מוחרך

בְּשֵׁם אֵל חַי הֶגְיוֹן לְשׁוֹנֵנוּ, / בְּעוֹד רוּחַ חַיִּים בְּאַפֵּינוּ.

אֱמוּנָתוֹ תַרְאֶה אֱמוּנָתוֹ

וּמִי יוּכַל בּוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ?

בְּשָׁמַיִם אוֹתוֹת תְּבוּנָתוֹ,

צְבָאֵימוֹ רָצִים לְעֵינֵינוּ / וְיוֹרוּנוּ הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ!

בְּעָבֵי רוֹם נִכְתָּב דְּבַר צַחוֹת:

“רְאוּ אֵל חַי מוֹשֵׁל בְּכָל רוֹחוּת.”

וּבִבְרָקִים שָׁם נֶחֱזֶה שִׂיחוֹת,

וְהָאָרֶץ תִּקְרָא וְתַעְנֵנוּ / וְהֶהָרִים יַעֲנוּ בְפָנֵינוּ.

רְאוּ מַעְשֵׂה הַצּוּר בְּעֵץ פּוֹרֶה,

עֲדֵי שֶׁרֶץ מַיִם אֱמֶת יוֹרֶה

וְעוֹף כָּנָף אֶל פּוֹעֲלוֹ קוֹרֵא,

וְכָל רֶמֶשׂ קוֹלָם יְחַנֵּנוּ / וְסוֹד חַיּוֹת בִּשְׁמוֹ יְרַנֵּנוּ.

מְקוֹר חַיִּים, אַתְּ הֶחֱיִיתָנוּ

וְלִקְרֹא אֶת שְׁמְךָ קְרָאתָנוּ,

לְזֹאת בִּדְמוּת מַלְאָךְ בְּרָאתָנוּ;

וְאִם חַטָּאת אָדָם תְּמִיתֵנוּ – / הֲלֹא אַתָּה תָשׁוּב תְּחַיֵּינוּ.