רְסִיסֵי טְלָלִים קִנְּנוּ לַיְלָה / שאול טשרניחובסקי

רְסִיסֵי טְלָלִים קִנְנוּ לַיְלָה

בְּכַפְתּוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,

חֶרֶס יָהֵל יֵאָסֵפוּן –

תִּקְווֹת נַפְשִׁי נַעֲנָה.

וּבַלַּיְלָה, תֹּר הַדְּמָמָה,

יְסֻבּוּנִי דּוּמָם

שְׂעִפֵּי-קֶסֶם, חֲלוֹמוֹת-אוֹרוֹת;

בֹּקֶר – וְעָבְרוּ כְּתֻמָּם.

בְּחֶזְיוֹן אֲשׁוּרֶנָּה,

אָקוּם – הִיא אֵינֶנָּה.

נַפְשִׁי מְלֵאָה גַּעְגּוּעִים,

עֵינַי לָהּ תִּכְלֶינָה.

1894