לוגו
מָשִׁיחַ בֶּן-דָוִד
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

(העתקה משפת רוסית, מהמשורר ש. פרוג. P.E. שנת 1882 נומר 28).

“…In schlimmen Tagen glaubte ich manchmal mit eigenen Ohren ein Gerassel zu hören, wie you goldenen Ketten…” (H. Heine).

 

א    🔗

תּוֹך הֵיכָל סַפִּיר בִּמְרוֹמֵי רָקִיעַ,1

בִּמְקוֹם סַהַר בֵּין צִבְאוֹתָיו יוֹפִיעַ,

בְּאַרְמוֹן רָם וְנִשָּׂא, בֵּין סוֹד שַׂרְפֵי מָרוֹם וּכְרוּבֵי שָׁמַיִם, הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים כְּשַׁחַר בָּהִיר בִּימֵי הָאָבִיב, כַּחֲלוֹמוֹת נֶפֶשׁ זַכָּה בִּימֵי הַנֹּעַר, יוֹשֵׁב מוֹשִׁיעֵנוּ:

הוֹדוֹ כַּזַּיִת, כַּהֲמוֹת יָם עִזּוּזוֹ,

כַּסַּעַר – רוּחוֹ עֵת יַמְרִיא לַמָּרוֹם:

שָׁמָּה יוֹשֵׁב מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּשְׂגָּב, וִיחַכֶּה לְקֵץ הַיַּמִין לְהוֹשִׁיעַ לְעַם עוֹלָם: שָׁנִים אַחַר שָׁנִים תַּחֲלֹפְנָה, גַּם דֹּרוֹת עוֹלָמִים יַעַבְרוּ וְהוּא יְצַפֶּה לְיוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, יוֹם הָאֱמֶת וְהַחֹפֶשׁ לְכָל בָּשָׂר: אַדֶּרֶת תְּכֵלֶת מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים תְּכַסֵּהוּ, עַל לִבְנַת תַּלְתַּלֵּי רֹאשׁוֹ תַּזְהִיר עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, וְעַל מָתְנָיו צְמוּדָה חֶרֶב גִּבּוֹרִים, חֶרֶב לַיָי: נוֹרָא וְנִשְׂגָּב הוּא כְּמַלְכֵי קֶדֶם יוֹרְשֵׁי זֵר-הַנִּצָּחוֹן וְהַכָּבוֹד, אַךְ – יָדָיו רֻתְּקוּ בְּזִקֵּי זָהָב!…

מִי זֶה שָׂם זִקֵּי זָהָב עַל יְדֵי מוֹשִׁיעֵנוּ? –

בַּבֹּקֶר יִשְׁפֹּךְ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שִׂיחַ תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי כֵּס אֱלֹהֵי-הַצְּבָאוֹת, כִּי יָחוֹס עַם עָנִי וָדָל: כְּטַל שְׁחָקִים תְּשׁוֹבֵב הַתְּפִלָּה נַפְשׁוֹ וּתְאַמֵּץ לִבּוֹ לְחַכּוֹת לְיוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם תְּשׁוּעָה לְעַמּוֹ הָאָהוּב: מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן יָשִׁירוּ עֲלֵי נֵבֶל וְכִנּוֹר הַשִּׁירָה הַנִּפְלָאָה, שִׁירַת הַחַיִּים וְהַחֹפֶשׁ…

"סַהַר כּוֹכָבִים גַּם עָבֵי שַׁחַק

יַאֲזִינוּ קוֹל הַשִּׁירָה הַקְּדוֹשָׁה":

אָז יְסַלְסְלוּ תַּלְתַּלֵּי רֹאשׁוֹ בֶּהָדָר, יְסוּכוּם בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְיָשִׂימוּ עָלָיו נֵזֶר מַלְכוּת וְאַדֶּרֶת תִּפְאֶרֶת: אַחַר הַצָּהֳרַיִם יַעֲמִיק חֵקֶר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: לִפְנוֹת עֶרֶב יִקְרָא לְפָנָיו הַמַּלְאָךְ מֵעַל סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת כָּל מִקְרֵי תֵבֵל, אֲשֶׁר לְשִׁמְעָם יוֹפִיעַ לִפְעָמִים צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו וְלִפְעָמִים יָנִיעַ רֹאשׁוֹ בְּתוּגָה חֲרִישִׁית: אָמְנָם עֵת אָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה כִּי שָׁם עַל הָאָרֶץ אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ מֻכִּים וּמֻרְדָּפִים, כְּבוֹד נְשֵׁיהֶם חֻלַּל וּבְנוֹתֵיהֶם נְתוּנוֹת לְחֶרְפָּה בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, וּכְקֶטֶב יָשׁוּד צָהֳרַיִם יֶהֶרְסוּ וְיָשֹׁסּוּ, יַשְׁמִידוּ וְיִשְׂרְפוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וּרְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּזֵעַת אַפַּיִם וּבְדַם לְבָבָם: אָז יַעֲלֶה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וַחֲמָתוֹ כְּאֵשׁ צָרָבֶת: כִּידוֹדֵי אֵשׁ מֵעֵינָיו יִתְמַלָּטוּ, שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַלְּבָנוֹת תְּסַמֵּרְנָה וְרֶטֶט תִּתְקְפֵהוּ וְכֻלּוֹ נִרְעַשׁ וְנִדְהָם: כָּאַלּוֹן עֵת יַעֲבוֹר עָלָיו שַׂעַר קָטֶב וְכִכְפִירָה אֲיוּמָה עֵת יָשֹׁסּוּ גוּרֶיהָ לְעֵינֶיהָ: שְׁאָגָה לוֹ אָז כַּלָּבִיא וּמִקּוֹל אַנְחוֹתָיו הַמִּתְפָּרְצוֹת מִלִּבּוֹ מוֹסְדוֹת שָׁמַיִם יִרְגָּזוּ: בְּשֶׁצֶף קֶצֶף וַחֲמַת רוּחַ אַדִּיר מֵהַרְרֵי טֶרֶף יִשְׂתָּעֵר מִמְּקוֹמוֹ לָרֶדֶת עַל הָאָרֶץ: בְּיָדוֹ חֶרֶב נְטוּשָׁה וְקוֹלוֹ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ לְהוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ הָאֻמְלָל הֶעָשׁוּק וְהָרָצוּץ בְּלִי מִשְׁפָּט, וְחֶפְצוֹ לֹא הָיָה שָׁב אָחוֹר: כְּרַעַם נוֹרָא עָבַר קוֹלוֹ עַל רֹאשׁ פַּרְעוֹת עָרָיו, כַּבָּרָק הִבְרִיק לַהַט חַרְבּוֹ לְעֵינֵי צוֹרְרָיו וַיַּכְנַע לְפָנָיו כָּל אַפְסֵי אָרֶץ: לְעֵינֵינוּ נָקַם נִקְמַת דָּמָיו הַשָּׁפוּךְ בְּחַרְבּוֹ, חֶרֶב לַיָי חֶרֶב נוֹקֶמֶת: לוּלֵא אֲהָהּ לוּלֵא הָיוּ יָדָיו אֲסוּרוֹת בְּזִקֵּי זָהָב: קוֹל אֲנָחָה נוֹרָאָה יִתְפָּרֵץ מֵעִמְקֵי לְבָבוֹ כִּי לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ: יָדָיו הַנֶּאְדָּרוֹת בַּכֹּחַ אֵין אֱיָל הֵמָּה לְחַלְּצֵהוּ מִמֵּצָר: מִבְּלִי כָל תִּקְוָה יִפּוֹל עַל מִשְׁכָּבוֹ, יַחֲבֹש פָּנָיו בְּטָמוּן בְּכַפּוֹת יָדָיו וְיִבְכֶּה מִבְּלִי הֲפוּגוֹת…

וּדְמָעוֹת חַמּוֹת תִּשְׁטֹפְנָה

כִּפְלָגִים עַל כּוֹכְבֵי זֹהַר

כּוֹכְבֵי רום כָּבוּ, הוּעָמוּ

עַל הַתְּכֵלֶת בִּשְׁמֵי טֹהַר;

וּבְדִמְעַת לַיִל נַקְשִׁיבָה

קוֹל רַעַשׁ זִקֵּי מוֹשִׁיעַ,

גַּם קוֹל אַנְחוֹתָיו מִמֶּרְחָק,

עֵת תֵּבֵל תִּישָׁן, תַּרְגִּיעַ…

יְדֵי מִי עָשׂוּ זִקֵּי זָהָב אֵלֶּה, זִקִּים נוֹרָאִים וַאֲיֻמִּים: מִי זֶה שָׂם אוֹתָם עַל יְדֵי מוֹשִׁיעֵנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּמְנָת חֶבְלֵנוּ מִנִּי אָז אַךְ עַבְדּוּת נִצַּחַת וּתְלָאוֹת נוֹרָאוֹת: אַךְ גָּלוּת וּנְדוֹדִים בֵּין מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם עַל אֶרֶץ נָכְרִיָּה: הַזִקִּים הָאֵלֶּה הָעוֹצְרִים בִּידֵי מוֹשִׁיעֵנוּ לְמַלְּאוֹת תְּעוּדָתוֹ הַנִּשְׂגָּבָה מִי זֶה עָשָׂמוֹ?

אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנִים תִּתְעוֹרַרְנָה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה וּכְרוּחוֹת-לַיִל תַּעֲבֹרְנָה לְפָנֵינוּ: דִּבְרֵי יְמֵי עַמֵּנוּ מִשְּׁנוֹת קֶדֶם יָשׁוּבוֹ וְיִחְיוּ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ לְהַגִּיד לְיַעֲקֹב פִּשְׁעוֹ וּלְבֵית יִשְׂרָאֵל חַטָּאתוֹ: רְפָאִים שׁוֹכְנֵי קֶבֶר אֵלֶּה שָׁבוּ עַתָּה לִתְחִיָּה וּמַרְאָם אָיוֹם וְנוֹרָא: עוֹד פִּצְעֵיהֶם הָאֲנוּשִׁים לֹא חֻבָּשׁוּ, עוֹד עִקְבוֹת דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן עָלֵימוֹ: הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת הָאֵלֶּה תּוֹשַׁטְנָה לָנוּ יְדֵיהֶן וְשִׂפְתוֹתֵיהֶן הַשְּׁחוֹרוֹת תַּבַּעְנָה בִּדְמָמָה: אַתֶּם רַק אַתֶּם עֲשִׂיתֶם הַזִקִּים הָאֵלֶּה, אַתֶּם אֲשֵׁמִים בְּגוֹרַלְכֶם הַמַּר וּבְגָלוּת הַחֵל הַזֶה אֲשֶׁר עוֹד לֹא בָא קִצּוֹ!…

נוֹרָא הַמִּשְׁפָּט הַזֶה וּמִי יְכִילֶנּוּ: כְּחוֹלֶם פַּעַם יִפְעַם הָרוּחַ וְיָשִׂים מוּעָקָה בְּלֵב אָנוּשׁ: סוּרוּ, סוּרוּ, רוּחוֹת! שְׁאוֹל אִם גַּם חַיֵּינוּ מְעֻלָּפים בְּאֹפֶל וְתוּגָה, אַךְ אוֹצָר נֶחְמָד יַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֵׁנוּ: הָאוֹצָר הַזֶה הֵמָּה דִבְרֵי יָמֵינוּ, יְמֵי קֶדֶם הַנִּשְׂגָּבִים וְהַנִּפְלָאִים: זִכְרוֹן הַיָּמִים הָהֵם יוֹסִיף לָנוּ אֹמֶץ וֶאֱיָל, חַיִּים חֲדָשִׁים וְכֹחַ חָדָשׁ, לְקַוּוֹת לִימֵי אוֹרָה וִישׁוּעָה: סוּרוּ, גְּשׁוּ הָלְאָה, רוּחוֹת נוֹרָאוֹת! אַל תָּסִירוּ מִלְּבָבֵנוּ תַּנְחוּמוֹת אֵל אֵלֶּה:

הַסּוּ וָדֹמּוּ, קוֹל רַעַשׁ הַזִקִּים

גַּם אַנְחוֹת לֵב נִשְׁבָּר, פָּצוּעַ!

קוּמוּ, הִתְעוֹרְרוּ, זִכְרנוֹת עַמֵּנוּ!

מִנָּגְהָם אוֹר לָנוּ זָרוּעַ!…

זִכְרֹנוֹת קְדוּמִים נִפְלָאִים לָנוּ, הֵם יְנַחֲמוּנוּ וִיאַמְּצוּנוּ, לָנוּ לָנוּ הֵם לָנֶצַח:

לִפְנֵי עֵינֵינוּ חִזָיוֹן נִשְׂגָּב וּמְאֹד נַעֲלֶה.

 

ב    🔗

“תורי זהב נעשה לך” אמרה כנסת ישראל לפני הקב“ה: רבש”ע מחול לי על עגל הזהב שעשיתי, אמר לה: כשתעקרהו מלבך. אמרה לו: והלא כבר נטחן ונפזר עפרו, שכן כתיב ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים? אמר לה: וכתיב בתריה: וישק את בני ישראל" (לקוטים מן מדרש הנעלם).

הַס! הִנֵּה קוֹל עַל כָּל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ,

קוֹל שַׁדַּי מִסִּינַי הוֹפִיעַ!

וַיְחִי כֹּל הַיְקוּם, הִתְחַדֵּש כַּנֶשֶׁר,

כַּסַּהַר בִּמְרוֹמֵי רָקִיעַ,

וּבְהַדְרַת קֹדֶשׁ מִמְּעוֹנֵי שָׁמַיִם

אוֹר חָדָשׁ לָאָרֶץ הִגִּיעַ!

שַׁחַר בָּהִיר שָׁלַח קַוֵּי נָגְהוֹ עַל פְּנֵי הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים, עֵת הַחֹפֶשׁ וְהַדְּרוֹר הִזְהִירָה בְּיִפְעָה וָיֹפִי מִפָּנֶיהָ נָעוּ עַמּוּדֵי מִצְרַיִם וְגַלֵּי יַם סוּף אָחוֹר נָסוֹגוּ: לְפָנֶיהָ קָפְאוּ תְהוֹמוֹת בְּלֶב יָם וְתַחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ רָגְזָה הָאָרֶץ: בִּכְנָפֶיהָ הַמַּזְהִירוֹת פָּלְסָה לָהּ נָתִיב בֵּין חַשְׁרַת עֲרָפֶל וַתָּפֶץ סְבִיבָהּ אוֹרָה וְשִׂמְחָה כַּנֶּשֶׁר רִחֲפָה בַמְּרוֹמִים עֲלֵי מֶרְחֲבֵי מִדְבָּר וְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן וּמִשָּׁם נִשְׁמַע קוֹלָהּ לְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשׁוֹכְנֵי אָרֶץ, קוֹל הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה, קוֹל הָאַהֲבָה וְהָאֱמֶת, הָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, עוֹבְדֵי בְפֶרֶךְ דְּרוֹר קֹרָא לָמוֹ וּבְאַוַּת נֶפֶשׁ שָׁאֲפוּ קוֹל הָאַהֲבָה וְהָאֱמֶת

רוּחַ אֵל זֶה בִּלְבָבָם יִפְרָץ פָּרֶץ

וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ:

מַה נִּפְלָא וְנִשְׂגָּב הַחִזָיוֹן הַזֶה!

אַךְ לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּמֹשֶה עָלָה אֶל הָעֲרָפֶל עַל הַר סִינַי: אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה חִכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֵת שׁוּבוֹ וְאֵינֶנּוּ: הָעָם אֲשֶׁר רָאָה אֱלֹהָיו פָּנִים אֶל פָּנִים לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק: הָעָם הַזֶה חָפֵץ לִרְאוֹת תָּמִיד בְּעֵינָיו אֶת הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ: וּבְעֵת אֲשֶׁר עַל שִׂפְתֵי יְאוֹר מִצְרַיִם עוֹד נִרְאוּ אוֹתוֹת הַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, בְּעֵת אֲשֶׁר עַל חוֹף יַם סוּף עוֹד טָרְפוּ הָעוֹרְבִים פִּגְרֵי מִצְרַיִם לְרַגְלֵי הַר סִינַי, הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ:

לִכְתּוֹב עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים

בִּכְתַב אֵשׁ עַל לוּחוֹת אָבֶן:

בִּמְקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶה עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אֱלֹהֵי מַסֵּכָה עֵגֶל זָהָב: עוֹד בְּרֵאשִׁית הֱיוֹתוֹ לְעָם הֵבִין יִשְׂרָאֵל לְהוֹקִיר עֶרֶךְ אֱלֹהֵי זָהָב אֵלֶּה: בְּכָל עֵת צֵאתוֹ לִלְחוֹם בְּעַד קִיּוּמוֹ עִם הֲמוֹן עוֹבְדֵי אֱלִילִים הַמִּשְׁתַּחֲוִים לֵאלֹהֵי זָהָב וָכֶסֶף, בְּצֵאתוֹ לְהַכְנִיעַ כֹּח כָּל שָׂטָן וּמַשְׁחִית אָז נָחוּץ לוֹ עֵגֶל זָהָב לַנְחוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וְלִפְתּוֹחַ לְפָנָיו כָּל שַׁעַר וְכָל לֵב סָגוּר: רוּח הַחֹפֶשׁ, גָּאוֹן–לְאֻמִּי, רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד וְכָהֵנָּה מִלִּים נִשְׂגָּבוֹת בְּלִי כָל רוּחַ יָשׁוּבוּ, יִדֹּמּוּ רֶגַע מִקּוֹל אֱלֹהֵי הַזָהָב וּגְאוֹנוֹ: אַחַת הִיא אִם בְּאַזִיָּה, בְּאֵירֻפָּה אוֹ בְאַמֶּרִיקָה אִוָּה יִשְׂרָאֵל לְמוֹשָׁב לוֹ: אַחַת הִיא אִם אֱלֹהֵי זָהָב אֵלֶּה יֵרָאוּ לְעֵינֵינוּ בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב אוֹ יוֹפִיעוּ לְפָנֵינוּ בִּלְבוּשֵׁי זָהָב וָכֶתֶם, בְּעִנְקֵי סַפִּירִים וּפְנִינִים: יִשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם לְפַלֵּס לָמוֹ נְתִיבוֹת עַל כָּל גֵּיא וָגֶבַע: יַרְתִּיחוּ כְּסִיר מְצוּלָה לַחֲצוֹת גַּלֵּי רַהַב עַל מֵי יַמִּים רַבִּים וְיִפְרְשׂוּ מֹטוֹת כַּנְפֵיהֶם לְהַרְקִיעַ כִּנְשָׁרִים לִשְׁחָקִים בִּמְקוֹם הֲרַת רַעַם וּבָרָק: בְּכָל הֲמוֹן תְּמוּנוֹתֵיהֶם נִרְאֶה כִּי אֱלֹהֵי זָהָב אֵלֶּה לֹא יַכְלִימוּ כָּל הַחוֹסִים בָּם: וּמַה גּוֹאֲלוּ בְּנֵי שֵׁבֶט לֵוִי אֲשֶׁר חָדְלוּ לָצֵאת בִּמְחוֹלוֹת לִכְבוֹד עֵגֶל הַזָהָב וַיִבְחֲרוּ לְחַכּוֹת עַד שׁוּב מֹשֶה מֵהַר סִינַי בְּתִקְוָתָם לִימֵי אוֹרָה, יְמֵי חַיֵּי אֱמֶת וְחֹפֶשׁ, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֱמֶת:

שְׁלֹשֶת אֲלָפִים שָׁנָה חָלְפוּ מֵעֵת עָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֵגֶל הַזָהָב וּמֹשֶה הִדִּיקָהוּ וְלֶעָפָר שָׂמָהוּ: אַךְ נָשׁוּבָה נָּא וְנִרְאֶה אִם אָמְנָם נֶהְפַּךְ לְעָפָר וְאֵינֶנּוּ עוֹד בֵּינֵינוּ: אֲהָהּ! בְּדַאֲבוֹן לֵב נַעֲנֶה לֹא עֵגֶל זָהָב אֶחָד אִתָּנוּ אַךְ רַבִּים, רַבִּים: סְלַח נָא לִי עַל פֶּשַׁע שְׂפָתַי, עַמִּי הָאֻמְלָל: לֹא אוֹתְךָ, עוֹבֵד אוֹבֵד, הָאוֹכֵל לַחְמוֹ בְּזֵעַת אַפָּיו וְדִמְעוֹת עֵינָיו, לֹא אוֹתָךְ, אֵם אֲמֻלָה, גַּלְמוּדָה, וְשַׁכֻּלָה, גַּם לֹא אֶתְכֶם, בְּנֵי עֹנִי, יַלְדֵי רָעָב וְצָמָא אוֹכִיחַ הַפָּעַם: אָזְנַי תִּשְׁמַעְנָה אַנְחוֹתֵיכֶם, עֵינַי תִּרְאֶינָה דִּמְעוֹת עֵינֵיכֶם: צָרַת לְבַבְכֶם גַּם עָדַי תַּגִּיעַ וְעַל לוּחַ לְבָבִי אֶכְתֳּבֶנָה וְאֶשָּׂאֶנָּה כָּל יְמֵי צְבָאִי: לֹא, לֹא אַתֶּם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל זָהָב וְלֹא אַתֶּם שַׂמְתֶּם זִקֵּי זָהָב עַל יְדֵי גוֹאֲלֵנוּ: אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, עָשׂוּ כָל אֵלֶה, אֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּשֵׁם אַחִים תְּכַנּוּם: אֲלֵיהֶם נְטוּיוֹת יְדֵי רוּחוֹת-יְמֵי-קֶדֶם וְלָהֶם תִּכּוֹן אִמְרָתָם: אַתֶּם שַׂמְתֶּם זִקִּים עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אַתּם אֲשֵׁמִים בְּגוֹרַלְכֶם הַמַּר וּבְעַבְדוּת נִצַּחַת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל:

הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבְּכֶם, עוֹבְדֵי אֱלֹהֵי זָהָב: לִבּוֹת קֶרַח וְקִפָּאוֹן רְאוּ אוֹר וְהִתְמוֹגָגוּ רוּחוֹת נִרְדָּמִים כִּרְפָאִים, שׁוּבוּ הִתְעוֹרְרוּ וִחְיוּ: נַפְּצוּ לִרְסִיסִים זִקֵּי–זָהָב מַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם: בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הִתְפָּרַקְתֶּם עֲדִי זָהָב מֵעֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ אֱלֹהֵי זָהָב: תְּנוּ נָא עַתָּה אוֹתָם לֵאלֹהֵי הָאֱמֶת, אֱלֹהֵי הָאַהֲבָה וְהַיּשֶׁר, אֱלֹהֵי הַחֹפֶשׁ הָרוּחֲנִי וַעֲבוֹדַת כַּפַּיִם, אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵלָיו יִתְפַּלְּלוּ עַתָּה כָּל בְּנֵי עַמֵּנוּ.

 

ג    🔗

הִנֵּה יוֹם הַגָּדוֹל, הִנֵּה בָא!

הִנֵּה קוֹל מִמָּרוֹם לַקֵּץ יָפֵחַ…

מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ אוֹר חָדָשׁ זוֹרֵחַ.

מִגַּלֵּי הָרְפָאִים, מֵחָרְבוֹת צִיָּה,

שִׁירָה חֲדָשָׁה תִּקְשַׁבְנָה אָזְנָיִם:

"שִׁמְמוֹת אַדְמַת קֹדֶשׁ שֹׁבְנָה לִתְחִיָּה!

הֵאָסְפוּ, בָּנִים, מִקַּצְוֵי שָׁמָיִם!

שׁוּבוּ שׁוּבוּ אֶל חֵיק אֵם רַחֲמָנִיָּה,

שָׁם תַחֲלֹץ לָכֶם שַׁד, תְּפָרֵשׂ כַּפָּיִם!

שָׁם זִכְרֹנוֹת קֶדֶם עֲלֵי כָל שַׁעַל

יַזְכִּירוּנוּ כִּי שִׁמְשֵׁנוּ עוֹד תַּעַל…

שָׁם יָצִיץ יַעֲקֹב וּפָרַח יִשְׂרָאֵל!…

כְּחוֹלֶה אָנוּשׁ הַשָּׁב לְאַט, לְאַט לְאֵיתָנוֹ אַחֲרֵי הִתְהַפְּכוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ יָמִים וְשָׁנִים כֵּן יָשׁוּבוּ כֹחוֹת חֲדָשִׁים וְחַיִּים חֲדָשִׁים לְלֵב עַם יִשְׂרָאֵל, עַם עוֹלָם, אֲשֶׁר מַחֲלוֹת רַבּוֹת עִוְּרוּהוּ וּמַכְאוֹבָיו עָצְמוּ מִסַּפֵּר; קָשִׁים וּמָרִים הָיוּ שִׁקּוּיֵי מַרְפֵּא אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ יְדֵי הָרוֹפֵא–הַזְּמָן; לֹא צִלְצְלֵי נֹעַם הֱעִירוּהוּ מִשְּׁנָתוֹ אַךְ קוֹל רַעַם וְרַעַשׁ נוֹרָא הֶחֱרִידֵהוּ מִתַּרְדֵּמָתוֹ הָעֲמוּקָה אֲשֶׁר תְּקָפַתְהוּ זֶה מֵאוֹת שָׁנִים וְחִישׁ מַהֵר הִתְעוֹרֵר וַיִּפְקַח עֵינָיו עַל דַּרְכּוֹ: הָעָם הַזֶה אֲשֶׁר הִתְגַּלְגֵּל תַּחַת שׁוֹאָה כְּאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנִים וַעֲצוּם עֵינַיִם הָלַךְ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי הִתְעוֹרֵר עַתָּה כְּגִבּוֹר חָלוּץ לָשׁוּב אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיו בְּחֶשְׁבּוֹן וָדָעַת: זָקֵן וְאִישׁ שֵׂיבָה וּבָחוּר מְלֵא כֹחַ עֲלוּמִים יַחְדָּו הִתְעוֹרְרוּ יַחַד, אָזְרוּ חַיִל לָלֶכֶת קָדִימָה: הָאִישׁ אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה בוֹ נוֹכַח לָדַעַת כִּי לַשָּׁוְא עָמַל וְיָגַע בְּלִי מָנוֹחַ כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה, שְׁנוֹת רָאָה רָעָה עַל אַדְמַת נֵכָר: שָׁוְא נָדַד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וָיָּשֶׂם לֵילוֹת כַּיָּמִים לִמְצֹא טֶרֶף לוֹ וּלְבֵיתוֹ וְלָנוּחַ מֵעֲמָלוֹ בִּימֵי הַחַיּיִם הָאַחֲרוֹנִים וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת עַתָּה קֵדְמָה מִזְרָחָה לְהִנָּפֵשׁ שָׁמָּה מֵעָצְבּוֹוּמִרָגְזוֹ עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ בְּאַחֲרִית יָמָיו: גַּם עוּלֵי יָמִים רָאוּ עַיִן בְּעַיִן כִּי רַק אוֹרוֹת מַתְעִים הוֹלִיכוּהוּ שׁוֹלָל וְרַק בְּרוּחַ דִּמְיוֹנוֹ רָאָה חֶבְלוֹ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת וְהַיֹּשֶר: בְּלֵב טָהוֹר וְרוּחַ נָכוֹן, בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים וּבְאֹמֶץ רוּחַ יִפּוֹל לְרַגְלֵי אִמּוֹ אֲשֶׁר חִבְּלַתְהוּ וַתְּנַטְּלֵהוּ עַל כַּפַּיִם מֵעֵת הֱיוֹתוֹ לְעָם וַיִשָּׁבַע לָהּ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים עַד עוֹלָם סֶלָה:

רוּחַ חָדָשׁ, רוּחַ הַחֹפֶשׁ וְהַדְּרוֹר, רוּחַ אַהֲבַת מוֹרֶשֶׁת קְדוּמִים, רוּחַ אַהֲבַת עֲבֹדַת הָאֲדָמָה, בָּא עַתָּה כְּטַל תְּחִיָּה לְלֵב עַמֵּנוּ הָאָנוּשׁ: הָעָם אֲשֶׁר נָתַן גֵּווֹ לְמַכִּים וּלְחָיָיו לְמוֹרְטִים יִתְנַשֵּׂא עַתָּה עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַמְּלֵאָה חָמָס וָשֹׁד וָנֶהִי וִיכוֹנֵן מְעוּפוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יַנְחֵהוּ שָׁמָּה לִמְקוֹם.

"שָׁם זִכְרֹנוֹת קֶדֶם עֲלֵי כָל שַׁעַל

יַזְכִּירוּנוּ כִּי שִׁמְשֵׁנוּ עוֹד תַּעַל!"

“וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַּנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם!”

קוֹל הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה יִשָּׁמַע עַתָּה עַל מֶרְחֲבֵי אֶרֶץ יְהוּדָה וּמִבֵּין סַלְעֵי קִבְרוֹת חוֹזֵי-יָהּ הַנְּפוּצִים עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ זֹאת יַעֲנֶה הַהֵד לֵאמֹר:

“וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ!”

וּלְקוֹל הַקְּרִיאָה הַזֹאת הַעוֹד לֹא תָשִׂימוּ לֵב עוֹבְדֵי אֱלֹהֵי זָהָב? – שׁוּבוּ נָא לִבּוֹת קֶרַח וְקִפָּאוֹן לִרְאוֹת אוֹר וְהִתְמוֹגָגוּ: תָּבֹאנָה נָא אִמְרוֹת אֱלוֹהַּ אֵלֶּה בִּלְבַבְכֶם לְהָעִיר בּוֹ רִגְשׁוֹת חַיִּים: נַפְּצוּ נָא לִרְסִיסִים זִקֵּי זָהָב מַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם וּתְנוּ חֹפֶשׁ לִידֵי מוֹשִׁיעֵנוּ לְמַלְאוֹת תְּעוּדָתוֹ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּקֹּדֶשׁ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל:

הָרִימוּ דֶגֶל וּשְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה!

שָׁמָּה יַנְחֵנוּ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת!

הַס כָּל בָּשָׂר! הִנֵּה רֹכֵב שָׁמַיִם

כִּימֵי צֵאתֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,

כִּימֵי קֶדֶם עוֹד יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת!…



  1. אהבתו לרעיו היתה הנסבּה לשיריו הראשונים בהחלו להוציא רחשי לבו, וגם בשׁנת תרמ“א היתה לו חתונת ידידו הנאמן, מר שמואל ציז בווארשוּי, נסבה להעיר לכבוֹד רעו מיתרי כנורו, ויחל לכתוב שיר גדול ומאד נעלה, שיר חזיון בחמשה מחזות: ”תּקוה לאֹבד“, ויאמר להעביר כבמחזה את שתי הרוחות המתנגדות: תקוה ותוגה, והרוחות העוזרות על ידן העורכוֹת מלחמה, מלחמתּ הנפש, בּקרב לב האדם, אובד מנער. גדול ונשגב תכן השיר אשר חשב המשורר, אך לא הספיק לכלותו וכתב רק שני מחזות, ואת המחזה השני ”התקווה" הקריב לרעו בּיום חתונתו ושמחת לבּו, גם החזיון הכללי הזה, אשר [מלה בלתי קריאה במקור – הערת פרויקט בן–יהודה]  ↩