֹצָיו.

אַבָּא אָז יוֹשֵׁב

עַל צוּקֵי הַמַּחֲשֶׁבֶת,

וְחֹם הַשַּׁלְשֶׁלֶת חִשְּׁלוֹ –

בָּצוּר מוּל טוֹרְנָדוֹת

שֶׁל אָז, שֶׁל עָבָרוּ.

בָּצוּר גַּם מוּל סַעַר שֶׁלִּי.

        עֵינָיו הֵן הַלֶּטֶף,

        עֵינָיו הֵן הַצַּעַר –

        חָלַשׁ בַּשַּׁלְשֶׁלֶת שָׁלָב?

הַיּוֹם כֹּה זוֹעֵק לִי

זַעֲקוֹ שֶׁל קֹהֶלֶת –

חִשְּׁלוּהוּ אֵימִים, עָשָׁן, דָּם.

עִם לֶקֶק פִּצְעֵי

כָּל גּוּפִי, גּוּפוֹתֵינוּ –

בָּרוּר: אֵין חָדָשׁ לֹא נִבְלַם.

        אָבָק מוּל הַתֶּסֶס?

        אִבִּים מוּל הָעֹבֶשׁ? –

        עִמּוּת שֶׁרֵיחוֹ הִתְנַדָּף.

וְרַק הַיַּתְמוּת

גַּם מֵאָב, גַּם מִדֶּרֶךְ,

חֲלַל־זְמַן־וָלֵב לֹא נִסְתָּם.

רַק מֶרֶר נוֹקֵב

עַל קוֹצִים שֶׁפָּצָעוּ,

עַל מֶרֶר שֶׁל אָז וְשֶׁל שָׁם.