מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קול שמחה

מאת: מאיר הלוי לטריס

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קול שמחה / מאיר הלוי לטריס

לכבוד המושל האדיר

מילוש אוברינוביקביום הוכן בחמד כסאו וישב עליו באמת.

מאת עבדיו הנאמנים יושבי עדת ישורון קהל בילוגארדו, אשר כתבתי בפקודתם בלשון הקודש, ונעתק גם ללשון ראמעני.

כָּבוֹד וּפְאֵר לָךְ, שָׁלוֹם רַב זֹהַר

מוֹשֵׁל בָּאָדָם, רַב חֶסֶד וָדַעַת!

כִּי חַסְדְּךָ לְעַמְּךָ מַתָּן וּמֹהַר

לִצְבִי וּלְכָבוֹד בְּכָל אֶרֶץ מוּדַעַת!

זֶה פְּרִי פָּעָלְךָ בְּצֶדֶק פָּעַלְתָּ,

פֹּעַל תּוּשִׁיָּה בִּתְבוּנוֹת כַּפֶּיךָ,

בִּגְלָלָהּ כָּל עֹז כָּל כָּבוֹד נָחַלְתָּ

וְאַהֲבַת עַמִּים סַבּוֹתָ אֵלֶיךָ!

כִּי בְּיַד-שַׂר אַדִּיר בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה

מִשְׂרָה מֶמְשָׁלָה תִּמְצָא דֵי כֹּחַ:

לְהַגדִּיל לְהַאֲדִּיר חֹסֵן תּוּשִׁיָּה,

כְּעֵץ חַיִּים בְעֵדֶן יִפְרַח פָּרוֹחַ.

לְמַזְכֶּרֶת שִׁמְךָ לָךְ צִיּוּן הִצַּבְתָּ,

צִיּוּן עוֹלָמִים זֹאת פְּעוּלַת הַצֶּדֶק

שָׂרִים עַל כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט הוֹשַׁבְתָּ,

מִגַּן חֶמֶד יַכְרִיתוּ סִלּוֹן וְחֶדֶק.

אֶל עַנְוֵי אֶרֶץ בַּצַּר יִשְׁתּוֹחָחוּ

תִּתֵּן כֹּחַ וָאֹמֶץ אַף תִּסְעָדֵמוֹ;

מִשּׁבֶט הַנֹּגֵשׂ לֹא עוֹד נֶאֱנָחוּ,

וּמֵאוֹר פָּנֶיךָ אוֹרוּ עֵינֵימוֹ!

נֹגַהּ צִדְקָתְךָ לְמֵרָחוֹק זוֹרֵחַ

חֶסֶד לַמַּטָּרָה לְנֵס הֲקִימוֹתָ,

הֶגְיוֹן לִבְּךָ לְטוֹב לֹא יִשּׁכֵחַ

כִּי בְּאַהֲבַת אָדָם עַל עַמְּךָ גַּנּוֹתָ.

גַּם לִיהוּדָה עַם דָּל חֶסֶד הִרְבֵּיתָ

דּוּמָם וְיָחִיל יִשּׂא לֵב עַל כַּפַּיִם,

אֶל נַפְשׁוֹ כִּי מָרָה רִפְאוּת הֵבֵאתָ,

כִּי עָקַת לֵב תִּשְׂנָא, כָּאֵל בַּשּׁמַיִם!

אֹצְרוֹת הַחַיִּים, לֹא לְמַרְאֵה עָיִן,

מִנִּי אָז יָדַעְתָּ לַעֲרוֹךְ בְּלִבֶּךָ,

כִּי אֱלֹהֵי הַחֶסֶד, בִּלְעָדוֹ אָיִן,

לְסוֹכֵן אֹצְרוֹתָיו בַּתֵבֵל שָׂמֶךָ;

לְהָרִיק בִּרְכוֹתָיו נָתַן לָךְ כֹּחַ,

לָתֵת מִיָּדוֹ בְּהַשְׂכֵּל מִיָּדֶךָ,

לְהָרִים עַם דַּכָּא הוֹלֵךְ שָׁחוֹחַ,

קָרָא אֵל-רַחוּם מִמְּרוֹמָיו אֵלֶיךָ.

כִּסְאֲךָ כֵּס שָׁלוֹם, אוֹר לוֹ זָרוּעַ,

לוֹ עַמִּים יִנְהָרוּ עַד בְּלִי יָרֵחַ,

גַּם בְּלֵב בִּנְךָ 1חַסְדֶּךָ נָטוּעַ,

גַּם חַסְדּוֹ לִבְרָכָה לְעַמּוֹ זוֹרֵחַ!

לָכֵן שָׁלוֹם לְךָ וּלְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר!

כָּל הַיָּמִים אֵל טוֹב יְכוֹנֵן כִּסְאֶךָ,

אֶל יִקְרַת הַגֶּזַע יִשְׁוֶה הַנֶּצֶר,

לָכֵן שָׁלוֹם עַד עוֹלָם לְךָ וּלְבֵיתֶךָ!


  1. השר מיכאל אוברינוביק.  ↩

מאיר הלוי לטריס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מאיר הלוי לטריס
יצירה בהפתעה
רקע

במחשבה ובמעשה

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)

–… לא, ידידי, בדבר הזה אין אתה יכול להיות ערב גם לעצמך. יכול אתה רק להחליט, שבעיון, מצד ההגיון והיושר, מחויב הדבר להיות כן; אך במעשה, כשיהיה הדבר נוגע לעצמך, עוד ספק גדול הוא, אם יהיה בך כח להשתחרר מהשפעת המשפטים הקדומים… שכלך יגיד לך אחת; אולם כל חושיך בך, כל רגשות-לבך יתקוממו לזה, – ומי יודע, איזה צד יכריע את השני?…

הדבר היה באחד מערבי-החרף הארוכים. אני ופרומקין ישבנו בחדר-מעונו של זה. לפנינו היו כוסות תה, אך התה כבר הצטנן, ואנחנו לא נגענו עוד בכוסות, כי נמשך לבנו אחרי וכוח חם וסוער. מתוכחים היינו על דבר שווי-זכיותיהן של הנשים, ואף על פי שבעצם השאלה היו דעות שנינו מתאימות, כפי הנראה, בכל זאת, באופן בלתי-מובן לעצמינו, נראה גם חלוק-דעות גדול בינינו: פעם – בהגבלת יסודותיה של איזו הנחה, ששנינו לכאורה מודים בה, ופעם – באיזו מסקנה, שצריכה לצאת מתוך הנחות ידועות… חלוק-הדעות גדל והוכוח נעשה סוער עוד יותר כשנגענו בזכיות המוסריות, ואני החזקתי בדעתי, שגם במקצוע זה ראוי להיות שווי גמור ומחלט. טענות מתנגדי מצד ההגיון היו קלושות מאד, ואנכי שמחתי מראש על הנצחון הקרוב; אך פרומקין שנה פתאם את פני המערכה ויפן לעבר אחר, אל הצד המעשי שבהשאלה המפשטה הזאת. ולדוגמא הביא את פריצת גדר הצניעות, אשר אין ערכה דומה כלל ביחס לאיש, או לאשה… אני עמדתי על דעתי, שבעיני לפחות, אין שום הבדל בין איש ואשה וכתשובה על דברי היתה הטירדה המובאה למעלה.

– היו ימים – הוסיף פרומקין אחרי הפסקה קצרה – אשר גם אני הייתי נכון כמוך היום להחליט, כי ההגיון ולא ההרגל משפיע על רגשותינו; אולם…

הוא הניע את ידו ולא כלה את הפרזה אשר החל. כשדבר היה עומד לפני, ומשהפסיק התחיל מתהלך בחדר, – דבר שהעיד עליו, כפי שהייתי מכיר בו מכבר – שאין רוחו שלו ביותר.

לאחר זמן מועט עמד שוב לפני ונתן בי עיניו רגע, כאלו היה מפקפק ונמלך בלבו, אחר כך פתח:

– היודע אתה את הסבה האמתית מפני מה בטלו אז ארוסי?…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.