מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בת ישראל

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בַּת יִשְׂרָאֵל / חיים נחמן ביאליק

אִם-יֵשׁ מִשְׁבֶּצֶת רֵיקָה בְּנִזְרְךָ –

בְּיָדִי אֶבֶן הַמִּלּוּאִים;

וְאִם מָלֵא הוּא – כִּי-עַתָּה אוֹסִיף עוֹד

נֹפֶךְ מִשֶּׁלִּי עָלֵיהוּ.

יֵשׁ אֶבֶן טוֹבָה עִמִּי – אַהֲבָה שְׁמָהּ,

קוּם וּזְכֵה בָהּ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה;

שִׂימֶנָּה נָא בְּרֹאשׁ כָּל-אַבְנֵי חֵן

וּבְנִזְרְךָ תְּהִי הָרֹאשָׁה.

הֵן זֹהַר חָדָשׁ – הַאֲמִינָה-לִּי –

תַּאֲצִיל גַּם עַל-חַבְרוֹתֶיהָ;

וּגְוָנִים רַבִּים, גְּוָנִים חֲדָשִׁים אָז

תּוֹסִיף לְךָ עַל אוֹר חַיֶּיךָ.

גַּם-הַכּוֹכָבִים לְךָ אָז יִרְמְזוּ

רְמָזִים חֲדָשִׁים בַּל-יְדַעְתָּם,

וּנְהִימָה חֲדָשָׁה אָז תִּשָּׁמַע לָךְ

בַּהֲמוֹן מִזְמוֹרֵי לִבֶּךָ.

וְדַע, נִשְׁבַּעְתִּי לְךָ בְּכוֹכְבֵי אֵל,

כִּי אֶבֶן שְׁלֵמָה הִיא וּטְהוֹרָה,

אַף פְּגִימָה אַחַת, פְּגִימָה כָל-שֶׁהִיא

לֹא תִמְצָא בָהּ לְאוֹר שִׁבְעָה שְׁמָשׁוֹת.

לִי הָיְתָה אֵם – וְזִכְרוֹנָהּ מָגֵן לִי,

הִיא הוֹרַתְנִי לִכְבֹּש לִבִּי,

וְאוֹצְרוֹת חֶמְדָּה וּמַרְגָּלִיּוֹת

לָשֵׂאת דּוּמָם בְּמַעֲמַקָּיו.

וּבְלֵילֵי שַׁבָּת, אַךְ יִתְקַדֵּשׁ לֵיל,

תַּדְלִיק אִמִּי שִׁבְעָה נֵרוֹת –

וּלְעוֹלְמֵי-עַד אֶת-נַפְשִׁי הִשְׁקְתָה

אוֹר צָנוּעַ, זֹהַר קָדוֹשׁ.

וּכְמוֹ שֶׁהוּא אֶת-לִבִּי קַבֶּל-נָא,

בְּלִי-כְחָל, בְּלִי-שְׂרָק וּבְלִי לֶהָבוֹת;

רַק בְּרָכָה אַחַת קְטַנָּה יָבִיא לָךְ:

נִיצוֹץ אוֹר שֶׁל בַּת-יִשְׂרָאֵל.

תרס"ג, אודיסא.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

בעתונות ובספרות

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

חג-יובלו של בן-יהודה מעסיק קצת את עתונוּתנו. מזכירים את החג ומקדישים לו עמודים וחצאי עמודים. בלי ספק כדאי הוא החזיון אליעזר בן-יהודה בירושלים להתעניינות, ואולי להתעניינות יותר מרובה. אולם את ההתעניינות הזאת אכן הראה עתון אחד. העתון הזה בעצמו, אמנם, לא הגיד אף מלה נכונה אחת אל הענין, אבל אסוף אסף בשקידה נפלאה כל מה שכתבו אחרים על חתן-היובל וחזר והדפיס הכל מלה במלה על עמודיו. העתון ההוא נתן מקום אפילו לחוות-דעת ארוכה של איזה בעל-בית ירושלמי, שבשפת עברית “חבצלת”-ית ובטון מעורר שחוק בא בטענות חדשות אל בן-יהודה: למה אתה חפשי, אדוני? למה אינך הולך לבית-הכנסת להתפלל? כי אז היו הצעירים מכבדים אותך הרבה יותר… והעתון הזה, שמילא ממש את עמודיו בחג-יובלו של בן-יהודה בהתפארות ילדותית, טיפשית, שוּקית, ויחד עם זה גם באיזה מן “ברוגז” על מיעוט הכבוד, על מיעוט החגיגיות, הוא דוקא אותו “האור” היו"ל בירושלים על-ידי…. בית-בן-יהודה!

על עתוניו של בית-בן-יהודה כבר דיברו לא פעם. כבר העירו על הכיעור שבהם בחיצוניותם ובפנימיותם, על הקוריוזים שלהם בכל גליון וגליון, על צעקנותם הזולה, הצהובה, המגוחכה, שאין דוגמתה בעתוני הרחוב היותר גרועים. כבר יודעים הכל, כי שום עתון המכבד את עצמו במשהו לא ירשה לעצמו מה שמרשה לו “הצבי – האור” במאמריו, בחדשותיו, בקולות-קריאתו אל הקוראים, בקרבנותיו של בן-אב"י בירכתוניה של חמדה ועוד… וכפי הנראה, שכל הדברים האלה לשוא המה: בן-יהודה לא יקח מוסר! ומי יודע, אפשר שהוא אינו מבין כבר אפילו מה רוצים ממנו? למה יורדים לחייו?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.