אַתְּ שֶׁאֵינֵךְ רַק אַתְּ

מְגֻלֶּפֶת חַדּוֹת

לְחָיַיִם, קְוֻצּוֹת, צַוָּאר דַּק וְחָזֶה,

אַתְּ שֶׁיּוֹתֵר אַתְּ מֵאַתְּ,

שֶׁרַבִּים הַלֵּילוֹת מִתַּחַת גַּלַּי הַלְּבָנִים

חוּט אֶל חוּט רִקַּמְתִּיךְ

וְהָגוּת אֶל הָגוּת, אֵשׁ אֶל אֵשׁ,

עַד עָלִית, עַד עָלִית מִיַּמִּי –

כֻּלָּךְ רַק שֶׁלִּי,

כֻּלָּךְ יְצִירָתִי.

– יְצִירָתֶךָ?

רֵאשִׁית, הַפְּסִיעוֹת הָעִוְרוֹת

אַחַר כָּךְ הַמְּגַמָּה הַמְבָרֶרֶת;

רֵאשִׁית, הַזְּמַן הַדּוֹפֵק חַם וְקָצוּב תּוֹךְ הַזֶּרַע,

וְהַדָּחָק וְהַדְּחָק,

הָעֹז הַמַּפְלִיא שֶׁל רִפְיוֹן בֵּין סְלָעִים,

עַד יוֹפִיעַ עוֹלָם וְהָאוֹר;

רֵאשִׁית, עֲרִיגָה – סְתָמִית, חֲלָלִית, מְגַשֶּׁשֶׁת,

וּפִתְאֹם הָרִכּוּז שֶׁנִּצַּת וּפָרַץ כְּעֵין קֶשֶׁת,

הַפְּנִימִיּוּת שֶׁעָלְתָה –

– זְמַן יֵשׁ נָשִׁי וְיֵשׁ זְמַן שֶׁל הַגֶּבֶר.

זְמַן גַּבְרִי הוּא הַדַּחַף מֵרֶגַע אֶל רֶגַע,

וְהָרֶגַַע עַצְמוֹ הֵן תּוֹכִי, רַק תּוֹכִי.

בְּכָרִיּוֹת אֵלֶּה שֶׁל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתַי

נָטַעְתִּי עַל דְּחָפֶיךָ רְגָעִים-כּוֹכָבִים,

כּוֹכָבִים-רְגָעִים,

וּרְאֵה, יֵשׁ אֶשְׁמַע מְנִיפָתְךָ הַגֵּאָה

נִפְתַּחַת כְּבֵדָה בְּרִשְׁרוּשׁ מֶשִׁי

עִם אֶלֶף עֵינַיִם עֲמֻקּוֹת, כּוֹכָבִים שֶׁל חָכְמָה.

כּוֹכָבֶיךְ שֶׁלִּי, אֲדוֹנִי,

עֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת שֶׁלִּי, טַוָּסִי –

הוּא נוֹשֵׁק לָהּ עַל מִצְחָהּ וְהוֹלֵךְ אֶל הַדֶּלֶת.

וְהַס, הִיא יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן וְשָׁרָה

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ שִׁירֵי בְּתוּלֶיהָ,

שִׁירֵי נְעוּרֶיהָ,

חֲזָרָה חֲזָרָה חֲזָרָה.