לַמְשׁוֹרֵר / שמעון שמואל פרוג, תרגם אברהם לוינסון

מֻקְדָּשׁ לי. ל. גּוֹרְדוֹן.

הָאֵל חֲנָנְךָ בְּאַדִּיר-כִּנּוֹרוֹת

וּצְלִילִים אַדִּירִים הִשְׁמַעְתָּנוּ…

תְּלוּנוֹת בּוֹ נִשְׁמַע עַל גּוֹרָל וּגְזֵרוֹת,

עַל כָּל שֶׁאָבַד בְּמִלְחֶמֶת-דּוֹרוֹת,

עַל כָּל הַמְּצוּקוֹת שֶׁשָּׂבָעְנוּ.

מֵיתָר לוּ אֶחָד אִם בּוֹ חֶרֶשׁ תָּעִיר,

בּוֹ כָּל מַכְאוֹבֵינוּ יִרְעָדוּ.

וְכָל אַנְחוֹתֵינוּ, נְכָאֵינוּ בְּשִׁיר

אֶחָד, שִׁיר אַדִּיר יִתְלַכָּדוּ.

הָהּ, רַב בּוֹ הַכֹּחַ, עֻזּוֹ מַה נֶּהְדָּר,

קִסְמֵי שִׁלְטוֹנוֹ מַה נִּפְלָאוּ!

תָּשִׁיר – וּתְמוּנוֹת מֵחַיֵּי הֶעָבָר

צוֹבְאוֹת בֶּהָמוֹן עַל לִבִּי הַנִּשְׁבָּר,

לִבִּי לִקְרָעִים בִּי יִקְרָעוּ!

הֵן לָנוּ בְּנֹעַם צְלִילֵי כִנּוֹרְךָ

שִׁירֵי-קְדוּמֵינוּ הֶחְיֵיתָ, –

מִבּוֹר-נְשִׁיָּה, מֵחָרְבוֹת-חֲשֵׁכָה

קוֹלוֹת שֶׁל חַיִּים הֶעֱלֵיתָ…

חַיָּה שִׁירָתֵנוּ! שִׂמְחָה וְאוֹרָה

תַּרְעִיף כָּל מִלָּה עַל לִבֵּנוּ!…

וְלָנוּ מְאֹד שִׁירָתְךָ יְקָרָה,

גָּנַזְתָּ בָּהּ מַה שֶּׁבִּשְׁנוֹת-הָעֶבְרָה

הִצַּלְנוּ מִכָּל עֲבָרֵנוּ…

הַנְעִימָה, אֵיפוֹא, הַמְשׁוֹרֵר זְמִירוֹת,

שִׁירַת-יִשְׂרָאֵל לָנוּ שִׁירָה!

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי-הָאַחִים הָרָפוֹת,

תִּקְוֹות לֵב קָרוּעַ הָעִירָה,

וְיַגִּיעַ הַיּוֹם וְהַשַּׁחַר יִגַּהּ

עַל עַם זְעוּם-גּוֹרָל בַּמּוֹלֶדֶת –

וּכְשִׁיר-נִצָּחוֹן שִׁירָתְךָ הַנּוּגָה

תְּצַלְצֵל בִּתְרוּעָה מְעוֹדֶדֶת…