יגוני לב / ר' שמואל הנגיד
וְחָלִיתִי מֵחֳלִי אַלְגֻּדָרִי, וְהוּא הַשְּׁחִין, בְּתַמּוּז שְׁנַת תת“ד (4804; יוני 1044), וְהוּא בְמַחֲנֵה אִסְתִּגָּה הַמָּקוֹם וְהֶעְלִימוֹ מֵמֶּנוּ חָלְיִי עַד אֲשֶׁר הֵקַל מֵעָלַי וְכָתְבוּ לוֹ בָזֶה. וְכָתַב אֵלַי ז”ל אֵלֶה הַבָּתִים:
יְגוֹנֵי לֵב כְּמוֹ חִצִּים שְׁנוּנִים – / וְלֹא הָיָה בְּלִבִּי כֵן לְפָנִים
וְהִנֵּה לֹא מְצָאַתְנִי תְּלָאָה – / וְלָמָּה זֶּה אֲנִי מוֹצֵא יְגוֹנִים?
אֲדַמֶּה כִי יְהוֹסֵף נֶאֱמָנִי / עֲלֵי לִבִּי כְּמַכִּים נֶאֱמָנִים,
לְמַעַן כִּי לְבָבוֹת, כֹּל אֲשִׁר בָּא / עֲלֵי אָהוּב בְּמֶרְחַקִּים, מְבִינִים,
וְשׁוֹאֶה הוּא כְּמוֹתִי יוֹם שְׁמוֹנָה – / וְאֵיךְ נִשָּׂא, וְאֵיךְ נִסְבֹּל שְׁאוֹנִים –
וְאֵין לָנוּ בְּשָׂרִים כַּנְּחוּשָׁה, / וְלֹא כֹחַ כְּמוֹ כֹחַ אֲבָנִים!
וּבַתְּשִׁיעִי אֲנָשִׁים דִּבְּרוּ לִי: / יְהוֹסֵף נֶחֱלָה, מָלֵא שְׁחִינִים,
וְנִלְאָה מִנְּשׂא, עִם אֵשׁ עֲצָמוֹת, / אֲבַעְבּוּעוֹת בְּכָל הַגּוּף וּפָנִים,
וְכִי הוּכַח בְּמַכְאוֹב זֶה שְׁמוֹנָה, / כְּבֵדִים מִן יְמֵי רָעָה שְׁמוֹנִים,
וְרָאשֵׁי כָל אֲשֶׁר בָּאוּ לְבָקְרוֹ / מְקוֹר דִּמְעָה, וְעֵינֵיהֶם עֲיָנִים,
אֲבָל אָמְרוּ: כְּבָר נָפְלוּ קְדָחָיו / וְסָר חֻמּוֹ וְדַמּוּ הַשְּׁאוֹנִים,
וּפָרְחוּ גַרְגְּרֵי נִגְעוֹ, וְיָצְאוּ / עֲלֵי עוֹרוֹ מְפֻזָּרִים לְבָנִים,
וְרוֹאוֹתָיו שְׁמוּרוֹת מִן יְדֵי אֵל / אֲשֶׁר יְשְׁמֹר אֲשֶׁר יִשְׁמֹר אֱמוּנִים.
יְהוֹסֵף, מַחֲלָתָךְ פִּזְּרָה אֶת / תְּנוּמָתִי בְּעֵת אִישִׁים יְשֵׁנִים,
וְנַשַׁתְנִי דְּבַר מִשְׁפָּט וּמִנְהָג / וּמוֹעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת הֲמוֹנִים,
וְקַצְתִּי בַעֲבוֹדַת הַמְּלָכִים / אֲשֶׁר הֵמָּה לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים,
וְחִיַּנִי כְּתָב כָּתְבָה יְמִינָךְ / בְּרִפְאוּתָךְ, וְדִבֶּר בִּי רְנָנִים.
וּמַהְלָלִים, כְּמוֹ צִצֵּי כְּלִילִים, / עֲלֵי מֵצַח זְמַן יִהְיוּ נְתוּנִים,
וְתוֹדוֹת לַאֲשֶׁר הִגְדִּיל עֲשׂה לִי / כְּמִסְפַּר חוֹל וְנִטְפֵי הָעֲנָנִים,
וְנַפְשִׁי, הַמְּלֵאָה מִדְּאָגָה, / בְּבוֹאוֹ, מָלְאָה מִן הַשְּׂשׂוֹנִים.
בְּנִי,,חָלְיָךְ יְבַשֵּׂר – כִּי חֲלָאִים / תְּהִי עוֹשֶׂה לְכַלָּה, וַעֲדָנִים,
וּפֶרַח הַשְּׁחִין שָׂח – כִּי פְּרָחִים / תְּהִי מוֹלִיד בְּיִשְׂרָאֵל נְבוֹנִים,
וְנִקּוּדוֹ יְדַבֵּר – כִּי נְקֻדּוֹת / לְכַלָּה תַעֲדֶה, וּכְלִיל חֲתָנִים,
וְקָרְמָתָם תְּבַשֵּׂר – כִּי רְקָמוֹת / תְּהִי עוֹטֶה בְּחֻפָּה כַסְּדִינִים,
וְתַעַל אֶל שְׂרָרָה, כַּעֲלוֹתָם / עֲלֵי עוֹרָךְ, וְאֶל מוֹשַׁב זְקֵנִים.
שְׁמֹר נַפְשָׁךְ בְּסוֹף חָלְיָךְ וְאָכְלָה / כְּפִי רוֹפְאִים, וְאַל תֵּפֶן לְשׁוֹנִים.
וְאִם תִּמְצָא, בְּחֶמְלַת אֶל רְוָחָה – / קְרָא וּכְתֹב כְּתָבִים נַעֲמָנִים,
לְמַעַן כִּי בְּשִׂכְלָךְ תַּעֲלֶה אֶל / בְּנֵי עַיִשׁ, וְתָשׂר עַל קְצִינִים
וְתֵרוֹם עַל בְּנֵי דוֹרָךְ, בְּחָשְׂפָךְ / חֲדָשִׁים, גַּם יְשָׁנִים, הַצְּפוּנִים,
וְתִתְאַשֵּׁר בְּתוֹךְ אַחִים כְּיוֹסֵף / וְתִתְבָּרֵךְ כְּמוֹ אָשֵׁר בְּבָנִים.