שְׁנֵי גְרֵינַדִּירִים מֵאֶרֶץ הַשְּׁבִי,

מֵרוּסִיָּה שָׁבוּ צָרְפָתָּה,

כִּי בָאוּ לְאַשְׁכְּנַז פָּרְצוּ בִבְכִי,

וְרֹאשָׁם הוֹרִידוּ לְמַטָּה.

שָׁם שָׁמְעוּ הַשְּׁמוּעָה, כִּי נָפְלָה בְאָף

צָרְפַת הַנָּאוָה וְהַגְּדוֹלָה,

כִּי הֻכָּה, כִּי נֻצַּח הַחַיִל הָרָב —

וְהַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ בַּגּוֹלָה.

יַחַד יִתְיַפְּחוּ וְיֶהֱמוּ אָז

לִשְׁמוּעָה כָזֹאת מַעֲצֶבֶת;

הָאֶחָד יְתַנֶּה: "כְּאֵבִי מֶה עָז,

מַכָּתִי אֲנוּשָׁה צוֹרֶבֶת!"

הַשֵּׁנִי מְמָרֵר: "הַמִּזְמוֹר תָּם!

לוּ אִתְּךָ קֶבֶר אֵרֵדָה,

אַךְ אִשָּׁה בַבַּיִת וְיֶלֶד לִי שָׁם,

בִּלְעָדַי הֵן אָבֹד יֹאבֵדוּ".

"לֹא צַר לִי עַל אִשְׁתִּי וְיַלְדִּי הַקָּט,

חֵפֶץ אַחֵר בִּי תוֹסֵס וְעוֹלֶה;

כִּי יִרְעֲבוּ — יֵצְאוּ וְיוֹשִׁיטוּ יָד, —

מַלְכִּי, הָהּ מַלְכִּי בַגּוֹלָה!

"הִשָּׁבְעָה נָא לִי עַתָּה, אָח,

אֲנִי אִם אָמוּת עַתָּה,

אֶת גְּוִיָּתִי לְצָרְפַת קַח,

קְחֵנִי, שָׂאֵנִי צָרְפַתָּה.

"אֶת צְלָב־הַכָּבוֹד עַל שְׁנִי־הַבַּד

שִׂים נָא עַל לוּחַ־לְבָבִי,

אֶת רוֹבִי תָשִׂים לִי בַיָּד,

אֶת חַרְבִּי אֶל קִבְרִי לִי תָבִיא.

"כֹּה אֶשְׁכַּב בַּקֶּבֶר וְאַאֲזִין דֹּם,

כְּעוֹמֵד עַל מִשְׁמָר בִּדְמָמָה,

עַד שָׁמְעִי קוֹל תּוֹתָח יְפַלַּח שְׁמֵי־רֹם,

וְסוּסִים מְגַמְּאִים אֲדָמָה.

"אָז יִרְכַּב גַּם מַלְכִּי עַל־פְּנֵי קִבְרִי גַל,

בֵּין רִבֲבוֹת חֶרֶב וּמָגֵן,

מְזֻיָּן אָז אֶעֱלֶה מִקִּבְרִי וְקַל

עַל מַלְכִּי, עַל מַלְכִּי לְהָגֵן!"