מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בקרת ספרים

מאת: אורי ניסן גנסין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“מעשה תעתועים” – מאת ד"ר ש. ראבין

הד"ר הנכבד ש. ראבין נתקנא בספרויות העמים, שיש להם ספרים המכילים את כל הבלי אוּמתן: כמו לספרות אשכנז יש ספר המכיל את כל הבלי אשכנז, להספרות הרוסית – ספר המכיל את כל הבלֶיהָ וכן בכל ספרות וספרות; לכן קינא בָן ויאיר לברוא גם הוא ספר כזה בספרותנו; אבל, כנראה לא עלתה בידו.

המחבר הנ"ל, ברצותו להגיש לנו ספר כזה, באר לנו בהקדמה לא קצרה כי ישראל נקיים הם מכל שמץ מעשה-הבל, וכי גם תורתנו ציוותנו לבל נלך בדרכי הגויים המאמינים באמונות טפלות, בכישופים ובעוד, וכי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל – הכל טוב!!

ראשית דבר, יחֵל לבאר לנו את דעתו אודות הגן-עדן, הגיהנם, אודות חיבוט-הקבר ועוד כאלו “הושענות חבוטות!”..

אחרי-כן יחל לספור ולמנות אחת לאחת את הבלי אומתנו – – – הבלים:

כל מנהגי ישראל אשר לא בחמישה חומשי תורה יסודם; רק בעלי התלמוד קבעום למנהגי ישראל; כל הדברים האלה יחשוב ד"רנו להבָלים!(?)

והנה לא באתי להתפלפל עם הד“ר הנ”ל אודות מנהגינו; למוֹתר אחשוב זאת; לוֹ יש רשות לדבר בחפצו, ולנו יש רשות לעשות כחפצנו; אך חפצי בזה להראות כי הד“ר הנ”ל כחפצו, להכניס בספרותנו “ספר-הבלים” הגיש לנו – לא נדע איך לכנות את ספרו.

“ההרים (התגעשו) ויולידו – עכבר!..”

מה חוּדש לנו? בין כה וכה, בין אם נאמר כי צָדק הוא במשפטו ובין אם נשלול ממנו את הצדק – לא עלה חפצו בידו:

איך שנאמר, לא נוכל להבין את חפצו בספרו זה; אם דברי בעלי האגדה קדושים הנם בעיניו – מדוע-זה יִמנֶה את מִנהָגיה בכלל ההבלים? ואם כהבלים הינם בעיניו, מה – – – הלא כבר קבוצים ועומדים הם כולם כאחד, – – – לימוד?! – – –

[מתוך "הקוף]

אורי ניסן גנסין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אורי ניסן גנסין
יצירה בהפתעה
רקע

סיקריקין

מאת יוסף אהרונוביץ (מאמרים ומסות)

פרשת הסיקריקין, שנגולה לפנינו בימים האחרונים בקשר עם ענינים אקטואליים, מעלה בזכרוננו את הפרק הקשה והמכריע ביותר בתולדות ישראל. יש כאן חקוי לגבורים היסטוריים, וכדי לעמוד על טיבו של המחקה, עלינו להכיר את פרצופו האמתי של המחוקה. לעניננו חשוב לדעת אם קננה בלבם של הסיקריקין שאיפה היסטורית, שאותה חפצו להגשים במלחמתם בשעת החורבן, ומה היתה שאיפה זאת. מי שלחם, לאמור: מה היתה סמכותם הלאומית, אם היתה להם כזאת; ואיזה דמיון יש – אם בכלל יש דמיון כל-שהוא – בין התקופה ההיא ומפעלה ובין זו שאנו עומדים בה עתה והמפעל העומד לפניה.

ואולם בבואנו במגע עם תקופת-החורבן, מתייצבת לפנינו קודם-כל השאלה היסודית: מי ומי היו אלה אשר עמדו במערכה בשעת הפולמוס האחרון של אספסינוס-טיטוס – האומנם רק סיקריקין היו אלה? הן קיימת היתה בארץ-ישראל מפלגת קנאים, שינקה את מסורתה ואת התקוממותה לכל שלטון זר עוד מימי-החשמונאים – ומדוע זה מעלים התלמוד מאתנו את מציאותם? גם יוסף בן מתתיהו, המרבה אמנם להזכיר את הקנאים, מערבב פעם בפעם את המושגים וכאילו רוצה לנטוע בלבנו אמונה, שסיקריקין וקנאים היינו הך. האומנם היינו הך הם? ואם ניתן עוד לחשוד ביוסף בן מתתיהו, שאחרי כשלונו במערת יודפת השתדל לגנות את אלה שהמשיכו במלחמה, הרי לא יתכן לחשוד בחכמי-התלמוד שהם יזייפו בכוונה את העובדות. די לזכור את יחס-הבוז של חכמי-התלמוד לטיטוס מחריב-ביתנו, כדי להבין עד כמה רחוקים היו הם מההשלמה של יוסף בן מתתיהו; מדוע, איפוא, העמידו הם לפנינו את הלוחמים כפסלתה של האומה ולא הזכירו כלל את הקנאים, שביניהם היו מחשובי-האומה?

ואמנם על השאלה הזאת נותן התלמוד עצמו – באופן בלתי-ישר כדרכו – את תשובתו. בכלל יש לציין שהתלמוד הצליח בספורים מעטים, במימרות שנונות בודדות ובמדרשי-פסוקים אחדים להעמיד לפנינו את מצבו של העם בשעות האחרונות שלפני הקץ בכל אימת חורבנו. חומר זה העבר לתחומי האגדה, אך לאמתו של דבר יש בו כמה וכמה מגופי ההלכות של ההיסטוריה ואין כמוהו ממצה במלים מעטות את כל הטרגדיה של התקופה. וכה מספר התלמוד:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.