מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אלברט איינשטיין

מאת: משה גליקסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אלברט איינשטיין / משה גליקסון


רגש מוזר, בלתי רגיל, רגש של חרדת-קודש במשמעותה העמוקה-הראשונית של מלה זו, תוקף אותך, בן האדם העלוב, המקולל להיות צמוד כל חייו לקליפות ולחיצוניות של הדברים, כשאתה עומד פתאום, בתוך המהומה התפלה של היום, לפני תופעה ראשונית של “גאוניות”, של גדלות ראשית ומקור, החורשת מעניתה של האנושות אחת לעשרות דורות – ו“מלאכתך” מחייבת אותך להיות המליץ בין הפלא הגדול ובין השוק…

בן-אדם, שים חותם על שפתך, שלח את אוצר מליך העלובות, שנעשו טיט חוצות, מעל פניך, ואל תחלל את ההומה בלבך במליצות תופפות, אם לא נחנת במתנתם של יחידי-הסגולה ליתן מבע-ראשית לפלאי עולם ורוח – מוטב שתגזור שתיקה על עצמך.

היש טעם, היש רשות לדבר על אלברט איינשטיין ועל פעלו הרוחני, בעתון יומי, במלים מלומדות שוקים ורחובות?

***


אבל אלברט איינשטיין חי בתוכנו, "שוכן בתוך טומאותינו". הוא לא הזיר את עצמו משאון השוק ומהמונו. אף הוא עצמו כותב לפעמים בשביל ה"עתון". הסברתו ה"פופולרית" לתורתו החדשה, שאנו מביאים להלן, נכתבה אף היא בשביל עתון – נכתבה ונמסרה בטלגרמה לאחד העתונים המצויים ביותר בשוק ואצל השוק, ל"ניו-יורק-טיימס". ותהא אף זאת רשותנו וצידוקנו: מאורע-היום הוא – היום מלאו לו חמשים שנה. על כן ידבר היום העתונאי, בלשון בת יומה של העתון – באלברט איינשטיין.

***


אלברט איינשטיין, אדם צנוע זה, שלפני שנים מעטות זכינו כאן ליהנות ממאור פניו, הוא אחד המהפכנים הגדולים, המקעקעים יסודות ומחדשים יסודות בעולם הרוח, אחד מענקי-הרוח המעטים, העומדים לאנושות בשעות-הברכה המעטות, אחת למאות שנים, לכבוש לפניה דרכי-רוח חדשות ולהטביע את חותמם בחייה הרוחניים מדור לדור, שמו של תלמיד-חכם צנוע זה, החי אתנו כיום הזה והעושה לפעמים לציונות ולקרן היסוד ולאגודות של סטודנטים יהודים, נעשה כבר פרשת-דרכים ואבן-פנה חדשה בתולדות התרבות האנושית. אם כל התרבות החדשה, כל השקפת-העולם המודרנית טבועה בחותמו של דור התגליות הגדולות במקצוע המתימטיקה והפיסיקה העיונית, דור קפּלר, גלילאי וניוטון – בא איינשטיין ותהה על העיקרים הגדולים, שהורה אותו דור, וחדש את היסודות, השקפת-העולם האיינשטיינית באה ועמדה בצדה, או במקומה, של השקפת-העולם-הניוטונית. מה שהיה ניוטון לשלש מאות השנים האחרונות, עתיד איינשטיין להיות לדורות הבאים. לא רק את יסודות הכרותינו המתימטיות והפיסיקליות משנה ומחדשת תורת-היחסות של איינשטיין, אלא גם את יסוד היסודות של התרבות החדשה והמדע החדש, את תורת ההכרה האנושית, העומדת גם היא כיום על אותן התגליות המדעיות הגדולות.

***


וגאון עולם זה לנו הוא, לעם ישראל. איינשטיין הוא הגאון העברי הראשון, גאון אמתי, גאון יוצר ומחדש עולמות, שעם ישראל נתן לעולם מיום שיצא בגולה (אף גדלותו של שפינוזה לא היתה אוניברסלית במדה כזו; לא היתה ענין אלא למקצוע המצומצם של המיטפיסיקה).

וגדולה מזו: אלברט איינשטיין לנו הוא לא רק על פי מקרה, אלא גם מתוך הכרה ורצון. גאון עולם זה מצא את הדרך אל עמו הקטן והדל. שאיפותינו – שאיפותיו ותקותנו – תקותו. בנין האומה ומולדתה קרוב ללבו והוא נושא בסבלו, כפי מדת כחותיו, מרחוק.

ברוך תהיה לנו, אחינו הגדול, כיום הזה. מי יתן וזכינו לראותך יושב ועובד אתנו, במחיצתנו, בבנין התחיה של העם; מי יתן וראינוך יושב בקתדרא באוניברסיטה העברית, בעיר הקודש הנצחית, בירושלים.

משה גליקסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה גליקסון
רקע
משה גליקסון

יצירותיו הנקראות ביותר של משה גליקסון

  1. אחד העם: חייו ופועלו (מאמרים ומסות)
  2. הרמב"ם (מאמרים ומסות)
  3. א' דרויאנוב (עיון)
  4. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  5. פרופסור דוד שור (מאמרים ומסות)

לכל יצירות משה גליקסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות משה גליקסון

יצירה בהפתעה
רקע

גבורת היום-יום: מ"ז וולפובסקי

מאת משה בסוק (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

הנה הם יוצאים ובאים שיריו מתוך כרכי 'התקופה ' הכבדים בספריית שטראשון בווילנה. זכורות בנות לוריא, כל אחת במידותיה וסגולותיה וקפריסותיה, אך הבית עצמו, 'בית לוריא ', רבו בו בקיעיו ואוזן תבחין בו נפצי מפולת. וזכורים 'שירי הקסקרטין ' בריאליותם הכבדה, דברים בפשטותם, הרגשת עולם -נכר, עולם כלא. מפעם לפעם עולה בי זכרונם של אותם שירים מימי החייליות הוולפובסקאית, שהוא גם זוכר אותה ומזכירה. בראותי אותו ליד עמוד -הכתיבה, הרי הוא כניצב על המשמר: מטיל משמעת על עצמו, קובע סייגים וחומרות; רב -חייל של ספרותנו העברית.

'סופי שבילים ' — ספר שיריו הראשון — הגיע אלינו בשנות העשרים, בהיר ובר -לבב ונקי -פשטות, בהוצאת 'דבר ', בחברת ספרי צבי שץ, מנחם פוזננסקי, רחל, שלונסקי. שבילים אלו שמעו שירת הכנרת והלילה וצעדי ההלך בין דגניה לכנרת. כמה מן השירים נתחבבו עלינו, צעירי החלוצים, השתוררו מתוכנו ונקראו בפומבי וביחידות, וביותר — השיר 'במסילה חדשה ':

מְסִלָּה לְמִרְיִי, מְסִלָּה לִכְאֵבִי

לָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת בִּי, לְרוּחִי הַקָּשָׁה —

מְסִלָּה חֲדָשָׁה


בימי המאורעות — והם תכפו — הגיעונו לגולה השירים מימי עליית בבל, שירי הבארות אשר סיתמו פלשתים — האקטואלי והשוטף נאחז בזיזי תמונות -קדומים, החיות בתוכנו חיי -עולם. וביותר התעוררנו ל 'בנות שלוּם בן הלוחש '. מי זכר אותו שבר -פסוק בנחמיה: 'הוא ובנותיו ' — בא מ "ז וולפובסקי והקים אותו לתחיה. הוא שהביא לנו את יפי נפשן של בנות אלו ה 'לוחשות ':

קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵר

מִי בְּלֵב הַלַּיְלָה עֵר

בְּנוֹת שַׁלּוּם הֵן, בֶּחָצֵר

מַיִם שׁוֹאֲבוֹת מִבְּאֵר

קוֹל רֵחַיִם, קוֹל טְחוֹן

בימות השואה היו מהלכים אחרי 'מדליקי הפנסים ', ועדיין מהדהדות באזני השורות:

לָמָה נִתְמַהְמֵהַּ, אָח

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.