לוגו
ארבע כוסות
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אַרְבַּע כּוֹסוֹת / נפתלי הרץ אימבר


מִנְּעוּרֵי יָמַי בְּעָלוּנִי אֲדוֹנִים,

בְּפֶרֶךְ רָדוּ בִי הָאַכְזָרִים;

רַבּוֹת שָׁתִיתִי מִכּוֹס הַיְגוֹנִים,

שָׁתִיתִי, מָצִיתִי קֻבַּעַת הַשְּׁמָרִים…


הָיִיתִי לָאִישׁ, וּבְאַרְצוֹת נוּדִי

רַבַּת שָׂבַעְתִּי הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים;

לָעֲגוּ עָלַי: הִנְּךָ יְהוּדִי,

שְׁתֵה וְהֵעָרֵל מִכּוֹס יְגוֹנִים…


מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים תָבוֹא הַשְּׁמוּעָה,

מֵעַמִּי, עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד;

בְּאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה, אֶרֶץ רַסְּיָה,

שָׁם עַמִּי מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט.


בְּנֵי-בְּלִי-שֵׁם שׁוֹאֲפִים לְדָמִים,

נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה הֲמוֹנִים-הֲמוֹנִים;

כַּחַיּוֹת נָפְלוֹ עַל יַעֲקֹב הַתָּמִים,

וַיַּשְׁקוּהוּ מַמְּרוֹרִים מִכּוֹס הַיְגוֹנִים.


הָרְגוּ זְקֵנִים, חָנְקוּ עוֹלָלִים,

שָׂרְפוּ בָּתֵּיהֶם, בְּיוֹם הַשָּׁאוֹן;

בְּחוּצוֹת וּרְחוֹבוֹת שׁוֹכְבִים הַחֲלָלִים,

נְפוּחֵי רָעָב וְקוֹדְחֵי צִמָּאוֹן.


שָׁמַעְתִּי, וַתִּרְגַז בִּטְנִי וְקִרְבִּי,

אוֹר עֵינַי כִּסְּתָה אֲפֵלָה;

מֵרָעַת הָעַמִּים הִתְחַמֵּץ לְבָבִי,

וָאֵשְׁתְּ לְשִׁכָּרוֹן מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה.


וָאֵשְׁתְּ לְשִׁכָּרוֹן, וְכּוֹס הַתַּרְעֵלָה,

שָׁתִיתִי, מָצִיתִי, עַד הַקֻּבָּעַת;

לִשְׁכֹּחַ נַפְשִׁי אָז הֵחֵלָּה,

לִשְׁכֹּחַ יָגוֹן, עָמָל וָכַעַס…


פֶּתַע קוֹל שָׁמַעְתִּי: עוּרָה!

עֵינָי פָּקַחְתִּי לִרְאוֹת הָאוֹת;

וְהִנֵּה לְנֶגְדִי עוֹמֵד פּוּרָה,

מַלְאָךְ הַיֶּקֶב, וּבְיָדוֹ הַכּוֹס…


בַּגַּת דָּרַכְתִּי אֵלֶּה הָעֲנָבִים,

"בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – נָאַם נְאוּמִים;

שָׁמָּה תִּירוֹשׁ יַשְׁקוּ הַיְקָבִים,

שְׁתֵה וּרְוֵה מִכּוֹס הַתַּנְחוּמִים…


מִטַּל חֶרְמוֹן הָעֲנָבִים הָרְטָבוּ,

בְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן שָׁרְשֵׁיהֶם דֻבָּקוּ;

בַּעֲפַר אַרְצֵךְ שִׂגְשְׂגוּ, שָׂגָבוּ,

וּמִדַּם גִבּוֹרֵי אֲבוֹתֶיךָ יָנָקוּ…


שָׁתִיתִי, וְכַשֶּׁמֶן בָּאוּ בְּעַצְמוֹתַי,

שָׁתִיתִי, מָצִיתִי, מִכּוֹס הַתַּנְחוּמִים;

וּכְמוּעָף בִּיעָף עָבְרוּ תוֹלְדוֹתַי,

כִּי אָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמִים…


שָׁתִיתִי – וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ פּוּרָה,

קָרָא: שְׁתֵה עוֹד, הַצָרוֹת שַׁכֵּחַ;

הַיָּמִים מְקֶּדֶם, יִשְׂרָאֵל, עוּרָה,

וּמִכּוֹס-הַתִּקְוָה הַחֶמֶת סַפֵּחַ…


מִכּוֹס “הַתִּקְוָה” שָׁתִיתִי לִרְוָיָה,

מִיַּיִן דָּרְכּוּ בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵנוּ;

בֵּרַכְתִּי לַהֹוֶה, יִהְיֶה, וְהָיָה,

כִּי עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ…