אל נא, אלוהי חיי, תשית עלי חטאת כי איני מקבל במלוא הרצינות הראוייה את החיים. הן לולא כך, כלום יכולתי אפילו שעה אחת עמוד בחיים?…
ואל נא, אלוהי חיי, תשית עלי חטאת כי איני מקבל ברצינות את כל־עצמי. הן לולא כך, כלום יכולתי אפילו שעה אחת סבול את עצמי?…
אוי, רבוני הטוב, אין לך נחת ממני בעולמך. והאם לי, אני, יש נחת ממני? – – –