מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הקפות

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַקָּפוֹת / שאול טשרניחובסקי

וּבְבֵית-הַמִּדְרָשׁ רַב הַדְּחָק,

הַחֹם מָה רַב וְהַנְּהָרָה!

וּמָלֵא הוּא מִפֶּה אֶל פֶּה,

וּמְלֵאָה הָעֲזָרָה.

הַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ הָלֹךְ וָרָב:

בַּנַעַר נִדְחַק זָקֵן שָׂב,

לֹא נִקָּה גַם הַ“מִּזְרָח”.


וּפַלְגֵי אוֹר נִשְׁפָּכִים עַל

כָּל פִּנָּה, וְאִם עֲזוּבָה,

מִפַּנַּס-נְיָר, מִמְּנוֹרַת-בְּדִיל,

מִתּוֹךְ כָּל חַרְסִית נְקוּבָה.

וְקוֹל אוֹמֵר: “קוּם הַחַזָּן, קְרָא!”

וּגְדוּד הַנְּעָרִים הִנֵּה בָּא –

יְהוּדִים קְטַנִּים, נָאִים.

הֵם הוֹלְכִים חֶרֶשׁ, הוֹלְכִים לְאַט –

הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים;

בִּיְדֵיהֶם דְּגָלִים: נֵס וָנֵס

וְתַפּוּחָיו הָאַדְמוֹנִים.

מִזִּיו הַנֵּר עַל רֹאשׁ הַנֵּס,

הַשַּׁח, הַנָּע מֵעֵת אֶל עֵת,

גַּם קָרַן עוֹר פָּנֵימוֹ.


וְהַחַזָּן בָּא, הַחַזָּן שָׁר,

הָ“עוֹזְרִים” נָשְׂאוּ קוֹלָם;

הַגַּבַּאי שָׁר, וְהַגִּזְבָּר שָׁר,

אַחֲרֵיהֶם – כָּל הָ“עוֹלָם”:

“טַ-רַהּ-רַ-רַהּ וּבִם-בָּם בָּם!”

כָּל חַיָּט וְרַצְעָן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,

אֲפִילוּ הָ“רַב מִטָּעַם”.


וְעִם סִפְרֵי-תוֹרָה הִנֵּה קְהַל

הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים

בְּכָתְנוֹת שֵׁשׁ וּבְכָתְנוֹת זִיו,

בִּגְוָנִים מְאֹד מַפְלִיאִים.

וְעַל עַטְרוֹת כֶּסֶף וְעַטְרוֹת פָּז

בְּצִלְצוּל עָלֵז, בְּצִלְצוּל עָז

יָרִיעוּ הָרִמּוֹנִים.


הַנּוֹשְׂאִים הוֹלְכִים חֶרֶשׁ, לְאַט,

מַפְלִיגִים בְּזִרְמֵי אָדָם,

שֶׁאוֹחֲזִים בָּם וְנוֹשְׁקִים בְּחֹם

לְסִפְרֵי-תוֹרָה בְּיָדָם

– “תִּזְכּוּ לְשָׁנָה בְּשׁוּבָה!”

– “גַּם אַתֶּם תִּרְאוּ בַּטּוֹבָה!”

אַף קוֹל הַבְּתוּלוֹת עוֹלֶה.


הֵן עוֹמְדוֹת צְפוּפוֹת זוֹ אֶל זוֹ,

הַבְּרִיּוֹת אֵל הַנָּאוֹת,

עַל עַמּוּד שַׁח, עַל סַפְסָל נָע,

וְהַבַּיִת אַךְ גַּן פְּלָאוֹת:

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, עֵינֵי-שְׁחוֹר,

וּכְעֵין הָאֵפֶר, רַבּוֹת-אוֹר,

וּלְחִי – תַּפּוּחַ רַעֲנָן.


הַבַּיִת מָלֵא אוֹר וָחֹם,

וְגִיל וּצְחוֹק וּרְנָנִים:

זֶה שָׂח, זֶה שָׁר, זֶה מַכֶּה: הָס!

וְצוֹהֲלִים כָּל פָּנִים.

וְהַחַזָּן בָּא, הַחַזָּן שָׁר:

"הוֹי, עוֹזֵר דַּלִּים הוֹשִׁיעָה נָא!

וְהָעָם הַמְּבֻסָּם עוֹנֶה.


הידלברג 1901

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

הד"ר מיכאל פרידלנדר

מאת נחום סוקולוב (מאמרים ומסות)

עליך להתוודע אל האיש הזה, בפרט אל האיש הזה, אתה תמצא את האיש הזה – איש כלבבך – אמר לי הפרופיסור רובינשטיין בליידן (הולנד). את הפרופיסור רוזינשטיין, פאר חכמי הרפואה בעולם, ידעתי על פי הפרופסור אופנהיימר, היוריסט המפורסם, שהוא כעת חבר הממשלה בהולנד.

אל תפחדו מפני השמות האלה, ואל תפליגו את ערך ההיכרות הזאת! אין כאן מעשי נסים. איש איש מכם יכול לבוא בדברים עם הפרופסורים האלה. בעוונותינו הרבים – רוזינשטיין איננו; הוא מת לפני איזה שנים. הספידהו חברו אופנהיימר בפסוקים ובניגון של מקונן, והספידתהו אירופה כולה. אופנהיימר יושב בהאג. והוא שמח לשמוע מלה עברית. זה הוא יהודי זקן מעיר גרונינגן. אילו לא נעשה פרופיסור, אזי היה לרב בגרונינגן, ועל כל פנים לחזן, או לבעל קורא. יש לו נטייה אל התיבה. על אודותיו ידובר עוד.

הפרופסור רוזינשטיין, שברא כמעט תקופה חדשה בחכמת הרפואה, היה בנו של “רבי חנה”. הוא היה למדן כאחד היהודים הלמדנים בפולניה, והיה קורא את השיעור לפני הבחורים בני ברלין, או אלה שבאו מערים אחרות ללמוד.

שני לומדים מופלגים היו קוראים אז את השיעור בברלין; ר' יעקב יוסף אטינגר ו“ר' חנה” זה, שהיה אביו של הפרופסור רוזינשטיין, אשר את שמו תמצא בכל אנציקלופדיה.

הפרופסור הזה היה האיש שאמר לי: כשתהיה בלונדון לך אצל פרידלנדר ואמור לו: בנו של “ר' חנה” דורש בשלומך! כבר יודע הוא מה “המסס ובית הכוסות”1.

ואני כבר ידעתי אז את פרידלנדר, שהיה ראש בית מדרש הרבנים בלונדון, ולא ידעתי, מה ענין “ר' חנה”, ומה יחוסו של הפרופיסור המדיציני המפורסם בעולם – אליו. אז ביאר לי הפרופיסור: בימים ההם היו אנשים צעירים מהערים הקטנות באים לברלין. הם באו ללמוד תלמוד והיו אוכלים בית איש יומו, ושומעים את השיעור אצל ר' יעקב יוסף ואצל אביו; אבל יש גם אשר רצו ללמוד חכמות חיצוניות. קראנו להם “אוטודידקטים”, הידעת את המין הזה?


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.