מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שפתים נצמדות

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

Мы как два волка плясали на цепи

и это мы называли любовью.

И. Эренбург

“שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ – –”

(שיר השירים, ח‘, ו’)

שְׂפָתַיִם נִצְמָדוֹת, אַךְ לֵב מִלֵּב נִבְדָּל,

אַךְ לֵב מִלֵּב נִפְחָד –

חַיּוֹת הָעֲרָבָה מַרְקֶדֶת יַד גּוֹרָל

בַּכֶּבֶל הָאֶחָד.


וּבְשִׁכְרוּת מָחוֹל, וּבְקִשְׁקוּשׁ בַּרְזֶל

וּבְטֵרוּף הַדָּם

לֹא יִשָׁמַע הַקּוֹל עוֹרֵג וּמִתְפַּלֵּל:

שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם…

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

קורות חיי

מאת ישראל כהן (זכרונות ויומנים)

מוֹצא השֵׁם

בענין שם המשפחה מקופל פרק של היסטוריה יהודית טראגית, הנעוץ בגזירות האיומות, שהטיל הצאר ניקולאי ה-1 על היהודים ברוסיה בראשית המאה התשע-עשרה, וראוי לחזור וּלסַפרו: הואיל והמיכסָה של יהודים לעבודת הצבא לא נתמלאה, מפני שהיו משתמטים בכל מיני דרכים ותחבולות ובכללן הטלת מומים בגופם, יצאה פקודה מלפני הצאר, שראשי הקהילה אחראים למילוי המיכסה. הללו נהפכו לסוכני הממשלה, ולא היתה להם ברירה אלא לשכור שליחים לחטוף אנשים מן הבאים לידם ולמסרם לצבא. וכשגם זה לא הועיל, נצטוו לחטוף ילדים מבני 12 שנה (גם בני 8). למלאכה בזויה זו נתקבצו לגיון של שכירים, אימתנים, בני בליעל מישראל, הידועים בשם “החוטפים”. הם היו אורבים בדרכים ופולשים לעיירות וצָדים ילדים בגלוי, בחוזק-יד ובעוֹרמה. השלטונות היו מסִיעים ילדים אלה למקומות רחוקים, לקאווקאז ולסיביר, והילדים היו נמסרים לחינוך צבאי. “חינוך” זה היה לא רק אכזרי מאין כמוהו, אלא אף הביא לידי שמד, באופן שלפי ההערכה רק חלק עשירי חזר לאחר שנות שירות צבאי לתִיקנוֹ. אימה חשֵׁכה השתלטה בימים ההם במשכנות היהודים, טראגדיות שאין לתארן התרחשו בתוכם, ילדים נותקו מזרועות אמותיהם ואֵבֶל-עולם היה שׁוֹרה במשפחות הנפגעות. מובן מאליו, שכל אב היה משתמש בכל הדרכים כדי להציל את ילדו מגורל-אֵימים זה. אחת הדרכים הקשות והמסובכות להצלה גמורה היתה הברחתו אל מעבר לגבול. ואף שֵׁם מיוחד נתייחד לילדים אלה. אמרו עליהם: ער איז פון די אריבעגעווארפענע, כלומר, הוא מן המוּברחים. הורים, שהשעה שיחקה להם וממונם בידם, היו מעבירים את ילדיהם אל עֶברו השני של הגבול, לגאליציה, שהיתה כלולה שהיתה כלולה אותה שעה בתוך המלכות ההאבסבורגית. עיירת-הגבול הוסיאטין היתה משמשת תחנת-מסירה לקליטה. שם נוסדה חברה, שהיתה מקבלת את הילדים המוברחים, דואגת לכלכלתם ולחינוכם ולאחר זמן מה היתה מחדשת, לאט לאט ובזהירות, את קשריהם עם הוריהם. אולם כדי לטשטש את העקבות היו משַׁנים את שֵׁם-המשפחה של הילדים. על דרך זו בחרו לסב-הסב את השם קאָהן, לפי שזה היה מצוי ומקובל ביותר בין יהודי אוסטריה ההאבסבורגית, ואולם שמו המקורי היה בֶּרקוביץ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.