בֵּין עֲצֵי הַגַּן הִתְהַלָּכְתִּי,

עִם עָצְבִּי הָרַב נָע וָנָד;

וַחֲלוֹמִי, אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַחְתִּי,

הִתְגַּנֵּב אֶל לִבִּי בַלָּט,

אֲהָהּ, כְּנַף־רְנָנִים נִשָּׂאָה,

מִי לִמְּדֵךְ מִלָּה זֹה, מִי?

הֵאָלְמִי! אִם אוֹתָהּ אֶשְׁמָעָה,

לְבָבִי יִשָּׁבֵר אָז בִּי.

"עָבְרָה לָהּ פֹּה יְפֵה־פִיָּה

וְשָׁרָה בַּמָּקוֹם הַלָּז,

וָאַצִּיל הַמִּלָּה מִפִּיהָ,

הַמִּלָּה כְּזָהָב וּכְפָז".

הֵאָלְמִי, אַל לִי תְסַפֵּרִי,

בְּעָרְמָה תַנְעִימִי בְקוֹל;

לִגְזֹל אֶת עָצְבִּי תֹאמֵרִי,

וְאָנֹכִי לֹא אַאֲמִין בַּכֹּל.