מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קוֹרְיוֹלָנוּס

מאת: ויליאם שייקספיר , תרגום: דוד פרישמן (מאנגלית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: אנגלית

הַנְּפָשׁוֹת

קַיּוּס מַרְצְיוּס, אחר-כן קַיּוּס מַרְצְיוּס קוֹרְיוֹלָנוּס, אָצִיל רומי.

טִיטוּס לַרְצְיוּס – שׂר צבא הרומים נגד הַוּוֹלְסְקִים.

קוֹמִינְיוּס – שׂר צבא הרומים נגד הַוּוֹלְסְקִים.

מֵנֶנְיוּס אַגְרִפָּא, רֵעַ קוריולנוס.

סִיצִינְיוּס וֵילוּטוּס – טְרִבּוּן.

יוּנְיוּס בְּרוּטוּס – טְרִבּוּן.

הַנַּעַר מַרְצְיוּס, בּן קוריולנוס.

מְבַשֵּׂר רוֹמִי.

טוּלוּס אוֹפִידְיוּס, שַׂר צְבָא הַוּוֹלְסְקִים.

פָּקִיד, עוזר על-יד אופידיוס.

קוֹשְׁרִים, מֵאַנְשֵׁי אוֹפידיוס.

אֶזְרָח, מִתּוֹשְׁבֵי אַנְציוּם.

שְׁנֵי מִשְׁמָרוֹת ווֹלְסְקִיִּים.

ווֹלוּמְנִיָּה, אֵם קוריולנוס.

וִירְגִּילִיָּה, אֵשֶׁת קוריולנוס.

וַלֵּרִיָּה, חֲבֶרֶת וִירגיליה.

מְשָׁרְתוֹת בְּבֵית וירגיליה.


סֵינַטּוֹרִים רוֹמִיִּים וּווֹלְסְקִיִּים, פַּטְרִיצִיִּים, אֵדִילִים, לִיקְטוֹרִים, אַנְשֵׁי-צָבָא, אֶזְרָחִים, רָצִים, עֲבָדִים בְּבֵית אוֹפִידְיוּס וְעוֹד עֲבָדִים אֲחֵרִים.


מְקוֹם הַמַּחֲזֶה: חֵלֶק אֶחָד בְּרוֹמָא וּסְבִיבֶיהָ, חֵלֶק אֶחָד בְּקוֹרְיוֹלִי וּסְבִיבֶיהָ וְחֵלֶק אֶחָד בְּאַנְצְיוּם.


סינַטּוֹרִים=זְקֵנִים, יוֹעֲצִים. פַּטְרִיצִיִּים=אֲצִילִים. טְרִבּוּנִים=בָּאֵי-כֹחַ הָעָם. אֵדִילִים=שׁוֹטְרִים, נוֹגְשִׂים. לִיקְטוֹרִים=מְשָרְתִים.


אַקְט רִאשׁוֹן

סְצֵינָה רִאשׁוֹנָה


רוֹמָא. רְחוֹב.

המון אזרחים מתקשרים באים במקלות ובמוטות-עץ ובכלי-נשק שונים.


אזרח ראשון

בְּטֶרֶם נוֹסִיף לָלֶכֶת הָלְאָה, אִם בְּכֹה וְאִם בְּכֹה, שְׁמָעוּנִי וַאֲדַבֵּר.

אזרחים

דַּבֵּר, דַּבֵּר.


אזרח ראשון

הֲנֶחֱרָצָה הִיא מֵאִתְּכֶם כֻּלְכֶם לִבְחוֹר בַּמָּוֶת מִלִּתֹּם בָּרָעָב?

אזרחים

נֶחֱרָצָה, נֶחֱרָצָה.


אזרח ראשון

רֵאשִׁית יְדַעְתֶּם כֻּלְּכֶם, כִּי קַיּוּס מַרְצְיוּס הוּא רֹאשׁ שוֹנְאֵי הָעָם.

אזרחים

יָדַעְנוּ, יָדָעְנוּ.

אזרח ראשון

נָמִית אֵפוֹא אוֹתוֹ וְהָיָה לָנוּ דָגָן בִּמְחִיר אֲשֶׁר נֹאמַר אֲנַחְנוּ. הַחֲרַצְתֶּם כָּכָה?

אזרחים

אֲבָל אַל-נָא לַהַג הַרְבֵּה: הָבָה נַעֲשֶׂנָּה. בֹּאוּ, בֹּאוּ!

אזרח שני

עוֹד מִלָּה אֶחָת, אֶזְרָחִים נֶחְמָדִים.

אזרח ראשון

אֲנַחְנוּ נֶחְשַׁבְנוּ לְאֶזְרָחִים עֲנִיִּים, וְהַפַּטְרִיצִיִּים – לְנֶחְמָדִים. וְאוּלָם גַּם-בַּנּוֹתָר מִן-הָאֹכֶל אֲשֶׁר יְמַלְּאוּ בוֹ אַלּוּפֵינוּ אֶת-מֵעֵיהֶם עַד-כִּי יֵצֵא מֵאַפָּם הֵן יָכֹלְנוּ כֻלָּנוּ לְכַלְכֵּל אֶת-נַפְשֵׁנוּ לָשׂבַע! לוּ אֶת-הָעוֹדֵף הִנִּיחוּ לָנוּ בְּטֶרֶם יִבְאַשׁ, וְאָמַרְנוּ גַם-אָז כִּי-דוֹאֲגִים הֵם לְמִחְיָתֵנוּ כְאֹרַח אָדָם; אֲבָל הֵמָּה יַחְשְׁבוּ, כִּי-בַעֲשׂוֹתָם כָּכָה וְעָשׂוּ לָנוּ בָזֶה כָּבוֹד וּגְדֻלָּה רַב מִדָּי. הָרָזוֹן בִּבְשָׂרֵנוּ הַדַּל – זֹאת הָעֵדֻת לְרִישֵׁנוּ – יִהְיֶה לָהֶם לְסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת לִפְנֵיהֶם אֲשֶׁר בּוֹ יִכָּתֵב אֶחָד לְאֶחָד שֶׁפַע כָּל-טוּבָם הֵמָּה; עֱנוּתֵנוּ תֵחָשֵׁב לָהֶם לְשָׁלָל. לָכֵן הָבָה נִנָּקֵם מֵהֶם עַל-כָּל-זֶה בְּכִידוֹנֵינוּ בְּטֶרֶם נִהְיֶה אֲנַחְנוּ דַקִּים כְּכִידוֹנִים. אָכֵן אֱלֹהִים הֵם הַיּוֹדְעִים כִּי-אֲדַבֵּר כֵּן מִהְיוֹתִי רָעֵב לְלֶחֶם וְלֹא מִהְיוֹתִי צָמֵא לִנְקָמָה.

אזרח שני

הֲרַק אַךְ-בְּקַיּוּס מַרְצְיוּס תֹּאמְרוּ לְהָנִיחַ אֶת-חֲמַתְכֶם?

אזרחים

בּוֹ תִהְיֶה יָדֵנוּ בָרִאשׁוֹנָה. הֵן כְּכֶלֶב בֶּאֱמֶת הָיָה תָמִיד לְכָל-עֲדַת הָעָם.

אזרח שני

הֲשַׂמְתֶּם אֶת-לִבְּכֶם גַּם אֶל-כָּל-הַטּוֹב אֲשֶׁר פָּעַל לְאַרְצוֹ?

אזרח ראשון

אָמְנָם כֵּן, וְגַם לְהַלְלוֹ יָכֹלְנוּ בַעֲבוּר-זֶה, לוּלֵא מִהֵר וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-שִׁלּוּמָיו מֵרֹאשׁ בָּזֶה אֲשֶׁר הָיָה גֵא עַד-מְאֹד.

אזרח שני

לֹא כֵן; רַק אַל-נָא תְדַבֵּר עָתָק.

אזרח ראשון

וַאֲנִי הִנְנִי בְאַחַת: כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא עָשָׂהוּ בִלְתִּי-אִם לְתַכְלִית זֹאת; וְאִם יִהְיוּ אֲנָשִׁים תְּמִימִים אֲשֶׁר יִמְצְאוּ תַעֲנֻגוֹת לְנַפְשָׁם לְהַגִּיד כִּי לְבַעֲבוּר אַרְצוֹ פָעַל, לֹא יָנִיאוּ אוֹתִי גַם-הֵם מִדְּבָרִי הָאָמוּר, כִּי-עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה רַק לְבַעֲבוּר שַׂמַּח אֶת-לֶב-אִמּוֹ וּלְבַעֲבוּר הַשְׂבִּיעַ אֶת-רַעֲבוֹן גַּאֲוָתוֹ – כִּי כְגֹדֶל פָּעֳלוֹ כֵּן גָּדַל גַּם-רוּם לְבָבוֹ.

אזרח שני

וְיַעַן אֲשֶׁר תִּקְצַר יָדוֹ מֵהַחֲלִיף אֶת-תְּכוּנָתוֹ – וַחֲשַׁבְתֶּם לוֹ זֹאת לְחַטָּאָה? אָכֵן גַּם-זֶה לְטוֹבָה, כִּי-נִבְצְרָה מִכֶּם לַעֲנוֹת בּוֹ כִּי-אוֹהֵב בֶּצַע הוּא.

אזרח ראשון

כֵּן, נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לְהַגִּיד כָּזֹאת, וְאוּלָם אֶת-שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא בְכָל-אֵלֶּה מֵהַרְשִׁיעוֹ. עָצְמוּ חַטֹּאתָיו עַד-כִּי אֵלֶא לְסָפְרָן. קול המולה ושאון מאחר הבמה. מַה-קּוֹל הַצְּעָקוֹת הַזֶּה? הָעָם אֲשֶׁר בְּחֶלְקַת הָעִיר הַשְּׁנִיָּה הִתְקַשֵּׁר! – עַל-מָה אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים פֹּה וּמַרְבִּים לַהַג? אֶל-הַקַּפִּיטוֹלְיוּם!

אזרחים

בֹּאוּ, בֹּאוּ.

אזרח ראשון

הַחֲרִישׁוּ! – מִי-זֶה בָא פֹה?

אזרח שני

מֵנֶנְיוּס אַגְרִפָּא הַנָּדִיב הוּא – הָאִישׁ אֲשֶׁר-אָהֵב אֶת-הָעָם מֵעוֹדוֹ.

אזרח ראשון אִישׁ טְהָר-לֵב לִמְאֹד. מִי-יִתֵּן וְהָיוּ יִתְרָם כָּמֹהוּ.

מנניוס אגרפא בא.

מנניוס

אַחַי, מַה-זֶּה בְיֶדְכֶם? לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים בָּזֶה

בַּמַּקְלוֹת וּבְמוֹטוֹת הָעֵץ? מַה-נַּעֲשָׂה? אַחֲלַי, דַבֵּרוּ.

אזרח ראשון

הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נֹאמַר לַעֲשׂוֹתָם אֵינָם זָרִים לְזִקְנֵי הַסֵּינַט. זֶה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם שָׁמְעוּ אֶת-הָעָם מִתְלַחֲשִׁים עַל-אוֹדוֹתֵיהֶם, וְעַתָּה הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים לְהַרְאוֹתָם אֶת-מַעֲשֵׂינוּ גַם בַּיָּד. הִנֵּה הֵם אוֹמְרִים: רֵיחַ קָשֶׁה לַעֲדַת הַמִּתְלוֹנְנִים; עַתָּה יִרְאוּ-נָא, כִּי גַם-יָדֵינוּ יָדַיִם קָשׁוֹת.

מנניוס

אַל-נָא, הוֹי רֵעַי הַטּוֹבִים, אֲדוֹנַי וּשְׁכֵנַי הַיְקָרִים!

הַבְעֶצֶם יֶדְכֶם תֹּאמְרוּ לְהַדִּיחַ עֲלֵיכֶם רָעָה?

אזרח ראשון

אֶת-זֹאת, אֲדוֹנִי, לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת: הָרָעָה מֻדָּחָה עָלֵינוּ זֶה מֵאָז.

מנניוס

וַאֲנִי אַגֵּדְכֶם, רֵעַי: בִּדְאָגָ­ה וּבְתָמִים שׁוֹקְדִים

הָאֲצִילִים עַל-כָּל-מַחְסוֹרֵיכֶם. וְאִם רַבּוּ פִגְעֵיכֶם בֶּאֱמֶת

בִּימֵי הַבַּצֹּרֶת הָאֵלֶּה הֲלֹא גַם אֶל-מוּל הַשָּׁמַיִם

תּוּכְלוּ לְנוֹפֵף כָּכָה הַמַּקְלוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תְּנִיפוּם

עַל-רָאשֵׁי אַלּוּפֵי רוֹמָא; וְרוֹמָא זֶה-כֹחָהּ אִתָּהּ

לְפַנּוֹת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אַבְנֵי-מִכְשׁוֹלִים מִדַּרְכָּהּ

הַגְּדוֹלוֹת שִׁבְעִים וָשֶׁבַע מִכָּל-הַמַּעְצוֹרִים הַקָּשִׁים

אֲשֶׁר-תָּשִׂימוּ לָהּ אַתֶּם: וְאָמְנָם הָרָעָב הַלָּז

הָאֵלִים הִשְׁלִיחוּ אוֹתוֹ בָכֶם וְלֹא הַפַּטְרִיצִים;

בִּרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת תּוֹעַלְנָה וְלֹא יָדַיִם מוּרָמוֹת. –

אוֹיָה, זֶה-עָנְיְכֶם יָבִיא אֶתְכֶם עַד לְמוֹ-מָקוֹם,

שֶׁשָּם יְקַדֶּמְכֶם עֹנִי הַגָּדוֹל פִּי-שְׁנַיִם מִזֶּה.

רַק-דִּבָּה אַתֶּם מוֹצִיאִים עַל-רָאשֵׁי שָׂרֵי הַשִּׁלְטוֹן

הַשּׁוֹקְדִים עֲלֵיכֶם כְּאָבוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר אַתֶּם

כְּאוֹיְבִים תְּגַדְּפוּ אוֹתָם.

אזרח ראשון

שׁוֹקְדִים עָלֵינוּ! – אָמְנָם כֵּן! מֵעוֹלָם לֹא שָׁקְדוּ עָלֵינוּ: בְּרָעָב יִתְּנוּ אוֹתָנוּ לָמוּת, תַּחַת אֲשֶׁר מַמְגֻרוֹתֵיהֶם מְלֵאוֹת דָּגָן מִפֶּה לָפֶה; חֻקִּים יְחוֹקְקוּ לָנוּ עַל-הַנֶּשֶׁךְ וְעַל-הַתַּרְבִּית, לְבַעֲבוּר תְּמֹךְ בְּיַד כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר-יִתְּנוּ כַסְפָּם בְּנֶשֶׁךְ וּבְתַרְבִּית; יוֹם-יוֹם יָסִירוּ אֶת-אַחַד הַפִּקּוּדִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר-נִתְּנוּ לְהָצֵר מְעַט אֶת-צַעֲדֵי הָעֲשִׁירִים, וְיוֹם-יוֹם יַחְקְרוּ מִלִּבָּם גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת וְקָשׁוֹת מְאֹד לֶאֱסוֹר בָּהֶן אֶת-יְדֵי הָעֲנִיִּים וּלְהָרַע לָהֶם. אִם-לֹא הַמִּלְחָמָה אֲכָלַתְנוּ וְאָכְלוּ אוֹתָנוּ הֵמָּה – וְזֹאת כָּל-אַהֲבָתָם אֲשֶׁר הֵם אוֹהֲבִים לָנוּ.

מנניוס

אַחַת מִנִּי-שְׁתַּיִם:

אִם-אַתֶּם בְּעֶצֶם פִּיכֶם תּוֹדוּ, כִּי-אַתֶּם רְשָׁעִים,

אוֹ-אִם בָּזֹאת אֲצַדֶּקְכֶם, כִּי-רַבָּה סִכְלוּתְכֶם מְאֹד. –

אָכֵן תְּנוּנִי וַאֲסַפֵּר בְּאָזְנֵיכֶם מָשָׁל נֶחְמָד –

וְאוּלַי כְּבָר יְדַעְתֻּהוּ – אֲבָל מִהְיוֹתוֹ נָאוֶה

לְעִנְיָנִי פֹה, אֲנַסֶּה לְהַרְחִיבוֹ מְעַט לִפְנֵיכֶם

וּלְשִׂימוֹ לְעֵינֵיכֶם כֹּה.

אזרח ראשון

טוֹב, הִנְנוּ לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ, אֲדוֹנִי. אֲבָל אַל-נָא תַשִּׁיא נַפְשְׁךָ לְהַאֲמִין כִּי-תוּכַל לְהַשְׁלוֹת אוֹתָנוּ וְאֶת-עָנְיֵנוּ בְדִבְרֵי מָשָׁל, וְרַק אִם-טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ פְּתַח-פִּיךָ וְדַבֵּר.

מנניוס

וּבְכֵן: – וַיְהִי הַיּוֹם וִיצֻרֵי הַגְּוִיָּה הִתְקַשְּׁרוּ

עַל-הַבֶּטֶן כֻּלָם יַחְדָּו וַיַּרְשִׁיעוּ אוֹתָהּ לֵאמֹר:

רַק אַתְּ לְבַדֵּךְ תֵּשְׁבִי כִתְהוֹם בְּתוֹךְ-הַגְּוִיָּה.

בְּטֵלָה בְאֶפֶס מַעֲשֶׂה וְזוֹלֵלָה כָּל-נֵתַח טוֹב,

וּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה כְיֶתֶר יְצֻרֵי הַבָּשָׂר לֹא תַעֲשִׂי;

כִּי-הִנֵּה יֶתֶר הַיְצֻרִים רוֹאִים, שׁוֹמְעִים, הוֹגִים,

מוֹרִים, מְנַהֲגִים וְחוֹשְׁבִים וְאִישׁ עִם-רֵעֵהוּ יַעֲזוֹר

לִתְמוֹךְ בְּכֹחַ וּבְרָצוֹן בָּעֲבוֹדָה חֵלֶק כְּחֵלֶק

לְטוֹב לַגְּוִיָּה כֻלָּהּ. שָׁמְעָה הַבֶּטֶן וַתַּעַן – –

אזרח ראשון

אֲדוֹנִי, מֶה עָנְתָה הַבָּטֶן?

מנניוס

אֶת-זֹאת לְךָ אַגִּיד, אֲדוֹנִי: – עַל-פִּיהָ חָלַף כִּשְׂחוֹק –

וְהוּא לֹא מִקִּרְבָּהּ יָצָא וְרַק מִן-הַשָּׂפָה וְחוּצָה –

(כִּי הֵן לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנִּי לָתֵת לַבֶּטֶן לְשַׂחֵק

כְּתִתִּי אוֹתָהּ לְדַבֵּר) וּבְלַעַג עָנְתָה לַיְצֻרִים

הַמְגָרִים מָדוֹן וְקוֹשְׁרִים עָלֶיהָ מִגֹּדֶל קִנְאָתָם

עַל-מַלְּאָהּ תָּמִיד חֲדָרֶיהָ; וְהֵם הֵן כְּמוֹכֶם יִצְדָּקוּ,

לְעֵת כִּי-תָבֹאוּ גַם-אַתֶּם וְאֶת-רָאשֵׁי פְקִידֵיכֶם תַּרְשִׁיעוּ

עַל-בִּלְתִּי הֱיוֹתָם כְּמוֹכֶם – –

אזרח ראשון

וְאוּלָם מֶה-עָנְתָה הַבָּטֶן? –

הָרֹאשׁ הוּא נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר, הָעַיִן נִצֶּבֶת עַל-מִשְׁמָר,

הַלֵּב מְנַצֵּחַ עַל עֵצוֹת, הַיָּד הִיא הָעוֹשָׂה מִלְחָמוֹת,

הָרֶגֶל – סוּסֵנוּ בִקְרָב, הַלָּשׁוֹן – הַחֲצוֹצְרָה בְּפִינוּ;

וּכְהֻנּוֹת גְּדוֹלוֹת עִם-קְטַנּוֹת לָרֹב עוֹד בָּנוּ כָאֵלֶּה;

וְהָיָה אִם-אֵלֶּה גַם-כֻּלָּם – –

מנניוס

וּמַה-גַּם אִם-כָּכָה אֵפוֹא?

בְּחַיַּי, רַק לַהַג הוּא דוֹבֵר! מָה-אֵפוֹא אִם-כָּכָה? מָה אֵפוֹא?

אזרח ראשון

הֲבִגְלַל הַזּוֹלֵלָה הַלֵּזוּ יְדֻכְּאוּ כָל-אֵלֶּה מִסָּבִיב,

וְהִיא רַק אוֹצַר הַדֹּמֶן אֲשֶׁר לַגְּוִיָּה?!

מנניוס

וְאִם כָּכָה?

אזרח ראשון

לוּ כָכָה הִתְאוֹנְנוּ יַחְדָּו יֶתֶר אֵיתָנֵי הַגְּוִיָּה,

מַה-תּוּכַל הַבֶּטֶן לַעֲנוֹת?

מנניוס

שִׁמְעוּ וְאַגֵּדְכֶם אֶת-זֹאת:

רַק אֹרֶךְ-רוּחַ מְעַט – שֶאוֹתוֹ חֲסַרְתֶּם כֻּלְּכֶם –

לוּ הָיָה לָכֶם, כִּי-עַתָּה שְׁמַעְתֶּם אֶת-מַעֲנֵה הַבָּטֶן.

אזרח ראשון

אָכֵן הֵן תַּאֲרִיךְ לִמְאֹד

מנניוס

שִׁמְעוּ-נָא, רֵעַי הַטּוֹבִים!

הַבֶּטֶן הַזֹּאת הַנִּכְבָּדָה דִבְּרָה דְבָרֶיהָ בְנַחַת,

לֹא נֶחְפְּזָה כְמוֹ מַרְשִׁיעֶיהָ, וְזֶה אֲשֶׁר עָנְתָה אוֹתָם:

“אֱמֶת הִיא, אַתֶּם חֲבֵרַי הַמִּתְחַבְּרִים עִמִּי” – הִגִּידָה –

"אָנֹכִי הִיא הַמְקַבֶּלֶת רִאשׁוֹנָה אֶת-מִכְסַת הָאֹכֶל

הַשְּׁלוּחָה לְמִחְיָה לְכֻלְּכֶם; אַךְ הִנֵּה גַם-זֶה בִצְדָקָה;

כִּי-הִנֵּה אֲנִי הַמַּמְגֻּרָה, הָאָסָם הָאוֹצֵר כָּל-מָזוֹן

לְהַצְפִּינוֹ לַגְּוִיָּה כֻלָּהּ. וְאוּלָם הֵן זֹאת תָּבִינוּ:

אָנֹכִי הִיא הַמְשַׁלַּחַת אוֹתוֹ בְעַד-פַּלְגֵי דִמְכֶם

אֶל-תּוֹךְ הֶחָצֵר – הַלֵּב, אֶל-הֵיכַל מִשְׁכַּן הַמֹּחַ;

וּבְאָרְחוֹת בִּיבֵי הַבָּשָׂר וְנַפְתּוּלֵי כָל-תְּעָלוֹתָיו

יְקַבֵּל כָּל-עֹרֵק חָזָק וְכָל-שָׂרִיג דַּק וְחַלָּשׁ

מִמֶּנִּי אֶת-מִדַּת מַחְסוֹרָם דֵּי כָל-מִחְיָתָם וְצָרְכָּם

לִחְיוֹת אִישׁ לְפִי-חֶלְקוֹ; וְהָיָה אִם-כֻּלְּכֶם גַּם-יַחַד,

אַתֶּם חֲבֵרַי הַטּוֹבִים" – שִׁמְעוּ, כֵּן דִּבְּרָה הַבָּטֶן –

אזרח ראשון

כֵּן כֵּן הוּא, אֲדוֹנִי, טוֹב.

מנניוס

– "וְהָיָה אִם-כֻּלְּכֶם גַּם-יַחַד

יִבָּצֵר מֵאִתְּכֶם לִרְאוֹת אֶת-מִכְסַת כָּל-אֶחָד לְנַפְשׁוֹ,

אֲבָל אִם-אָקוּם לִפְתּוֹחַ לִפְנֵיכֶם אֶת-סֵפֶר הַחֶשְׁבּוֹן,

וּרְאִיתֶם כִּי אִישׁ-אִישׁ יְקַבֵּל מִיָּדִי אֶת-מִבְחַר הַסֹּלֶת

וְלִי רַק אַשְׁאִיר הַסֻּבִּים". – מַה-תֹּאמְרוּ עַתָּה אֶל-זֹאת?

אזרח ראשון

טוֹבָה הַתְּשׁוּבָה וּנְכוֹנָה; וְאוּלָם מַה-לָּנוּ וָלָהּ?

מנניוס

נְשִׂיאֵי רוֹמָא הֵמָּה הַבֶּטֶן הַטּוֹבָה הַזֹּאת,

וְאַתֶּם – הַיְצֻרִים הַמּוֹרְדִים; כִּי שִׂימוּ אֶל-לֵב וּבַחֲנוּ

עֲמָלָם וִיגִיעָם לָכֶם, בִּינוּ אֶל-פָּעֳלָם לָאָרֶץ,

לִהְיוֹת לַכֹּל לִבְרָכָה, וּרְאִיתֶם כִּי מִנִּי-הַמַּעֲשִׂים

הָרַבִּים לְצָרְכֵי הַצִּבּוּר, לְטוֹב לְכֻלְּכֶם, אֵין מַעֲשֶׂה

אֲשֶׁר לֹא הֵמָּה עָשׂוּהוּ, וּבָא מֵאִתָּם אֲלֵיכֶם,

וְיֶדְכֶם לֹא עָשְׂתָה דָבָר. – מַה-תֹּאמַר אַתָּה אֶל-זֹאת,

אַתָּה בֹּהֶן הָרֶגֶל, לְכָל-הָאֲסֵפָה הַלֵּזוּ?

אזרח ראשון

אָנֹכִי בֹּהֶן הָרֶגֶל! – לָמָּה-זֶה בֹּהֶן הָרֶגֶל?

מנניוס

כִּי אַתָּה הַדַּל וְהַנִּבְזֶה וְהַשָּׁפָל מִכָּל-הָאֲסַפְסֻף

הֶחָכָם הַזֶּה הַמִּתְקַשֵּׁר – וּבְרֹאשׁוֹ הֵן אַתָּה מִתְיַצֵּב!

אַתָּה הָרֵיק, שֶׁבְּגִידֶיךָ זֶה-דָּמְךָ כִּמְעַט לֹא יָנוּעַ,

הָיִיתָ לְמַנְהִיג פִּתְאֹם – לְיִתְרוֹן לְנַפְשְׁךָ אָתָּה.

הָרִימוּ הַמַּקְלוֹת, הָנִיפוּ אֶת-מוֹטוֹת עֲצֵיכֶם הָרְצוּצִים:

רוֹמָא וְעַכְבְּרֵי עַמָּהּ יוֹצְאִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה;

חֵלֶק מֵהֵמָּה יִפּוֹל – –

קיוס מרציוס בא.

מַרְצְיוּס הַנָּדִיב יֶחִי!

מרציוס

תּוֹדָה. – מָה אַתֶּם פֹּה עוֹשִׂים, תַּרְבּוּת נְבָלִים מִתְקַשְּׁרִים?

לָמָּה-תִתְגָּרְדוּ בַשְּׁחִין הַפֹּרֵחַ הַלָּז שֶׁבְּמִשְׁפַּטְכֶם,

עַד-כִּי בְיֶדְכֶם תַּעֲשׂוּהוּ לְנֶגַע צָרַעַת מַמְאָרֶת?

אזרח ראשון

מִפִּיךָ הִסְכַּנּוּ תָמִיד לִנְעִימוֹת וְטוֹבוֹת כָּאֵלֶּה.

מרציוס

הָאִישׁ אֲשֶׁר טוֹבוֹת יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, זֶה יַחֲנִיף בַּחֲלָקוֹת

לִסְחִי הָרָע מִכָּל-סֶחִי. מָה-אֵפוֹא תְבַקְּשׁוּ, הַכְּלָבִים,

שֶׁאַתֶּם מִלְחָמָה מְאַסְתֶּם וְשָׁלוֹם גַּם-הוּא לֹא תַחְפֹּצוּ?

מִלְחָמָה תַפִּיל עֲלֵיכֶם אֵימָתָה, וְשָׁלוֹם – גַּאֲוָה.

הַנִּסְמָךְ עֲלֵיכֶם, זֶה יִמְצָא שְׁפַנִּים תַּחַת אֲרָיוֹת,

וְתַחַת שׁוּעָלִים – אַוָּזִים: לֹא טוֹבִים אַתֶּם וּבְטוּחִים

מֵרִצְפַּת אֵשׁ בֹּעֵרָה הַשּׂוּמָה עַל-גַּבֵּי הַקֶּרַח

אוֹ בָרָד לִפְנֵי הַשָּׁמֶשׁ. וְזֶה הוּא מִפְעַלְכֶם לְהַרְבּוֹת

יְקָר לְכָל-כֶּבֶד עָוֹן וְלִזְעוֹף אִם-יַד הַמִּשְׁפָּט

תַּשִּׂיגוֹ בְאַחֲרִיתוֹ בַיֹּשֶר. מִי-אֲשֶׁר נָאוֶה-לוֹ גֹדֶל,

לוֹ נָאוָה גַם-שִׂנְאַתְכֶם; מַאֲוַיֵּי נַפְשְׁכֶם דּוֹמִים

לְתַאֲוַת הָאָדָם הַחוֹלֶה הַחוֹמֵד רַק אַךְ מַאֲכָלִים

הַמַּרְבִּים אֶת-נִגְעֵי תַחֲלֻאָיו. מִי הַבּוֹטֵחַ בְּחַסְדְּכֶם,

דּוֹמֶה כְשָׁט עַל-הַמַּיִם בִּסְנַפִּיר עָשׂוּי עוֹפֶרֶת

וּכְאוֹמֵר לְגַדַּע אַלּוֹנִים בִּקְנֵי שִׁבֳּלִים! – הִתָּלוּ!

בָּטֹחַ בָּכֶם! הַמַּחֲלִיפִים רֶגַע וָרֶגַע אֶת-רוּחָם,

הַקּוֹרְאִים נָדִיב לְאִישׁ אֲשֶׁר שְׂנֵאוּהוּ זֶה-עַתָּה

וְנָבָל לַאֲשֶׁר הָיָה זֶה-רֶגַע תִּפְאֶרֶת עֲטַרְתָּם.

מֶה-הָיָה לָכֶם כִּי-אֵצֶל כָּל-פִּנָּה בָעִיר חֲרַפְתֶּם

אֶת-זִקְנֵי נְדִיבֵי הָעֵדָה, שֶׁהֵמָּה רַק הֵמָּה יַפִּילוּ

עֲלֵיכֶם, מִלְּבַד הָאֵלִים, אֶת-פַּחְדָּם, וְלוּלֵא הֵמָּה

כִּי-עַתָּה אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ בְלַעְתֶּם? – מָה הֵמָּה חֲפֵצִים?

מנניוס

הֵם יַחְפְּצוּ לִקְנוֹת הַדָּגָן בִּמְחִיר אֲשֶׁר יֹאמְרוּ הֵמָּה,

וְדָגָן, כֵּן יֹאמְרוּ, אָגוּר לָרֹב בְּאָסְמֵי הַפְּקֻדּוֹת.

מרציוס

יֹאכְלֵם בְּכוֹר-מָוֶת כֻּלָּם! הַאֻמְנָם כָּכָה הֵם אוֹמְרִים?

מֵאַחֲרֵי תַנּוּרָם הֵם יוֹשְׁבִים וְהֵמָּה מִתְאַמְּרִים כִּי-יוֹדְעִים

כָּל-נַעֲשָׂה בְחַצְרוֹת הַשִּׁלְטוֹן: מִי-עוֹלֶה, מִי-יוֹרֵד, מִי-דַרְכּוֹ

מַצְלִיחַ בְּכָל-אֲשֶׁר יִפְנֶה; כָּכָה יְחַרְחֲרוּ רִיבוֹת

וְכָכָה יְזַוְּגוּ זִוּוּגִים; כָּכָה יַעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת

וְכָכָה יַפִּילוּ אֲנָשִׁים הַשְּׂנוּאִים לָהֶם וִידַכְּאוּם

תַּחַת נַעֲלֵיהֶם הַטְּלֻאוֹת. הַאֻמְנָם כָּכָה יֹאמֵרוּ:

“יֵשׁ דָּגָן?” – הוֹי לוּ רַק חָדְלוּ הַנְּדִיבִים כִּמְעַט מֵחֶמְלָתָם

וְאוֹתִי לוּ נָתְנוּ לְהָנִיף אֶת-חַרְבִּי, כִּי-עַתָּה חָצַבְתִּי

עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת פְּגָרִים בְּאַלְפֵי הַנִּקְלִים הָאֵלֶּה

הַצְּפוּיִם לְהֶרֶג וּלְטִבְחָה, עַד-יִהְיוּ פִגְרֵיהֶם לְהַר,

אֲשֶׁר לֹא אוּכַל מִגָּבְהוֹ לְהַשִּׂיגוֹ בִקְצֵה כִידוֹנִי.

מנניוס

אַל-נָא: – אֵלֶּה פֹה שָׁבוּ כֻלָּם כִּמְעַט לִמְנוּחָתָם.

הֵן אָמְנָם לֹא חָכְמוּ גַם-עַתָּה עֲדֶנָּה עַד-בִּלְתִּי כָל-מִדָּה,

וְאוּלָם יְרֵאִים וַחֲרֵדִים וְרַכֵּי-לֵב הֵמָּה לִמְאֹד. –

אַךְ הַגֵּד, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ: מַה-מִּשְׁפַּט יֶתֶר הַמּוֹרְדִים?

מרציוס

נִפְזְרוּ כְבָר לְכָל-רוּחַ. יִתָּלוּ! – מִתְאוֹנְנִים הֵמָּה,

כִּי-רְעֵבִים הֵם וּמִתְיַפְּחִים וּמְדַבְּרִים בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר:

“הָרָעָב יְקַרְקֵר קִירוֹת”, “גַּם כֶּלֶב דוֹרֵשׁ אֶת-טַרְפּוֹ”,

“נִבְרָא הַבָּשָׂר לְאָכְלוֹ”, "לֹא רַק לְבַעֲלֵי הַכֶּסֶף

בָּרְאוּ הָאֵלִים אֶת-דְּגָנָם": – בִּבְלוֹאֵי אֲמָרִים כָּאֵלֶּה

יוֹצִיאוּ תְלוּנוֹתָם חוּצָה עַד-יִרְוַח לָהֶם; וְאָמְנָם

יֵשׁ כִּי-יֵעָנוּ וְיֵשׁ-גַּם כִּי-עָשׂה תֵעָשֶׂה לִפְעָמִים

אַחַת מֵרֹב בַּקָּשׁוֹתָם, בַּקָּשָׁה נִמְרָצָה וּגְדוֹלָה, –

כִּי-יַחְמְלוּ עֲלֵיהֶם הַנְּדִיבִים וּקְשִׁי לֵב הַגִּבּוֹר יִמַּס,–

אָז וְהֵטִילוּ אִישׁ אִישׁ אֶת-מִצְנַפְתּוֹ אֶל-מוּל הַשָּׁמַיִם,

כַּחֲפֵצִים לִתְלוֹתָן עַל-קַרְנוֹת הַלְּבָנָה, וּבְשִׂמְחָה יָרִיעוּ.

מנניוס

מַה-דְּבַר הַבַּקָּשָׁה שֶׁאוֹתָהּ מִלְּאוּ לָהֶם הַפָּעַם?

מרציוס

חֲמֵשֶׁת טְרִבּוּנִים נִתְּנוּ לָהֶם, לְפִי שֶׁיִּבְחָרוּ,

לִהְיוֹת לָהֶם לְמָגֵן עַל-שִׂכְלָם – שֵׂכֶל אֲסַפְסֻף;

יוּנְיוּס בְּרוּטוּס הָאֶחָד, הַשֵּׁנִי סִיצִינְיוּס וֵילוּטוּס,

וְיִתְרָם – לֹא אֵדַע – הוֹי קֶטֶב! הֵן יִיטַב בְּעֵינֵי כִּי-יָבֹא

הָאֲסַפְסֻף לְהַחֲרִיב הָעִיר מִשִּׂימוֹ לְמוֹשֵׁל עָלָי.

אַף-הִנֵּה בַיָּמִים הַבָּאִים עוֹד יִגְדַּל כֹּחָם מִשְׁנֶה,

כִּי-יִמְצְאוּ שָׁלָל לְנַפְשָׁם עוֹד יֶתֶר גָּדוֹל, וָלֹא –

אָז יֹאמְרוּ כִּי-יִקְשְׁרוּ קָשֶׁר.

מנניוס

אָמְנָם זָר הַדָּבָר!

מרציוס

גְּשׁוּ הָלְאָה! הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, אַתֶּם הַשְּׁבָבִים הַשְּׂרִידִים!

רץ בא בחפזון

רָץ

אַיֵּה פֹה קַיּוּס מַרְצְיוּס?

מרציוס

הִנֵּנִי. מַה-זֶּה בְּפִיךָ?

רץ

חֲדָשׁוֹת הֵבֵאתִי, אֲדוֹנִי: הַוּוֹלְסְקִים נִצָּבִים חֲלוּצִים.

מרציוס

מֶה עָלַץ לִבִּי בְשָׁמְעִי! – הִנֵּה כֵן-בָּא הַמּוֹעֵד

לְהִגָּאֵל מְעַט מֵאֲנָשִׁים עוֹדְפִים הַמַּעֲלִים צַחֲנָה –

רְאֵה-נָא: זְקֵנֵינוּ בָאִים.

קומיניוס, טיטוס לרציוס, סינטורים, יוניוס ברוטוס וסיציניוס וילוטוס באים.

סֵינַטּוֹר ראשׁון

מַרְצְיוּס! כָּל-אֲשֶׁר נִבֵּאתָ

מֵרֵאשִׁית זֶה בָא וַיֶּהִי: הַוּוֹלְסְקִים נִצָּבִים חֲלוּצִים.

מרציוס

וְטוּלוּס אוֹפִידְיוּס שַׂר-צְבָאָם! – אָכֵן עֲמַלְכֶם לֹא קָטֹן!

יָדַעְתִּי כִּי-אֶחֱטָא אִם-אֹמַר לְקַנֵּא בְרוּחוֹ הַנְּדִיבָה,

וְאוּלָם לוּ אַחֵר הָיִיתִי מִהְיוֹתִי כַיּוֹם, כִּי-עַתָּה

שָׁאַלְתִּי לִהְיוֹת רַק הוּא –

קומיניוס

הֵן אַתֶּם נִלְחַמְתֶּם יָחַד!

מרציוס

לוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֵל הִתְנַפְּלוּ כֻלָּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ,

חֶצְיָם מִזֶּה וְחֶצְיָם מִזֶּה, וְהוּא בְתוֹךְ חֶצְיִי –

אָז מָרֹד מָרַדְתִּי בוֹ, וְרַק אַךְ לְבַעֲבוּר אוּכַל

לַעֲרוֹךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה. אָכֵן כְּאַרְיֵה הִנֵּהוּ,

וְגֵא אָנֹכִי כִּי-אוּכַל לָצֵאת עָלָיו לְצָיִד.

סינטור ראשון

וְלָכֵן, מַרְצְיוּס הַנִּבְחָר, הִצָּמֵד כַּיּוֹם לְקוֹמִינְיוּס

לָצֵאת בָּזֶה לַמִלְחָמָה.

קומיניוס

הֵן זֹאת נִשְׁבַּעְתָּ מֵאָז.

מרציוס

נִשְׁבַּעְתִּי, אֲדוֹנִי, וְהִנְנִי לְקַיֵּם כַּיּוֹם אֶת-דְּבָרִי.

וְאַתָּה, טִיטוּס לַרְצְיוּס, תִּרְאֵנִי שֵׁנִית הַפַּעַם

בְּהַכּוֹתִי אֶת-טוּלוּס עַל-לֶחְיוֹ. – מַה-זֹּאת, הֲכֹאֵב אָתָּה?

הַאֻמְנָם תֵּשֵׁב בַּבָּיִת?

טיטוס

חָלִילָה מִמֶּנִּי, מַרְצְיוּס!

נָכוֹן אָנֹכִי לָלֶכֶת נִשְׁעָן עַל-קַבִּי הָאֶחָד

וּבְקַבִּי הַשֵּׁנִי אֶלָּחֵם, וְרַק לֹא לָשֶׁבֶת תַּחְתַּי

מִחוּץ לַעֲלִילוֹת כָּאֵלֶּה.

מנניוס

אָכֵן זֶה גִּבּוֹר חָיִל!

סינטור ראשון

הָבָה נֵלְכָה כֻלָּנוּ עַד-הֵיכַל הַקַּפִּיטֹלְיוּם;

שָׁמָּה, יָדַעְתִּי, מְחַכִּים אֵלֵינוּ מִבְחַר רֵעֵינוּ.

טיטוס

אל קומיניוס

לֶךְ-נָא אַתָּה בָרֹאשׁ –

אל מרציוס וְאַתָּה אַחֲרֵי קוֹמִינְיוּס –

וְאַחֲרֶיךָ אָנוּ. אָכֵן נָאוֶה לְךָ הַיִּתְרוֹן!

קומיניוס

מַרְצְיוּס נְדִיב הַלֵּב!

סינטור ראשון

אל האזרחים

גְּשׁוּ הָלְאָה! הַבַּיְתָה לֵכוּ!

מרציוס

לֹא, יֵלְכוּ-נָא עַתָּה אַחֲרֵינוּ; הֵן דָּגָן לָרֹב לַוּוֹלְסְקִים!

שָׁמָּה לְכוּ לָכֶם, עַכְבָּרִים, לִחֲכוּ אָסְמֵי גָרְנוֹתָם. –

הוֹי קוֹשְׁרִים מְאֹד נִכְבָּדִים! הֵן אֵשׁ גְּבוּרַתְכֶם בֹּעֵרָה –

אַחֲלַי, לְכוּ-נָא אַחֲרֵינוּ!

כלם, מלבד ברוטוס וסיציניוס, הולכים.

האזרחים מתגנבים איש איש חרש ללכת.

סיציניוס

הֲיָדַעְתָּ עוֹד שֵׁנִי בָאָרֶץ

גֵּאֶה כְמַרְצְיוּס זֶה?

ברוטוס

צָדַקְתָּ, אֵין דּוֹמֶה אֵלָיו.

סיציניוס

כַּאֲשֶׁר נִבְחַרְנוּ לִהְיוֹת טְרִבּוּנִים לִקְהַל הָעָם –

ברוטוס

הֲרָאִיתָ אֶת-פִּיו וְאֶת-עֵינָיו?

סיציניוס

וְעַל-שְׂפָתָיו הַלַּעַג הַזֶּה.

ברוטוס

בִּהְיוֹתוֹ מִתְאַנֵּף לֹא יָשׁוּב לַעֲגוֹ גַם-מִפְּנֵי אֵלִים.

סיציניוס

שִׁקּוּצִים יַשְׁלִיךְ בְּקִצְפּוֹ גַם עַל-הַלְּבָנָה הַצְּנוּעָה.

ברוטוס

יֹאכְלֵהוּ הַקְּרָב הַלָּזֶה! – הֵן הוֹלֵךְ הוּא הָלֹךְ וְגֵאֶה

כְּרָב-לִגְבוּרוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו.

סיציניוס

כֶּן-הוּא רוּחוֹ: אִם אָשְׁרוֹ

יְשַׂחֶק-לוֹ, יָבוּז לַצֵּל בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁעָלָיו יִתְהַלָּךְ. –

אַךְ אַחַת תִּפָּלֵא מִמֶּנִּי: אֵיךְ גַּאֲוַת לִבּוֹ יָכֹלָה

לָשֵׂאת אֶת-מִשְׁפַּט הֱיוֹתוֹ נָתוּן תַּחַת קוֹמִינְיוּס?

ברוטוס

שֵׁם טוֹב, שֶׁאַחֲרָיו יִרְדּוֹף – וַאֲשֶׁר גַּם הַשֵּׂג הִשִּׂיגוֹ –

זֶה יַאֲרִיךְ יָמִים מִשְׁנֶה וּלְדוֹרוֹת רַבִּים יָקוּם,

אִם-יֵדַע הָאָדָם לִבְחוֹר הַמָּקוֹם לוֹ לֹא בָרֹאשׁ,

כִּי-אִם בְּקִרְבַת הַמַּצְבִּיא לֹא-הַרְחֵק מִמֶּנּוּ; וְהָיָה

אִם-זֶה לֹא יַצְלִיחַ בַּעֲשׂוֹתוֹ, וְאָמְרוּ: רַק-שַׂר הַצָּבָא

אָשֹׁם אָשַׁם בַּכֹּל – אִם-אָמְנָם כָּל-אֲשֶׁר יָכוֹל

הָאָדָם בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, עָשָׂה. – וְכָכָה תַחֲרוֹץ

הַסִּכְלוּת מִשְׁפָּט עַל-מַרְצְיוּס: "הוֹי, לוּ רַק נָתְנוּ לָזֶה

לְנַהֵג אֶת-דְּבַר הַמִּלְחָמָה!"

סיציניוס

וּלְהֶפֶךְ: אִם-תִּיטַב הָאַחֲרִית,

וּבָאָה הָעֵדָה הַדְּבֵקָה בְמַרְצְיוּס וְגָזְלָה בְחָזְקָה

כָּל-פָּעֳלֵי קוֹמִינְיוּס הַטּוֹבִים וְקָרְאָה אֶת-כֻּלָּם יַחַד

עַל-שֵׁם הַשֵּׁנִי – עַל מַרְצְיוּס.

ברוטוס

כֶּן-הוּא כַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ!

אֶת מַחֲצִית תְּהִלַּת קוֹמִינְיוּס כְּבָר לָקַח מַרְצְיוּס לְנַפְשׁוֹ,

אִם-אָמְנָם לֹא הוּא יְצָרָהּ; וְאוּלָם כָּל-חַטֹאת הַמַּצְבִּיא

יֵחָשְׁבוּ לְיִתְרוֹן לְמַרְצְיוּס, אִם-גַּם מֵעוֹדוֹ לֹא פָעַל

גְּדוֹלוֹת נִמְרָצוֹת הַרְבֵּה.

סיציניוס

הָבָה נֵלְכָה-נָא שָׁמָּה

וְנִשְׁמַע אֶת-דְּבַר כָּל הַתְּכוּנָה, וְאֵיךְ וּבַמָּה הוּא יוֹצֵא –

וְלֹא רַק כִּמְפַקֵּד נִבְחָר – אֶל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה.

ברוטוס

נֵלֵכָה.

הולכים.

סְצֵינָה שְׁנִיָּה

קוֹרְיוֹלִי. בֵּית הַסֵּינַט.

טולוס אופידיוס בא עם סינטורים אחדים.

סינטור ראשון

וּבְכֵן אַתָּה חוֹשֵׁב, אוֹפִידְיוּס, כִּי-בָאוּ בְרוֹמָא עַד-תַּכְלִית

מַצְפֻּנֵּי כָל-עֲצוֹתֵינוּ, וְהֵמָּה יוֹדְעִים עַתָּה

אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַחְשׁוֹב לַעֲשׂוֹת?

אופידיוס

הַאַתָּה אַחֶרֶת תְּדַמֶּה? –

הֲיֵשׁ-כִּי חִקַּרְנוּ תַחְבֻּלָּה אַף-פַּעַם, וּבְטֶרֶם תֵּעָשֶׂה

לֹא בָאָה רוֹמָא בְעָרְמָה עַד-חִקְרָהּ? – אַרְבָּעָה יָמִים

לֹא חָלְפוּ מֵאָז בָּאַתְנִי הַשְּׁמֻעָה מִשָּׁמָּה לֵאמֹר –

אֲדַמֶּה כִי-עִמִּי הַמִּכְתָּב – כֶּן-הוּא – הִנֵּה הוּא עִמִּי: –

קורא

"חַיִל גָּדוֹל הִזְעִיקוּ, וְאוּלָם אֵין-אִישׁ יוֹדֵעַ

הַלְמִזְרָח וְאִם לְמַעֲרָב יִסָּעוּ; הָרָעָב כָּבֵד;

הֲמוֹנֵי הָעָם מִתְקַשְּׁרִים; חֶרֶשׁ עוֹבֶרֶת הַשְּׁמֻעָה,

כִּי-שַׂר הַצָּבָא קוֹמִינְיוּס וּמַרְצְיוּס – אוֹיִבְכֶם הַיָּשָׁן –

הַשָּׂנוּא בְרוֹמָא פִי-שִׁבְעָה מֵאֲשֶׁר שְׂנֵאתֻהוּ אַתֶּם –

וְכֵן גַּם-טִיטוּס לַרְצְיוּס, אִישׁ רוֹמִי גִּבּוֹר-חַיִל,

שְׁלֹשֶת אֵלֶּה מֻפְקָדִים עַל-כָּל-הַמַּעֲרָכָה, וְהַצָּבָא

יֵלֵךְ בַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ; וְאוּלַי לִקְרַאתְכֶם הֵם יוֹצְאִים –

שִׂים אֶל-הַדָּבָר לִבֶּךָ".

סינטור ראשון

צְבָאֵינוּ עוֹמְדִים חֲלוּצִים:

יָדַעְנוּ בְכָל-עֵת הֵיטֵב כִּי-רוֹמָא נְכוֹנָה תָמִיד

לַעֲרוֹךְ לִקְרָאתֵנוּ.

אופידיוס

אָכֵן בְּחָכְמָה עֲשִׂיתֶם,

כִּי-הַסְתֵּר הִסְתַּרְתֶּם מַחֲשַבְתְּכֶם הַגְּדוֹלָה עַד-אִם גָּמֵלָה,

וְאוּלָם רַק אֵין-זֹאת כִּי-רוֹמָא הִכִּירָה מְעַט אֶת-הַבָּאוֹת,

יַעַן רְאוֹתָהּ אֶתְכֶם נוֹעָצִים וְחוֹרְשִׁים מְזִמּוֹת.

וְאָמְנָם בְּהִגָּלוֹת סוֹדֵנוּ צָרוּ מְעַט צַעֲדֵינוּ

אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בַתְּחִלָּה לִלְכּוֹד עָרִים אֲחָדוֹת

בְּטֶרֶם תֵּדַע רוֹמָא כִמְעַט כִּי-הוֹלְכִים אֲנָחְנוּ.

סינטור שני

אוֹפִידְיוּס הַנָּדִיב, קַח-עִמְּךָ אֶת-כְּתָב הָעֵדֻת; מַהֵר

הַשָּׂדֶה אֶל-אַנְשֵׁי גְדוּדֶיךָ, וְאוֹתָנוּ הַנַּח וּנְסוֹכֵךְ

לְבַדֵּנוּ פֹה עַל-קוֹרְיוֹלִי. רַק אִם-יָצוּרוּ עָלֵינוּ,

וְשַׁבְתָּ הֲלוֹם וּצְבָאֶיךָ לְחַלֵּץ אוֹתָנוּ. – וְאוּלָם

זֹאת-הִיא מַחֲשַׁבְתִּי אָנִי: עוֹד-מְעַט וְנוֹכַחְתָּ גַּם-אַתָּה,

כִּי-לֹא לְמַעֲנֵנוּ הַפַּעַם הֵם עוֹמְדִים חֲלוּצִים בַּשָּׂדֶה.

אופידיוס

רַק אַל-נָא תַשִּׁיאוּ לַשַּׁוְא נַפְשׁוֹתֵיכֶם: אֲנִי עַל-פִּי שְׁמֻעוֹת

נְכוֹנוֹת כִּנְכוֹן הַיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת-דְּבָרָי.

וְגַם עוֹד זֹאת: כְּבָר-יָצְאוּ פְלֻגּוֹת אֲחָדוֹת מִצְּבָאָם

וּפְנֵיהֶן מוּעָדוֹת אֵלֵינוּ. – אֶעֱזָבְכֶם, אַלּוּפַי הַנַּעֲלִים.

אִם-יֵשׁ כִּי-אָנֹכִי וְקַיּוּס מַרְצְיוּס נִתְרָאֶה פָנִים –

אֶת-זֹאת נִשְׁבַּעְנוּ גַם-שְׁנֵינוּ – לֹא נֶחְדַּל מֵעֲרוֹךְ הַמִּלְחָמָה

עַד-אִם הָאֶחָד יִפּוֹל.

הסינטורים כֻּלם

יִהְיוּ הָאֵלִים עִמָּךְ!

אופידיוס

וְאֶתְכֶם יִשְׁמֹרוּ, נְשִׂיאָי!

סינטור ראשון

שָׁלוֹם!

סינטור שני

שָׁלוֹם!

אופידיוס

שָׁלוֹם!

כלם הולכים.

סְצֵינָה שְׁלִישִׁית

רוֹמא. חדר בבית מרציוס.

וולומניה, וירגיליה באות. יושבות על כסאות שפלים ותופרות.

ווֹלוּמניה

בִּקַּשְׁתִּיךְ, בִּתִּי, זַמְּרִי-נָא אוֹ דַבְּרִי מְעַט דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים. לוּ אָנֹכִי הָיִיתִי אִשָּׁה לִבְנִי, כִּי-עַתָּה שָׂמַחְתִּי בְּכָל-לִבִּי עַל-לֶכְתּוֹ מִמֶּנִּי, מִהְיוֹתִי שְׂמֵחָה עַל-שָׁכְבוֹ עִמִּי בַמִּטָּה וְעַל-הַרְאוֹתוֹ אוֹתִי בָזֶה אֶת-רֹב אַהֲבָתוֹ, כִּי-הִנֵּה זֶה לֶכְתּוֹ יִתֵּן לוֹ כָבוֹד חָדָשׁ עַל-כְּבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר וְיָחִיד לְפָנַי, אֲשֶׁר עֲלוּמָיו וְחִנּוֹ מָשְׁכוּ בְחָזְקָה עָלָיו אֶת-עֵינֵי כֹל לְהִשְׁתָּאוֹת לְמַרְאֵהוּ וַאֲשֶׁר גַּם-תַּחֲנוּנֵי מֶלֶךְ לֹא הָיוּ מַצְלִיחִים לְהַטּוֹת אֶת-לֵב אִמּוֹ לִמְכּוֹר לְרֶגַע אֶת-אוֹר פָּנָיו לְבַעֲבוּר תִּמָּנַע מֵהַבִּיט בּוֹ, – עוֹד אָז הָיִיתִי שְׂמֵחָה לְתִתּוֹ לְבַקֵּשׁ מָקוֹם לוֹ אֲשֶׁר שָׁם יוּכַל לְהַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וְלָלֶכֶת לִקְרַאת מָוֶת, לוּ רַק מָצֹא יִמְצָא בָזֶה יָדַיִם לִנְחוֹל כָּבוֹד וּתְהִלָּה; כִּי-יָדַעְתִּי עוֹד אָז עַד-כַּמָּה יוּכַל שֵׁם תְּהִלָּה לְהַרְבּוֹת כָּבוֹד לְנֶפֶשׁ אֲשֶׁר כָּזֹאת, וּבִלְעָדָיו הֵן לֹא יִיטַב מִתְּמוּנָה מְשׁוּחָה בְצֶבַע וּתְלוּיָה עַל-הַקִּיר אֲשֶׁר כָּל-שֵׁם וְתִפְאֶרֶת לֹא יִפְּחוּ בָהּ רוּחַ חַיִּים. אֶל-הַמַּעֲרָכָה אֶל-מוּל מִלְחָמָה נוֹרָאָה שְׁלַחְתִּיו, וְהוּא שָׁב וּמִצְחוֹ מְעֻטָּר עֲטֶרֶת עֲלֵי-אַלּוֹן. רְאִי הִנְנִי מַגֶּדֶת לָךְ, בִּתִּי: לֹא צָהַלְתִּי כָכָה מִשִּׂמְחָה בְשָׁמְעִי לָרִאשׁוֹנָה כִּי-זָכָר הוּא, כַּאֲשֶׁר צָהַלְתִּי עַתָּה בִרְאוֹתִי כִּי-הוֹכִיחַ לְעֵינֵי כֹל אֲשֶׁר אִישׁ הוּא.


וירגיליה

אֲבָל אִם-נָפֹל נָפַל בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת, גְּבִרְתִּי, – מֶה הָיָה אֵפוֹא?

ווֹלוּמניה

כִּי-עַתָּה הָיָה לִי שֵׁם תְּהִלָּתוֹ לְבֵן וּבוֹ מָצָאתִי אֶת-זַרְעִי אַחֲרָי. אָכֵן שִׁמְעִי אֶת-אֲשֶׁר אֹמַר לָךְ בְּתָמִים וּבְכָל-לֵב: לוּ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים הָיוּ לִי וְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם נֶחְמָד וְרָצוּי לְנַפְשִׁי כְבֵן יָחִיד וְכֻלָּם יַחְדָּו יְקָרִים לְלִבִּי כְמוֹ מַרְצְיוּס שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ, כִּי-עַתָּה בָחַרְתִּי בְכָל-לֵב אֲשֶׁר אַחַד עָשָׂר מֵהֶם יָמוּתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים לְטוֹב לְאַרְצָם מֵאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאֶחָד רוֹדֵף תַּעֲנֻגוֹת רֵיקִים בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה.

אמה באה.

האָמה

שָׂרָתִי! וַלֶּרְיָה הַגְּבִירָה הִנֵּה-זֶה בָאָה לְהֵרָאוֹת אֶת-פָּנָיִךְ.

וירגיליהאל וולומניה

אַחֲלַי, תְּנִי-נָא לִי בְחַסְדֵּךְ וְאֶעֱזָבֵךְ לְרֶגַע זֶה.

ווֹלוּמניה

חָלִילָה, אֶת-זֹאת לֹא תַעֲשִׂי.

אֲדַמֶּה כִּי-אֶשְׁמַע אֶת-תֻּפֵּי בַעֲלֵךְ מִשָּׁם וְעַד-הֵנָּה;

אֶרְאֵהוּ בְתָפְשׂוֹ בְשַׂעֲרוֹת אוֹפִידְיוּס וּמְדַכְּאוֹ לָאָרֶץ;

כִּילָדִים מִפְּנֵי הַדֹּב כֵּן נָסִים הַוּוֹלְסְקִים מִלְּפָנָיו;

אֲדַמֶּה כִּי-אֶרְאֶה אוֹתוֹ בְרָקְעוֹ בְרַגְלוֹ וְקוֹרֵא:

"גְּשׁוּ-פֹה, הַחֲרֵדִים, בְּיִרְאָה נוֹלַדְתֶּם כֻּלְּכֶם יַחְדָּו,

אִם-אָמְנָם בְּרוֹמָא נוֹלַדְתֶּם!" בְּיָדוֹ הַכְּסוּיָה בַשִּׁרְיוֹן

יִמְחֶה הַדָּם מֵעַל-מִצְחוֹ וְצוֹעֵד מִשָּׁם וָהָלְאָה:

דּוֹמֶה לְקוֹצֵר שֶׁחָרַץ לִקְצוֹר אֶת-כָּל שֶׁלְּפָנָיו,

וָלֹא – לֹא יִקַּח כָּל-שָׂכָר.

וירגיליה

יִמְחֶה הַדָּם מֵעַל-מִצְחוֹ! – הוֹי אֵלִים, רַק לֹא דָם.

ווֹלוּמניה

חִדְלִי לָךְ, פְּתַיָּה! הֵן רָצוּי לְגֶבֶר הָאוֹת הַלָּזֶה

מִזְּהַב כָּל-הַשָּׁלָל שֶׁלּוֹ. גַּם-שְׁדֵי הֵיקֻבַּהּ בְּהֵינִיקָהּ

אֶת-הֶקְטוֹר לֹא הָיוּ נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה מִמֵּצַח הֶקְטוֹר

בְּזוּבוֹ דָם מֵחַרְבוֹת הַיְּוָנִים, וְהוּא לֹא יָדָע. –

הַגִּידִי לַגְּבִירָה וַלֶּרְיָה: נְכוֹנוֹת אֲנַחְנוּ לִקְרָאתָהּ.

האמה יוצאת.

וירגילה

שָׁמַיִם! שִׁמְרוּ עַל-אִישִׁי מֵחֲמַת אַכְזְרִיּוּת אוֹפִידְיוּס!

ווֹלוּמניה

אֶת-קָדְקֹד אוֹפִידְיוּס יִמְחַץ בֵּין-בִּרְכָּיו וְאֶת-רַגְלוֹ יָשִׂים

עַל-עָרְפּוֹ.

האמה שבה עם ולריה ועם שומר הסף.

ולריה

שָׁלוֹם לָכֶן גַּם-שְׁתֵּיכֶן יַחְדָּו, אַתֶּן הַגְּבִירוֹת!

ווֹלוּמניה

שָׁלוֹם לָךְ, גְּבִרְתִּי!

וירגיליה

שָׂמַחְתִּי לִרְאוֹת אֶת-גְּבִרְתִּי הַכְּבוּדָה!

ולריה

מַה-שְּׁלוֹמְכֶן, גְּבִירוֹתַי גַּם-יָחַד? – רַק אֵין-זֹאת כִּי-אִם הֱיִיתֶן בֶּאֱמֶת לְנָשִׁים יוֹשְׁבוֹת בָּיִת. הַאֻמְנָם פֹּה תֵשַׁבְנָה כָּל-הַיּוֹם וְתִתְפּוֹרְנָה? בְּנַפְשִׁי! גַּם-זֶה עִנְיָן נֶחְמָד מְאֹד לַעֲנוֹת בּוֹ. וּמַה-שְּׁלוֹם בְּנֵךְ הַקָּטָן?

וירגיליה

תּוֹדָתִי לָךְ, שָׂרָתִי הַנֶּחְמָדָה: שָׁלוֹם לוֹ.

ווֹלוּמניה

נִבְחַר בְּעֵינָיו לִרְאוֹת חֲרָבוֹת וְלִשְׁמוֹעַ קוֹל-תֻּפִּים מִשִּׂים לֵב אֶל-מוֹרוֹ.

ולריה

הִנֵּה כֵן: כָּאָב כִּבְנוֹ! וְאוּלָם בְּנַפְשִׁי אֶשָּׁבַע לָכֶן, כִּי-נַעַר נֶחְמָד הוּא לִמְאֹד. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו בָּרְבִיעִי בַשָּׁבוּעַ הַזֶּה כַחֲצִי שָׁעָה בְלִי מַעֲצוֹר, אָז רָאִיתִי, כִּי-יֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ דְבַר-מָה אֵיתָן וָעָז. רְאִיתִיו רוֹדֵף אַחֲרֵי זְבוּב-כְּרָמִים מָזְהָב עַד-הַשִּׂיגוֹ וְעַד-תָּפְשׂוֹ בוֹ, אַךְ כְּרֶגַע הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וַיָּשָׁב וַיִּתֵּן לוֹ לָעוּף כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר-כֵּן שָׁב שֵׁנִית לִרְדּוֹף אַחֲרָיו. בָּרֶגַע הַהוּא מָעֲדָה רַגְלוֹ וַיִּשְׁמוֹט לָאָרֶץ וַיִּפּוֹל, אֲבָל בִּן-רֶגַע הִתְנַשֵּׂא וַיָּשָׁב וַיִּרְדּוֹף אַחֲרֵי זְבוּבוֹ בַּחֲמַת-רוּחַ וַיְצוּדֶנּוּ; אָכֵן רַק אֵין-זֹאת כִּי-הֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל-נָפְלוֹ אוֹ כִי-הָיָה עִם-לִבּוֹ פִתְאֹם דָּבָר אֲשֶׁר לֹא אֵדָע, כִּי-הִנֵּה זֶה חָרַק אֶת-שִׁנָּיו בְּקֶצֶף גָּדוֹל וְאֶת-זְבוּב הַכְּרָמִים פִּצְפֵּץ כֻּלּוֹ בְיָדָיו. הוֹי עַד-כַּמָּה פִצְפֵּץ אוֹתוֹ!

ווֹלוּמניה

הִנֵּה זֶה אֹרַח אָבִיו.

ולריה

אֲבָל יֶלֶד נֶחְמָד הוּא לִמְאֹד.

וירגיליה

רַק-פֶּרֶא אָדָם, גְּבִרְתִּי!

ולריה

וְאוּלָם אֶת-הָרִקְמָה אֲשֶׁר אַתְּ עוֹשָׂה פֹה הֵן תַּנִּיחִי עַתָּה, וּבְחַסְדֵּךְ הַגָּדוֹל תֵּהָפְכִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי הַיּוֹם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם לְאִשָּׁה בְטֵלָה בְאֶפֶס כָּל-עֲבוֹדָה.

וירגיליה

לֹא, גְּבִרְתִּי הַטּוֹבָה, לֹא אֵצֵא הַיּוֹם מִפֶּתַח הַבָּיִת.

ולריה

מִפֶּתַח הַבָּיִת?

ווֹלוּמניה

יָצֹא תֵצֵא, יָצֹא תֵצֵא.

וירגיליה

חָלִילָה לִי, וְאַתְּ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינַיִךְ אַל-תָּאִיצִי בִי לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת. אֵין עִם-לִבִּי לַעֲבוֹר אֶת-מִפְתַּן הַבַּיִת חוּצָה עַד-שׁוּב אֲדוֹנִי מִן-הַמִּלְחָמָה.

ולריה

אִי לָךְ, שָׂרָתִי! הֵן לֹא תִוָּאֲלִי לְהִסָּגֵר עַל-מַסְגֵּר בַּבַּיִת עַד-בִּלְתִּי צֵאת. בֹּאִי, הִנֵּה עָלַיִךְ לָלֶכֶת לִרְאוֹת אֶת-רְעוּתֵךְ הַטּוֹבָה הַשּׁוֹכֶבֶת עַל-מִטַּת דְּוֹתָהּ.

וירגיליה

אֶת-בִּרְכָתִי אָנֹכִי נוֹתֶנֶת לָהּ כִּי-תֵרָפֵא מַהֵר, וּתְפִלָּתִי זֹאת תֵּחָשֶׁב-נָא כְמוֹ בָאתִי אֶל-בֵּיתָהּ; אֲבָל לָלֶכֶת שָׁמָּה לֹא אוּכָל.

ווֹלוּמניה

מַדּוּעַ לֹא תוּכְלִי? הֲלֹא תַגִּידִי אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינָיִךְ.

וירגיליה

לֹא מֵעַצְלוּת וְלֹא מֵחֶסְרוֹן אַהֲבָה.

ולריה

רַק אֵין-זֹאת כִּי-אִם חָפַצְתְּ לִהְיוֹת לְפֵינֵילֻפָּה חֲדָשָׁה. אוּלָם רְאִי-נָא, הִנֵּה אוֹמְרִים כִּי כָל-הַמַּטְוֶה אֲשֶׁר טָוְתָה בְּכָל-הַיָּמִים אֲשֶׁר לֹא הָיָה אוֹדִיסוֹס בְּבֵיתוֹ מִלֵּא אֶת-חוּצוֹת אִתַּקָּה רַק עָשׁ וְסָס. בֹּאִי! מִי-יִתֵּן וְגַם הַבַּד הַלָּז אֲשֶׁר לְפָנַיִךְ יָחוּשׁ כְּכָל-אֲשֶׁר תָּחוּשׁ אֶצְבָּעֵךְ, וְאָז הֵן תַּחְדְּלִי מִדְּקוֹר אוֹתוֹ מֵרֹב חֶמְלָה. בֹּאִי! כִּי-הִנֵּה שׂוּמָה הִיא עָלַיִךְ לָלֶכֶת עִמִּי.

וירגיליה

לֹא, גְּבִרְתִּי הַנֶּחְמָדָה; סִלְחִי לִי הַפַּעַם, לֹא אֵצֵא בֶאֱמֶת.

ולריה

בֶּאֱמֶת? אֲבָל אַחֲלַי, בֹּאִי-נָא עִמִּי וַאֲנִי אֲסַפֵּר בְּאָזְנַיִךְ חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת בִּדְבַר אִישֵׁךְ.

וירגיליה

לֹא, גְּבִרְתִּי הַטּוֹבָה, הֵן לֹא בָא עוֹד הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה חֲדָשׁוֹת.

ולריה

אֲבָל אֱמֶת הוּא; לֹא שְׂחוֹק עָשִׂיתִי לִי עִמָּךְ: בָּאוּ חֲדָשׁוֹת מֵאִתּוֹ בַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן.

וירגיליה

הַאֻמְנָם, גְּבִרְתִּי?

ולריה

בְּתָמִים וּבֶאֱמוּנָה כִּי כֶן-הוּא! שָׁמַעְתִּי אֶת-אַחַד הַסֵּינַטּוֹרִים בְּדַבְּרוֹ, וְזֶה אֲשֶׁר-סִפֵּר: – הַוּוֹלְסְקִים יָצְאוּ עִם מַחֲנֵיהֶם וְקוֹמִינְיוּס שַׂר-הַצָּבָא עָלָה עִם-חֵלֶק מִצְּבָא הָרוֹמִים וַיַּעֲרוֹךְ לִקְרָאתָם; אוּלָם אִישֵׁךְ וְטִיטוּס לַרְצְיוּס חוֹנִים עַל-קוֹרְיוֹלִי הָעִיר וְצָרִים עָלֶיהָ וְהֵם יוֹדְעִים אֶל-נָכוֹן כִּי עוֹד-מְעַט וּלְכָדוּהָ וְגַם-הַמִּלְחָמָה תֶחְדַּל מַהֵר. הַדָּבָר הַזֶּה אֱמֶת וְנָכוֹן; בִּכְבוֹדִי נִשְׁבָּעְתִּי. – וְעַתָּה רְאִי הִנֵּה בִקַּשְׁתִּיךְ: קוּמִי וּלְכִי עִמָּנוּ.

וירגיליה

סִלְחִי-לִי, שָׂרָתִי הַנֶּחְמָדָה, רַק-הַפַּעַם, וּבַיָּמִים אֲשֶׁר-יָבֹאוּ נְכוֹנָה אֶהְיֶה בְכָל-עֵת לִשְׁמוֹעַ לְכָל-אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי מֵעִמִּי.

ווֹלוּמניה

כִּי-עַתָּה הַרְפִּי מִמֶּנָּה, גְּבִרְתִּי, וְעִזְבִי אוֹתָהּ לְנַפְשָׁהּ. רוּחָהּ רָעָה עָלֶיהָ הַיּוֹם, וְהִיא רַק-תַּפְרִיעַ אוֹתָנוּ מִתַּעֲנוּגֵנוּ בְלֶכְתָּהּ עִמָּנוּ.

ולריה

חֵי נַפְשִׁי, כִּי כָזֹאת וְכָזֹאת חָשַׁבְתִּי בְלִבִּי גַם-אָנִי.–וּבְכֵן אֵפוֹא שָׁלוֹם לָךְ. – וְאַתְּ, שָׂרָתִי הַיְקָרָה וְהַנִּכְבָּדָה, בֹּאִי וְנֵלֵכָה. – אָכֵן רַק-עוֹד פַּעַם אַחַת, וִירְגִּילְיָה, אֲנַסֶּה אֵלָיִךְ: הָסִירִי מִקִּרְבֵּךְ אֶת-מֶרְיֵךְ וְאֶת-רוּחֵךְ הַקָּשָׁה וּלְכִי עִמָּנוּ.

וירגיליה

חָלִילָה לִי, וַאֲנִי בִכְבוֹדִי נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי-בֶאֱמֶת לֹא אוּכַל צֵאת. תָּבוֹא-נָא אֵפוֹא בִרְכָתִי לָכֶן, כִּי-תִמְצֶאנָה חֶדְוָה בְלֶכְתְּכֶן.

ולריה

יְהִי-כִדְבָרַיִךְ: שָׁלוֹם לָךְ.

הולכות.

סְצֵינָה רְבִיעִית.

לפני שׁערי קוֹרְיוֹלִי.

מרציוס, טיטוס לרציוס, שרי פלגות ואנשי צבא באים בתפים ובדגלים.

מרציוס

הִנֵּה-רָץ: – הִתְעָרֶב-עִמִּי, כִּי-הָיָה קְרָב זֶה-עָתָּה.

לרציוס

אֶת-סוּסִי חֵלֶף סוּסְךָ, כִּי-לֹא–

מרציוס

כֵּן יֶהִי!

לרציוס

טוֹב!

רץ בא.

מרציוס

הַגֶּד-נָא: הֲפָגַע מַצְבִּיאֵנוּ כַיּוֹם בָּאוֹיֵב?

הָרָץ

מַבִּיטִים הֵם אִישׁ בְּאָחִיו, אַךְ-עוֹד לֹא דִבְּרוּ דָבָר.

לרציוס

זֶה-סוּסְךָ הַטּוֹב לִי הוּא.

מרציוס

הָבָה אֶקְנֶנּוּ מֵאִתָּךְ.

לרציוס

לֹא-אֶמְכּוֹר וְלֹא-אֶתְּנֵהוּ, רַק-יֵשׁ עִם-לִבִּי לְהַשְׁאִילְךָ

אוֹתוֹ לְיוֹבֵל שָׁנִים. – נִקְרָא לָעִיר וְתִכָּנַע!–

מרציוס

הַרְחוֹקוֹת הַמַּחֲנוֹת אִשָּׁה מֵרְעוּתָהּ?

הרץ

רַק מִיל וָחֵצִי.

מרציוס

אָז נִשְׁמַע אֶת-תְּרוּעַת מִלְחַמְתָּם, וְהֵם אֶת-תְּרוּעָתֵנוּ.–

הוֹי מַרְס, אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל: שִׂים בְּפָעֳלֵנוּ אֶת-עֻזְּךָ,

כִּי-נוּכַל לְהַעְתִּיק מִזֶּה קַל-מַהֵר בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת

לְעֶזְרַת אַחֵינוּ בַמַּחֲנֶה. – תְּקַע-נָא וּקְרָא קְרִיאָתֶךָ.

תוקעים וקוראים אל העם בעיר; על החומות עולים סינטורים אחדים ורבים אחרים.

מרציוס

הֲטוּלוּס אוֹפִידְיוּס יֶשְׁנוֹ בְתוֹךְ חוֹמוֹתֵיכֶם הָאֵלֶּה?

סינטור ראשון

אֵינֶנּוּ; וְאוּלָם כָּל-אִישׁ מִקִּרְבֵּנוּ לֹא יַמְעִיט מִמֶּנּוּ

לָבוּז לָכֶם וּלְחָשְׁבְכֶם לְנִקְלִים–

קול תפים נשמע מרחוק

שִׁמְעוּ תֻפֵּינוּ

לִתְרוּעַת קוֹל בַּחוּרֵינוּ! טוֹב לָנוּ נְתוֹץ חוֹמוֹתֵינוּ

מִלִּהְיוֹת סְגוּרִים בְּתוֹכָן. שַׁעֲרֵינוּ כֻלָּם הַסְּגוּרִים

סְגוּרִים לְמַרְאֵה-עֵינָיִם; סִגַּרְנוּם בִּבְרִיחֵי קַשׁ,

וּבְאֶפֶס-יָד יִפָּתֵחוּ.

קול תרועת מלחמה מרחוק.

שִׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת מֵרָחוֹק!

רַק אֵין-זֶה כִּי-שָׁמָּה אוֹפִידְיוּס; רְאוּ-נָא אֶת-אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה

בְּמַחֲנוֹת חֵילְכֶם הַנִּפְלָג.

מרציוס

אַשְׁרֵינוּ! הֵחֵל הַקְּרָב!

לרציוס

קוֹל שְׁאוֹנָם יוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ. – מַהֲרוּ הָבִיאוּ סֻלָּמוֹת!

הוולסקים באים ועוברים.

מרציוס

אוֹתָנוּ אֵינָם יְרֵאִים, כִּי עַל-כֵּן יָצְאוּ מֵעִירָם.–

שִׂימוּ מָגִנִּים עַל-לִבְּכֶם, הִלָּחֲמוּ וְלִבְּכֶם זֶה יִקֶּשׁ

פִּי-שִׁבְעָה מִמָּגֵן וְשִׁרְיוֹן. – קוּם, טִיטוּס גִּבּוֹר הֶחָיִל!

מַלְעִיגִים הֵם לָנוּ יוֹתֵר מִכָּל שֶׁחָשַׁבְנוּ מֵרֹאשׁ,

כִּי עַל-כֵּן תִּזַּל מִקֶּצֶף זֵעָתִי.–קוּמוּ, הַחֲבֵרִים!

וְזֶה-אֲשֶׁר יִסּוֹג לְאָחוֹר יֵחָשֵׁב בְּעֵינַי לְווֹלְסְקִי

וְחַרְבִּי תֹאכַל אֶת-בְּשָׂרוֹ.

תרועת מלחמה; רומים עם וולסקים נלחמים והולכים. הרומים נגפים לפני הוולסקים עד לסוללותיהם. מרציוס עולה ובא שנית.

מרציוס

כָּל-נֶגֶף הַדָּרוֹם יִדְבַּקְכֶם,

הוֹי אַתֶּם כְּלִמּוּת עַם-רוֹמָא! חַבּוּרוֹת וּמַכּוֹת טְרִיּוֹת,

אַתֶּם בַּהֲמוֹת הַשָּׂדֶה, תְּכַסֶּינָה אֶת-כֻּלְּכֶם עַד-תִּהְיוּ

לִזְוָעָה בְטֶרֶם הָעַיִן עוֹד תֵּרֶא אֶתְכֶם מֵרָחוֹק,

וְרַק-כִּי הָרוּחַ יַעֲבִיר מֵאִיש אֶל-רֵעֵהוּ הַדֶּבֶר

עַד-מֶרְחַק כִּבְרַת אֲדָמָה! הוֹי אַתֶּם נִשְׁמוֹת אַוָּזִים

בְּצֶלֶם תַּבְנִית בְּנֵי-אָדָם, אֵיךְ נַסְתֶּם מִפְּנֵי עֲבָדִים

הַמֻּכִּים גַּם בְּיַד קוֹפִים! הוֹי פְּלוּטוֹן וּשְׁאוֹל! הֵן כֻּלְּכֶם

פְּצוּעֵי אָחוֹר! עָרְפְּכֶם אָדֹם וּפְנֵיכֶם לְבָנִים

מִנּוּס וּמִקְּדוֹחַ מִיִּרְאָה! הִתְחַזְּקוּ וּפִגְעוּ בָם אַתֶּם,

וָלֹא – בִּבְרַק הַשָּׁמַיִם נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי-אֶעֱזוֹב הָאוֹיֵב

וְאֶתְנַפֵּל עֲלֵיכֶם פֹּה כֻלְּכֶם! הִתְבּוֹנְנוּ-נָא וָגֹשוּ:

לוּ רַק קוֹמְמִיּוּת תִּתְיַצְּבוּ, אָז נַכֵּם עַד-בֵּית פִּלַּגְשֵׁיהֶם,

כַּאֲשֶׁר הִכּוּנוּ גַם-הֵמָּה עַד-כֹּה. – לְכוּ אֵפוֹא אַחֲרָי!

תרועת מלחמה שנית; הוולסקים והרומים באים ועולים; המלחמה מתחדשת; הוולסקים נסים מפני הרומים עד למבואי קוריולי; מרציוס רודף אותם עד לתוך שערי העיר.

מרציוס

רְאוּ-נָא: הַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים–: הֵעוֹרוּ, עוֹזְרֵינוּ הַטּוֹבִים!

רַק-לִפְנֵי הָרוֹדְפִים פָּתְחָה פוֹרְטוּנָה אוֹתָם לִרְוָחָה,

וְלֹא גַם-לִפְנֵי הַנָּסִים. הַבִּיטוּ וַעֲשׂוּ-נָא כָמוֹנִי.

בא אל-תוך השער.

איש-צבא ראשון

אַמִּיץ הוּא עַד-לְשִׁגָּעוֹן; אֲנִי לֹא –

איש-צבא שני

וְלֹא גַם-אָנִי.

מרציוס נשאר סגור מעבר לשער.

איש-צבא ראשון

רְאֵה, הִנֵּה סָגְרוּ אַחֲרָיו.

כֻּלם

בָּא קִצּוֹ; זֹאת אֵדַע אֶל-נָכוֹן.

התרועה הולכת וגדלה.

טיטוס לרציוס שב ועולה.

לרציוס

אֵי מַרְצְיוּס וּשְׁלוֹמוֹ מָה הוּא?

כֻּלם

נֶהֱרַג, אֲדוֹנִי; זֶה נָכוֹן.

איש-צבא ראשון

רָדַף אַחֲרֵי-הַנָּסִים עַל-עֲקֵבָם בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁמָּה;

בָּא עִמָּהֶם הַשַּׁעְרָה, וְהֵמָּה בְּפֶתַע-פִּתְאֹם

הִבְרִיחוּ הַשַּׁעַר עַל-בְּרִיחָיו, וְהוּא שָׁם אֶחָד לְבַדּוֹ

לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי כָל-הָעִיר.

לרציוס

הוֹי רֵעַ הַנָּדִיב מִנְּדִיבִים!

חַשְׁתָּ גְּבוּרָתְךָ פִּי-שְׁנַיִם מֵחַרְבְּךָ אֲשֶׁר-לֹא חָשָׁה

וְעָמַדְתָּ הָכֵן עֵת חַתָּה הֶחָרֶב! – אָבַדְתָּ, מַרְצְיוּס!

אֶבֶן-שֹׁהַם שְׁלֵמָה, לוּ תִגְדַּל כְּמִדַּת גָּדְלֶךָ,

לֹא תִיקַר כָּמוֹךָ אָתָּה. הָיִיתָ בַעַל מִלְחָמוֹת

כְּכֹל אֲשֶׁר-דָּרַשׁ קַטּוֹן: לֹא נוֹרָא וְאַכְזָר בִּפְעָלָיו

בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה לְבַדָּהּ, אַךְ מַבַּט עֵינֶיךָ הַזּוֹעֵם

וְרַעַם צְלִיל קוֹלְךָ הָאַדִּיר, שֶׁדָּמָה לְרַעַם בַּגַּלְגַּל,

הֶחֱרִיד אֶת-כָּל-מְשַׂנְּאֶיךָ, כְּאִלּוּ קַדַּחַת פִּתְאֹם

תָּקְפָה הָאָרֶץ וַתִּרְגָּז.

מרציוס שב לבוא, כלו זב דם, ואויביו רודפים אחריו.

איש-צבא ראשון

הַבִּיטָה, אֲדוֹנִי!


לרציוס

הֵן מַרְצְיוּס!

הָבָה נַחֲזִיק אַחֲרָיו אוֹ נִפּוֹל עִמּוֹ גַם-יָחַד.

נלחמים ובאים לתוך העיר כלם.

סְצֵינָה חֲמִישִׁית.

קוריולי. רחוב.

אנשים רומיים באים בבטחה ובידם שלל.

רומי ראשון

אֶת-זֶה אֶקַּח עִמִּי לְרוֹמָא.

רומי שני

וַאֲנִי לִי אֶקְּחָה אֶת-זֶה.

רומי שלישי

דֶּבֶר וְנֶגֶף וַאֲבַדּוֹן! דִּמִּיתִי, כִּי-זֶה עָשׂוּי כָּסֶף.

תרועת מלחמה עוד נשמעת מרחוק.

מרציוס וטיטוס לרציוס באים ומחצצר עמם.

מרציוס

רְאוּ עֲדַת פּוֹחֲזִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהֵמָּה יַעֲרִיכוּ רִגְעֵיהֶם

לְפִי דַרְכְּמוֹנִים מְצַלְצְלִים וּכְסָתוֹת וְכַפּוֹת עוֹפֶרֶת

וְרִקּוּעֵי אֲגוֹרוֹת וּשְׂמָלוֹת, שֶׁיִּקְבּוֹר אוֹתָן הַתַּלְיָן

גַּם-יַחַד עִם-נַפְשׁוֹת הַתְּלוּיִם שֶׁלְּבָשׁוּן: – אֶת-אֵלֶּה יָשֹׁלּוּ

הָעֲבָדִים הַנִּבְזִים בְּטֶרֶם עוֹד יִתֹּם הַקְּרָב: – הוֹי, הַכּוּם!–

הֲתִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעַת הַמַּצְבִּיא? – נְמַהֵר-נָא אֵלָיו וְנָחוּשׁ!–

הָאִישׁ שֶׁשִּׂנְאַת כָּל-נַפְשִׁי נְתוּנָה לוֹ – טוּלוּס אוֹפִידְיוּס –

הֵן הוֹרֵג שָׁם בְּאַחֵינוּ. קוּם אֵפוֹא, טִיטוּס הַנִּבְחָר,

קַח-עִמְּךָ פֹּה מִן-הָעָם לִשְׁמוֹר הָעִיר, וְאָנֹכִי

אֶקְּחָה אֶת-אֵלֶּה שֶׁקָּם בָּם עוֹד רוּחַ וְנֵלְכָה חוּשִׁים

לַעֲזוֹר אַחֲרֵי קוֹמִינְיוּס.

לרציוס

אֲדוֹנִי, הֵן דָּמְךָ עוֹד שׁוֹטֵף;

כְּבֵדָה הָיְתָה מְלַאכְתְּךָ לִמְאֹד עַד-בִּלְתִּי יְכֹלֶת

לְחַדְּשָׁהּ וְלָצֵאת שֵׁנִית לִקְרָב.

מרציוס

אֲדוֹנִי, אַל-הַלֵּל!

הַמְּלָאכָה הַזֹּאת כִּמְעַט לֹא חִמְּמַתְנִי עֲדֶנָּה. – שָׁלוֹם!

הַדָּם הַנּוֹזֵל מִבְּשָׂרִי רַק רִפְאוּת הוּא לִי, לֹא שׁוֹאָה;

כָּכָה חָפַצְתִּי לָבוֹא לְנֶגֶד עֵינֵי אוֹפִידְיוּס

וְכָכָה הִלָּחֵם עִמּוֹ.

לרציוס

בַּת-אֵלִים הַיָּפָה פוֹרְטוּנָה

חָשְׁקָה בְךָ לְאַהֲבָה. מִי-יִתֵּן וְשָׂמוּ כְשָׁפֶיהָ

אֶת-חֶרֶב אוֹיִבְךָ קֵהָה. יְהִי-נָא, גִּבּוֹרִי וּנְדִיבִי,

הָאֹשֶׁר לְנוֹשֵׂא כֵלֶיךָ!

מרציוס

וְרֵעַ לְךָ גַּם-אָתָּה,

כְּדַרְכּוֹ תָמִיד לִבְחִירָיו. – שָׁלוֹם!

מרציוס הולך.

לרציוס

הֹוי מַרְצְיוּס הַנַּעֲלֶה! –

לֵךְ וּתְקַע בַּחֲצוֹצַרְתְּךָ בִמְרוֹמֵי חוּצוֹת הַקִּרְיָה;

קְרָא בְאָזְנֵי כָל-פְּקִידֵי הַחַיִל הַנִּמְצָאִים בָּעִיר,

וְיָדְעוּ אֶת-אֲשֶׁר גָּזָרְנוּ. פְּנֵה-לָךְ מִזֶּה וָהָלְאָה!

הולך.

סְצֵינָה שִׁשִּׁית.

בסביבות מחנֵה קוֹמיניוּס.

קומיניוס וגדודיו באים מדי שובם מן המערכה.

קומיניוס

הָשִׁיבוּ אֶת-נַפְשְׁכֶם, רֵעָי; נִלְחַמְתֶּם בִּגְבוּרָה; הֱיִיתֶם

אֲנָשִׁים רוֹמִים בֶּאֱמֶת: לֹא עַזֵּי נֶפֶשׁ בִּקְרָב,

וּבְסוּגְכֶם – לֹא קְטַנֵּי רוּחַ. וְאוּלָם עוֹד-מְעַט, אֲדוֹנַי,

וְהִתְחַדְּשׁוּ פְנֵי הַמִּלְחָמָה: מִדֵּי הִלָּחֲמֵנוּ שָׁמַעְנוּ

תְּרוּעָה גְדוֹלָה עוֹלָה אֵלֵינוּ מִמַּחֲנֵה אַחֵינוּ

וְנִשֵּׂאת עַל-כַּנְפֵי הָרוּחַ. – הוֹי אֵלֵי רוֹמָא הַגְּדוֹלִים!

תְּנוּ לָהֶם עֹז וּבְרָכָה כְּכָל-אֲשֶׁר נִשְׁאַל גַּם-לָנוּ,

לְבַעֲבוּר שְׁנֵי מַחֲנוֹתֵינוּ יִפָּגְשׁוּ בְשִׂמְחָה יָחַד;

אָז נִזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה לָכֶם!

רץ בא

מַה-יֵשׁ בְּפִיךָ?


> הָרָץ

הִתְנַפְּלוּ אַנְשֵׁי קוֹרְיוֹלִי עַל-לַרְצְיוּס וְעַל-מַרְצְיוּס יַחְדָּו;

רָאִיתִי אַחֵינוּ מִתְמַלְּטִים וְנָסִים לְמוֹ מַחֲבוֹאֵיהֶם,

וָאָקוּם וָאָרוּץ לְהַגִּיד.

קומיניוס

אָמְנָם לֹא טוֹבוֹת דִּבַּרְתָּ,

וְלוּ גַם-דִּבַּרְתָּ רַק-אֱמֶת. כַּמָּה-זֶה עָבַר מֵאָז?

הרץ

כְּשָׁעָה וְיוֹתֵר, אֲדוֹנִי.

קומיניוס

אֵין דֶּרֶךְ מִיל בֵּינוֹתֵינוּ; זֶה-עַתָּה שָׁמַעְנוּ עוֹד קוֹלוֹת

תֻּפֵּיהֶם, וְאֵיךְ-זֶה עָבַרְתָּ לְבָשְׁתְּךָ כִבְרַת מִיל אֶחָד

כְּשָׁעָה אַחַת וּשְׁלֵמָה וְאֵחַרְתָּ לְהָבִיא הַשְּׁמוּעוֹת?

הרץ

אוֹרְבֵי הַוּוֹלְסְקִים רְדָפוּנִי,

וָאָרוּץ שְׁלֹשָה וְאַרְבָּעָה מִילִים בִּדְרָכִים לֹא-סְלוּלוֹת;

וְלוּלֵא זֹאת כִּי-עַתָּה קִדַּמְתִּי כְמַחֲצִית הַשָּׁעָה.

קומיניוס

אַךְ מִי-זֶה הָאִישׁ הַבָּא פֹה,

וּמַרְאָיו כְּאִלּוּ הִפְשִׁיטוּ אֶת-עוֹרוֹ מֵעָלָיו? – הוֹי אֵלִים!

הֵן צֶלֶם מַרְצְיוּס הוּא; וְגַם כִּי-כָכָה רְאִיתִיו

לִפְעָמִים בְּעִתּוֹת עָבָרוּ.

מרציוס

מן החוץ

הַאִם-זֶה אֵחַרְתִּי לָבוֹא?

קומיניוס

הָרוֹעֶה לֹא יֵדַע לְהַבְדִּיל בֵּין-רַעַם בַּגַּלְגַּל וְחָלִיל,

כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי אָנֹכִי לְהַבְדִּיל בֵּין-צְלִילֵי שְׂפַת מַרְצְיוּס

וְקוֹל אָדָם חַלָּשׁ אַחֵר.

מרציוס בא.

מרציוס

הַאִם-זֶה אֵחַרְתִּי לָבוֹא?

קומיניוס

כֶּן-הוּא; אִם דָּם-זֶה שֶׁאֶרְאֶה עָלֶיךָ אֵינֶנּוּ דַם אוֹיֵב

כִּי-אִם זֶה-דָּמְךָ אָתָּה.

מרציוס

הוֹ תֵּן וַאֲחַבֶּקְךָ אֶל-לִבִּי

בִּזְרוֹעוֹת חֲזָקוֹת כְּחָתָן הַשָּׂשׂ עַל-הַכַּלָּה; בְּלִבִּי

רַק-רַנֵּן וְגִיל כְּאָז בְּהַגִּיעַ חַג חֲתֻנָּתִי,

בְּהָאִיר נֵרוֹת הַדּוֹנַג מוּל-עַרְשִׂי!

קומיניוס

הוֹ חֶמְדַּת כָּל-לוֹחֵם! –

וְטִיטוּס לַרְצְיוּס מַה-שְּׁלוֹמוֹ?

מרציוס

שְׁלוֹמוֹ שְׁלוֹם אִישׁ שֶׁעָלָיו לְדַבֵּר כָּל-רֶגַע מִשְׁפָּט:

אֶת-אֵלֶּה יִשְׁפּוֹט לַמָּוֶת, וְאֶת-אֵלֶּה – לָלֶכֶת בַּגּוֹלָה;

אֶת-אֶחָד יִפְדֶּה אוֹ יָחֹן, וְהִפִּיל עַל-שֵׁנִי חִתִּיתוֹ.

כָּכָה בְשֵׁם שִׁלְטוֹן רוֹמָא יַחֲזִיק בַּיָּד אֶת-קוֹרְיוֹלִי

וְנִהֵל אוֹתָהּ כְּנַהֵל כֶּלֶב לְאַט לְפִי-חֶבֶל,

וְאִם-יַחְפּוֹץ יְרַפֶּה אֶת-חַבְלוֹ לָרָגַע.

קומיניוס

אַיֵּה הָעֶבֶד

הַמַּגִּיד כִּי-רָאָה אֶתְכֶם מֻרְדָּפִים עַד אֶל-חוֹרֵיכֶם?

אַיֵּהוּ? הֲבִיאוּהוּ הֵנָּה.

מרציוס

הַנִּיחוֹ בַאֲשֶׁר הוּא שָׁם;

רַק אֱמֶת דִּבֵּר הַמַּגִּיד: – כִּי-אָמְנָם עֲדַת יַקִּירֵינוּ –

זֶה קְהַל הָאֲסַפְסֻף – הוֹי דֶבֶר! – טְרִבּוּנִים שִׂים-נָא לָאֵלֶּה! –

גַּם-עַכְבָּר מִפְּנֵי הֶחָתוּל לֹא יָנוּס כְּכָל-אֲשֶׁר נָסוּ

אֵלֶּה מִפְּנֵי נְבָלִים הַשְּׁפָלִים עוֹד-יוֹתֵר מֵהֵמָּה.

קומיניוס

וְאֵיךְ הִתְגַּבַּרְתָּ עֲלֵיהֶם?

מרציוס

הֲיֵשׁ לָנוּ עֵת כִּי-אֲסַפֵּר?

אֵין יֵשׁ! – וְאַיֵּה הָאוֹיֵב? הַאֲדוֹנֵי הַמָּקוֹם פֹּה אַתֶּם?

וְאִם-לֹא – מַה-תֵּשְׁבוּ תַחְתֵּיכֶם בְּטֶרֶם הֱיוֹתְכֶם – –

קומיניוס

הוֹי מַרְצְיוּס!

נִלְחַמְנוּ וְגַם שֻׁדַּדְנוּ מְעַט, וְאָז נְסוּגוֹנוּ

לְחַכּוֹת לְמוֹעֵד נָכוֹן.

מרציוס

וְאַיֵּה מַחֲנֵיהֶם הֵמָּה? הֲתֵדַע אֵי-זֶה הָעֵבֶר

שֶׁשָּׁם הֵקִימוּ אֶת-מִבְחַר צִבְאוֹתָם?

קומיניוס

חָשַׁבְתִּי, מַרְצְיוּס:

גְּדוּדֵיהֶם בַּטּוּר הָרִאשׁוֹן הֵם הֵם הָאַנְטִיָּטִים,

שֶׁהֵמָּה בְחִירֵי צִבְאוֹתָם, וּבְרֹאשָׁם עוֹמֵד אוֹפִידְיוּס,

זֶה צוּרָם וְכָל-תִּקְוָתָם.

מרציוס

הִנֵּה-זֹאת תְּחִנָּתִי אֵלֶיךָ

בְּשֵׁם הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת שֶׁנִּלְחַמְנוּ אִישׁ בְּצַד אָחִיו,

בְּשֵׁם דָּמֵנוּ הַשָּׁפוּךְ יַחְדָּו, בְּשֵׁם כָּל-הַשְּׁבֻעוֹת

שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ אִישׁ לְאָחִיו לְאַהֲבָה אִישׁ אָחִיו עַד-עוֹלָם:–

תֵּן מָקוֹם לִי בַמַּעֲרָכָה אֶל-פְּנֵי אוֹפִידְיוּס וְאַנְטִיָּטָיו;

אַל-תְּאַחֵר רֶגַע מֵעֲשׂוֹתָהּ, רַק מַלֵּא אֶת-כַּנְפֵי הָרוּחַ

בְּאִבְחַת כִּידֹונִים וַחֲרָבוֹת וּנְנַסֶּה אִם-נָכוֹן הָרָגַע.

קומיניוס

הֵן אָמְנָם תִּשְׁאַל נַפְשִׁי כִּי-יָבִיאוּ אוֹתְךָ בַתְּחִלָּה

אֶל-רַחֲצָה נָעֵמָה וְעַל-בְּשָׂרְךָ יָשִׂימוּ צֳרִי, וְאוּלָם

לֹא אֶעֱרוֹב אֶת-לִבִּי לְהָשִׁיב פָּנֶיךָ עֵת-תִּשְׁאַל דָּבָר;

בְּחַר לְךָ אֵפוֹא אֲנָשִׁים מִמֵּיטַב הָעָם אֲשֶׁר-עִמִּי,

לַעֲזוֹר לְךָ בְמִלְחַמְתֶּךָ.

מרציוס

אֵלֶּה שֶׁנַּפְשָׁם חָפֵצָה

הֵם הֵמָּה הַבְּחִירִים הָאֵלֶּה. אִם-יֵשׁ פֹּה עִמְּךָ אֲחָדִים –

וְלִבִּי בָטוּחַ בָּזֹאת – שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם

הַצֶּבַע שֶׁבּוֹ נִמְשַׁחְתִּי; – אִם-יֵשׁ פֹּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּירְאוּ

כָּל-שֵׁם רָע שִׁבְעִים וְשֶׁבַע מִירֹא לִבְשָׂרָם וְנַפְשָׁם;–

אִם נִבְחַר מוֹת יְשָׁרִים בְּעֵינֵיהֶם מֵחַיִּים רָעִים

וְיָקְרָה בְעֵינָם אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם מִנַּפְשָׁם וְעַצְמָם:–

כִּי-עַתָּה, אִם אֶחָד וְאִם רַבִּים, יָרִימוּ אֶת-יָדָם לְמָעְלָה,

לְהַגִּיד בָּזֹאת אֶת-חֶפְצָם, וְעָלוּ אַחֲרֵי מַרְצְיוּס.

כלם צוהלים ומנופפים את חרבותיהם; נושאים אותו על זרועותיהם ומשליכים את מצנפותיהם למעלה.

וּבְכֵן: כְּאִישׁ אֶחָד כֻּלְּכֶם! – הַלְחֶרֶב תַּעֲשׂוּ אוֹתִי? –

אִם לֹא רַק לְמַרְאֵה עֵינַיִם כָּל-זֶה, מִי אֵפוֹא מִכֶּם

לֹא יִשְׁוֶה בְאַרְבָּעָה ווֹלְסְקִים? אֵין פֹּה אַף-אֶחָד בָּכֶם

אֲשֶׁר-לֹא יִכְשַׁר לְהַעֲמִיד שִׁרְיוֹנוֹ הַקָּשֶׁה כָמוֹהוּ

אֶל-פְּנֵי אוֹפִידְיוּס הַגָּדוֹל. רַק מְעַט מִקִּרְבְּכֶם אֶבְחַר –

אִם-אָמְנָם תּוֹדָתִי לְכֻלְּכֶם – וְיִתְרְכֶם יַרְאֶה אֶת-פָּעֳלוֹ

לְמוֹעֵד מִלְחָמָה אַחֶרֶת בְּהַגִּיעַ הָעֵת הַנְּכוֹנָה.

פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם אֵפוֹא! אַרְבָּעָה מִפְּקִידַי יִבְחָרוּ

אֶת-אֵלֶּה שֶׁלִּבָּם נוֹטֶה בְתָמִים לָלֶכֶת אַחֲרָי.

קומיניוס

לְכוּ וּבֹאוּ, חֲבֵרָי! עֲשׂוּ וְלֹא רַק דַּבֵּרוּ,

כִּי-אָז תְּחַלְּקוּ כָל-שָׁלָל חֵלֶק כְּחֵלֶק עִמָּנוּ.

הולכים.

סְצֵינָה שְׁבִיעִית

בְּשַׁעֲרֵי קוֹרְיוֹלִי.

טיטוס לרציוס בא. עוזב אחריו משמר לשמור על קוריולי, הולך לקראת קומיניוס וקיוס מרציוס בתף וחצוצרה, ועמו פקיד וגדוד אנשי-צבא ומרגל.

לרציוס

הַעֲמִידוּ מִשְׁמָר לַמְּבוֹאוֹת, עֲשׂוּ אֶת-מַעֲשֵׂיכֶם כֻּלָּם

כְּכָל-אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. אִם אֶשְׁלַח, אָז מַהֲרוּ אֵלֵינוּ

אֶת-צִבְאוֹת הַמֵּאָה לְעֶזְרָתֵנוּ; וְיִתְרָם יִשְׂפּוֹק לָכֶם

לַמַּצָּב לְמוֹעֵד מִצְעָר: אִם נֻכֶּה בַמִּלְחָמָה הַזֹּאת,

לֹא נוּכַל לְהַחֲזִיק בָּעִיר.

הפּקיד

אַל-תִּדְאַג לָנוּ, אֲדוֹנִי!

לרציוס

הָלְאָה מִזֶּה! וְאַתֶּם סִגְרוּ אֶת-שַׁעֲרֵיכֶם אַחֲרֵינוּ.–

וְאַתָּה, מוֹלִיכֵנוּ, בֹּא וְהַרְאֵנוּ אֵי מַחֲנֵה הָרוֹמָאִים.

הולכים.

סְצֵינָה שְׁמִינִית

שדה המלחמה בין מערכות הרומים ומערכות הוולסקים. תרועת מלחמה. מרציוס ואופידיוס באים איש מעברו מזה ומזה.

מרציוס

רַק עִמְּךָ חָפַצְתִּי לְהִלָּחֵם, כִּי אוֹתְךָ שָׂנֵאתִי יוֹתֵר

מֵאִישׁ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַשָּׁקֶר.

אופידיוס

וְכָכָה שְׂנֵאתִיךָ גַם-אָנִי.

אֵין נָחָשׁ בְּאַפְרִיקָה כֻלָּהּ אֲשֶׁר-שַׁקֵּץ אֲשַׁקְּצֵהוּ יוֹתֵר

מִשַּׁקְּצִי אֶת-שֵׁם תְּהִלָּתֶךָ. בֹּא וַעֲמֹד עַל-רַגְלֶיךָ.

מרציוס

אֲשֶׁר-יֶחְדַּל רִאשׁוֹנָה, זֶה יִהְיֶה לַשֵּׁנִי לְעֶבֶד עַד-מוֹתוֹ,

וְאַחֲרָיו יִשְׁפְּטוּהוּ הָאֵלִים!

אופידיוס

וְאִם אָנוּס מִפָּנֶיךָ, מַרְצְיוּס,

רַדְּפֵנִי כַשָּׁפָן.

מרציוס

עוֹד שָׁלֹש שָׁעוֹת לֹא עָבְרוּ, טוּלוּס,

וַאֲנִי נִלְחַמְתִּי לְבַדִּי בְתוֹךְ חוֹמוֹת עִירְךָ קוֹרְיוֹלִי,

וָאַעַשׂ בָּהּ כְּכָל-אֲשֶׁר הָיָה עִם-לִבִּי; לֹא דָמִי הוּא זֶה

אֲשֶׁר-תִּרְאֵנִי טוֹבֵל בּוֹ; וְלָכֵן לְהִנָּקֵם מִמֶּנִּי

הִתְגַּבֵּר וֶאֱזָר-נָא הַפַּעַם כָּל-כֹּחֲךָ כְּכֹל אֲשֶׁר-תּוּכָל.

אופידיוס

לוּ הֶקְטוֹר הָיִיתָ, זֶה שֵׁבֶט הַנּוֹגֵשׂ בַּאֲבוֹת-אֲבוֹתֶיךָ

אֲשֶׁר אָהַב לְהִתְפָּאֵר תָּמִיד – מִיָּדִי לֹא-עוֹד תִּמָּלֵט.

נלחמים. וולסקים אחדים באים לעזרת אופידיוס.

מְהִירֵי-עֶזְרָה וְלֹא בְנֵי-חָיִל, – אֵיךְ כִּסִּיתֶם בְּחֶרְפָּה אֶת-פָּנַי

בִּתְשוּעַתְכֶם הַזֹּאת הַנִּמְאָסָה!

הולכים מדי הלחמם ונרדפים על-ידי מרציוס.

סְצֵינָה תְשִׁיעִית

הַמַּחֲנֶה הָרוֹמִי.

תרועת מלחמה. תוקעים לאות לשוב. קול חצוצרות. קומיניוס ורומיים באים מעבר מזה, ומעבר מזה בא מרציוס, וידו נתונה בתחבשת, ועמו רומיים אחרים.

קומיניוס

לוּ אָמַרְתִּי לְסַפֵּר בְּאָזְנֶיךָ אֶת-דִּבְרֵי מִפְעָלְךָ הַיּוֹם,

לֹא הֶאֱמַנְתָּ לְכָל אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ. וּבְכָל-זֶה אֲבַשְּׂרֵם בַּקָּהָל,

לְבַעֲבוּר סֵינַטּוֹרִים יִבְכּוּ וְיִשְׂמְחוּ יַחְדָּו לְשִׁמְעָם;

לְבַעֲבוּר פַּטְרִיצִים נֶאֱמָנִים יַקְשִׁיבוּ וְיִלְבְּשׁוּ חֲרָדוֹת,

וּבְאַחֲרִיתָם יִשְׁתַּחֲווּ אֵלֶיךָ; לְבַעֲבוּר תִּתְפַּלֵּצְנָה הַגְּבִירוֹת,

וּבְמוֹרָא-גִיל תִּשְׁמַעְנָה עוֹד; לְבַעֲבוּר טְרִבּוּנִים נִבְעָרִים,

עִם הֶהָמוֹן הַנִּבְאָשׁ יַחְדָּו, הַשּׂוֹנְאִים לִכְבוֹד תִּפְאַרְתֶּךָ,

יֹאמְרוּ לְמוֹרַת רוּחָם: "נְבָרְכָה אֶת-אֱלֹהֵינוּ,

כִּי-יֵשׁ לְרוֹמָא עִירֵנוּ גִבּוֹרֵי-חַיִל כָּאֵלֶּה!"

אֲבָל אַתָּה הִנֵּה בָאתָ רַק לִשְׁאֵרִית הַמִּשְׁתֶּה הַזֶּה

אַחֲרֵי מַלְּאֲךָ אֶת-לִבְּךָ לָשֹבַע.

טיטוס לרציוס בא עם מחנהו, בשובו מרדוף אחרי אויביו.

לרציוס

הוֹ שַׂר-צְבָאֵנוּ הַגָּדוֹל!

הִנֵּה הַסּוּס לַמִּלְחָמָה וַאֲנַחְנוּ רַק כְּסוּיוֹ וְאַדַּרְתּוֹ!

לוּ רַק רָאִיתָ –

מרציוס

אִמִּי אֲשֶׁר-לָהּ נִתַּן כְּתָב-רִשְׁיוֹן לְשַבֵּחַ אֶת-זַרְעָהּ,

הֲלֹא עֵת תְּהַלְלֵנִי רַק תַּקְצִיף אוֹתִי; עָשִׂיתִי

רַק מַה-שֶּׁעֲשִׂיתֶם גַּם-אַתֶּם, הֲלֹא-זֶה מַה-שֶּׁיָּכֹלְתִּי;

כִּי קַנֵּא קִנֵּאתִי לְאַרְצִי כְמוֹכֶם כֻּלְּכֶם גַּם-אַתֶּם:

כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-מִלֵּא בְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב,

זֶה עָשָׂה יוֹתֵר מִמֶּנִּי.

קומיניוס

הֶרֶף, אַל-נָא תִהְיֶה

לְקֶבֶר לִשְׂכַר פְּעֻלּוֹתֶיךָ; טוֹב לְרוֹמָא כִּי-תֵדַע

אֶת-עֵרֶךְ רְכוּש שֶׁלָּהּ: רַק מַחֲסוֹם נָשִׂים לְפִינוּ,

רַע שִׁבְעָתַיִם מִגְּנֵבָה וְלֹא קָטֹן מִבֶּגֶד בּוֹגְדִים,

לוּ נֹאמַר לְכַסּוֹת עַל פָּעָלְךָ וּלְהַחֲשׁוֹת מִדַּבֵּר בַּדָּבָר

אֲשֶׁר גַּם-רֹאשׁ כָּל-הַתְּהִלּוֹת וְשִׂיאָן טֶרֶם יַגִּיעוּ

אֶל-עֶרְכּוֹ הַנָּכוֹן בֶּאֱמֶת: כִּי עַל-כֵּן רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ –

לְאוֹת לַאֲשֶׁר-הָיִיתָ וְלֹא חֵלֶף כָּל-אֲשֶׁר-נָתַתָּ –

תְּנֵנִי וַאֲדַבֵּר אֶת-דְּבָרַי בְאָזְנֵי אַנְשֵׁי-הַצָּבָא.

מרציוס

פְּצָעִים שׁוֹנִים בִּבְשָׂרִי, וְהֵמָּה עָלַי יִכְאָבוּ

לִשְׁמוֹעַ בְּהַזְכִּירְךָ אוֹתָם.

קומיניוס

וְאוּלָם אִם-לֹא, וְהָפְכוּ

וְהָיוּ הַפְּצָעִים לְמַכּוֹת טְרִיּוֹת מֵאֶפֶס תּוֹדָה

וְנָמַקּוּ עַד-לִהְיוֹת לְמָוֶת. מִכָּל-הַסּוּסִים הָרַבִּים –

וְרַבִּים מְאֹד שַׁלּוֹנוּ וְטוֹבִים מִכָּל-הָאוֹצָרוֹת

אֲשֶׁר-בַּזּוֹנוּ לָנוּ בַשָּׂדֶה וַאֲשֶׁר-בָּעִיר בַּזּוֹנוּ –

לְךָ הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה; וְאַף-גַּם תִּקַּח אֶת-חֶלְקְךָ

בְּטֶרֶם יֵחָלֵק הַשָּׁלָל לְיֶתֶר הָעָם מִסָּבִיב,

כְּפִי אֲשֶׁר-תִּבְחַר אָתָּה.

מרציוס

תּוֹדָתִי לְךָ, שַׂר-צְבָאִי;

לֹא אוּכַל לְצַוּוֹת אֶת-לִבִּי כִּי-יֵאוֹת לָקַחַת שֹׁחַד,

שִׁלּוּמִים תַּחַת חַרְבִּי: לֹא אֹבֶה לְקַבֵּל אֶת-אֵלֶּה,

וְרַק אֶקַּח אֶת-חֶלְקִי כְמִשְׁפַּט כָּל-אִישׁ מִקֶּרֶב הָעָם,

אֲשֶׁר-מֵרָחוֹק רָאָה בְעֵינָיו אֶת-כָּל-הַנַּעֲשֶׂה.

תרועת חצוצרה גדולה. כלם קוראים “מרציוס! מרציוס!” ומשליכים למעלה את מצנפותיהם וכידוניהם; קומיניוס ולרציוס עומדים גלויי-ראש.

מִי יִתֵּן וּכְלֵי הַשִּׁיר אֲשֶׁר-חִלַּלְתֶּם הַיּוֹם לְעֵינַי

לֹא יַשְׁמִיעוּ קוֹלָם לְעוֹלָם! אִם-גַּם בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה

יַחֲנִיפוּ הַתֻּפִּים וְהַחֲצוֹצְרוֹת לָנוּ רַק בַּחֲלָקוֹת

וְאַף-כִּי בֶעָרִים וַחֲצֵרוֹת שֶׁכֻּלָּם שָׁם שֶׁקֶר וַחֲנֻפָּה!

אִם יֵהָפֵךְ הַבַּרְזֶל לִהְיוֹת רַק כִּמְשִׁי-הַתּוֹלַעַת,

לֹא יִהְיֶה עוֹד לָנוּ לְמַחֲסֶה בַמִּלְחָמָה. חִדְלוּ, אָמַרְתִּי –

יַעַן כִּי לֹא רָחַצְתִּי עֲדֶנָּה אֶת-אַפִּי מִדָּמוֹ

אוֹ יַעַן הִכְנַעְתִּי תַחְתַּי חִדְלֵי-כֹח אֲחָדִים –

זֶה אֲשֶׁר-עָשׂוּ רַבִּים מִכֶּם וְלֹא הוּשַׂם אֶל-לֵב –

תִּקְרְאוּ אַחֲרַי מָלֵא וְתַגְדִּילוּ עַל-אַחַת שֶׁבַע

אֶת-תְּהִלָּתִי כָל-הַיּוֹם; כְּאִלּוּ אָהַבְתִּי לְכַלְכֵּל

אֶת-נַפְשִׁי הַדַּלָּה בִשְׁבָחִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת כְּזָבִים.

קומיניוס

רַק עָנָו אַתָּה בִמְאֹד. אַכְזָרִי הָיִיתָ לַכָּבוֹד

אֲשֶׁר-נַחֲלוֹק בִּצְדָקָה, תַּחַת אֲשֶׁר עָלֶיךָ

לְקַבְּלוֹ מֵאִתָּנוּ בְתוֹדָה. אַחֲלַי, הַאֲרֵךְ רוּחֶךָ!

אִם-כָּכָה תִתְהוֹלֵל בְּחֵמָה וְתִתְמַרְמֵר אֶל-נַפְשְׁךָ אָתָּה,

אָז נֶאֱסוֹר אוֹתְךָ בִכְבָלִים – כָּאִישׁ אֲשֶׁר-יָרַע לְנַפְשׁוֹ –

וּנְדַבֵּר עִמְּךָ בְּנָחַת. – וּבְכֵן יִוָּדַע-נָא אֵפוֹא

לִמְלֹא הָאָרֶץ מִסָּבִיב אֵת אֲשֶׁר-יָדַעְנוּ כֻלָּנוּ,

כִּי קַיּוּס מַרְצְיוּס הוּא זֶה אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁוֹ שׂוּמָה

עֲטֶרֶת הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת. לְאוֹת עַל-כָּל-זֹאת נָתַתִּי

אֶת-סוּסִי לוֹ הָאַבִּיר, הַנּוֹדָע בְּכָל-הַמַּחֲנֶה,

עִם כָּל-עֶדְיוֹ אֲשֶׁר-עָלָיו; וּלְמִן-הַיּוֹם וָהָלְאָה,

תַּחַת כָּל אֲשֶׁר-פָּעַל בְּשַׁעֲרֵי קוֹרְיוֹלִי,

וּבִרְצוֹן כָּל-הָעֵדָה מִסָּבִיב וּבִקְרִיאוֹת חֵן-חֵן גְּדוֹלוֹת,

יִקָּרֵא לוֹ קַיּוּס מַרְצְיוּס קוֹרְיוֹלָנוּס. – וְאַתָּה

יְהִי לְךָ הַשֵּם הַנּוֹסָף לְתִפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים!

קול חצוצרות. תרועה וקול תפים.

כֻּלם

קַיּוּס מַרְצְיוּס קוֹרְיוֹלָנוּס!

קוריולנוס

אֵלְכָה וְאֶרְחַץ עָתָּה; וְהָיָה אִם פָּנַי יִזַּכּוּ,

אָז תִּרְאוּ אִם-אָדְמוּ וְאִם-לֹא; אַךְ יְהִי אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה:

תּוֹדָתִי לָךְ: – אֶחְשְׁבָה לִרְכּוֹב עַל סוּסְךָ וְלָתֵת

כָּבוֹד וָעֹז בְּכָל-עֵת לְלִוְיַת הַשֵּׁם הֶחָדָשׁ

כְּכָל אֲשֶׁר-תּוּכַל יָדִי.

קומיניוס

וְעַתָּה נָשׁוּב לְאָהֳלֵנוּ;

וָשָׁם, בְּטֶרֶם עוֹד נִשְׁכַּב לָנוּחַ, נִכְתּוֹב לְרוֹמָא

עַל-דְּבַר כָּל-אָשְׁרֵנוּ הַגָּדוֹל. – וְאַתָּה, טִיטוּס לַרְצְיוּס,

שׁוּב-נָא מִזֶּה לְקוֹרְיוֹלִי, וְשָׁלַחְתָּ אֵלֵינוּ לְרוֹמָא

אֶת-בְּחִירֵי הָעִיר אֲשֶׁר-עִמָּם נוּכַל לְדַבֵּר דְּבָרֵינוּ

לְטוֹב גַּם-לָהֶם וְלָנוּ.

לרציוס

יְהִי כִדְבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי.

קוריולנוס

רַק לָצוֹן חָמְדוּ עִמִּי הָאֵלִים לָהֶם. אָנֹכִי,

אֲשֶׁר זֶה-עַתָּה מֵאַנְתִּי לָקַחַת מַתְּנוֹת מְלָכִים,

עָלַי הִיא שׂוּמָה לִשְׁאֹל עַתָּה נִדְבַת-חֶסֶד

מֵאֵת שַׂר-צְבָאִי.

קומיניוס

כֹּל אֲשֶׁר-תִּשְׁאַל, תֵּעָשֶׂה. מַה-הִיא?

קוריולנוס

שָׁכַנְתִּי לִפְנֵי יָמִים פֹּה בְקוֹרְיוֹלִי הָעִיר

בְּבֵית אִישׁ עָנִי, שֶׁלִּבּוֹ הָיָה טוֹב עָלָי: –

וְהוּא הִנֵּה קָרָא אֵלָי; רָאִיתִי אוֹתוֹ בַשִּׁבְיָה;

וְאוּלָם אוֹפִידְיוּס הָיָה לְנֹכַח פָּנַי, וְלָכֵן

גָּבַר קִצְפִּי עַל-רַחֲמָי: וְעַתָּה, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ,

שְׁלַח אֶת-אֲדוֹן מִשְׁכָּנִי הַנִּדְכָּא לַחָפְשִׁי הַפָּעַם.

קומיניוס

מַה-טּוֹב שָׁאַלְתָּ מֵעִמִּי! לוּ הָיָה הָאִישׁ הַלָּזֶה

רוֹצֵחַ בְּנִי וְטוֹבְחוֹ, כִּי-עַתָּה גַם-אוֹתוֹ עָשִׂיתִי

חָפְשִׁי כַיּוֹם. – שְׁלַח אוֹתוֹ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ, טִיטוּס.

לרציוס

מַרְצְיוּס, מַה-שְּׁמוֹ?

קוריולנוס

בְּיֻפִּיטֶר נִשְׁבַּעְתִּי, שָׁכַחְתִּי: –

עָיֵף אָנֹכִי; כֶּן-הוּא, זִכְרוֹנִי הוֹלֵךְ וְרָפֶה. –

הַאֵין לָכֶם פֹּה מְעַט יַיִן?

קומיניוס

נֵלְכָה וְנָשׁוּב לְאָהֳלֵינוּ;

הַדָּם עַל-פָּנֶיךָ יִקְרָש; הִנֵּה הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד

לָשִׂים עַיִן עַל-זֶה. לְכוּ וְנֵלְכָה כֻלָּנוּ.

הולכים.

סְצֵינָה עֲשִׂירִית

מַחֲנֵה הַוּוֹלְסְקִים.

קול חצוצרה. תקיעת שופר. טולוס אופידיוס בא, והוא זב דם, ושנים שלשה אנשי-צבא עמו.

אופידיוס

הָעִיר נִלְכָּדָה!

איש-צבא ראשון

אִם נְקַיֵּם אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-יִטְּלוּ עָלֵינוּ,

יָסוּרוּ מֵעָלֵינוּ כֻלָּם.

אופידיוס

אֵת אֲשֶׁר-יִטְּלוּ עָלֵינוּ! –

מִי-יִתֵּן וְהָיִיתִי לְרוֹמִי; כִּי לֹא אוּכַל, בִּהְיוֹתִי ווֹלְסְקִי,

לִהְיוֹת אֵת אֲשֶׁר-הִנֵּנִי. – אֵת אֲשֶׁר-יִטְּלוּ עָלֵינוּ! –

מַה-נּוּכַל לְקַוּוֹת טוֹב מִבְּרִית הַכְּרוּתָה לָנוּ,

אִם הַכְנֵעַ הִכְנִיעוּנוּ לַשֵּׁבֶט אוֹ לַחֶסֶד?

חָמֵשׁ פְּעָמִים נִלְחַמְתִּי עִמְּךָ, מַרְצְיוּס, וְחָמֵשׁ פְּעָמִים

גָּבַרְתָּ עָלָי, וְכֵן תִּגְבַּר – זֹאת אֵדַע – לוּ גַם-נִפְגֹּש

אִישׁ אָחִיו לָרֹב כְּרֹב לְאָכְלֵנוּ יוֹם-יוֹם.–

בְּמוֹסְדוֹת הָאָרֶץ נִשְׁבַּעְתִּי! אִם-אָשׁוּב לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו

זָקָן מוּל זָקָן, אָז תִּהְיֶה בוֹ יָדִי עַד-הַשְׁמִידוֹ כָלָה

אוֹ יָדוֹ תְהִי בִי כָכָה; רוּחַ קִנְאָתִי חָדְלָה

מִהְי­וֹת נְדִיבָה כִלְפָנִים. אִם חָשַׁבְתִּי בְלִבִּי רִאשׁוֹנָה

לְדַכְּאוֹ בְכֹחַ מוּל כֹּחַ, בְּחֶרֶב נֶאֱמָנָה מוּל חֶרֶב,

שַׁבְתִּי וְנָתַתִּי אֶל-לִבִּי לָבוֹא עָלָיו בִּצְדִיָּה

כְּכֹל אֲשֶׁר-יִהְיֶה מִקְרֶה. אִם בְּחֵמָה וְאִם בְּעָרְמָה.

איש-צבא ראשון

רַק שָׂטָן הוּא!

עַז-נֶפֶשׁ, אַךְ עָרוּם אֵינֶנּוּ לְמַדָּי.

אופידיוס

רוּחַ גְּבוּרָתִי הֻטַּמְּאָה, כִּי-נָתַן בָּהּ זֶה אֶת-חֶלְאָתוֹ,

וְלָכֵן נָסָה מִמֶּנִּי; לֹא שֵׁנָה וְלֹא מִקְדַּשׁ אֵלִים,

לֹא חֹסֶר-שִׁרְיוֹן אוֹ מַחֲלָה, לֹא הֵיכָל וְלֹא קַפִּיטוֹלְיוּם,

לֹא תְפִלַּת הַכֹּהֲנִים, לֹא מוֹעֵד הַעֲלוֹת קָרְבָּנוֹת,

אֲשֶׁר תָּשֹׁךְ כָּל-חֵמָה מִפְּנֵיהֶם, – כָּל-אֵלֶּה לֹא יַצְלִיחוּ

לַעֲצוֹר בַּעֲדִי בְחֻקּוֹתָם הַנִּבְעָרוֹת וּבְכָל-מִשְׁפְּטֵיהֶם

וּבְעַד שִׂנְאָתִי לְמַרְצְיוּס: בְּכֹל אֲשֶׁר-אֶמְצָא אוֹתוֹ,

בַּבַּיִת אוֹ-גַם בִּנְוֵה אָחִי, וְלוּ גַם-אֵדַע כִּי-אֶחֱטָא

לַחֹק וּלְאֹרַח גֵּרִים, – אֶת-יָדִי הַזֵּידוֹנָה אֶרְחַץ

בְּדַם לִבּוֹ. לְכוּ הָעִירָה, וְדִרְשׁוּ מִי יִשְׁמוֹר עָלֶיהָ

וְאֶת-מִי יוֹלִיכוּ עִמָּם לְרוֹמָא לִבְנֵי תַעֲרוּבוֹת.

איש-צבא ראשון

הַאֵין אֶת-לִבְּךָ לָלֶכֶת?

אופידיוס

בְּיַעֲרַת הַגֹּפֶר מְחַכִּים לִי;

אַחֲלַי – מִנֶּגֶב לְטַחֲנוֹת הָעִיר – שָׁם לִי תָבִיאוּ

כָּל-חָדָשׁ וְכָל-אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בָאָרֶץ, כִּי לְפִי-צַעֲדֵיהֶם

אֲכוֹנֵן אֶת-דַּרְכִּי גַם-אָנִי.

איש-צבא ראשון

כִּדְבָרֶיךָ כֵּן אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנִי.

הולכים.

אַקְט שֵׁנִי

סְצֵינָה רִאשׁוֹנָה.

רוֹמָא. בִּרְחוֹב הָעִיר.

מנניוס, סיציניוס וברוטוס באים.

מנניוס

הָאַבְגּוּר הִגִּיד לִי, כִּי חֲדָשׁוֹת תָּבֹאנָה לָנוּ בַלַּיְלָה הַזֶּה.

ברוטוס

הֲטוֹבוֹת אִם רָעוֹת?

מנניוס

לֹא כַאֲשֶׁר יִשְׁאַל הָעָם לוֹ, כִּי אֵין הֵם אוֹהֲבִים אֶת-מַרְצְיוּס.

סיציניוס

רוּחַ הוּא גַם בַּחַיּוֹת לְהַכִּיר אֶת-אוֹהֲבֵיהֶן.

מנניוס

אַחֲלַי, הַגִּידָה לִי, אֶת-מִי יֹאהַב הַזְּאֵב?

סיציניוס

אֶת-הַשֶּׂה.

מנניוס

כֵּן, לְבַעֲבוּר טְרֹף אוֹתוֹ; כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ בְנֵי-הָאֲסַפְסוּף הָרְעֵבִים לִטְרוֹף אֶת-מַרְצְיוּס הַנָּדִיב.

ברוטוס

אָמְנָם שֶׂה הוּא בֶאֱמֶת וְרַק כַּדֹּב יֶהֱמֶה.

מנניוס

בֶּאֱמֶת שֶׂה הוּא, אֲשֶׁר חַיָּיו חַיֵּי-דֹב. הֵן שְׁנֵיכֶם אֲנָשִׁים זְקֵנִים אַתֶּם: הַגִּידוּ-נָא לִי דָבָר אֲשֶׁר-אֶשְׁאָלְכֶם.

שניהם

שְׁאַל, אֲדוֹנִי.

מנניוּס

אֵי-זֶה הַחֵטְא אֲשֶׁר-יְמַעֵט מַרְצְיוּס עֲשׂוֹתוֹ וַאֲשֶׁר-שְׁנֵיכֶם לֹא תַרְבּוּ לַעֲשׂוֹתוֹ?

ברוטוס

לֹא מוּם אֶחָד בּוֹ, כִּי-אִם כָּל-מוּם וָמוּם.

סיציניוס

רֹאשׁ לַכֹּל גֵּא הוּא מְאֹד.

ברוטוס

וְגַם יֹאהַב לְהִתְהַלֵּל שִׁבְעָתַיִם מִכָּל-אָדָם.

מנניוס

אָכֵן זָר הַדָּבָר הַזֶּה: הַיְדַעְתֶּם אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר-יֵאָמֵר עֲלֵיכֶם בָּעִיר? חָפַצְתִּי לְהַגִּיד בָּזֶה – אֵת אֲשֶׁר-נֹאמַר עֲלֵיכֶם אֲנַחְנוּ בְּנֵי-הַפְּלֻגּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. הַיְדַעְתֶּם?

שניהם

וּבְכֵן מָה אַתֶּם אוֹמְרִים עָלֵינוּ?

מנניוס

הֲלֹא דִבַּרְתֶּם זֶה-עַתָּה עַל-אוֹדוֹת הַגַּאֲוָה – אֲבָל הַאִם לֹא תִתְקַצֵּפוּ?

שניהם

אֵין-דָּבָר, אֵין-דָּבָר, אֲדוֹנִי.

מנניוס

יְהִי אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה; כִּי-הִנֵּה בָא עֲלֵיכֶם שׁוֹדֵד קָטָן לְעֵת-מְצֹא לִגְזוֹל מֵעִמָּכֶם חֵלֶק גָּדוֹל מֵאֹרֶךְ-רוּחֲכֶם. שַׁלְּחוּ מִפְּנֵיכֶם כָּל-רֶסֶן וּתְנוּ לְזַעַמְכֶם לְהִשְׁתַּפֵּךְ כְּכָל אֲשֶׁר-יִהְיֶה עִם לִבְּכֶם; וּמַה-גַּם אִם תִּתְעַנֵּג נַפְשְׁכֶם עַל-זֶה. וּבְכֵן: דֹּפִי אַתֶּם נוֹתְנִים בְּמַרְצְיוּס עַל-דְּבַר אֲשֶׁר גֵּא הוּא?

בּרוטוס

לֹא אֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ עוֹשִׂים כָּזֹאת.

מנניוס

יָדַעְתִּי מְאֹד מְאֹד כִּי אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְבַדְּכֶם; עוֹזְרֵיכֶם אֲשֶׁר-לָכֶם רַבִּים, וְלוּלֵא זֹאת הִנֵּה כָל-מִפְעֲלֵיכֶם הֲלֹא עָשׂה יֵעָשׂוּ בְסִכְלוּת רַבָּה; מַעֲלוֹת רוּחֲכֶם הֵן מַעֲלוֹת רוּחַ-יְלָדִים, עַד-כִּי לֹא תוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְבַדְּכֶם. מְדַבְּרִים אַתֶּם עַל-דְּבַר הַגַּאֲוָה – הוֹי, לוּ יְכֹלְתֶּם לְהַפְנוֹת אֶת-עֵינֵיכֶם וְלִרְאוֹת אֶת-אֲחוֹרֵיכֶם וּלְהַבִּיט אֶל-נַפְשְׁכֶם פְּנִימָה, לְמַעַן תֵּדְעוּ אֶת-כָּל-סְגֻלּוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר-לָכֶם! הוֹי, לוּ רַק יְכֹלְתֶּם לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת.

ברוטוס

וּמָה לוּ כֵן-נַעֲשֶׂה?

מנניוס

כִּי-אָז רְאִיתֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים פְּקִידִים חִדְלֵי-עֵרֶךְ, גֵּאִים, עָרִיצִים, נִרְגָּנִים, אֲשֶׁר שְׁמָם אֱוִילִים, מֵאֵין כִּמְעַט כְּמוֹהֶם בְּרוֹמָא.

סיציניוס

מֵנֶנְיוּס, גַּם-אַתָּה נוֹדַעְתָּ בָעִיר עַד-בְּלִי-דָי.

מנניוס

כֶּן-הוּא! אִישׁ עָלֵז אָנֹכִי, מִבְּנֵי הַפַּטְרִיצִיִּים, הָאוֹהֵב כּוֹס יַיִן טוֹב, אֲשֶׁר לֹא בָא אֶל-קִרְבּוֹ אַף נֵטֶף-מַיִם אֶחָד מִמֵּי הַטִּבֶּר. אוֹמְרִים עָלַי, כִּי אֵין לִבִּי נוֹטֶה לִקְרֹא תָמִיד חֵן-חֵן לְכָל-הַבָּא רִאשׁוֹן לִצְעוֹק חָמָס; מִתְעַבֵּר אֲנִי וּמְהִיר-חֵמָה לְשֵמַע תְּלוּנוֹת דַּלּוֹת בִּמְאֹד מְאֹד; אִישׁ אָנֹכִי, אֲשֶׁר-יָקְרוּ לוֹ אֲחוֹרֵי הַלַּיְלָה שִׁבְעָתַיִם מִמֵּצַח הַבֹּקֶר. אֵת אֲשֶׁר-יַחֲשֹׁב לִבִּי, אוֹתָהּ אֲדַבֵּר, וְאֶת-חֲמָתִי אֶשְׁפֹּךְ עִם-רוּחַ פִּי. אִם אֶפְגּוֹשׁ שְׁנֵי שׁוֹפְטִים כִּבְדֵי-חָכְמָה כְמוֹכֶם – הֵן לֹא אוּכַל לְהַגִּיד כִּי מִבְּנֵי לִיקוּרְגוּס אַתֶּם; וְאִם שִׁקּוּיְכֶם אֲשֶׁר-תַּעַרְכוּ לְפָנַי יִהְיֶה לְזָרָא לְחִכִּי, אָז אֲעַוֶּה אֶת-פָּנַי לְמוּלְכֶם. לֹא אוּכַל לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: אֲדוֹנַי הַנַּעֲלִים, דְּעוּ כִי-דִבַּרְתֶּם אֵלַי בְחָכְמָה, וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת-הַחֲמוֹר אֲשֶׁר-הִתְחַבֵּר עִם-רֹב דִּבְרֵיכֶם; וְאַף-כִּי שׂוּמָה עָלַי לָשֵׂאת בְּאֹרֶך-רוּחַ אֶת דִּבְרֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ, כִּי אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים וּנְשׂוּאֵי-פָנִים אַתֶּם, אֲבָל כְּזָבִים עַד-לִשְׁאֹול יְדַבְּרוּ אִם יֹאמְרוּ כִּי-פְנֵי אֲנָשִׁים כֵּנִים לָכֶם. וְאִם אַרְאֶה לָכֶם אֶת-הַפָּנִים הָאֵלֶּה, כְּפִי אֲשֶׁר-הֵם חֲקוּקִים בְּתוֹךְ נַפְשִׁי, הֲבָזֹאת תִּוָּכְחוּ לָדַעַת כִּי נוֹדַעְתִּי בָעִיר עַד-בְּלִי-דָי? מָה אָוֶן תִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם הָעִוְרוֹת הַנִּפְקָחוֹת לִרְוָחָה, עַד-כִּי תִמְצְאוּ בִתְכוּנַת נֶפֶשׁ זֹאת כִּי נוֹדַעְתִּי בָעִיר עַד-בְּלִי-דָי?


ברוּטוס

רַב-לְךָ, אֲדוֹנִי, רַב-לְךָ, יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ לְמַדָּי.

מנניוס

אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתִי וְלֹא אֶת-נַפְשְׁכֶם וְלֹא כָל-דָּבָר. רַק צְמֵאָה נַפְשְׁכֶם אֶל-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר-יִתֵּן לָכֶם הָאֲסַפְסוּף הַדַּל בְּמִצְנְפוֹתָיו וּבִנְעָלָיו אֲשֶׁר-בְּרַגְלָיו. כָּל-הָעֵת אֲשֶׁר-לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם תַּעֲבוֹר עֲלֵיכֶם לָרִיק בָּזֹאת אֲשֶׁר-תִּשְׁמְעוּ לְרִיבוֹת דְּבָרִים אֲשֶׁר-בֵּין אִשָּׁה מוֹכֶרֶת תַּפּוּחֵי-זָהָב וּבֵין אִישׁ מוֹכֵר שֵׁכָר בְּבוֹרוֹ וְאֶת-הָרִיב הַזֶּה בִגְלַל שֵׁשׁ אֲגוֹרוֹת-נְחֹשֶת תַּעֲבִירוּ לְמוֹעֵד אַחֵר לְיוֹם מִשְׁפָּט שֵׁנִי. אִם עֲלֵיכֶם לַחֲקוֹר וְלִדְרוֹשׁ דָּבָר בֵּין אָדָם לְאָדָם, וּבָרֶגַע הַהוּא בָא לָכֶם בְּמִקְרֶה חֳלִי-מֵעַיִם, אָז יִהְיוּ פְנֵיכֶם פִּתְאֹם פְּנֵי לֵצִים מִתְחַפְּשִׂים בָּאֲפֵר; אֶת-הַדֶּגֶל הָאָדֹם תָּרִימוּ בְיֶדְכֶם וּתְקַדְּשׁוּ מִלְחָמָה עַל כָּל-אֹרֶךְ רוּחַ; וּבְזַעַקְכֶם בְּקוֹל גָּדוֹל לְהָבִיא לָכֶם כְּלִי לְגֶלְלֵי צֵאַתְכֶם, תִּפְטְרוּ מִלִּפְנֵיכֶם אֶת-דְּבַר הָרִיב הַנֶּעֱקָשׁ וְהוּא סָבוּךְ שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר הָיָה לִפְנֵי חָקְרְכֶם אוֹתוֹ. כָּל-הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר-תָּבִיאוּ בִדְבַר הָרִיב לֹא יִהְיֶה בִלְתִּי אִם-בָּזֶה אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ לִשְׁנֵי בַעֲלֵי-הָרִיב נְבָלִים. אָכֵן זָרִים וְנִפְלָאִים אַתֶּם גַּם-שְׁנֵיכֶם.


ברוּטוס

רַב-לְךָ, רַב-לְךָ, נוֹדָע אַתָּה בַשְּׁעָרִים כִּי-גָדוֹל כֹּחֲךָ לִהְיוֹת לֵץ בְּעֵת מִשְׁתֶּה מִהְיוֹת חָבֵר לְסוֹד הַיּוֹעֲצִים אֲשֶׁר-בַּקַּפִּיטוֹלִיּוּם.

מנניוס

גַּם-כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים יֵהָפְכוּ וְיִהְיוּ לְלֵצִים, אִם יִמָּצְאוּ בְדַרְכָּם אֲנָשִׁים נִלְעָגִים כְּמוֹכֶם. כֵּן אַף-דִּבְרֵיכֶם טוֹבִים וּמַקְבִּילִים לְחֶפְצְכֶם, אֵין הֵם שֹׁוִים בַּעֲמַלְכֶם לְהָנִיד אֶת-שַׂעֲרוֹת זְקַנְכֶם אָנֶּה וָאָנָּה; וְשַׂעֲרוֹת זְקַנְכֶם אֵינָן רְאוּיוֹת לַכָּבוֹד לָתֵת לָהֶן קְבוּרָה בְתוֹךְ הַכַּר אֲשֶׁר לְמוֹכֵר בְּלוֹיֵי-סְחָבוֹת אוֹ לְמַלֵּא בָהֶן אֶת-הַמִּרְדַּעַת אֲשֶׁר-עַל-דַּבֶּשֶׁת הַחֲמוֹר. וּבְכָל-זֶה הֲלֹא-יֵשׁ לָכֶם מִלָּה עַל לְשׁוֹנְכֶם, כִּי מַרְצְיוּס אָדָם גֵּא, בְּעוֹד אֲשֶׁר הָאִישׁ הַזֶּה, גַּם-אִם-נַמְעִיט מְאֹד אֶת-מְחִירוֹ, עוֹלֶה בְעֶרְכּוֹ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל-אֲבוֹתֵיכֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיכֶם מִימֵי דֵיקָלִיּוֹן וְעַד-הֵנָּה, כִּי אַף-לֹא נִבְצְרָה כִי אֲחָדִים מִן הַטּוֹבִים בָּהֶם הָיוּ מִדּוֹר-דּוֹר מִבְּנֵי הַתַּלְיָנִים. וְעַתָּה אֱלֹהִים עִמָּכֶם, אַלּוּפַי וְשָׂרַי! לוּ אָמַרְתִּי לְהוֹסִיף עוֹד לְדַבֵּר עִמָּכֶם מְעַט, הִנֵּה יָרֵאתִי פֶּן תִּדְבַּק חָכְמַתְכֶם הַגְּדוֹלָה גַם-בִּי, כִּי-אַתֶּם הֵן הֱיִיתֶם לְרוֹעֵי הַבָּקָר אֲשֶׁר-בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל. הִנְנִי מוֹצֵא עֹז בְּנַפְשִׁי לְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם לָתֵת אוֹתִי לְהִפָּרֵד מֵעֲלֵיכֶם.

ברוטוס וסיציניוס הולכים הצדה.

וולומניה, וירגיליה, ולריה באות עם בנות-לויתן.

מַה-שְּׁלוֹמְכֶן, גְּבִירֹותַי, אֲשֶׁר-יָפְיְכֶן לֹא יִקְטַן מִיקַר רוּחֲכֶן – גַּם-הַיָּרֵחַ, לוּ הִתְהַלֵּךְ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, לֹא הָיָה יָקָר מִכֶּן – וּלְאָן אַתֶּן נֶחְפָּזוֹת לָלֶכֶת אַחֲרֵי עֵינֵיכֶן?

ווֹלוּמניה

מֵנֶנְיוּס הַנִּכְבָּד, הִנֵּה מַרְצְיוּס נַעֲרִי הוֹלֵך וּבָא. בְּשֵׁם אַהֲבַת יוּנוֹ, אַל-נָא תַעַצְרֶנּוּ פֹה מִלֶּכֶת.

מנניוס

הַאֻמְנָם-כֵּן, שָׁב מַרְצְיוּס לָבוֹא?

ווֹלוּמניה

כֵּן, מֵנֶנְיוּס הַיָּקָר, וְעִמּוֹ כָבוֹד וְתִפְאֶרֶת רַבָּה.

מנניוס

הֵא לְךָ אֶת-מִצְנַפְתִּי, יֻפִּיטֵר, וַאֲנִי אוֹדֶה לִשְׁמֶךָ. – הַאֻמְנָם מַרְצְיוּס בָּא?

וירגיליה וּוַלריה

כֶּן-הוּא, אֱמֶת הַדָּבָר.

ווֹלומניה

רְאֵה, הִנֵּה פֹה מִכְתָּב מֵאִתּוֹ. גַּם לְסוֹד-הַסֵּינַטּוֹרִים יֵשׁ מִכְתָּב, וְגַם לְאִשְׁתּוֹ יֵשׁ אֶחָד. אִם לֹא אֶשְׁגֶּה, יֵשׁ לְךָ בְבֵיתְךָ מִכְתָּב כָּתוּב גַּם-אֵלֶיךָ.

מנניוס

כָּל-בֵּיתִי יָחוֹג וְיָנוּעַ בַּלַּיְלָה הַזֶּה: – הִנֵּה מִכְתָּב גַּם-אֵלָי!

וירגיליה

כֵּן, אֶל-נָכוֹן, יֵשׁ מִכְתָּב גַּם-לָךְ; אֲנִי רְאִיתִיו.

מנניוס

מִכְתָּב גַּם-אֵלָי! הַדָּבָר הַזֶּה נוֹתֵן רִפְאוּת לִבְשָׂרִי לְשֶׁבַע שָׁנִים; בְּכָל-הָעֵת הַזֹּאת אֶלְעַג מְלֹא-פִי לְרוֹפְאָי. הַנִּבְחָר מִן הַסַּמִּים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר-צִוָּה לָנוּ גַלֵּינוּס הֲלֹא יִהְיֶה רַק מִשְׁחַת רוֹפֵא-אֱלִיל אִם נַשְׁוֵהוּ אֶל-זֹאת, וְאִם אֶל-הַתְּרוּפָה הַזֹּאת נְדַמֵּהוּ, לֹא יִגְדַּל עֶרְכּוֹ מֵעֶרֶךְ שִׁקּוּי אֲשֶׁר יִנָּתֵן לְסוּס. – הַאִם לֹא פָצוּעַ הוּא? הֲלֹא הִסְכִּין מֵעוֹדוֹ לָשׁוּב אֵלֵינוּ כְסוּי-פְּצָעִים.

וירגיליה

אָח, לֹא, לֹא, לֹא!

ווֹלוּמניה

אָמְנָם-כֵּן, פָּצוּעַ הוּא, וַאֲנִי אוֹדֶה אֵל עַל-זֹאת.

מנניוס

גַּם-אֲנִי כָמוֹךְ אוֹדֶה אֵל, אִם-רַק לֹא הִרְבּוּ אֶת-פְּצָעָיו עַד-בְּלִי-דָי:– הַאִם גָּבְרָה יָדוֹ עַל הָאוֹיֵב וְאֶת-תִּפְאֶרֶת עֻזּוֹ הוּא מֵבִיא עִמּוֹ בְצִקְלוֹנוֹ?– הַפְּצָעִים נָאוִים לְמַרְאֵהוּ.

ווֹלומניה

בְּמִצְחוֹ נִפְצָע. מֵנֶנְיוּס, זֹאת לִי הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר-הוּא שָׁב אֵלֵינוּ מְעֻטָּר בַּעֲטֶרֶת עֲלֵי-אַלּוֹן.

מנניוס

הַאִם יִסַּר אֶת-אוֹפִידְיוּס דַּיּוֹ?

ווֹלומניה

טִיטוּס לַרְצְיוּס כּוֹתֵב: – שְׁנֵיהֶם נִלְחֲמוּ יַחְדָּו אִישׁ אֶל-אָחִיו, וְאוּלָם אוֹפִידְיוּס הִתְחַמֵּק וַיִּמָּלֵט.

מנניוס

וְאַף-גַּם טוֹב עָשָׂה כִּי-הִתְחַמֵּק, עַל-זֹאת אוּכַל לְהִשָּׁבַע לוֹ. לוּ עָמַד עוֹד מְעַט לְפָנָיו, כִּי-עַתָּה לֹא חָפַצְתִּי בְּפִיד פִּידָיו זֶה, גַּם-לוּ נָתְנוּ לִי תַחַת הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה אֶת-כָּל-אַרְגְּזֵי קוֹרְיוֹלִי עִם-כָּל-הַזָּהָב אֲשֶׁר-בָּהֶם. הֲיוֹדְעִים הַסֵּינַטּוֹרִים אֶת-כָּל-הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת?

ווֹלומניה

הָבָה נֵלְכָה, גְּבִירוֹתַי הַטּוֹבוֹת. – כֵּן, כֵּן, כֵּן: לְסוֹד-הַסֵּינַטּוֹרִים בָּאוּ מִכְתָּבִים מֵאֵת שַׂר-הַצָּבָא, אֲשֶׁר-בָּהֶם יִתֵּן לִבְנִי אֶת-כָּל-הַכָּבוֹד וְאֶת-כָּל-הַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר-לַמִּלְחָמָה הַזֹּאת. הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה עַתָּה עוֹלֶה עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו מִלְּפָנִים.

ולריה

אָמְנָם-כֵּן, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים יְסֻפְּרוּ עַל-אוֹדוֹתָיו.

מנניוס

אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים! כֶּן-הוּא. וְאוּלָם לֹא הָיוּ נַעֲשִׂים אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בִּלְעֲדֵי יָדוֹ הַחֲזָקָה.

וירגיליה

יִתֵּן אֱלֹהִים וְהָיְתָה כָל-זֹאת אֱמֶת!

ווֹלומניה

אֱמֶת הִיא! אֱמֶת הִיא!

מנניוס

אֱמֶת! הִנְנִי וְאֶשָּׁבַע לָכֶן, כִּי אֱמֶת כָּל-הַדְּבָרִים. מַה-מִּיצוּרֵי בְשָׂרוֹ נִפְצָע? אל הטרבונים אֱלֹהִים יְבָרֶכְכֶם, אֲדוֹנַי וְשָׂרַי הַגְּדוֹלִים! מַרְצְיוּס הִנֵּה שָׁב, וְיֵשׁ-לוֹ עַתָּה סִבָּה חֲדָשָׁה לִהְיוֹת גֵּא. מַה-מִּיצוּרֵי בְשָׂרוֹ נִפְצָע?

ווֹלומניה

בְּשִׁכְמוֹ וּבִשְׂמֹאלוֹ נִפְצָע. צַלָּקוֹת רְחָבוֹת תִּהְיֶינָה לוֹ עַתָּה בָזֶה, וְאוֹתָן יוּכַל לְהַרְאוֹת לְעֵינֵי הָעָם, בְּיוֹם בּוֹאוֹ לִנְחוֹל אֶת-מְקוֹמוֹ. בְּהַכּוֹתוֹ אֶת-טַרְקְוִינוּס אָחוֹר נַעֲשׂוּ לוֹ שִׁבְעָה פְצָעִים בִּבְשָׂרוֹ.

מנניוס

אֶחָד בְּעָרְפּוֹ וּשְׁנַיִם בְּמָתְנָיו – תִּשְׁעָה הֵם כְּכָל-אֲשֶׁר-יָדַעְתִּי.

ווֹלומניה

לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה הַזֹּאת הָיוּ לוֹ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה פְצָעִים.

מנניוס

וְעַתָּה הֵם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, וְכָל-מַחַץ הָיָה לְקֶבֶר לְאֶחָד מֵאוֹיְבָיו.

קול מצהלות וקול חצוצרה.

שִׁמְעוּ, הִנֵּה חֲצוֹצְרוֹת!

ווֹלוּמניה

אֵלֶּה הֵמָּה הַמּוֹלִיכִים אֶת-מַרְצְיוּס! לְפָנָיו יְהַלֵּךְ קוֹל-שָׂשׂוֹן וְאַחֲרָיו יַעֲזוֹב דְּמָעוֹת:

הַמָּוֶת, זֶה רוּחַ בָּאֹפֶל, יָנוּחַ בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה;

וְהֵרִים אוֹתָהּ וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּקוֹל נְאָקָה.

תרועה. קול חצוצרות. קומיניוס וטיטוס לרציוס באים, וביניהם קוריולנוס מעטר בעטרת עלי-אלון, ואחריהם פקידים, אנשי-צבא ומבשר.

המבַשר

שִׁמְעִי-נָא, רוֹמָא, וּדְעִי כִּי-נִלְחַם מַרְצְיוּס לְבַדּוֹ

בְּשַׁעַר קוֹרְיוֹלִי, וְשָׁמָּה בְּכָבוֹד רַב

נוֹסַף שֵׁם חָדָשׁ עַל שְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן קַיּוּס מַרְצְיוּס,

הַשֵּׁם לְתִפְאֶרֶת עוֹלָם: קוֹרְיוֹלָנוּס – וְעַתָּה שָׁלוֹם,

שָׁלוֹם הֱיֵה בְרוֹמָא, קוֹרְיוֹלָנוּס, אַתָּה הַמְהֻלָּל!

תרועת קול-חצוצרה.

כֻּלם

שָׁלוֹם הֱיֵה בְרוֹמָא, קוֹרְיוֹלָנוּס, אַתָּה הַמְהֻלָּל!

קוריולנוס

רַב לָכֶם דַּבֵּר בָּזֶה, הֵן רַק אֶת-לִבִּי תַכְאִיבוּ,

אַחֲלֵי, הַרְפּוּ מִזֶּה.

קומיניוס

רְאֵה, אֲדוֹנִי, הִנֵּה אִמֶּךָ.

קוריולנוס

הִנֵּה הִיא! אֵל כָּל-הָאֵלִים, יָדַעְתִּי, הִרְבֵּית תְּפִלּוֹתַיִךְ

לְצַוּוֹת לִי אֶת-הַבְּרָכָה.

כורע על ברכיו.

ווֹלומניה מקימה אותו

לֹא-כֵן, אִישׁ-צָבָא הַנִּבְחָר.

קוּמָה, מַרְצְיוּס הַנָּדִיב, קוּמָה, קַיּוּס הַנִּכְבָּד,

וְעוֹד לְךָ, לְפִי-מַעֲלָלֶיךָ, שֵׁם חָדָשׁ לְהַרְבּוֹת הַתְּהִלָּה,

וּבְכֵן אֵפוֹא? הַאִם עָלַי שׂוּמָה לִקְרֹא לְךָ קוֹרְיוֹלָנוּס! –

רְאֵה-נָא, הִנֵּה אִשְׁתֶּךָ!

קוריולנוס

הוֹי, דְּמָמָה אַתְּ לִי הַנְּעִימָה, אַשְׁרָיִךְ!

הַאִם שָׂחֹק שָׂחַקְתְּ לוּ תִרְאִי מְבִיאִים אוֹתִי בָאָרוֹן,

וּבְכֵן תִּבְכִּי עַתָּה לְמַרְאֶה תִפְאֶרֶת-עֻזִּי?

הוֹי, חֲמוּדָתִי! הֵן עֵינֵי אַלְמָנוֹת בְּקוֹרְיוֹלִי בוֹכוֹת כָּכָה

וְאִמּוֹת שְׁכוּלוֹת בָּנִים.

מנניוס

הָאֵלִים עִטְּרוּךָ עָתָּה!

קוריולנוס

הַעוֹדְךָ חָי? אל ולריה הוֹי, גְּבִרְתִּי הַחֲמוּדָה, סִלְחִי-נָא לִי!

ווֹלוּמניה

לֹא אֵדַע לְאָן עָלַי לִפְנוֹת: – הֱיֵה בָרוּךְ לִי, הַבָּא!

וּבָרוּךְ שַׂר-הַצָּבָא, וְאַתֶּם פֹּה כֻלְּכֶם בְּרוּכִים.

מנניוס

שָׁלוֹם מְאַת-אֶלֶף מוֹנִים. יָכֹל יָכֹלְתִּי לְשַׂחֵק

וְגַם-לִבְכּוֹת; קַל אָנֹכִי וְגַם-כָּבֵד: – הֱיֵה-נָא שָׁלוֹם!

תָּבוֹא-נָא הַמְּאֵרָה וּתְשָׁרֵשׁ לֵב כָּל-אִישׁ,

אֲשֶׁר לֹא יִשְׂמַח הַיּוֹם בֶּאֱמֶת לִקְרַאת בּוֹאֶךָ!

אֶת-שְׁלָשְׁתְּכֶם שׂוּמָה עַל רוֹמָא לְעַנֵּג וּלְפַנֵּק בְּאַהֲבָה.–

וְאוּלָם בִּשְׁמִי נִשְׁבַּעְתִּי! עוֹד יֵשׁ עֲצֵי-סְרָק יְבֵשִׁים,

אֲשֶׁר לֹא יַחְפְּצוּ בִדְבָק-בָּם נֵצֶר רַךְ לְהֵיטִיבָם,

עַד-תִּהְיֶה לִסְגֻלָּה לָהֶם גַּם-אָתָּה. שָּלוֹם לָכֶם, הַלּוֹחֲמִים!

לְקוֹצִים נִקְרָא קוֹצִים, וּלְסֶלֶף אֱוִילִים –אִוֶּלֶת.

קומיניוס

נֶאֱמָן לְנַפְשׁוֹ תָמִיד!

קוריולנוס

מֵנֶנְיוּס – כַּאֲשֶׁר הוּא תָמִיד!

המבשר

פַּנּוּ פֹה דֶרֶךְ וְנֵלֵךְ!

קוריולנוס לוולומניה ולוירגיליה

תְּנִי יָדֵךְ, וְגַם-אַתְּ תְּנִי יָד לִי!

בְּטֶרֶם גַּג בֵּיתֵנוּ יְהִי לִי לְצֵל עַל-רֹאשִׁי

אֵלְכָה-נָא לִרְאוֹת רִאשׁוֹנָה אֶת-פְּנֵי הַפַּטְרִיצִיִּים הַטּוֹבִים,

שֶׁהֵם פְּקָדוּנִי לְשָׁלוֹם וְגַם כְּהֻנּוֹת לִי נָתְנוּ לְכָבוֹד.

ווֹלוּמניה

בָּרוּךְ אֱלֹהִים שֶׁהֶחֱיָנִי לִרְאוֹת בְּהִנָּתֵן כָּל-חֶפְצִי

וּבְבִנְיַן כָּל-חָזוֹן אֲשֶׁר-חָזָה לִבִּי מֵאָז וּמֵעוֹדִי.

רַק-אַחַת עוֹד חָסַרְנוּ, וְאוּלָם יָדַעְתִּי אֶל-נָכוֹן,

כִּי גַם-זֹאת לְךָ תָבִיא רוֹמָא.

קוריולנוס

נִבְחָר בְּעֵינַי לִהְיוֹת,

אַתְּ אֵם לִי נֶחְמָדָה, עֶבֶד לָהֶם בְּדַרְכִּי,

מִהְיוֹת לְמוֹשֵׁל עִמָּם יַחְדָּו בְּדַרְכָּם הֵמָּה.

קומיניוס

עֲלוּ וּבֹאוּ אֶל-הַקַּפִּיטוֹלְיוּם!

קול חצוצרות. תקיעת שופרות. כלם חוגגים הולכים כאשר באו.

ברוטוס וסיציניוס מגיחים ממקומם.

ברוטוס

כָּל-לָשׁוֹן רַק בּוֹ תְדַבֵּר, כָּל-עַיִן אֲשֶׁר-כֵּהָה

חוֹגֶרֶת רְאִי לִרְאוֹתוֹ; הַמֵּינֶקֶת הַמַּרְבָּה לַהַג,

כְּרֹב לְתִמְהוֹן לְבָבָהּ, לֹא תִשְׁמַע בִּזְעוֹק הַיּוֹנֵק

הָעֵת אֲשֶׁר-בּוֹ תָשִׂיחַ; הַשִּׁפְחָה בַחֲדַר-הַמְבַשְּׁלוֹת

תַּדְבִּיק אֶת-מַדָּהּ הַנִּבְחָר אֶל-עָרְפָּהּ הַשָּׁחוֹר מֵעָשָׁן

וְתַעַל עַל-הַחוֹמָה לִרְאוֹתוֹ; עַמּוּדִים, מַעֲקוֹת וְחַלּוֹנוֹת

מְלֵאִים מִפֶּה לָפֶה, הַגַּגּוֹת נוֹשָׁבִים מֵאָדָם,

עַל-זִיזֵי מוֹטוֹת רוֹכְבִים הֲמוֹנֵי-הֲמוֹנִים שׁוֹנִים,

וְכֻלָּם כֻּלָּם אֲחָזָם הַחֵשֶׁק הַזָּר לִרְאוֹתוֹ.

כְּמָרִים אֲשֶׁר לֹא-נִרְאוּ מֵעוֹדָם כִּמְעַט בַּחוּצוֹת

נִדְחָקִים אֶל-בֵּין הֶהָמוֹן וְאִישׁ אֶת-אָחִיו יִדְחוֹף

לִכְבּוֹשׁ לוֹ מָקוֹם שָׁמָּה; נָשִׁים כְּסוּיוֹת צָעִיף

מַסְגִּירוֹת אֶת-נֹגַהּ הַלָּבָן עִם-רִקְמַת זִיו הָאָדֹם,

אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי לְחָיֵיהֶן הַמְפֻנָּקוֹת וְהַמְעֻנָּגוֹת,

לִהְיוֹת לִשְׁלַל-הַנְּשִׁיקוֹת שֶׁל פֶבּוּס הַלּוֹהֵט בָּאֵשׁ.

תְּשֻׁאוֹת מָלְאָה הָעִיר, כְּאִלּוּ אֵל מִסְתַּתֵּר

הַהוֹלֵךְ עִמּוֹ הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ אֶל בָּתֵי-נַפְשׁוֹ

וַיִּתֵּן לִיצֻרֵי גֵווֹ חֵן וְחֶסֶד עֶלְיוֹן.

סיציניוס

וּפִתְאֹם לְפֶתַע, הַאֲמֶן-לִי, יִהְיֶה גַם לְקוֹנְסוּל.

ברוטוס

וָאָז, עֵת אֲשֶׁר-יִשְׁלַט, נְגֹאַל מִן הַכְּהֻנָּה.

סיציניוס

יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת בְּנַחַת אֶת-סֵבֶל כְּבוֹדוֹ

מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד-אַחֲרִיתוֹ, וְלָכֵן יִתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ

כָּל-בִּצְעוֹ אֲשֶׁר-בָּצָע.

ברוטוס

וְזֹאת נֶחָמָתֵנוּ!


סיציניוס

הַאֲמֶן-לִי: הַקָּהָל אֲשֶׁר-הֶעֱמִיד אוֹתָנוּ תַחְתָּיו,

עֵקֶב אֵיבָתוֹ הַיְשָׁנָה, עַל-נְקַלָּה יָשׁוּב וְיִשְׁכַּח,

בִּהְיוֹת גַּם-סִבָּה קְטַנָּה, אֶת-הֲדַר כָּל-כְּבוֹדוֹ הֶחָדָשׁ;

וְכִי נָתֹן יִתֵּן סִבָּה – בָּזֹאת אֲנִי בָטוּחַ,

כִּי גַאֲוַת לִבּוֹ תְגָרֶה אוֹתוֹ עַד-יַעֲשֶׂנָּה.

ברוטוס

שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ בְהִשָּׁבְעוֹ, כִּי-גַם אִם-יִהְיֶה עִם-לִבּוֹ

לְבַקֵּשׁ לוֹ כְהֻנַּת קוֹנְסוּל, לֹא יָבוֹא אֶל שׁוּק הָעִיר

וְלֹא יִלְבַּשׁ בְּלוֹיֵי מְעִיל לִהְיוֹת לְאוֹת לַעֲנָוָה,

וְלֹא יַרְאֶה לָעָם אֶת-פְּצָעָיו, כְּחֹק מִיָּמִים יָמִימָה,

לִשְׁאוֹל כִּי-יַשִּׁיב עָלָיו אֶת-נִשְׁמַת פִּיו הַנִּבְאָשׁ.

סיציניוס

הַאֻמְנָם!

ברוטוס

אָמְנָם כָּכָה דִבֵּר: נִבְחָר בְּעֵינָיו לְהָשִׁיב

יָדוֹ מִן הַכְּהֻנָּה, אִם-לֹא הָאֲצִילִים לְבַדָּם

יִתְּנוּהָ לוֹ גַם-יַחַד עִם רָאשֵׁי נְשִׂיאֵי-הַמַּטּוֹת.

סיציניוס

לֹא תִשְׁאַל נַפְשִׁי יוֹתֵר זוּלַת כִּי-יָקוּם דְּבָרוֹ

וְיַעֲשֶׂה כְּכָל-אֲשֶׁר-אָמַר בְּבוֹא לוֹ יוֹם-הַמַּעֲשֶׂה.

ברוטוס

וְאָמְנָם כָּכָה יַעֲשֶׂה!

סיציניוס

כִּי-עַתָּה נָכוֹן הַדָּבָר

כִּנְכוֹן מַאֲוַיֵּינוּ עָלָיו, כִּי-כָכָה יָבוֹא אֵידוֹ.

ברוטוס

וְזֶה בֹא יָבוֹא – וְאִם-לֹא, אָז אַחֲרִית לְכָל-עֶרְכֵּנוּ.

וְלָכֵן אֵפוֹא עָלֵינוּ לְדַבֵּר הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב

עַל-לֵב הָעָם עַד-יַאֲמִין, כִּי-שָׂנֵא אוֹתָם תָּמִיד;

וְלוּ רַק-מָשְׁלָה לוֹ יָדוֹ עַתָּה הֲפָכָם לַחֲמוֹרִים;

אֶת-פִּיּוֹת הַדּוֹבְרִים בִּשְׁמָם סָכַר לְבִלְתִּי דַבֵּר;

אֶת-חֻפְשָׁתָם לָקַח מֵאִתָּם; כִּי לְכֹחַ וּלְכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה

נֶחְשְׁבוּ כֻלָּם בְּעֵינָיו לְחַסְרֵי לֵב וּתְבוּנָה,

כִּגְמַלִּים בִּשְׂדֵה מִלְחָמָה, אֲשֶׁר-יִנָּתֵן מִסְפּוֹא

לָהֶם רַק לְבַעֲבוּר יִשְּׂאוּ אֶת-סִבְלָם, וּמַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת

יֻכּוּ אִם יִפְּלוּ תַחְתָּיו.

סיציניוס

אִם-כָּכָה, כְּכָל-אֲשֶׁר-תֹּאמַר,

נַעֲשֶׂה עַד-בּוֹא הַיּוֹם אֲשֶׁר-חֹזֶק מִצְחוֹ הַגָּדוֹל

יַסִּית אוֹתוֹ בָעָם – וְיוֹם זֶה יָבוֹא אֶל-נָכוֹן

אִם נְגָרֶה אוֹתוֹ בוֹ; וְזֶה הֵן קַל לַעֲשׂוֹתוֹ

כְּסַכְסֵךְ כְּלָבִים בַּצֹּאן – אָז תֹּאחַז לַבַּת אִשּׁוֹ

בַּעֲרֵמַת קַשָּׁם הַיָּבֵשׁ, וְעֶשֶׁן הַפִּיחַ הַזֶּה

יַלְבִּישֵׁהוּ קַדְרוּת לְעוֹלָם.

ציר בא.

ברוטוס

מַה-יֵּשׁ בְּפִיךָ לְהַגִּיד?

הציר

נִקְרֵאתֶם לְהָבִיא שְׁנֵיכֶם אֶל-בֵּית הַקַּפִּיטוֹלְיוּם;

נָכוֹן הַדָּבָר כִּי-מַרְצְיוּס הָיֹה יִהְיֶה לְקוֹנְסוּל:

רָאִיתִי הָאִלְּמִים נִדְחָקִים לְבַעֲבוּר רְאוֹת אוֹתוֹ,

וְהָעִוְרִים לְבַעֲבוּר יִשְׁמְעוּ אֶת-קוֹלוֹ לְעֵת יְדַבֵּר;

נָשִׁים כְּבוּדוֹת הִשְׁלִיכוּ כְנֶגְדּוֹ אֶת-נַעֲלֵי יָדָן,

גְּבִירוֹת וַעֲלָמוֹת אֶת-סְדִינֵי חֲגוֹרָן וּמִטְפְּחוֹתֵיהֶן

בְּרֶגַע עָבְרוֹ לִפְנֵיהֶן; אַלּוּפִים הִשְׁתַּחֲווּ אֵלָיו

כְּהִשְׁתַּחֲווֹת לְפֶסֶל יֻפִּיטֵר; הֶהָמוֹן הֵקִים שָׁאוֹן

כִּשְׁאוֹן הַסַּעַר בְּהַשְׁלִיכוֹ מִצְנָפוֹת אֶל-פְּנֵי הַשָּׁמָיִם:

מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כָזֹאת.

ברוטוס

נֵלְכָה לַקַּפִּיטוֹלְיוּם!

תִּהְיֶינָה עֵינֵינוּ פְתוּחוֹת וְאָזְנֵינוּ פְקוּחוֹת תִּהְיֶינָה

לָעֵת הַזֹּאת, וּלְבָבֵנוּ נָכוֹן לִקְרַאת הַבָּא.

סיציניוס

הִנְנִי וְאֵלֵךְ עִמָּךְ.

הולכים.

סְצֵינָה שֵׁנִית.

היכל הקפּיטוליוּם.

שני פקידים באים ומניחים מרבדים על הקרקע.

פּקיד ראשון

הָבָה! מַהֵר! עוֹד מְעַט וְיָבֹאוּ כֻלָּם. מַה-מִּסְפַּר הָעוֹמְדִים עַתָּה עַל-הַכַּן לְהִבָּחֵר לִכְהֻנַּת הַקּוֹנְסוּל?

פקיד שני

שְׁלשָׁה, אוֹמְרִים. וְאוּלָם הַכֹּל מַאֲמִינִים, כִּי קוֹרְיוֹלָנוּס יַעֲלֶה לִכְהֻנָּה.

פקיד ראשון

גִּבּוֹר-חַיִל הוּא! וְאוּלָם גֵּא הוּא מְאֹד וְאֶת-הֲמוֹן-הָעָם לֹא יֶאֱהָב.

פקיד שני

בְּחַיֵּי רֹאשִׁי! רַבִּים הָיוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר-דִּבְּרוּ אֶל הָעָם בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת, וְאוֹתוֹ לֹא אָהֵבוּ, וְכֵן יֵשׁ אֲשֶׁר-אָהַב הָעָם אוֹתָם, וְלֹא יָדַע מַדּוּעַ. וּבְכֵן: אִם יֶאֱהָבוּ, לֹא יֵדְעוּ עַל-מָה, וְאִם יִשְׂנְאוּ, אֵין לָהֶם סִבָּה נְכוֹנָה גַם-לָזֹאת. וְלָכֵן אֵפוֹא, יַעַן אֲשֶׁר-קוֹרְיוֹלָנוּס לֹא יָשִׂים לֵב אִם יֶאֱהָבוּהוּ וְאִם יִשְׂנָאוּהוּ, יוֹכִיחַ בָּזֹאת כִּי יוֹדֵעַ הוּא הֵיטֵב לְהַעֲרִיךְ אֶת-מַעֲלוֹת רוּחָם; וְאֶת זֹאת יַרְאֶה אוֹתָם הֵיטֵב בִּנְדִיבוּת רוּחוֹ בָזֶה, אֲשֶׁר לֹא יִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וְלֹא יָשִׂים אֲלֵיהֶם לֵב.

פקיד ראשון

לוּ בֶאֱמֶת לֹא נָתַן לֵב לְאַהֲבָתָם וְגַם-לְשִׂנְאָתָם, כִּי-עַתָּה עָמַד בַּתָּוֶךְ בְּלִי מַשֹּׂא-פָנִים, מִבְּלִי עֲשׂוֹת לָהֶם חֶסֶד אוֹ אָוֶן. אֲבָל הֵן הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת-שִׂנְאָתָם בְּקִנְאָה גְדוֹלָה שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר יוּכְלוּ לְהָשִׁיב לוֹ, וְלֹא יַנִּיחַ דָּבָר אֲשֶׁר-יוּכַל לְהוֹכִיחַ לָהֶם כִּי אִישׁ-רִיבָם הוּא בֶאֱמֶת. אָכֵן כִּי-יְבַקֵּשׁ אִישׁ לְהֵרָאוֹת כְּמִתְאַמֵּץ לְהָעִיר עַל-נַפְשׁוֹ אֶת-חֲמַת הָעָם וְאֶת-קִצְפּוֹ, הֲלֹא גַם-זֶה רָע כְּכָל-אֲשֶׁר רָע הַדָּבָר הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר-יְתַעֵב –: לְהַחֲנִיף לָעָם בַּחֲלָקוֹת תַּחַת אַהֲבָתוֹ.

פקיד שני

הִנֵּה גְדוֹלוֹת עָשָׂה לְמוֹלַדְתּוֹ וּשְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד; וְגַם בְּהִתְנַשְּׂאוֹ לֹא הָיוּ מַעֲלוֹת סֻלָּמוֹ מְרֻוָּחוֹת כְּמַעֲלוֹת הַסֻּלָּם אֲשֶׁר-לַאֲנָשִׁים, הַיּוֹדְעִים לִנְטוֹת אַחֲרֵי כָל-רוּחַ וּלְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הָעָם בְּאִמְרֵי-נֹעַם אֲשֶׁר לֹא יַעֲשׁוּ כָל-מַעֲשֶׂה זוּלָתִי יָסִירוּ לְפָנָיו בְּכָל-רֶגַע אֶת מִצְנְפוֹתֵיהֶם מֵעַל רֹאשָׁם וּבָזֹאת יַשִּׂיגוּ מִמֶּנּוּ כָבוֹד וְשֵׁם טוֹב. וְהוּא הֵן אֶת-פְּעֻלּוֹתָיו נָטַע בְּתוֹךְ עֵינֵי כָל-הָעֵדָה וְאֶת-כָּל-מַעֲשָׂיו בְּתוֹךְ לִבָּם, עַד-כִּי אִם יַחְבִּיאוּ אֶת-לְשׁוֹנָם בְּתוֹךְ חִכָּם וְיַחֲרִישׁוּ וְלֹא יַגִּידוּ, וְנֶחְשְׁבָה לָהֶם זֹאת לְעַוְלָה וּלְשִׁלּוּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה. אִם אַחֶרֶת יְדַבֵּר אִישׁ, וְהָיְתָה זֹאת רַק רִשְׁעַת-לֵב, אֲשֶׁר עַל-פָּנֶיהָ תִכָּזֵב כְּרֶגַע וַאֲשֶׁר-תִּקְצוֹר תּוֹכֵחוֹת וּמוּסָר מִפִּי כָל-שׁוֹמֵעַ.

פקיד ראשון

רַק אַל-נָא נוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד בּוֹ; אִישׁ נַעֲלֶה הוּא מְאֹד. פַּנֵּה דֶרֶךְ, כִּי בָאִים הֵם.

תרועת חצוצרות. באים קומיניוס, מנניוס, קוריולנוס, סינטורים, סיציניוס וברוטוס, והליקטורים הולכים לפניהם. הסינטורים יושבים איש על מקומו והטרבונים גם-הם איש על מקומו על-ידם.

מנניוס

אַחֲרֵי חָרַצְנוּ דָבָר עַל-אוֹדוֹת הַוּוֹלְסְקִים

וְאֶל טִיטוּס לַרְצְיוּס שָׁלַחְנוּ לִקְרֹא לוֹ לָשׁוּב אֵלֵינוּ,

לֹא נוֹתַר לָנוּ עַתָּה, בְּבוֹאֵנוּ אֶל-פִּנַּת הָרֹאשָׁה

שֶׁל אֲסֵפַת-מִלּוּאִים הַזֹּאת, זוּלָתִי לָתֵת כָּבוֹד

לָזֶה אֲשֶׁר-לוֹ יָאָתָה עֵקֶב כָּל-הַגְּדוֹלוֹת הָרַבּוֹת

אֲשֶׁר-עָשָׂה עַתָּה לְמוֹלַדְתּוֹ. – אֶמְצָא-נָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם,

אַתֶּם חֲשׁוּבֵי זִקְנֵי-הָעֵדָה, וְאֶשְׁאַל מִכֶּם כִּי-תְבַקְּשׁוּ

אֶת-הָאִישׁ שֶׁעַתָּה הוּא קוֹנְסוּל וּלְפָנִים הָיָה שַׂר-צָבָא

לְעֵת הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר-כָּלְתָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה,

וְסִפֵּר מְעַט בְּאָזְנֵינוּ אֶת-הַגְּדוֹלוֹת וְהַנְּצוּרוֹת הָרַבּוֹת

אֲשֶׁר-עָשָׂה קַיּוּס מַרְצְיוּס קוֹרְיוֹלָנוּס, הַיּוֹשֵׁב עִמָּנוּ

פֹּה בַבַּיִת הַזֶּה, לְבַעֲבוּר נוֹדֶה גַם-לִשְׁנֵיהֶם

וּלְבַעֲבוּר נִתֵּן לַגִּבּוֹר אֶת-הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ.

סינטור ראשון

דַּבֵּר, קוֹמִינְיוּס הַנֶּחְמָד, אַל-תִּמְנַע מִמֶּנּוּ כָל-דָּבָר

מִהְיוֹתוֹ אָרֹךְ מִסַּפְּרוֹ; תְּנֵנִי, לְהֶפֶךְ, לַחֲשׁוֹב,

כִּי-נִבְצְרָה מֵעִם מֶמְשַׁלְתֵּנוּ לְשַׁלֵּם לָאִישׁ כִּגְמוּלוֹ

כְּכָל-אֲשֶׁר בִּקְּשָׁה נַפְשֵׁנוּ.

אל הטרבונים

וְאַתֶּם קְרִיאֵי הָעָם!

אַחֲלַי, תְּנוּ-נָא בְטוּבְכֶם אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לָנוּ,

וְאַחַר, הֱיוּ-נָא בְחַסְדְּכֶם לָנוּ לְפֶה אֶל-הָעָם

לְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר-חָפָצְנוּ.

סיציניוס

אָכֵן נִקְהַלְנוּ בָזֶה

לְכַלְכֵּל כָּל-דָּבָר בְּאַחֲוָה; גַּם אֵין לִבֵּנוּ פוֹנֶה

מִכַּבֵּד וְנַשֵּׂא אֶת-זֶה שֶׁבִּשְׁמוֹ הִתְאַסַּפְנוּ פֹה.

ברוטוס

וְאַף-זֹאת כִּי שְׂמֵחִים אֲנַחְנוּ לַעֲשׂוֹת כָּל-אֵלֶּה עַתָּה,

בְּחָשְׁבֵנוּ כִּי-עַתָּה יִפְקוֹד אֶת-הָעָם בְּתֻמַּת לֵב

וְיוֹקִיר אוֹתוֹ עַתָּה שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר עַד-כֹּה.

מנניוס

חִדְלוּ מִזֶּה, רַק חִדְלוּ, אִלּוּ הֶחֱרַשְׁתֶּם כִּי-עַתָּה

הֱטִיבוֹתֶם מֵאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם. הַגִּידוּ רַק עוֹד: הֲתַחְפְּצוּ

לִשְׁמוֹעַ לְדִבְרֵי קוֹמִינְיוּס?

ברוטוס

בְּכָל-נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל-מְאֹדֵנוּ!

וְאוּלָם אִם הַזְהֵר הִזְהַרְתִּי, וְהָיָה גַם-זֶה נָכוֹן

בַּמָּקוֹם הַזֶּה שִׁבְעָתַיִם מִדִּבְרֵי תוֹכַחְתְּךָ אָתָּה.

מנניוס

הֵן יֹאהַב אֶת-עַמְּכֶם הַלָּז; אַךְ אַל-נָא תְאַנְּסוּהוּ לִהְיוֹת

גַּם-חָבֵר לוֹ לִישׁוֹן עִמּוֹ. – קוֹמִינְיוּס הַנֶּחְמָד, דַּבֵּר!

קוריולנוס קם ללכת.

אַל-נָא, שׁוּב פֹּה וָשֵׁב!

סינטור ראשון

שֶׁב-נָא, קוֹרְיוֹלָנוּס!

לָמָּה תִכָּלֵם מִשְּׁמוֹעַ כָּל-אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ בִּנְדִיבוֹת?

קוריולנוס

סִלְחוּ לִי, זְקֵנַי וַאֲצִילַי! נִבְחָר בְּעֵינַי לְרַפֵּא

אֶת-פְּצָעַי שֵׁנִית מִשְּׁמוֹעַ בְּסַפְּרָם אֵיךְ בָּאוּ לִי אֵלֶּה.

ברוטוס

אֲדוֹנִי, קִוְּתָה נַפְשִׁי, כִּי לֹא דְבָרַי יְגָרְשׁוּךָ מִזֶּה.

קוריולנוס

אַל-נָא, אֲדוֹנִי! אָכֵן זֶה רַבּוֹת פְּעָמִים יָכֹלְתִּי

לַעֲמוֹד לְמוּל מַכּוֹת חֶרֶב, וּמִפְּנֵי מִלִּים בָּרָחְתִּי.

לֹא דִבַּרְתָּ אֵלַי נְעִימוֹת, וְלָכֵן לֹא הִכְאַבְתָּנִי;

וְעַמְּךָ אֲשֶׁר-אָמַרְתָּ הֲלֹא לְפִי-עֶרְכּוֹ אֹהֲבֶנּוּ.

מנניוס

שֶׁב-נָא, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ.

קוריולנוס

טוֹב בְּעֵינַי כִּי-אֶתֵּן

לְאִישׁ כִּי-יִשְׂרוֹט שָׂרֶטֶת בְּרֹאשִׁי בְחֹם הַיּוֹם,

בְּהִשָּׁמַע תְּרוּעַת מִלְחָמָה, מִשֶּׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם

וּשְׁמוֹעַ בְּהֵעָשׂוֹת נַפְשִׁי הַדַּלָּה לִמְלִיצָה וּמָשָׁל.

הולך.

מנניוס

אֵיךְ אֵפוֹא יַחֲנִיף בַּחֲלָקוֹת לַהֲמוֹנְכֶם הָרַב וְהַשּׁוֹנֶה –

אֲשֶׁר רַק-אֶחָד מֵאֶלֶף יִיטַב – בְּעוֹדְכֶם רוֹאִים

כִּי נִבְחָר בְּעֵינָיו לְהַקְרִיב כָּל-בַּדֵּי בְשָׂרוֹ לִתְהִלָּה

מֵהַקְרִיב אֹזֶן אַחַת לְשָׁמְעָהּ? – קוֹמִינְיוּס, דַּבֵּר!

קומיניוס

חֲסַר-קוֹל אָנֹכִי מִדַּבֵּר, וְאַל לְשָׂפָה רָפָה

לְתַנּוֹת פָּעֳלֵי קוֹרְיוֹלָנוּס. רֵאשִׁית צְדָקָה יֵאָמֵר –

הוּא אֹמֶץ-לֵב בָּאָדָם, וְזֶה אֲשֶׁר-לוֹ הוּא, אוֹתוֹ

יְנַשֵּׂא לָרֹב לְמָעְלָה; אִם-כָּכָה הַדָּבָר, אָז הִנֵּה

הָאִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ אֲדַבֵּר אֵין שֵׁנִי עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ

אֲשֶׁר שָׁקֹל יִשָּׁקֵל עִמּוֹ יַחְדָּו בַּמֹּאזְנָיִם.

בֶּן-שֵׁש-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה, בַּעֲלוֹת טַרְקְוִינְיוּס עַל רוֹמָא,

וְהוּא מִחוּץ לַמַּעֲרָכָה כְבָר נִלְחַם אָז בְּחַרְבּוֹ.

נְשִׂיאֵנוּ אָז, אֲשֶׁר-אַזְכִּיר שְׁמוֹ בְכָבוֹד גָּדוֹל,

רָאָה אוֹתוֹ בְהִלָּחֲמוֹ: לֶחֱיוֹ כְאִשָּׁה בִקְרָב,

וְזֶה הִנֵּה מֵנִיס מִלְּפָנָיו לוֹחֲמִים שֶׁשְּׂפָתָם שְׂעִירָה;

אִישׁ רוֹמִי אֲשֶׁר-כָּרַע לָאָרֶץ פָּדָה מִקֶּרֶב הַמְּהוּמָה;

הִכָּה לְעֵינֵי הַקּוֹנְסוּל שְׁלֹשָה מִמַּחֲנֵה הָאוֹיֵב;

פָּגַע בְּטַרְקְוִינְיוּס בְּנַפְשׁוֹ וַיַּכְרַע אוֹתוֹ עַל-בִּרְכּוֹ.

בַּיּוֹם הַלָּזֶה לִגְבוּרוֹתָיו, כַּאֲשֶׁר עוֹד יָכֹל לְהֵרָאוֹת

כְּאִשָּׁה עַל-פְּנֵי הַתֵּיאַטְרָא, הֶרְאָה כִי-אִישׁ הוּא בַקְּרָב,

וְחֵלֶף כָּל-מַעֲשָׂיו עִטְּרוּהוּ בַעֲטֶרֶת עֲלֵי עֵץ-אַלּוֹן.

וּבַחֲלוֹף נְעוּרוֹתָיו כָּכָה וַיִּבְשַׁל וַיְהִי לְאִישׁ,

אָז גָּאָה כֻלּוֹ כַיָּם; בְּסַעֲרַת שְׁבַע-עֶשְׂרֵה מִלְחָמוֹת

עָמַד מֵאָז וַיָּסַר הָעֲטָרָה מִכָּל-חֶרֶב וָחָרֶב.

וְזֹאת אֲשֶׁר-עָשָׂה עַתָּה, מוּל שַׁעֲרֵי קוֹרְיוֹלִי וּבְתוֹכָהּ,

הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי מִלִּים אֵין-דֵּי בִלְשׁוֹנִי:

אֶת-הַנָּסִים עָצַר תַּחְתֵּיהֶם, וּבִהְיוֹתוֹ לְמוֹפֵת לַכּוֹשְׁלִים

עָשָׂה לָהֶם אֶת-הַחֲרָדָה לִהְיוֹת לָהֶם לְמִשְׂחָק;

כְּשִׁבֳּלֵי הַקָּנֶה בַמַּיִם לִפְנֵי אֳנִיָּה חוֹתֶרֶת,

כֵּן שָׁמַט לְפָנָיו כָּל-אִישׁ וַיִּכְלוּ מִפְּנֵי מַכָּתוֹ;

חַרְבּוֹ, חוֹתֶמֶת הַמָּוֶת, בְּכֹל אֲשֶׁר-נָגְעָה חִבֵּלָה;

מֵרֹאשׁוֹ וְעַד לְכַף-רַגְלוֹ הָיָה לִיצוּר מָלֵא דָמִים,

וּלְכֹל אֲשֶׁר-יִפְנֶה וְהִנֵּה אֶנְקַת חֲלָלִים וּמֵתִים;

בִּלְבַדּוֹ בָא לְתוֹךְ שַׁעֲרֵי עִיר זֹה הֲרַת-הַמָּוֶת,

וַיְתַו אֶת-גּוֹרָלָהּ בְּתָו אֲשֶׁר אֵין מִפְלָט מִמֶּנּוּ;

בְּאֵין עוֹזֵר שָׁב וַיֵּצֵא, וּפִתְאֹם חִדֵּשׁ אֶת-כֹּחוֹ

וַיַּכְרַע קוֹרְיוֹלִי תַחְתֶּיהָ בְּעוֹד הִיא נָעָה וְנָדָה;

הַכֹּל מִיָּדוֹ בָא לָנוּ; מְעַט מְעַט כַּחֲדוֹר שְׁאוֹן מִלְחָמָה

שֵׁנִי אֶל לִבּוֹ הָעֵר, חִישׁ כָּפַל אֶת-רוּחוֹ מִשְׁנֶה,

שָׁב בְּשָׂרוֹ הֶעָיֵף לִחְיוֹת, וְכָכָה רַד לַמִּלְחָמָה,

מִפִּיו כְּמוֹ-עָשָׁן יֵצֵא בְּחָפְזוֹ עַל גּוּפוֹת אֲנָשִׁים

כְּרָץ אַחֲרֵי צַיִד לֹא-יֶחְדָּל; וְעַד כִּי-יָכֹלְנוּ לְהַגִּיד

כִּי לָכַדְנוּ עִיר וּמַעֲרָכָה, לֹא עָמַד תַּחְתָּיו רֶגַע

עַד יִשְׁאַף פִּיו מְעַט רוּחַ אֲשֶׁר-יַעֲרוֹג אֵלָיו.

מנניוס

אִיש יָקָר!

סינטור ראשון

מֵאֵין עוֹד כָּמוֹהוּ הוּא רָאוּי לְכָל-כָּבוֹד אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ.

קומיניוס

מִשְּׁלָלֵנוּ מָשַׁךְ אֶת-יָדוֹ, וְעַל סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲפָצִים

הִבִּיט כְּאִלּוּ הָיָה רַק דֹּמֶן עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה;

וַיִּשְׁאַל לוֹ מְעַט מֵאֲשֶׁר יִתֵּן רֹעַ-הָעַיִן מֵאֵלָיו;

גְּמוּל לְמַעֲשָׂיו יַחֲשׁוֹב אֶת-מַעֲשָׂיו; וְהוּא שָׂמֵחַ

לְהַקְרִיב נַפְשׁוֹ.

מנניוס

מַה-גָּדוֹל לִבּוֹ הַנָּדִיב. קְרָאוּהוּ!

סינטור ראשון

קִרְאוּ לְקוֹרְיוֹלָנוּס!

פקיד ראשוֹן

הִנֵּה הוּא בָא.

קוריולנוס שב לבוא.

מנניוס

הַסֵּינַט הוֹאִיל לַעֲשׂוֹת לְקוֹנְסוּל אוֹתְךָ הַיּוֹם.

קוריולנוס

נָכוֹן אָנֹכִי לְהַקְדִּישׁ אֶת-חַיַּי וְאֶת-פָּעֳלִי לוֹ תָמִיד.

מנניוס

וְעַתָּה לֹא חָסֵר עוֹד דָּבָר זוּלָתִי כִי-תְדַבֵּר

אֶת דְּבָרְךָ בְאָזְנֵי הָעָם.

קוֹריולנוס

אַחֲלַי, עֲשׂוּ-נָא שְׁאֵלָתִי

וּתְנוּנִי לִפְסוֹחַ כַּיּוֹם עַל מִנְהָג זֶה; לֹא אוּכַל

לִלְבּוֹשׁ הַבֶּגֶד, לַעֲמוֹד עָרֹם, וּלְבַקֵּשׁ חֶסֶד

מִלִּפְנֵי הָעָם כִּי-יֵאוֹת בִּגְלַל הַפְּצָעִים בִּבְשָׂרִי

לְחַוּוֹת אִישׁ אִישׁ אֶת-דֵּעוֹ וּבְבָחֳרָם יִתְמְכוּ בִי;

הֵיטִיבוּ-נָא אֵפוֹא וּתְנוּנִי לַעֲבוֹר עַל הַחֻקָּה הַלֵּזוּ.

סיציניוס

אֲדוֹנִי! נִבְצְרָה מֵעִם הָעָם לְבִלְתִּי דְרשׁ אֵת אֲשֶׁר-לוֹ;

גַּם-אִישׁ מֵהֶם לֹא יִתֵּן לַעֲבוֹר עַל אוֹת אוֹ נְקֻדָּה

מִמְּלֹא כָל-סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה.

מנניוס

אַל-נָא הִתְגָּרוֹת בָּעָם:–

הוֹאִילָה-נָא אֵפוֹא לְהִכָּנַע מִלִּפְנֵי הַמִּנְהָג, וְקַח,

כְּמַעֲשֵׂה הַהוֹלְכִים לְפָנֶיךָ, אֶת-הַגְּדֻלָּה הַנְּתוּנָה לְךָ

לְכָל-צוּרוֹתֶיהָ.

קוריולנוס

רַק פְּקֻדָּה הִיא, אֲשֶׁר-פָּנַי יַאְדִּימוּ

מִדֵּי אֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ, וְגַם-עָשׂה תֵעָשֵׂה צְדָקָה

אִם תֻּקַּח מִיַּד הָעָם.

ברוטוס אל סיציניוס

הֲשַׂמְתָּ אֶת-לִבְּךָ לִדְבָרָיו?

קוריולנוס

לְהִתְהַלֵּל לִפְנֵי הָעָם: אֶת-זֹאת עָשִׂיתִי וְאֶת-זֹאת;

וּלְהַרְאוֹת פְּצָעִים לֹא-יִדְווּ, אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלַי לְהַסְתִּירָם,

כְּאִלּוּ הוּשְׂמוּ בִּבְשָׂרִי אַךְ-רַק לְבַעֲבוּר תִּתָּם

אֶת-שְׂכָרִי בְרוּחַ פִּיהֶם!–

מנניוס

רַק אַל-נָא תַקְשֶׁה אֶת-לִבֶּךָ.

וְאַתֶּם, קְרִיאֵי-הָעֵדָה, טוֹב תַּעֲשׂוּ אִם גָּלוּי תוֹדִיעוּ

אֵת אֲשֶׁר-חָרָצְנוּ: – כֻּלָּנוּ מְבָרְכִים

אֶת-קוֹנְסוּלֵנוּ הַיָּקָר בְּכָל-שִׂמְחָה וְכָבוֹד.

הסינטורים

כָּל-שִׂמְחָה וְכָבוֹד לְקוֹרְיוֹלָנוּס!

קול חצוצרה. כלם הולכים, חוץ מברוטוס וסיציניוס.

ברוטוס

הֲרָאִיתָ אֵיךְ הוּא חוֹשֵׁב לַהֲלוֹךְ נֶגֶד הָעָם?

סיציניוס

מִי-יִתֵּן וְרָאוּ גַם-הֵמָּה אֶת-חֶפְצוֹ! הֵן יִשְׁאַל מֵעִמָּם,

כְּאִלּוּ יִלְעַג לָהֶם, כִּי נָתֹן יִתְּנוּ לוֹ

אֵת אֲשֶׁר-יַאַנְסוּ אוֹתוֹ לְתִתּוֹ.

ברוטוס

בֹּא וּנְסַפֵּר

בְּאָזְנָיו אֶת-כָּל-הַנַּעֲשֶׂה. יָדַעְתִּי, כִּי הֵם מְחַכִּים

אֵלֵינוּ בְשׁוּק הָעִיר.

הולכים.

סְצֵינָה שְׁלִישִׁית.

שָׁם. ברחוֹב העיר.

אזרחים שונים באים.

אזרח ראשון

אַחַת נֵדַע: אִם יִשְׁאַל מֵעִמָּנוּ לְקַיֵּם בְּמוֹ-פִינוּ אֶת-דְּבַר הִבָּחֲרוֹ, אָז הֵן יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לְהָשִׁיב אֶת-פָּנָיו.

אזרח שני

גַּם אֶת-זֹאת נוּכַל, אֲדוֹנִי, אִם רַק נַחְפּוֹץ.

אזרח שלישי

אָמְנָם יֵשׁ בָּנוּ כֹחַ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, אֲבָל אֵין בָּנוּ כֹחַ לְהוֹצִיא כֹחַ זֶה לִפְעֻלָּה: כִּי כַאֲשֶׁר יַרְאֶה אוֹתָנוּ אֶת-פְּצָעָיו וִיסַפֵּר לָנוּ אֶת-מַעֲשָׂיו, אָז עָלֵינוּ לָשִׁים אֶת-פִּינוּ בְתוֹךְ הַפְּצָעִים הָאֵלֶּה וּלְדַבֵּר לְפִי-רוּחוֹ; וְכֵן אִם יְסַפֵּר לָנוּ אֶת-מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים, אָז עָלֵינוּ לְסַפֵּר לוֹ גַם-אֲנַחְנוּ עַד-כַּמָּה נִפְלָאִים הֵם בְּעֵינֵינוּ. שַׁלֵּם רָעָה תַחַת טוֹבָה זֶה הוּא דָבָר רָע עַד-מְאֹד. וְאִלּוּ יְשַׁלֵּם הֶהָמוֹן רָעָה תַחַת טוֹבָה, כִּי-אָז יֵאָמֵר: נַעֲשָׂה הֶהָמוֹן נוֹרָא, וְיַעַן אֲשֶׁר אֲבָרִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ, הֲלֹא נֵהָפֵךְ בָּזֹאת לִהְיוֹת לַאֲבָרִים נוֹרָאִים.

אזרח ראשון

וְגַם-אָמְנָם רַק אַחַת מְעַט אֲשֶׁר-כָּכָה נֵחָשֵׁב בְּעֵינֵי כֹל; הֵן גַּם-אָז, כַּאֲשֶׁר הִתְקוֹמַמְנוּ בִגְלַל הַדָּגָן, לֹא שָׂם גַּם-הוּא מַחֲסוֹם לְפִיו וַיִּקְרָא לָנוּ “הָמוֹן רַב-הַגֻּלְגָּלוֹת”.

אזרח שלישי

כֵּן קָרְאוּ לָנוּ גַם-רַבִּים וַאֲחֵרִים; וְלֹא יַעַן כִּי רַבּוֹת מִגֻּלְגְּלוֹתֵינוּ כֵהוֹת וְרַבּוֹת שְׁחוֹרוֹת וְרַבּוֹת אֲדֻמּוֹת וְרַבּוֹת קֵרְחוֹת, וְרַק יַעַן כִּי חָכְמָתֵנוּ אֲשֶׁר-בְּגֻלְגְּלוֹתֵינוּ שׁוֹנָה כָכָה לִצְבָעֶיהָ. וּבֶאֱמֶת אֶחֱשׁוֹב, כִּי לוּ יָצְאָה חָכְמָתֵנוּ מִתּוֹךְ קָדְקֹד אֶחָד, אָז עָפָה לָבוֹא לְמִזְרָח וּלְמַעֲרָב, לְצָפוֹן וּלְדָרוֹם, וְגַם אִם-נֵאוֹת כֻּלָּנוּ לְדֶרֶךְ אַחַת יְשָׁרָה, הֲלֹא בִן-רֶגַע תִּהְיֶה עַל-פְּנֵי כָל-נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁל דֶּרֶךְ הָרוּחוֹת.

אזרח שני

הֲכָכָה אַתָּה חוֹשֵׁב? וּלְאָן, תְּדַמֶּה, הָיְתָה פוֹנָה חָכְמָתִי לָעוּף?

אזרח שלישי

אִי לָךְ! חָכְמָתְךָ לֹא תוּכַל לָצֵאת חִישׁ הַחוּצָה כְחָכְמַת אֲחֵרִים, כִּי תְקוּעָה הִיא בְחָזְקָה בַסַּד אֲשֶׁר-בְּרֹאשֶׁךָ; אֲבָל לוּ חָפְשִׁית הָיְתָה לְרוּחָהּ, כִּי-עַתָּה עָפָה אֶל-נָכוֹן לְעֻמַּת הַדָּרוֹם.

אזרח שני

לָמָּה-זֶה בַדֶּרֶךְ הַזֹּאת?

אזרח שלישי

לְבַעֲבוּר תֹּאבַד בְּתוֹךְ עֲרָפֶל; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר שְׁלֹשֶׁת חֲלָקִים מִמֶּנָּה יִתְמוֹגְגוּ בְתוֹךְ הָאֵד הַנִּבְאָשׁ, אָז יָשׁוּב הַחֵלֶק הָרְבִיעִי אֵלֶיךָ מֵרֹב תֻּמָּתוֹ לְבַעֲבוּר עֲזֹר לְךָ לָקַחַת לְךָ אִשָּׁה.

אזרח שני

אֵין רֶגַע אֶחָד לְךָ בְלִי-לָצוֹן. אֵין דָּבָר, אֵין דָּבָר!

אזרח שלישי

הֲנֶחֱרָצָה הִיא מֵעִמָּכֶם לְהַשְׁמִיעַ אֶת-דֵּעוֹתֵיכֶם לְטוֹבָתוֹ? אֲבָל אַחַת הִיא, כִּי-הִנֵּה רֹב הָעָם יִתְמוֹךְ בּוֹ. לוּ רַק חָפֵץ לִנְטוֹת מְעַט אַחֲרֵי הָעָם, כִּי-עַתָּה, אָמַרְתִּי, לֹא הָיָה מֵעוֹלָם טוֹב מִמֶּנּוּ. – רְאוּ, הִנֵּה הוּא בָא שָׁם, וְהוּא לָבוּשׁ אֶת-שִׂמְלַת הָעֲנָוָה. שִׂימוּ-נָא לֵב אֶל-אָרְחוֹתָיו. לֹא טוֹב כִּי-נַעֲמֹד פֹּה כֻלָּנוּ יַחְדָּו, כִּי עָלֵינוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, בַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד, אִישׁ אִישׁ לְבַדּוֹ אוֹ שְׁנַיִם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה שְׁלֹשָה. יִפְנֶה-נָא אֶל-כָּל-אִישׁ וָאִישׁ מִתּוֹכֵנוּ בִשְׁאֵלָתוֹ, וְאָז יִכָּבֵד כָּל-אִישׁ וָאִישׁ מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ אֶת-מְנַת דַּעְתּוֹ בְמוֹ-פִיו. לָכֵן לְכוּ-נָא אַחֲרַי, וַאֲנִי אוֹרְכֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-תֵּלְכוּ אֵלָיו.

כֻּלם

כֵּן נַעֲשֶׂה, כֵּן נַעֲשֶׂה.

הולכים.

קוריולנוס ומנניוס באים.

מנניוס

אֲדוֹנִי, לֹא צָדַקְתָּ: הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי כֵן עָשׂוּ

כָּל-נִכְבַּדֵּי עַמֵּנוּ גַם-הֵם?

קוריולנוס

וּמֶה עָלַי לְהַגִּיד?

“אֲבַקֶּשְׁךָ, אֲדוֹנִי”, – לַעֲזָאזֵל! לֹא אוּכַל לְהַטּוֹת לְשׁוֹנִי

לַמְּסִלָּה הַזֹּאת – "אֲדוֹנִי, הַבִּיטָה וּרְאֵה-נָא אֶת-פְּצָעָי;–

בַּעֲבוֹדָתִי לְאַרְצִי נִפְצַעְתִּי, בְּעֵת אֲשֶׁר רַבִּים מֵאֲחֵיכֶם

זָעֲקוּ בְקוֹלוֹת גְּדוֹלִים וַיָּנוּסוּ מִפְּנֵי הַשָּׁאוֹן

אֲשֶׁר-לְתֻּפֵּינוּ אֲנָחְנוּ".

מנניוס

אוֹי, אֱלֹהֵי אֱלֹהִים!

חָלִילָה מִדַּבֵּר כָּכָה. עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵיהֶם

כִּי-יָשִׂימוּ דַעְתָּם אֵלֶיךָ.

קוריולנוס

כִּי-יָשִׂימוּ דַעְתָּם אֵלָי!

תְּלוּ אוֹתָם עַל הָעֵץ! מִי-יִתֵּן וְשָׁכְחוּ אוֹתִי בִמְהֵרָה

כְּשָׁכְחָם אֶת-אָרְחוֹת הַצֶּדֶק אֲשֶׁר-הוֹרוּם כֹּהֲנֵינוּ לָרִיק.

מנניוס

אַל תַּשְׁחֵת אֶת-הַכֹּל: אֶעֱזָבְךָ, וְאַתָּה פֹה, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ,

דַּבֵּר אֲלֵיהֶם – בִּקַּשְׁתִּיךָ – דַּבֵּר בְּשֵׂכֶל וָטָעַם.

קוריולנוס

צַוֵּם כִּי יִרְחֲצוּ פְנֵיהֶם בְּמַיִם, וְשִׁנֵּיהֶם בְּפִיהֶם

יְנַקּוּ עַד-אֲשֶׁר תִּטְהַרְנָה.

מנניוס הולך.

רְאֵה, הִנֵּה שְׁנַיִם פֹּה בָאִים.

שני אזרחים שבים ובאים.

הַיְדַעְתֶּם, אֲדוֹנַי, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-בִּגְלָלוֹ אָנֹכִי עוֹמֵד פֹּה?

אזרח ראשון

יָדַעְנוּ, אֲדוֹנִי; וְאוּלָם סַפֶּר-נָא לָנוּ בְפִיךָ, מַה הֱבִיאֲךָ עַד-כֹּה?

קוריולנוס

כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי.

אזרח ראשון

כֹּחֲךָ וְעֹצֶם יָדֶךָ?

קוריולנוס

וְאוּלָם לֹא חֶפְצִי וּרְצוֹנִי.

אזרח ראשון

מַה-זֶּה! לֹא חֶפְצְךָ וּרְצוֹנֶךָ?

קוריולנוס

לֹא, אָדוֹן; מֵעוֹדִי לֹא הָיָה עִם חֶפְצִי וּרְצוֹנִי לַחֲזוֹר עַל פִּתְחֵי הָעֲנִיִּים וּלְהוֹגִיעַ אוֹתָם בְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּם נְדָבוֹת.

אזרח ראשון

עָלֶיךָ לָשִׂים אֶל-לֵב, כִּי בְתִתֵּנוּ לְךָ דְבַר-מָה, אָז אֵין אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים אֶת-זֶה בִלְתִּי אִם-בְּתִקְוָתֵנוּ לִמְצֹא גַם-אֲנַחְנוּ דְבַר-מָה עַל-יָדֶיךָ לְטוֹב לָנוּ.

קוריולנוס

יְהִי כִדְבָרֶיךָ. אַחֲלַי, הַגִּידוּ-נָא אֵפוֹא, מַה הַמְּחִיר אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מֵעִמִּי חֵלֶף כְּהֻנָּתִי בְבֵית הַקּוֹנְסוּלִים?

אזרח ראשון

הִנֵּה זֶה מְחִירָהּ: כִּי בַקֵּשׁ תְּבַקֵּשׁ אוֹתָנוּ עַל-זֹאת בְּאַהֲבָה וּבִנְעִימוּת.

קוֹריולנוס

בְּאַהֲבָה וּבִנְעִימוּת! אֲדוֹנַי, הִנְנִי מְבַקֶּשְׁכֶם, תְּנוּ-נָא אֶת-הַכְּהֻנָּה: הִנֵּה פְצָעִים לִי אֲשֶׁר-אוּכַל לְהַרְאוֹתָם אֶתְכֶם, וְאוּלָם אוֹתָם אַרְאֲכֶם רַק בִּהְיוֹתֵנוּ לְבַדֵּנוּ. תְּנוּ-נָא לִי אֶת-מְנַת דַּעְתְּכֶם, אֲדוֹנַי; מָה אַתֶּם אוֹמְרִים אֵפוֹא?

אזרח שני

הֵא לְךָ אֶת-מְנַת דַּעְתֵּנוּ, אֲדוֹנֵנוּ הַיָּקָר.

קוריולנוס

הָעִנְיָן נַעֲשָׂה, אֲדוֹנַי. – וּבְכֵן הִנֵּה שְׁתֵּי מְנוֹת דֵּעוֹת נִכְבָּדוֹת כְּבָר קָבַצְתִּי עַל-יָד. – יֶשׁ-לִי נִדְבַתְכֶם. שָׁלוֹם לָכֶם!

אזרח ראשון

אָכֵן זָר מְעַט כָּל-הַדָּבָר הַזֶּה.

אזרח שני

אִלּוּ הָיְתָה שׂוּמָה עָלַי לָתֵת שֵׁנִית, – – וְאוּלָם יְהִי כֵן.

שני האזרחים הולכים.

שני אזרחים אחרים באים.

קוריולנוס

רְאוּ אֲבַקֶּשְׁכֶם; אוּלַי יִהְיֶה הַדָּבָר לְפִי-רוּחֲכֶם לָתֶת-לִי אֶת-מְנַת דֵּעוֹתֵיכֶם לְבַעֲבוּר אֶהְיֶה לְקוֹנְסוּל. הִנֵּה אָנֹכִי לָבוּשׁ פֹּה אֶת-הַבֶּגֶד לְפִי-הַמִּנְהָג.

אזרח שלישי

הִנֵּה עָבַדְתָּ אֶת-אַרְצְךָ בִנְדִיבוּת לֵב, וְגַם הִנֵּה לֹא עָבַדְתָּ בִּנְדִיבוּת לֵב.

קוריולנוס

מַה חִידָתְךָ זֹאת?

אזרח שלישי

מַטֵּה-זַעַם הָיִיתָ לְאוֹיְבֶיהָ, וְאוּלָם שֵׁבֶט הָיִיתָ גַם לְאוֹהֲבֶיהָ. הִנֵּה לֹא אָהַבְתָּ בֶאֱמֶת אֶת-הָעָם הַשָּׁפָל.

קוריולנוס

הֶאֱמַנְתִּי, כִּי-תַחֲשֹׁב לִי זֹאת לִצְדָקָה עַל-אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה אַהֲבָתִי אַהֲבָה שְׁפָלָה. הִנְנִי, אֲדוֹנִי, וְאַחֲנִיף בַּחֲלָקוֹת אֶת-אָחִי הַקָּרוֹב, אֶת-הָעָם, לְמַעַן אֶקְצוֹר לִי כָבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה; הֲלֹא זֶה אֹרַח הַחַיִּים אֲשֶׁר-יָקַר בְּעֵינֵיהֶם כָּכָה. וְיַעַן כִּי מִדֵּי בָחֳרָם תִּיקַר בְּעֵינֵי חָכְמָתָם מִצְנַפְתִּי אֲשֶׁר עַל-רֹאשִׁי מִלִּבִּי אֲשֶׁר-בְּקִרְבִּי, לָכֵן הִנְנִי לְלַמֵּד אֶת-נַפְשִׁי עַד אֲשֶׁר-אוּכַל לְהִשְׁתַּחֲווֹת אֲלֵיהֶם בַּעֲנָוָה בְכָל-רֶגַע וְלִגְנוֹב אֶת-לִבָּם בַּחֲנֻפָּה; הֲלֹא זֹאת הִיא, אֲדוֹנִי, לֵאמֹר: חָפֵץ אֲנִי לִלְמֹד גַּם-אֲנִי לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂי הַלְּהָטִים אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה אוֹתָם כָּל-אִישׁ נוֹדָע בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן, וְאַחַר-כֵּן אֶתֵּן בְּיָד רְחָבָה לְכָל-שׁוֹאֵל אֲשֶׁר-יִשְׁאַל כָּאֵלֶּה אֶת-מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ. וְלָכֵן רְאוּ בִקַּשְׁתִּיכֶם: חָפֵץ אָנֹכִי לִהְיוֹת לְקוֹנְסוּל.

אזרח רביעי

מְקַוִּים אֲנַחְנוּ, כִּי רֵעַ תִּהְיֶה לָנוּ, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים לְךָ בְלֵב שָׁלֵם אֶת-מְנַת דֵּעוֹתֵינוּ.

אזרח שלישי

וְגַם הִנֵּה הוּשְׂמוּ בִּבְשָׂרְךָ פְצָעִים שׁוֹנִים וְנֶאֱמָנִים בִּגְלַל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.

קוריולנוס

לֹא אֶחְפּוֹץ לְהוֹסִיף עַל-כָּל-דַּעְתְּכֶם גַּם אֶת-חוֹתָמִי בָזֹאת אֲשֶׁר-אַרְאֲכֶם אוֹתָם. גָּדוֹל בְּעֵינַי עֵרֶךְ דֵּעוֹתֵיכֶם, וְאֵין אֶת-לִבִּי לְהוֹסִיף לִהְיוֹת עֲלֵיכֶם לְמַשָּׂא.

שני האזרחים

יִתְּנוּ אֱלֹהִים שִׂמְחָה בְלִבְּךָ, אֲדוֹנִי, הִנֵּה כֵן בֵּרַכְנוּךָ בְכָל-לְבָבֵנוּ!

הולכים.

קוריולנוס

הוֹי, דֵּעוֹת מְתוּקוֹת מְאֹד!

טוֹב כִּי נָמוּת בְּרָעָב, טוֹב כִּי נִתַּם לִגְוֹעַ

מִבַּקֵּשׁ שְׂכָרֵנוּ כִנְדָבָה, בַּקֵּשׁ וְעַל בֶּרֶךְ כָּרֹעַ.

לָמָּה-זֶה אֶעֱמוֹד בְּכֹה וְעַל בְּשָׂרִי בֶגֶד פִּשְׁתִּים,

לְבַעֲבוּר הִתְחַנֵּן אֶל-כְּרֵתִי וְאֶל-פְּלֵתִי וְאֶל-יֶתֶר הַפְּלִשְׁתִּים,

לָבוֹא וְלָתֵת לִי עֵדוּת? – אָכֵן מִנְהָג הוּא בִמְקוֹמֵנוּ! –

אַךְ אִם אֲשֶׁר הוּא מִנְהָג בָּעָם לַעֲשׂוֹתוֹ שׂוּמָה עָלֵינוּ,

אָז אַבְקַת הַדּוֹרוֹת תִּרְבַּץ לְפָנֵינוּ חֳמָרִים חֳמָרִים

וּשְׁגִיאוֹת תִּהְיֶינָה לַעֲרֵמוֹת וַעֲרֵמוֹת תִּהְיֶינָה לְהָרִים

וּבְגָבְהָם יְכַסּוּ כָל-אֱמֶת. תַּחַת כִּי-אֶהְיֶה לְבַעַר,

טוֹב לִי כִי-אֶעֱזוֹב הַכְּהֻנָּה וְהַכָּבוֹד וְהָעֹז לְנַעַר

אֲשֶׁר-יֹאבֶה לַעֲשׂוֹת כָּל-אֵלֶּה. – אַךְ מַחֲצִית הֲלֹא כְבָר עָשִׂיתִי

נָשָׂאתִי הַחֵלֶק הָאֶחָד, וְעוֹד שֵׁנִי אֲנַס וְרָאִיתִי.–

שלשה אזרחים אחרים שבים ובאים.

מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם! כִּי הִנֵּה בִגְלַל דֵּעוֹתֵיכֶם נִלְחַמְתִּי,

לֹא יָשַׁנְתִּי בִגְלַל דֵּעוֹתֵיכֶם, בִּגְלַל דֵּעוֹתֵיכֶם נָשָׂאתִי

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חַבּוּרוֹת, מִלְחָמוֹת עֶשֶׂר וּשְׁמוֹנֶה

רָאִיתִי וְכֵן גַּם-שָׁמָעְתִּי; עָשִׂיתִי בִגְלַל דֵּעוֹתֵיכֶם

מַעֲשִׂים מְעַט אוֹ גַם-הַרְבֵּה: תְּנוּ לִי אֶת-מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם:

אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ הַפַּעַם: חָפַצְתִּי לִהְיוֹת לְקוֹנְסוּל.

אזרח חמישי

הִנֵּה מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים עָשָׂה, וְלֹא יִתָּכֵן כִּי אִישׁ אֲשֶׁר-נַפְשׁוֹ יָשְׁרָה בוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ אֶת-מְנַת דַּעְתּוֹ.

אזרח ששי

וְלָכֵן תְּנוּ-נָא לוֹ וְהָיָה לְקוֹנְסוּל. יִתְּנוּ לוֹ אֱלֹהִים שִׂמְחָה וְהָפְכוּ אֶת-לִבּוֹ לִהְיוֹת לְרֵעַ לָעָם!

שלשת האזרחים כֻּלם

אָמֵן וְאָמֵן! אֱלֹהִים יָגֵן עָלֶיךָ, הַקּוֹנְסוּל הַנַּעֲלֶה!

הולכים.

קוריולנוס

מְנוֹת דֵּעוֹת נִכְבָּדוֹת!

מנניוס שב ובא ועמו ברוטוס וסיציניוס.

מנניוס

עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר-הִטִּילוּ עָלֶיךָ; וְעַתָּה יָבֹאוּ

קְרִיאֵי הָעָם וְהִלְבִּישׁוּךָ תִפְאֶרֶת כִּרְצוֹן הָעָם;

לֹא חָסֵר עוֹד דָּבָר זוּלָתִי כִי-תַעֲדֶה אֶת-בֶּגֶד הַכְּהֻנָּה

וְתָבֹא לְבֵית הַסֵּינַטּוֹרִים.

קוֹריולנוס

הֲכָלְתָה הַמְּלָאכָה פֹה?

סיציניוס

עָשִׂיתָ אֶת-דְּבַר הַמִּנְהָג לִשְׁאֹל אֶת-פִּי הָעָם,

הָעָם הִנֵּה נֵאוֹת לָךְ, וְעַתָּה נִקְרֹא נִקְרֵאתָ

לַעֲלוֹת לְמוֹשַׁב הָעֵדָה וְסָמְכוּ עָלֶיךָ אֶת-יָדָם.

קוריולנוס

לְאָן? לְבֵית הַסֵּינַטּוֹרִים?

סיציניוס

כֶּן-הוּא, קוֹרְיוֹלָנוּס.

קוֹריולנוס

הַאוּכַל לְהַחֲלִיף לְבוּשִׁי?

סיציניוס

יָכֹל תּוּכַל, אֲדוֹנִי.

קוֹריולנוס

אֶת-זֹאת אֶעֱשֶׂה כְרָגַע. וְאִם-רַק אַכִּיר כִּמְעַט אֶת-נַפְשִׁי,

אֶעֱלֶה אֶל בֵּית הַסֵּינַטּוֹרִים.

מנניוס

תְּנֵנִי וְאֵלֵךְ עִמָּךְ.–

הֲתֵלְכוּ גַם-אַתֶּם עִמָּנוּ?

ברוטוס

אֶל-הָעָם פֹּה מְחַכִּים אֲנָחְנוּ.

סיציניוס

שָׁלוֹם לָכֶם!

קוריולנוס ומנניוס הולכים.

עַתָּה הִנֵּה הוּא בָא לִמְחוֹז חֶפְצוֹ.

עֵינָיו, אִם לֹא שָׁגִיתִי, הֵעִידוּ בוֹ נָכוֹן עַד-כַּמָּה

יָקְרָה מִשְׁמַרְתּוֹ לְלִבּוֹ.

ברוטוס

בְּלֵב אֲשֶׁר-מָלֵא גֵאוּת

הִתְהַלֵּךְ בִּלְבוּשׁ הָעֲנָוָה. – הֲתִפְטֹר הָעָם מִפָּנֶיךָ?

האזרחים שבים ובאים.

סיציניוס

וּבְכֵן, אַלּוּפַי! הַבְחַרְתֶּם אֵפוֹא בָאִישׁ הַלָּזֶה?

אזרח ראשון

נָתַנּוּ לוֹ, אֲדוֹנִי, אֶת-מְנוֹת דֵּעוֹתֵינוּ כֻלָּנוּ.

ברוטוס

וַאֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים נִתְפַּלֵּל, כִּי יִשְׁוֶה הָאִישׁ בְּאַהֲבַתְכֶם.

אזרח שני

אָמֵן, אֲדוֹנִי: – אִם אֶשְׁפּוֹט עַל-פִּי בִינָתִי הַדַּלָּה,

שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ, אָז אֹמַר, רַק הֵתֶל בָּנוּ

בְּבוֹאוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ נִדְבוֹת מְנוֹת-דֵּעוֹתֵינוּ.

אזרח שלישי

נָכוֹן הוּא; שָׂמָנוּ לְלַעַג, לֹא כִסָּה דָבָר.

אזרח ראשון

רַק אֹרַח מִדְבָּרוֹ הוּא כָכָה, – לֹא, לֹא לָעַג לָנוּ.

אזרח שני

אֵין בָּנוּ אַף-אֶחָד זוּלָתְךָ, אֲשֶׁר-יַגִּיד כִּי לֹא הִתְהַלֵּךְ

עִמָּנוּ בְבוּז וְקַלָּסָה; שׂוּמָה הָיְתָה עָלָיו

לְהַרְאוֹת אֶת-תָּוֵי גְבוּרָתוֹ, אֶת-פְּצָעָיו לִכְבוֹד מוֹלְדוֹתֵינוּ.

סיציניוס

מַה-זֹּאת? הֵן הֶרְאָם אֶל-נָכוֹן.

כל האזרחים

לֹא, לֹא! אֵין אִישׁ אֲשֶׁר-רָאָם.

אזרח שלישי

הִגִּיד לִי, כִּי יֵשׁ לוֹ פְצָעִים, וְאוֹתָם יוּכַל לְהַרְאוֹת

לְאִישׁ אִישׁ בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ; אָז יָרִים אֶת-מִצְנַפְתּוֹ,

לְנוֹפֵף אוֹתָהּ בְּבוּז, וְ“לִהְיוֹת לְקוֹנְסוּל חָפַצְתִּי”,

אָמַר, "אַךְ מִנְהָג קַדְמוֹנִי יֶאֱסוֹר עָלַי מִהְיוֹתוֹ

עַד קַבְּלִי מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם; תְּנוּ אֵפוֹא מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם".

וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתֵנוּ אֶת-חֶפְצוֹ: – "אוֹדְכֶם עַל מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם –

אוֹדְכֶם – מְתוּקוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם – וְעַתָּה, כִּי-נָתֹן נְתַתֶּם

אֶת-מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם, לֹא אֶחְפּוֹץ לְהוֹסִיף לִהְיוֹת לְמַשָּׂא

עֲלֵיכֶם אַף-רֶגַע אֶחָד". – הַאִם אֵפוֹא אֵין-זֶה רַק לָעַג?

סיציניוּס

אַחַת מִשְּׁתַּיִם: נִבְעַרְתֶּם עַד-בִּלְתִּי רְאוֹת כָּל-אֵלֶּה,

אוֹ רָאֹה רְאִיתֶם וִהְיִיתֶם כַּיְלָדִים לְהוֹבִיל בְּחַסְדְּכֶם

שַׁי לוֹ אֶת-מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם.

ברוטוס

הַאִם לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלָיו,

כַּאֲשֶׁר הוֹרוּכֶם? – בְּעוֹד כִּי לֹא הָיָה הַשִּלְטוֹן בְּיָדוֹ

וַיְהִי רַק קְטֹן הָעֲבָדִים בְּעָבְדוֹ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ,

וְאָז הִנֵּה הָיָה אוֹיִבְכֶם; בְּדַבְּרוֹ נִלְחַם תָּמִיד

בַּחֻפְשָׁה הַנְּתוּנָה לָכֶם וּבְמַתְּנַת כָּל-מִשְׁפְּטֵיכֶם

וְחֶלְקְכֶם בְּטוּב כָּל-הָאָרֶץ; וְעַתָּה, כִּי-עָלָה לְמַעְלָה

וְכֹחַ וָעֹז בְּיָדוֹ וְהַשִּׁלְטוֹן לְכָל-אֲשֶׁר-יַטֶּנּוּ,

אִם עַתָּה עוֹד יַעֲמוֹד כְּאָז בְּרִשְׁעָתוֹ לְנֶגֶד הָעָם

לִהְיוֹת לְצַר לוֹ וּלְאוֹיֵב, כִּי-עַתָּה רַק קְלָלָה הֵבֵאתֶם

עֲלֵיכֶם בְּתִתְּכֶם לוֹ יָד. לוּ דַבֵּר דִּבַּרְתֶּם אֵלָיו

לֵאמֹר: בִּצְדָקָה הוּא שׁוֹאֵל חֵלֶף כָּל-מַעֲשָׂיו הַגְּדוֹלִים

אֵת אֲשֶׁר-הוּא שׁוֹאֵל מֵעִמָּכֶם, וְאוּלָם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל

יִדְאַג-נָא עַתָּה לָעָם תַּחַת כָּל-תָּמְכְכֶם אוֹתוֹ,

וְאֶת-לִבּוֹ הָרָע עֲלֵיכֶם יַהֲפֹך עַתָּה לְטוֹבָה

לִהְיוֹת לְרֵעַ לָכֶם.

סיציניוס

לוּ כָכָה אֵלָיו דִּבַּרְתֶּם,

כַּאֲשֶׁר הוֹרוּכֶם מֵרֵאשִׁית, כִּי-אָז הֲנִיעוֹתֶם אֶת-רוּחוֹ

וּבְחַנְתֶּם אֶת-לִבּוֹ אֲלֵיכֶם; אָז הַצֵּל הִצַּלְתֶּם מִפִּיו

נֵדֶר אוֹ מוֹצָא-שְׂפָתַיִם, וּבִהְיוֹת לָכֶם סִבָּה נְכוֹנָה,

הֵן יָכֹל יְכֹלְתֶּם לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ כִי-יָקִים אֶת-דְּבָרוֹ,

אוֹ לוּ גַם לֹא אָבָה לָכֶם, כִּי-אָז הֵן הַקְצֵף הִקְצַפְתֶּם

אֶת-לִבּוֹ הַזּוֹעֵף תָּמִיד, אֲשֶׁר לֹא הִסְכִּין מֵעוֹדוֹ

לָשֵׂאת בְּעֹל וּמוּעָקָה; וְאָז, בְּהַעֲלוֹתְכֶם אֶת-אַפּוֹ,

יִתְרוֹן מְצָאתֶם לְנַפְשְׁכֶם בַּחֲמָתוֹ זֹאת הַבּוֹעֶרֶת

לְבִלְתִּי בְחֹר עוֹד אוֹתוֹ.

ברוטוס

הֲשׂוֹם לֹא שַׂמְתֶּם אֶל-לִבְּכֶם

עַד-כַּמָּה, בְּהִתְעַנְּגוֹ אֲלֵיכֶם, בָּזָה אֶתְכֶם בְּזָדוֹן

מִדֵּי דָרְשׁוֹ אֶל אַהֲבַתְכֶם? הַתְדַמּוּ אֵפוֹא בְנַפְשְׁכֶם

כִּי בוּזוֹ זֶה לֹא יוּכַל לְדַכֵּא אֶתְכֶם עַד-כָּלָה

בִּהְיוֹת לוֹ הָעֹז לְדַכֵּא? הַבְכָל-גְּוִיּוֹתֵיכֶם שָׁם יַחְדָּו

לֹא הָיָה גַם-לֵב אַף-אֶחָד? אוֹ הֲיֵשׁ לָכֶם לָשׁוֹן בְּפִיכֶם

לְהִתְלוֹנֵן רַק עַל שׁוֹפְטֵיכֶם?

סיציניוס

הַאִם לֹא הִסְכַּנְתֶּם מֵאָז

לְהָשִׁיב גַּם פְּנֵי אִישׁ מְבַקֵּשׁ? וְעַתָּה כִי-בָא זֶה אֲלֵיכֶם

וּבַקֵּשׁ לֹא בִקֵּשׁ, רַק לָעַג, לוֹ מַתְּנַת לְשׁוֹנְכֶם נְתַתֶּם

אֲשֶׁר-יִדְרוֹשׁ אַחֲרֶיהָ כָל-אִישׁ?

אזרח שלישי

עוֹד הָפְקֹד לֹא הָפְקַד עַל-כַּנּוֹ

וְעוֹד בְּיָדֵנוּ לְעָצְרוֹ.

אזרח שני

וְאָמְנָם גַּם-עָצֹר נַעֲצוֹר!

חֲמֵשׁ מֵאוֹת פִּיּוֹת עִמִּי אֲשֶׁר-יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ כָמוֹנִי.

אזרח ראשון

לִי חֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּעֲמַיִם, וְרֵעֵיהֶם יִדְבְּקוּ אַחֲרֵיהֶם.

ברוטוס

קוּמוּ וּלְכוּ כְרָגַע! הַגִּידוּ לְרֵעֵיכֶם אֵלֶּה

כִּי בָחֲרוּ בְקוֹנְסוּל הֶחָפֵץ לִגְזוֹל מֵעִמָּם חֻפְשָׁתָם

וְלַעֲשׂוֹתָם לְחִדְלֵי-פִיּוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַרְבּוּ לְדַבֵּר

מִכְּלָבִים אִלְּמִים שֶׁהֵמָּה מֻכִּים בַּשּׁוֹט עַל-נָבְחָם,

אַף-כִּי לִנְבּוֹח לֻקָּחוּ.

סיציניוס

קִרְאוּ לָהֶם לַאֲסֵפָה,

וְאַחֲרֵי הִשָּׁפְטְכֶם יַחַד, הָשִׁיבוּ אֶת-דְבַר בְּחִירַתְכֶם

אֲשֶׁר בִּבְלִי-דַעַת בְּחַרְתֶּם: זִכְרוּ אֶת-גַּאֲוַת לְבָבוֹ

וְשִׂנְאָתוֹ לָכֶם מִקֶּדֶם. מִלְּבַד-זֶה אַל תִּשְׁכְּחוּ רֶגַע

כִּי לַעַג רָבַץ עַל-פָּנָיו בְּהִתְהַלְּכוֹ בִלְבוּשׁ הָעֲנָוָה

וּבְבוּז הִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם. רַק אַהֲבַתְכֶם בְּלִבְּכֶם לְבַדָּהּ,

בְּזָכְרְכֶם פָּעֳלוֹ לְאַרְצוֹ, הֵנִיאָה אֶת-עֵינְכֶם מֵרְאוֹת

אֶת-אָרְחוֹ וְדַרְכּוֹ עַתָּה וְאֶת-כָּל-הֲלִיכוֹתָיו עִמָּכֶם

בְּמָלְאוֹ קֶלֶס כֻּלּוֹ עַד-בִּלְתִּי חֲשֹׁב כָּל-אִישׁ

מֵעֹצֶם שִׂנְאָתוֹ מֵאָז.

ברוטוס

שִׂימוּ הָאַשְׁמָה עָלֵינוּ,

עַל קְרִיאֵי-עֲדַתְכֶם, וְאִמְרוּ: אֲנַחְנוּ הוֹגַעְנוּ אֶתְכֶם,

וְכָל-מַעֲצוֹר לֹא הוֹעִיל לָכֶם, כִּי עַל-כֵּן אֲנוּסִים הֱיִיתֶם

לִבְחוֹר בָּאִישׁ הַלָּזֶה.

סיציניוס

אִמְרוּ, כִּי אוֹתוֹ בְחַרְתֶּם,

יַעַן כִּי פָקַדְנוּ עֲלֵיכֶם, וְלֹא כִי צִוְּכֶם לְבַבְכֶם

לְבָחֳרוֹ בֶאֱמֶת וּבְתָמִים. רוּחֲכֶם הָיָה מָלֵא

בָזֶה אֲשֶׁר-הָיְתָה עֲלֵיכֶם שׂוּמָה לַעֲשׂוֹתוֹ, וְלֹא

בָזֶה אֲשֶׁר-לַעֲשׂוֹת חֲפַצְתֶּם, וְלָכֵן רַק נֶגֶד רְצוֹנְכֶם

בְּחַרְתֶּם לְקוֹנְסוּל אוֹתוֹ: שִׂימוּ-נָא בָנוּ הָאַשְׁמָה.

רַק אַל-נָא תָחוּסוּ עָלֵינוּ. אִמְרוּ, כִּי יוֹם-יוֹם הִטַּפְנוּ

הַשְׁכֵּם וְהַטֵּף בְּאָזְנֵיכֶם, כִּי נַעַר עוֹד הָיָה בְהַחִלּוֹ

לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה לְאַַרְצוֹ, וְכָכָה הוֹסִיף כָּל-יָמָיו;

וְעַל-גִּזְעוֹ לָכֶם סִפַּרְנוּ, זֶה אֲשֶׁר-מִמֶּנּוּ יָצָא,–

כִּי חֹטֶר הוּא מִנְּדִיבֵי בֵית-מַרְצְיוּס, זֶה אֲשֶׁר-מֶנּוּ

יָצָא גַם אַנְקוּס מַרְצְיוּס, הַבֵּן לְבִתּוֹ שֶׁל נוּמַא,

הָאִישׁ אֲשֶׁר אַחֲרֵי הוֹסְטִילְיוּס הַגָּדוֹל הָיָה לְמֶלֶךְ;

מִנִּי הַבַּיִת הַזֶּה יָצְאוּ גַם פֻּבְּלִיּוּס וּקְוִינְטוּס,

שֶׁחָפְרוּ לָנוּ תְעָלוֹת לַמַּיִם הַטּוֹבִים לִשְׁתּוֹתָם;

וְכֵן גַּם צֶנְסוֹרִינוּס, הָאִישׁ אֲשֶׁר-כָּכָה כִנּוּהוּ

בְאַהֲבָה, כִּי בָחַר הָעָם פַּעֲמַיִם אוֹתוֹ לְצֶנְסוֹר;

וְגַם-הוּא מֵאֲבוֹת אֲבוֹתָיו.

סיציניוס

זֶה אֲשֶׁר-אֵלֶּה אֲבוֹתָיו,

וּמִלְּבַד זֶה גַם-הוּא בְנַפְשׁוֹ אִישׁ אֲשֶׁר-פָּעֳלוֹ גָדוֹל

עַד-לַעֲלוֹת לִכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְלָכֵן יוֹם יוֹם עוֹרַרְנוּכֶם

לְפָקְדוֹ בְּבֹא יוֹם; וְאוּלָם אַתֶּם אַחֲרֵי שָׁקְלְכֶם

בְּמֹאזְנַיִם אֶת-מַעֲשָׂיו עַתָּה לְעֻמַּת מַעֲשָׂיו בְּרֵאשִׁיתוֹ,

מְצָאתֶם כִּי הוּא אוֹיִבְכֶם, וְלָכֵן תָּשׁוּבוּ מִדָּבָר

שֶׁחֲרַצְתֶּם בְּחָפְזָה.

ברוטוס

אִמְרוּ, כִּי-זֶה לֹא נַעֲשָׂה מֵעוֹלָם –

כָּזֹאת אִמְרוּ וְשׁוּבוּ וְאִמְרוּ – לוּלֵא בִקַּשְׁנוּכֶם כָּכָה.

וְאַחַר-כֵּן, כִּמְעַט שֶׁתַּשִּׂיגוּ אֶת-מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם הַדְּרוּשׁוֹת,

עֲלוּ אֶל-בֵּית הַקַּפִּיטוֹלְיוּם.

האזרחים כֻּלם

כֵּן נַעֲשֶׂה; כִּמְעַט כֻּלָּנוּ

נִחַמְנוּ עַל-דְּבַר בְּחִירָתֵנוּ.

הולכים.

ברוטוס

יְהִי אֵת אֲשֶׁר-יֶהִי;

טוֹב כִּי-נְנַסֶּה עַתָּה לְהָקִים הַשָּׁאוֹן וּלְהִתְקוֹמֵם

מֵחַכּוֹת לְיוֹם הַפְּקֻדָּה אֲשֶׁר-יִהְיֶה לְשׁוֹאָה גְדוֹלָה:

אִם תִּבְעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ חֲמָתוֹ בְקִרְבּוֹ כָאֵשׁ

בְּשָׁמְעוֹ כִי אוֹתוֹ מָאָסוּ, אָז עַל-שְׁנֵינוּ הִיא שׂוּמָה

לְהוֹצִיא מִקִּצְפּוֹ רַק יִתְרוֹן.

סיציניוס

בֹּא אֶל הַקַּפִּיטוֹלְיוּם;

נִהְיֶה-נָא שָׁמָּה מִלִּפְנֵי הֱיוֹת שָׁם זֶרֶם הָעָם;

יֵרָא הַדָּבָר כְּאִלּוּ רַק חֶפְצָם הוּא וּרְצוֹנָם

זֶה אֲשֶׁר-אָנוּ בִצַּעְנוּ.

הולכים.

אַקְט שְׁלִישִׁי

סְצֵינָה רִאשׁוֹנָה.

רוֹמָא. רְחוֹב הָעִיר.

קול שופר. קוריולנוס, מנניוס, קומיניוס, טיטוס, לרציוס, סינטורים ופטריצים באים.

קוריולנוס

וּבְכֵן זֶה טוּלוּס אוֹפִידְיוּס נָשָׂא שֵׁנִית רֹאשׁוֹ?

לרציוס

כֶּן­­-הוּא, אֲדוֹנִי; רַק אֵין זֹאת כִּי-הַבְּרִית הַכְּרוּתָה בְחָפְזָה

הֵסַבָּה לָנוּ בָזֹאת.

קוריולנוס

וְהַוּוֹלְסְקִים עוֹמְדִים אֵפוֹא

כְּעָמְדָם בַּתְּחִלָּה וּנְכוֹנִים, בְּבוֹא לָהֶם מוֹעֵד נָכוֹן,

לְבַקֵּשׁ נָתִיב אֵלֵינוּ.

לרציוס

אֲדוֹנִי הַקּוֹנְסוּל! נֶחֱשָׁלִים

הֵם כָּכָה עַד-נִבְצְרָה מִמֶּנּוּ לִרְאוֹת דִּגְלֵיהֶם שֵׁנִית

מוּנָפִים בִּימֵי חַיֵּינוּ.

קוריולנוס

הֲרָאִיתָ אֶת-אוֹפִידְיוּס?

לרציוס

בָּא לְבַקְשֵׁנִי, כִי-אֶתֵּן לוֹ מַחֲסֶה לִשְׁמוֹר עָלָיו,

וַיְּקַלֵּל הַוּוֹלְסְקִים עַל זְדוֹנָם, עַל מַהֲרָם לְמַגֵּן הָעִיר,

וְעַתָּה הוּא יֹושֵׁב בְּאַנְצְיוּם.

קוריולנוס

הַדִּבֵּר גַם-בִּי?

לרציוס

כֵּן, דִּבֵּר.

קוריולנוס

מֶה וָמָה?

לרציוס

כַּמָּה פְעָמִים פְּגָשְׁךָ חֶרֶב מוּל חֶרֶב

וְכִי-שׂוֹנֵא הוּא אוֹתְךָ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל-נֶפֶשׁ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה;

כָּל-הוֹנוֹ יִתֵּן בַּעֲבוֹט, אֲשֶׁר לֹא יָפְדֶּה לְעוֹלָם,

אִלּוּ הִשִׂיגָה יָדוֹ, כִּי יִקְרְאוּ לוֹ שֵׁם “מַכְנִיעֶךָ”.

קוריולנוס

הַבְאַנְצְיוּם הוּא יוֹשֵׁב?

לרציוס

בְּאַנְצְיוּם.

קוריולנוס

מִי-יִתֵּן וְהָיְתָה סִבָּה

לָרֶדֶת אֵלָיו שָׁמָּה, לְהִתְיַצֵּב לְנֶגֶד שִׂנְאָתוֹ.-

סיציניוס וברוטוס באים.

שָׁלוֹם לָכֶם! רְאוּ-נָא, קְרִיאֵי-הָעֵדָה בָאִים,

לְשׁוֹנוֹת הַפֶּה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לַקָּהָל; וְתִעַבְתִּים

עֵקֶב יִתְגָּאוּ בְלִבָּם עַל-שִׂיא מִשְׁמֶרֶת פְּקֻדָּתָם

לְמֹרַת-רוּחַ כָּל-נָדִיב.

סיציניוס

אַל-לְךָ הוֹסִיף לָלֶכֶת,

קוריולנוס

אִי לָךְ! מַה-זֹּאת?

ברוטוס

רַק רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ עֵת תָּקוּם

לָלֶכֶת מִזֶּה; אַל תּוֹסֵף.

קוריולנוס

מֵאַיִן הַתְּמוּרָה הַזֹּאת?

מנניוס

מַה-זּאֹת?

קומיניוס

הַאִם לֹא הוּקַם בְּחֵפֶץ הַנְּדִיבִים וְהָעָם?

ברוטוס

לֹא, קוֹמִינְיוּס

קוריולנוס

הֲנָתְנוּ יְלָדִים לִי אֶת-מְנוֹת דֵּעוֹתֵיהֶם?

סינטור

ראשון

פַּנּוּ דֶרֶךְ, קְרִיאֵי הָעֵדָה; יֵצֵא-נָא לִרְחוֹב הָעִיר.

ברוטוס

הָעָם מִתְקוֹמֵם אֵלָיו בַּחוּצוֹת בְעֶבְרַת חֵמָה.

סיציניוס

הֶרֶף! פֶּן יִתְהוֹלְלוּ כֻלָּם.

קוריולנוס

הֲזֶה הוּא עֶזְרְכֶם אֵפוֹא?

וְלָאֵלֶּה נְתוּנוֹת דֵּעוֹת לַעֲנוֹת אַחֲרֵינוּ עַתָּה

וּלְהָשִׁיב כְּרֶגַע לְשׁוֹנָם לְאָחוֹר? – וְאַתֶּם מַה-תַּעֲשֹוּ?

הֲפִיהֶם אַתֶּם וְלֹא תּוּכְלוּ לִמְשׁוֹל גַּם בְּשִׁנֵּיהֶם?

הַאִם לֹא אַתֶּם פִּתִּיתֶם אוֹתָם?

מנניוס

הֵרָגַע מְעַט, הֵרָגַע.

קוריולנוס

בִּמְזִמָּה נַעֲשָֹה הַדָּבָר, בִּתְכָכִים וְעָרְמָה מֵרֵאשִׁית,

לַחֲסוֹם רְצוֹן הָאֲצִילִים; שְׂאוּ זֹאת וִחְיוּ עִם אֵלֶּה

שֶׁלִּמְשׁוֹל לֹא יוּכְלוּ וְלֹא יַחְפְּצוּ כִּי-יִמְשְׁלוּ בָם אֲחֵרִים.

ברוּטוס

אַל תִּקְרָא עָרְמָה לָזֹאת; הָעָם בַּחוּצוֹת צוֹעֵק,

כִּי-לָעַגְתָּ לוֹ בְפָנָיו; וּבְהִנָּתֵן לוֹ דָגָן חִנָּם

נִרְגַּנְתָּ גַּם-אָז וְזָעַמְתָּ אֶת-הַדּוֹבְרִים בְּשֵׁם הַקָּהָל,

קָרָאתָ לָהֶם שְׂכִירֵי-הָעֵת, חֲנֵפִים וְאוֹיְבֵי הַנְּדִיבִים.

אָמְנָם אֶת-זֹאת הֵן יָדְעוּ מִבָּרִאשׁוֹנָה.

ברוטוס

אַךְ לֹא כֻלָּם.

קוריולנוס

הֶהָיִיתָ לָהֶם אַתָּה לְמוֹרֶה?

ברוטוס

אִי לָךְ! אָנֹכִי לְמוֹרֶה?

קוריולנוס

מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה נָאוִים לְאִישׁ כָּמוֹךָ.

ברוטוס

נָאוִים

כְּמַעֲשֶׂיךָ אַתָּה לָךְ.

קוריולנוס

לָמָּה-זֶה אֵפוֹא הָיִיתִי

לְקוֹנְסוּל? בְּשֵׁם הַשָּׁמַיִם! מִי יִתְּנֵנִי פוֹחֵז כָּמוֹךָ

וְהָיִיתִי לִקְרִיא-הָעֵדָה.

סיציניוס

עַד-בְּלִי-דַי הִנֵּה גִלִּיתָ

אֶת-לִבְּךָ עַד סַכְסֵךְ הָעָם: אִם חָפֵץ אַתָּה בֶאֱמֶת

לָבוֹא עַד-תַּכְלִית-מַטָּרָה, עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ לְךָ נָתִיב,

זֶה אֲשֶׁר-אָבַד מִמְּךָ, בְּיֶתֶר נְדִיבוּת רוּחַ.

וָלֹא – לֹא תִּהְיֶה עַד-עוֹלָם רָאוּי לִכְהֻנַּת קוֹנְסוּל

אוֹ לִהְיוֹת לָעָם לִקְרִיאוֹ.

מנניוס

רַק תְּנוּ-נָא מַרְגּוֹעַ לָכֶם!

קומיניוס

אֶת-הָעָם הוֹלִיכוּ שׁוֹלָל; תְּכָכִים וּמַעֲשִׂים בְּזָדוֹן

כָּאֵלֶּה לֹא נָאוִים לְרוֹמָא; לֹא רָאוּי קוֹרְיוֹלָנוּס

כִּי נִקְלִים יָשִׂימוּ אֶת-אֶבֶן-הַנֶּגֶף הַזֹּאת עַל-דַּרְכּוֹ,

דֶּרֶךְ תִּפְאַרְתּוֹ וְעֻזּוֹ.

קוריולנוס

אֶת-הַדָּגָן יִזְכְּרוּ אֵלָי?

אָכֵן זֶה הָיָה דְבָרִי, וְגַם אָשׁוּב וַאֲדַבֵּר שֵׁנִית.

מנניוס

לֹא עַתָּה, לֹא עָתָּה.

סינטור

ראשון

לֹא עַתָּה, בְּחֹם בְּךָ לִבְּךָ בַּקֶּרֶב.

קוריולנוס

רַק עַתָּה, בְּחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי, אֲדַבֵּר. – הוֹי רֵעַי הַנְּדִיבִים!

סִלְחוּ לִי, רְאוּ בִקַּשְׁתִּיכֶם: - יַעֲלֶה-נָא פֹה הֶהָמוֹן

הַלָּז, הַנָּד לְכָל-רוּחַ וּבָאְשׁוֹ עוֹלֶה מִמֶּנּוּ,

וְיַבִּיט בִּפָנַי אָנִי, אֲשֶׁר לֹא-אַגִּיד לוֹ חֹנֶף,

וְיִרְאֶה אֶת-תָּאֳרוֹ מִתּוֹכִי. – רְאוּ, הִנֵּה אָשׁוּב וְאַגִּיד:

בְּדַבְּרֵנוּ אֲלֵיהֶם רַכּוֹת, רַק קוֹצִים אֲנַחְנוּ מַצְמִיחִים

שֶׁל מֶרֶד וְקֶשֶׁר וְחֻצְפָּה לְנֶגֶד כָּל-סֵינַטֵּנוּ

וַאֲנַחְנוּ בְעֶצֶם יָדֵינוּ חָרַשְׁנוּ כָל-זֹאת וְזָרַעְנוּ

וְאַף-גַּם-נִקְצוֹר אוֹתָהּ, כִּי נָתֹן נְתַנּוּם לְהִתְעָרֵב

בָּנוּ הַנְּדִיבִים הַמְּעַטִּים, אֲשֶׁר כָּל-צְדָקָה וְשִׁלְטוֹן

לֹא יֶחְסְרוּ זוּלָתִי אֲשֶׁר-נָתְנוּ בְיָדָם לְאֶבְיוֹנִים.

מנניוס

טוֹב, וְאוּלָם לֹא יוֹתֵר.

סינטור ראשון

אַל תּוֹסֵף, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ.

קוריולנוס

מַדּוּעַ לֹא אוֹסִיף? – אִם דָּמִי שָׁפַכְתִּי לְאֶרֶץ-מוֹלְדוֹתַי

וּמָגוֹר מִצַּר לֹא יָדַעְתִּי, אֵיךְ לֹא יַכְבִּירוּ כִלְיוֹתַי

מִלִּים עֲדֵי יִקָּרֵעוּ לַעֲנוֹת לַמְּצֹרָעִים הָאֵלֶּה

אֲשֶׁר תִּעַבְנוּם כַּנֶּגֶף, וּבְכָל-זֹאת בִּקַּשְׁנוּ דַרְכֵיהֶם

לְהַדְבִּיק אֶת-נִגְעָם גַּם-בָּנוּ.

ברוטוס

מְדַבֵּר אַתָּה בָעָם

כְּמוֹ אֱלֹהִים הָיִיתָ לַעֲנוֹשׁ וְלַעֲשֹוֹת שְׁפָטִים,

וְלֹא בֶן-אָדָם גַּם-אַתָּה אֲשֶׁר-זֶה מוּמָם מוּמֶךָ.

סיציניוס

רַק טוֹב נַעֲשֶׂה, לוּ נַגִּיד לָעָם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

מנניוס

מָה? אֲשֶׁר-דִּבֵּר בַּחֲמָתוֹ?

קוריולנוס

בְּחֵמָה! לוּ רַק הָיִיתִי כַשֵּׁנָה בְרִגְעֵי חֲצִי-לַיְלָה,

בַּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי-כָכָה תִהְיֶה הָגוּתִי גַם-אָז.

סיציניוס

תְּהִי-נָא הָגוּתוֹ זֹאת לְרוֹשׁ מְסֻגָּר בְּקִרְבּוֹ,

וְלֹא לְהָמִית בּוֹ עָם.

קוריולנוס

“תְּהִי-נָא”? הַשְׁמַעְתֶּם אֶת-דִּבְרֵי-

מוֹשֵׁל בִּדְגַת-הַבִּצָּה הַלָּזֶה? הֲשַׂמְתֶּם לִבְּכֶם

לְקוֹל פְּקֻדָּתוֹ “תְּהִי-נָא”?

קומיניוס

לֹא דִּבֵּר כַּחֹק.

קוריולנוס

“תְּהִי-נָא!”

הוֹי אַתֶּם הַשּׁוֹעִים הַטּוֹבִים, וְאוּלָם שֶׁחָכְמָה חֲסַרְתֶּם,

הוֹי אַתֶּם סֵינַטּוֹרִים נְדִיבִים, וְאוּלָם שֶׁטָּחוּ עֵינֵיכֶם,

לָמָּה נְתַתֶּם בְּטוּבְכֶם לְנָחָש בֶּן-רָאשִׁים רַבִּים

כִּי יִבְחַר לִרְצוֹנוֹ פָקִיד וְזֶה בְּקוֹל “תְּהִי-נָא” כִּמְפַקֵּד,

בִּהְיוֹתוֹ רַק שׁוֹפַר-תְּרוּעָה לְחַיָּה נוֹרָאָה הַלֵּזוּ,

יַעֲרוֹב אֶת-לִבּוֹ לְהַגִּידְכֶם כִּי-חָפְצָה נַפְשׁוֹ לְהָסֵב

אֶת-מְרוּצַת שֶׁטֶף זִרְמַתְכֶם אֶל-תּוֹךְ הַבִּצָּה הַצָּרָה

וְהוּא יִהְיֶה לָכֶם לְצִנּוֹר? – אִם כֹּחַ וָעֹז בְּיָדוֹ,

הִכָּנְעוּ לוֹ בְּבַעֲרוּתְכֶם; וְאִם-לֹא, כִּי-אָז הִתְעוֹרְרוּ

מֵעַצְלוּתְכֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַכָּנָה. אִם מְלֻמְּדֵי תוֹרָה אַתֶּם,

אַל תִּהְיוּ כִפְתָאִים נִקְלִים; וְאִם-לֹא, אָז שִׂימוּ לָהֶם

מַרְבַדִּים לָשֶׁבֶת תַּחְתֵּיהֶם. רַק מִבְּנֵי הֶהָמוֹן אַתֶּם,

אִם הֵמָּה סֵינַטּוֹרִים; וְאָמְנָם סֵינַטּוֹרִים ִהֵמָּה,

אִם בְּהִתְעָרֵב קוֹלוֹת שְׁנֵי אֵלֶּה, כָּל-דָּבָר נַעֲשֶׂה לְפִי-טַעֲמָם.

הֵם בָּחֲרוּ לָהֶם פְּקִידֵיהֶם, וּבָחֲרוּ אֶת-זֶה פֹה אֲשֶׁר

בְּמִלָּה “תְּהִי-נָא” זֹה “תְּהִי-נָא” הַיּוֹצֵאת בְּקוֹל אִישׁ מִן הָאֲסַפְסֻף,

יִתְקוֹמְמוּ לְעֵדָה שֶׁל זְקֵנִים הַטּוֹבָה שִׁבְעִים וָשֶׁבַע

מִכָּל אֲשֶׁר-הָיָה בְיָוָן מֵעוֹלָם. בְּיֻפִּיטֵר נִשְׁבַּעְתִּי!

אֶת-הַקּוֹנְסוּל יָשִׂימוּ לְבוּז! וְנִשְׁמָתִי כוֹאֶבֶת בְּקִרְבִּי

לִרְאוֹת, כִּי בְּהִתְנַשֵּׂא שְׁנֵי כֹחוֹת לִהְיוֹת לְמוֹשְׁלִים,

וְגַם-אֶחָד מֵהֵמָּה לֹא יִמְשֹׁל, אָז תַּעֲלֶה חִיש רַק מְהוּמָה

אֶל הַפִּרְצָה אֲשֶׁר-בֵּין-שְׁנֵיהֶם, וְהֶחֱרִיבָה אֶת-הָאֶחָד

עַל-פִּי הַשֵּׁנִי.

קומיניוס

טוֹב, - אַךְ נֵצֵא לִרְחוֹב הָעִיר.

קוריולנוס

יְהִי אֲשֶׁר-יִהְיֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יָעַץ אֶתְכֶם לָתֵת

דָּגָן-חִנָּם מִבָּתֵי הַמְּגוּרוֹת כְּכֹל אֲשֶר- הִסְכִּינוּ לִפְעָמִים

לַעֲשֹוֹת בְּרוֹמָא לְפָנִים –

מנניוס

טוֹב, טוֹב, רַק אַל-נָא תוֹסֵף בָּזֶה.

קוריולנוס

– אִם אָמְנָם עֹז וְכֹחַ הָיָה לְעַם זֶה יוֹתֵר –

הָאִישׁ הַלָּז, אֲנִי אוֹמֵר, רַק מְגַדֵּל אֲנָשִׁים לְמֶרֶד

וְעַל אַרְצוֹ הוּא מֵבִיא הֶרֶס.

ברוטוס

אֵיךְ יָכֹל עַם לְמַלֵּא

יַד אִישׁ, אֲשֶׁר-כָּכָה יְדַבֵּר, לָתֵת לוֹ מְנוֹת דֵּעוֹתָיו?

קוריולנוס

אֶעֱרוֹךְ לִפְנֵיכֶם מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר עֶרְכָּם גָּדוֹל הַרְבֵּה

מִמְּנוֹת דֵּעוֹתֵיהֶם כֻּלָּם. הַדָּגָן, אֶת-זֹאת הֵם יוֹדְעִים,

לֹא נִתַּן כִּגְמוּל לִשְׂכָרָם; כֻּלָּם יָדְעוּ נֶאֱמָנָה,

כִּי קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה לֹא עָשׂוּ: בְּהִקָּרְאָם לְעֵת הַמִּלְחָמָה

לָצֵאת לְיֵשַׁע הָאָרֶץ, בְּבוֹא לָהּ מַכְאוֹבִים בְּבִטְנָהּ,

לא חָפֵץ אִישׁ מֵהֵמָּה לָצֵאת מִן הַשָּׁעַר; -

אֹרַח מַעֲשִׂים כָּזֶה לֹא יִשְׁוֶה בְּמַתְּנַת דְּגַן-חִנָּם.

וְאַחַר בִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה, וְהֵמָּה מַמְרִים וּמוֹרְדִים

יוֹם יוֹם – כִּי-כָכָה יַרְאוּ אֶת-כֹּחָם וּגְבוּרָתָם –

גַּם-זֶה לֹא יַעֲנֶה בָם כִּי-יוּבַל שַׁי לָהֶם;

הָאַשְׁמָה אֲשֶׁר-יָשִׂימוּ עַל רֹאשׁ הַסֵּינַטּוֹרִים תָּמִיד,

וְלָהּ כָּל-שֹׁרֶש אָיִן, גַּם מִמֶּנָּה הֵן תִּבָּצֵר

לִהְיוֹת עַד-עוֹלָם סִבָּה לָתֵת לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם.

וּבְכֵן, מָה אֵפוֹא עוֹד? אֵיךְ אַכֵּל תְּאַכֵּל אֵפוֹא

בֶּטֶן הֲמוֹן-עָם כָּזֶה אֶת-חֶסֶד אַלּוּפֵי הָעֵדָה?

וְאוּלָם מַעֲשֵׂיהֶם יָעִידוּ אֵת אֲשֶׁר-הֵם חוֹשְׁבִים לְדַבֵּר: -

כָּזֹאת וְכָזֹאת בִּקַּשְׁנוּ; הָמוֹן גְּדָל-מִסְפָּר אֲנַחְנוּ

וְהֵם, בִהְיוֹתָם יְרֵאִים אוֹתָנוּ בֶאֱמֶת, נָתְנוּ

אֵת אֲשֶׁר-בִּקַּשְׁנוּ מֵעִמָּם: כָּכָה אֲנַחְנוּ מַשְׁפִּילִים

לָאָרֶץ אֶת-כְּבוֹד כְּהֻנָּתֵנוּ וְנִתֵּן יָד לָאֲסַפְסֻף

לִקְרֹא יִרְאָה לָזֹאת אֲשֶׁר-דָּאֹג נִדְאַג לָהֶם;

רְאוּ הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִתְקוּ גְבוּלוֹת שָׂרֵינוּ,

וְעָלוּ שָׁמָּה הָעוֹרְבִים לְנַקֵּר אֶת-עֵינֵי הַנְּשָׁרִים.

מנניוס

בֹּא-נָא, רַב לָךְ.

ברוטוס

רַב לוֹ עַד-אֶפֶס-מִדָּה.

קוריולנוס

לֹא, הָבָה עוֹד לָכֶם! אִם יֵשׁ כִּי-יִשָּׁבַע אָדָם,

לֵאלֹהִים אוֹ לְאָדָם כָּמוֹהוּ, וְהָיָה לוֹ קֹדֶש, כָּכָה

אָשִׂים אֶת-חוֹתָמִי קֹדֶש גַּם-עַל-מוֹצָא פִי זֶה הָאַחֲרוֹן!-

הִנֵּה זֹאת הַמִּשְׂרָה הַשְּׁסוּעָה, אֲשֶׁר שָׁם הַחֵלֶק הָאֶחָד

יָבוּז לַשֵּנִי, וּבְצֶדֶק, וְהַשֵּׁנִי יְחָרֵף אֶת-זֶה

בְּלִי כָל-מִשְׁפָּט וּצְדָקָה; אֲשֶׁר-שָׁם אַנְשֵׁי-שֵׁם וִידוּעִים

וַחֲכָמִים לֹא יוּכְלוּ לַחֲרוֹץ כָּל-דָּבָר וּמִשְׁפָּט בְּטֶרֶם

יָבוֹא זֶה “כֵּן” אוֹ “לֹא” מִפִּי הַבַּעֲרוּת הַגְּדוֹלָה, -

מִשְׂרָה כָזֹאת תְּאֵַחֵר לַעֲשׂוֹת הַדָּרוּשׁ בֶּאֱמֶת,

וְתִתֵּן נָתִיב לִפְעֻלּוֹת הַבָּאוֹת מֵרִפְיוֹן יָדָיִם.

כָּל-תַּכְלִית לֹא תֻשַּׂג, וְלָכֵן יוֹצֵא מִזֹּאת כִּי דָבָר

אֵין נַעֲשֶׂה לְפִי-תַכְלִיתוֹ. וְעַל-כֵּן אֶתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם:

אַתֶּם אֲשֶׁר יִרְאַתְכֶם קְטַנָּה מֵרוּחַ עַנְוַתְכֶם,

אֲשֶׁר אַהֲבַתְכֶם לְמוֹסְדֵי-הַמְּדִינָה הַחֲזָקִים גְּדוֹלָה

מִן הַפַּחַד אֲשֶׁר-תְּפַחֲדוּ לְשַׁנּוֹת בָּהּ כָּל-דָּבָר;

אֲשֶׁר-נְתַתֶּם תָּמִיד יִתְרוֹן לְחַיִּים נִכְבָּדִים

מִלְּחַיִּים אֲרֻכִּים, וְאֵין לָכֶם פַּחַד לִבְחוֹר

בִּרְפוּאָה שֶׁיֵּש בָּהּ סַכָּנָה מִתֵּת לַנֶּפֶש לָמוּת

מָוֶת נָכוֹן בְּאֶפֶס הַצָּלָה -: מַהֲרוּ-נָא וְכִרְתוּ

אֶת-הַלָּשׁוֹן הַכְּפוּלָה וּמְרֻבָּה! אַל-נָא תִתְּנוּ לָהּ לָלֹק

כָּל-מָתוֹק הַנֶּהְפָךְ לְרוֹשׁ לָהּ. אִם כָּבוֹד יִמָּנַע מִכֶּם,

וְחִבֵּל הַדָּבָר הַזֶּה כָּל-מִשְׁפַּט-אֱמֶת בַּשַּׁעַר

וּבָזַז מִקֶּרֶב הַמְּדִינָה אֶת-טָהֳרָהּ הָרָאוּי לָהּ;

וְכָכָה תֶחְסַר הָעֹז לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב שֶחָפֵצָה,

עֵקֶב אֲשֶׁר הָרָעָה תִשְׁמוֹר תָּמִיד מַעֲשֶׂיהָ.

ברוטוס

הִנֵּה זֶה דִבֵּר דַּיּוֹ!

סיציניוס

דִּבֵּר כְּאַחַד הַבּוֹגְדִים

וְגַם אֶת-עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כָרָאוּי לְבוֹגֵד בָּגֶד.

קוריולנוס

הוֹי אַתָּה הַנִּבְזֶה, תְּהִי-נָא הַחֶרְפָּה לְמִכְסֶה לָךְ! -

מַה-זֶּה לָעָם לַעֲשׂוֹת בִּטְרִבּוּנִים קֵרְחִים כָּאֵלֶּה?

בִּהְיוֹתָם דְּבֵקִים אַחֲרֵיהֶם, יִתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת

לִנְשִׂיאִים הַגְּדוֹלִים מֵהֵמָּה. הֵם נִבְחֲרוּ בִימֵי מַהְפֵּכָה,

לְעֵת אֲשֶׁר לֹא הַיֹּשֶׁר, כִּי-אִם רַק חֹזֶק-הַיָּד

הָיָה לְחֹק; אַךְ עַתָּה אִמְרוּ לַיֹּשֶׁר, כִּי חֹק הוּא

אֲשֶׁר תֶּחֱזַק יָדוֹ רַק-הוּא – וְאֶת-שִׁלְטוֹנָם הַכְרִיעוּ לָאָרֶץ.

ברוטוס

בָּגַד לְעֵינֵי הַשָּׁמֶשׁ!

סיציניוס

וְזֶה לָנוּ קוֹנְסוּל? חָלִילָה.

ברוטוס

מַהֲרוּ, אֵדִילִים. בֹּאוּ!

אדיל בא.

נִתְפָּשֹ-בּוֹ וְנַאַסְרֵהוּ!

סיציניוס

לֵךְ, קְרָא לָעָם וְיָבוֹא.

האדיל הולך.

וַאֲנִי בְשֵׁם הָעָם אֶתְפָּשְׂךָ פֹּה בְיָדִי,

כִּי בוֹגֵד וּמְחַדֵּשׁ אַתָּה, וְאוֹיֵב לִשְׁלוֹם הַמְּדִינָה.

שְׁמַע לִי, אֲנִי צִוִּיתִיךָ, לֵךְ אַחֲרַי לַעֲנוֹת שׁוֹאֲלֶיךָ.

קוריולנוס

גֶּשׁ-הָלְאָה, תַּיִשׁ זָקֵן!

סינטורים ופטריצים

אֲנַחְנוּ נְהִי לוֹ לְמָגֵן!

מנניוס

הָסֵר אֶת-יָדְך, אִישׁ זָקֵן!

קוריולנוס

גֶּש-הָלְאָה, צְרוֹר-רִקָּבוֹן! פֶּן אֲנַעֵר אֶת-עַצְמוֹתֶיךָ

מִתּוֹךְ בְּגָדֶיךָ.

סיציניוס

הַצִּילוּ, הַצִּילוּ, אַתֶּם אֶזְרָחִים!

המון אזרחים ואדילים באים.

מנניוס

יִתְּנוּ-נָא יֶתֶר יְקָר אִישׁ לְאָחִיו מִזֶּה וּמִזֶּה.

סיציניוס

הִנֵּה זֶה אֲשֶר-חָפֵץ לָקַחַת מֵאִתְּכֶם כָּל-עֻזְּכֶם.

ברוטוס

תִּפְשֹוּ בוֹ, הָאֵדִילִים!

אזרחים

שִׁמְטוּהוּ! הוֹרִידוּהוּ!

סינטורים, פטריצים ועוד

הָבוּ נֶשֶׁק, נֶשֶׁק, נֶשֶׁק!

כלם מתגודדים בקולות וזעקות על קוריולנוס.

טְרִבּוּנִים! פַּטְרִיצִים! וְאֶזְרָחִים! –

הֵעָצְרוּ! עֲמֹדוּ! – סִיצִינְיוּס! בּרוּטוּס! קוֹרְיוֹלָנוּס! – אֶזְרָחִים! –

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם! – הֵעָצְרוּ, הַחֲזִיקוּ בְשָׁלוֹם!

מנניוס

מַה-תִּהְיֶה אַחֲרִית כָּל-אֵלֶּה? אָפְסָה הַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי;

הַמְּהוּמָה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה; לֹא אוּכַל דַּבֵּר. –טְרִבּוּנִים,

דַּבְּרוּ-נָא אַתֶּם בְּאָזְנֵי הָעָם; - קוֹרְיוֹלָנוּס, הֵרָגַע; -

דַּבֵּר, סִיצִינְיוּס הַנֶּחְמָד.

סיציניוס

שְׁמָעֵנִי, הָעָם: לִמְנוּחֶיךָ!

אזרחים

שִׁמְעוּ, טְרִבּוּנֵנוּ מְדַבֵּר. הַס! – דַּבֵּר, דַּבֵּר, דַּבֵּר.

סיציניוס

הִנֵּה הִגַּעְתֶּם עַד-כָּכָה, כִּי-תֹאבַד מֵעִמָּכֶם חֻפְשַׁתְכֶם;

מַרְצְיוּס יֹאמַר לְקַחְתָּהּ מֵעִמָּכֶם, זֶה מַרְצְיוּס אֲשֶר

בְּחַרְתֶּם אוֹתוֹ זֶה-עַתָּה לִהְיוֹת לָכֶם לְקוֹנְסוּל.

מנניוס

כְּלִמָּה, כְּלִמָּה, כְּלִמָּה! הֲלֹא זֹאת הִיא הַדֶּרֶךְ לְהַבְעִיר

וְלֹא לְכַבּוֹת הַבְּעֵרָה.

סינטור ראשון

לַהֲרוֹס אֶת-הָעִיר

וְלִנְתּוֹץ אֶת-כֹּל לֶעָפָר.

סיציניוס

מָה עִיר זוּלָתִי הָעָם?

אזרחים

אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, רַק הָעָם לְבַדּוֹ הָעִיר.

ברוטוס

עַל-פִּי רְצוֹן כֻּלָּם הוּקַמְנוּ לִהְיוֹת לִפְקִידֵי-הָעָם.

אזרחים

גַּם לְיָמִים יָבוֹאוּ כֵּן תִּהְיוּ.

מנניוס

וְאָמְנָם נְדַמֶּה, כִּי-יִהְיוּ.

קוריולנוס

וְאוּלָם זֹאת הִיא הַדֶּרֶךְ לַהֲרוֹס וְלִנְתּוֹץ הָעִיר,

לְהַפִּיל אֶת-כִּפַּת-הַגַּג עִם הַטְּפָחוֹת עַד לַמּוּסָד,

וְלִקְבּוֹר כָּל-אָדָם שֶהִפְלָם רוּחָם בְּמַעֲלָה

בֶּחֳרָבוֹת בֵּין עִיִּים וְגַלִּים.

סיציניוס

מוֹת יוּמַת הַדּוֹבֵר כָּאֵלֶּה!

ברוטוס

עַתָּה נִרְאֶה, אִם גָּדוֹל כֹּחֵנוּ וְאִם אָבֹד נֹאבַד. –

בְּשֵׁם הָעָם, אֲשֶׁר בְּכֹחָם בָּחֲרוּ בָנוּ, נְדַבֵּר,

זֶה הַמִּשְׁפָּט חָרָצְנוּ: מוֹת יוּמַת מַרְצְיוּס מַהֵר.

סיציניוס

וְלָכֵן תִּפְשֹוּהוּ! הֲבִיאוּהוּ לַסֶּלַע הַטַּרְפֵּיוֹנִי

וּמִשָּׁם הַשְׁלִיכוּהוּ וְנִפְזְרוּ עַצְמוֹתָיו לְפִי-אֲבַדּוֹן

אזרחים

הִכָּנַע, מַרְצְיוּס, הִכָּנֵעַ.

מנניוס

שִׁמְעוּ רַק מִלָּה אֶחָת! טְרִבּוּנִים, רְאוּ בִקַּשְׁתִּיכֶם,

רַק מִלָּה אַחַת שְׁמָעוּ.

אדילים

דֹּמּוּ, דֹּמּוּ!

מנניוס

הֱיוּ

אוֹהֲבֵי מוֹלַדְתְּכֶם בֶּאֱמֶת כְּכֹל אֲשֶׁר-תִּהְיוּ לְמַרְאֶה,

וַעֲשׂוּ בְשׁוּבָה וָנַחַת אֵת אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת

בְּקִצְפְּכֶם לְבַעֲבוּר הֵיטִיב.

ברוטוס

אֲדוֹנִי, כָּל-אֵלֶּה הֵמָּה

רְפוּאוֹת קָרוֹת הַנִּרְאוֹת כְּמוֹשִׁיעוֹת בְּעֵצָה וְחָכְמָה,

וּבֶאֱמֶת רַק רוֹשׁ הֵן, אִם-כָּכָה תִּתְהוֹלֵל וְתִתְגָּעֵש הַמַּחֲלָה. –

שִׂימוּ בוֹ יָד! הַעֲלוּהוּ חִישׁ-מַהֵר לִמְרוֹמֵי הַסָּלַע.

קוריולנוס

לֹא, טוֹב אָמוּתָה-נָא אֵפוֹא פֹה.

שולף את חרבו.

אֵין זֹאת כִּי יֵשׁ פֹּה בֵינֵיכֶם

אֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָאוּנִי בְּהִלָּחֲמִי; בֹּאוּ-נָא אֵפוֹא

וְנַסּוּ בְּנַפְשְׁכֶם לַעֲשוֹת אֵת אֲשֶׁר-רַק-רָאֹה רְאִיתֶם.

מנניוס

הָשֵׁב הַחֶרֶב לִנְדָנָהּ. טְרִבּוּנִים, הֵעָצְרוּ-נָא רֶגַע.

ברוטוס

שִֹימוּ בוֹ יָד.

מנניוס

הוֹשִׁיעוּ, הוֹשִׁיעוּ לְמַרְצְיוּס, הוֹשִׁיעוּ,

כֻּלְכֶם בְּנֵי הַנְּדִיבִים, הוֹשִׁיעוּ לוֹ, זָקֵן וָנַעַר!

אזרחים

שִׁמְטוּהוּ! שִׁמְטוּהו!

מהומה ויד איש ברעהו. הטריבונים, האדילים והעם נהדפים החוצה.

מנניוס

לֵךְ, וּבֹא אֶל חֲדַר בֵּיתֶךָ; חוּשָׁה מַהֵר וָלֵךְ!

פֶּן יַעֲלֶה בַתֹּהוּ הַכֹּל.

סינטור שני

חוּשָׁה מִזֶּה וָלֵךְ!

קוֹריולנוס

עִמְדוּ הָכֵן; מִסְפַּר אוֹהֲבֵינוּ לֹא קָטֹן מִמִּסְפַּר אוֹיְבֵינוּ.

מנניוס

הַאֻמְנָם תַּחֲשׁוֹב כִּי-כָכָה יִהְיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים?

סינטור ראשון

הוֹי אֵלִים, שִׁמְרוּנִי מִזֹאת! – רְאֵה, רֵעִי הַנָּדִיב, חִלִּיתִי

פָנֶיךָ, קוּם בֹּא אֶל בֵּיתֶךָ; הָבָה נְרַפֵּא הַמַּכָּה.

מנניוס

הֵן פֶּצַע הוּא אֲשֶׁר-בָּאָנוּ, וְאַתָּה בְעֶצֶם יָדֶךָ

לֹא תּוּכַל לְמַשְּׁשׁוֹ: לֵך אֵפוֹא, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ מְאֹד.

קומיניוס

בּא, אֲדוֹנִי, וְנֵלְכָה יַחְדָּו.

קוריולנוס

לוּ הָיוּ בְנֵי עַם לוֹעֵז,

וְכֵן הֵם בֶּאֱמֶת, אִם-אָמְנָם בְּרוֹמָא שְׁגָרָתַם אִמָּם;

כֵּן אִלּוּ לֹא הָיוּ רוֹמָאִים, וְהֵם הֵן בֶּאֱמֶת אֵינָם,

אִם-אָמְנָם מִלְּטָתַם אִמָּם הָעֶגְלָה בִּדְבִיר קַפִּיטוֹלְיוּם.

מנניוס

בֹּא-נָא, אַל תִּשְׁפּוֹךְ אֶת-קִנְאַת חֲמָתְךָ הַנְּדִיבָה עַל-שְׂפָתֶךָ;

עוֹד יָמִים טוֹבִים יָבֹאוּ.

קוריולנוס

עַל-פְּנֵי חֶלקַת שָֹדֶה בַחוּץ

יָכֹל יָכֹלְתִּי לְהַכּוֹת אַרְבָּעִים מֵהֶם בְּפַעַם אֶחָת.

מנניוס

גַּם-אָנֹכִי תַעֲמָד-לִי יָדִי לְהַכּוֹת שְׁנַיִם מֵהֵמָּה

מִן הַנִּבְחָרִים בַּמַּחֲנֶה: אֶת-שְׁנֵי הַטְּרִבּוּנִים גַם-יָחַד.

קומיניוס

אַךְ פֹּה לֹא נוּכַל לְהָבִיא אֶת-יִתְרוֹן-הַכֹּחַ בְּחֶשְבּוֹן

לָדַעַת פֹּה מִי יִגְדָּל, וּגְבוּרַת יַד-אָדָם תִּהְיֶה

לְסִכְלוּת, אִם יְנַס לְהִתְיַצֵּב נֶגְדָּה לְקוֹרָה נוֹפָלֶת.

הֶהָלֹךְ תֵּלֵךְ מִזֶּה בְּטֶרֶם הָאֲסַפְסֻף יָשׁוּב?

הֵן בַּחֲמָתָם הִתְהוֹלְלוּ כֻלָּם כְּפֶרֶץ מַיִם נֶעְצָר

אֲשֶׁר-יִגְאֶה וְיַעֲלֶה עַל-כֹּל אֲשֶׁר-חָסַם אוֹתוֹ בְדַרְכּוֹ.

מנניוס

אַפִּיל-נָא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ: לֵך; וְאָנֹכִי אֲנַסֶּה

מַהֲתַלּוֹתַי מֵאָז לַאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר אֵין בְּרוּחָם הִתּוּלִים

אַף-לֹא גַם-הַמְּעַט מִן הַמְּעַט; אֶת-הַקְּרָעִים הָאֵלֶּה נְטַלֵּא

בִסְחָבוֹת לְצִבְעָן הַשּׁוֹנֶה.

קומיניוס

וְעַתָּה קוּם וָבֹא.

קוריולנוס, קומיניוס ואחרים הולכים.

פטריצי ראשון

חִבֵּל הָאִיש הַזֶּה אֶת-טוּבוֹ בְעֶצֶם-יָדָיו.

מנניוס

נְדִיבוּת-רוּחוֹ גְדוֹלָה מִדֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.

הַחֲנֵף לֹא יַחֲנִיף בַּחֲלָקוֹת גַּם אֶת-נֶפְּטוּן, לוּ לוֹ יִתֵּן

אֶת-שְׁלָשׁ-הַקִּלְשׁוֹן שֶׁלוֹ, אוֹ אֶת-יֻפִּיטֵר תַּחַת יְכָלְתּוֹ

לְהַרְעִים בְּרַעַם-קוֹלוֹ. לִבּוֹ זֶה הוּא פִיו -:

אֵת אֲשֶׁר-יַחֲרוֹש רוּחוֹ יִתְגַּלְגֵּל חִישׁ מֵעַל לְשׁוֹנוֹ,

וּבְרֶגַע חֲרוֹת-אַפּוֹ יִשְׁכַּח גַּם שֵׁם הַמָּוֶת מַה-הוּא.

קול שאון מחוץ

מַה-גָּדוֹל שָׁם הַשָּׁאוֹן!

פטריצי שני

מִי-יִתֵּן וְנָחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם!

מנניוס

מִי-יִתֵּן וְרָבְצוּ עַל תְּהוֹם הַטִּבֶּר!

הוֹי שָׂטָן! לָמָה אֵפוֹא לֹא דִבֵּר אֲלֵיהֶם רַכּות?

ברוטוס, סיציניוס והאספסוף שבים ובאים.

סיציניוס

אַיֵּה פֹה הַצִּפְעוֹנִי, אֲשֶׁר אָמַר לְהָשֵׁם הָעִיר

וּלְהִשָּׁאֵר בָּהּ לְבַדּוֹ רֹאש לַכֹּל?

מנניוס

אַתֶּם, טְרִבּוּנַי הַיְקָרִים ­­­­–

סיציניוס

מֵרֹאשׁ פְּנֵי הַסֶּלַע הַטַּרְפֵּיוֹנִי נַפִּיל אוֹתוֹ

בַּחֲרִיצוּת-יָד; כִּי הָלַךְ קֶרִי עִם הַחֹק,

וְלָכֵן גַּם הַחֹק לֹא יֹאבֶה כִּי-נַחֲקוֹר אוֹתוֹ,

וְרַק כִּי-יָחוּשׁ בְּנַפְשׁוֹ אֶת-כֹּחַ הַקָּהָל הָעָז,

אֲשֶׁר-הָיָה בְּעֵינָיו לְאָפֶס.

אזרח ראשון

יָחוּשׁ-נָא וְיֵדַע,

כִּי קְרִיאֵי-הָעֵדָה הַנְּדִיבִים הֵם הֵם לָעָם לְפֶה

וַאֲנַחְנוּ לָהֶם לְיָד.

אזרחים

יָחוּשׁ-נָא כָזֹאת, וְיֵדַע אֶל-נָכוֹן..

מנניוס

אֲדוֹנַי, אֲדוֹנַי –

סיציניוס

דֹּמּוּ!


מנניוס

אַל-נָא לַהֲרֵגָה תִקְרָאוּ,

אִם לֶכֶת בַּלָּט אַחֲרֵי צַיִד תָּבוֹאוּ גַם-אָז לַמַּטָּרָה.

סיציניוס

מַה-שֹּׁרֶש הַדָּבָר, כִּי הֱיִיתֶם לְעֵזֶר לוֹ לְבַעֲבוּר הִמָּלֵט?

מנניוס

שְׁמָעוּנִי אֵת אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר: - כְּכֹל אֲשֶׁר-אֵדַע כָּל-יִתְרוֹן

וְכָל-עֵרֶךְ אֲשֶר לַקּוֹנְסוּל כֵּן אֵדַע גַּם-כָּל-חַטֹּאתָיו.

סיציניוס

קוֹנְסוּל? – מִי-זֶה וְאֵיזֶה קוֹנְסוּל?

מנניוס

קוֹרְיוֹלָנוּס הַקּוֹנְסוּל

ברוטוס

הוּא קוֹנְסוּל?!

אזרחים

לֹא, לֹא, לֹא, לֹא, לֹא!

מנניוס

לוּ, בְּחֶסֶד קְרִיאֵי-הָעֵדָה וּבְחַסְדְּכֶם אַתֶּם, הָעָם

הַנֶּחְמָד לַכֹּל, הוֹאַלְתֶּם לִשְׁמוֹעַ לַאֲשֶׁר אֲדַבֵּר

מִלָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְלֹא יָבֹא אֲלֵיכֶם כָּל-רָע

זוּלָתִי אָבְדַּן הָעֵת הַזֹּאת.

סיציניוס

וּבְכֵן יִהְיוּ-נָא דְּבָרֶיךָ מְעַטִּים!

כִּי אַחַת חָרַצְנוּ לְהַכְרִית אֶת-הַבּוֹגֵד-הַצֶּפַע הַזֶּה

אִם נַגְלֶה אוֹתוֹ מִזֶּה, וְעָמְדָה הַשּׁוֹאָה קְרוֹבָה;

וְאִם נוֹתִיר אוֹתוֹ בֵינֵינוּ, וְהָיָה זֶה מוֹת כֻּלָּנוּ,

וְלָכֵן גָזַרְנוּ פֶה-אֶחָד כִּי-יוּמַת בַּלְַּילָה הַזֶּה.

מנניוס

יִשְׁמְרוּנוּ הָאֵלִים הַטּוֹבִים מֵעֲשֹוֹת כָּזֹאת! זֹאת רוֹמָא

הַמְהֻלָּלָה, אֲשֶׁר רֻבֵּי בִרְכוֹת תּוֹדָתָהּ הַגְּדוֹלָה

לְבָנֶיהָ רַבֵּי הַפְּעָלִים כְּתוּבוֹת לְזִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר

בְּעֶצֶם יַד יֻפִּיטֵר, וְהִיא אֵיךְ יָכֹל תּוּכַל

לֶאֱכוֹל כְּאֵם אַכְזְרִיָה אֶת-פְּרִי-בִטְנָהּ בְּעֶצֶם פִּיהָ?

סיציניוס

נֶגַע הוּא בִבְשָׂרֵנוּ וְעָלֵינוּ לְהַכְרִיתוֹ כָלָה.

מנניוס

אֵבֶר הוּא אֲשֶׁר נֶגַע בּוֹ; אִם נַכְרִית אוֹתוֹ

וְהָיָה לוֹ מָוֶת, וְאִם נְרַפְּאוֹ וְעָלְתָה אֲרוּכָתוֹ.

מֶה עָשָׂה לְרוֹמָא רָעָה, כִּי הָמֵת נָמִית אוֹתוֹ?

הֲיַעַן אֲשֶׁר-הָרַג בְּאוֹיְבֵינוּ וְיַעַן אֲשֶׁר-אֶת-דָּמוֹ –

שִׁבְעָתַיִם כָּכָה, נִשְׁבַּעְתִּי, אוּנְקִיּוֹת אוּנְקִיּוֹת רַבּוֹת,

מֵאֲשֶׁר נִשְׁאַר עוֹד בְּגִידָיו – שָׁפַךְ לְמַעַן אַרְצוֹ;

וְעַתָּה לוּ תָקוּם אַרְצוֹ וְתִשְׁפּוֹךְ אֶת-דָּמוֹ הַנּוֹתָר,

אָז יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ, לְכָל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנּוּ וְיִסְבְּלֶנּוּ,

דֵּרָאוֹן עַד-נֵצַח נְצָחִים.

סיציניוס

רַק-דְּבָרִים לָרִיק וְלָרוּחַ.

ברוטוס

הֵן הֶפֶךְ מִזֶּה רָאִינוּ: בַּאֲשֶׁר אָהַב אֶת-אַרְצוֹ

גַּם-אַרְצוֹ נָתְנָה לוֹ כָּבוֹד.

מנניוס

אִם גְּמָלַתְנוּ רַגְלֵנוּ טוֹב,

וְאַחַר הֻכְּתָה בְדַלֶּקֶת, הֵן זָכוֹר נִזְכּוֹר גַּם-אָז

אֵת אֲשֶר-הָיְתָה לָנוּ לְפָנִים.

ברוטוס

לֹא נוֹסִיף לִשְׁמוֹעַ עוֹד דָּבָר. –

לְכוּ-נָא אַחֲרָיו אֶל-בֵּיתוֹ, הַתִּיקוּהוּ וְקָחוּהוּ מִשָּׁם,

לְמַעַן אֲשֶׁר הַנֶּגַע הַמַּמְאִיר הַזֶּה, אֲשֶׁר רוֹשׁ בּוֹ,

לֹא יַפְרִישׂ גַּם מִשָּׁם וָהָלְאָה.

מנניוס

רַק-מִלָּה אַחַת עוֹד, רַק-מִלָּה אֶחָת:

נָמֵר מְמַהֵר בַּחֲמָתוֹ, לוּ יִרְאֶה אֶת-הַשּׁוֹאָה

אֲשֶׁר-יָבִיא בְרַגְלוֹ הַנֶּחְפָּזָה, יַחְפּוֹץ, אַךְ כְּבָר עָבַר הַמּוֹעֵד,

לִקְשׁוֹר אֲנָך-עוֹפֶרֶת אֶל-עֲקֵבוֹ. – עֲשׂוּ אֶת-מַעֲשֵׂיכֶם,

אֲשֶׁר לֹא אֲגֻדּוֹת – בִּהְיוֹת רָצוֹן מִלִּפְנֵיהֶן –

תַּעֲלֶינָה מֵעֶבְרֵיהֶן, וְזֹאת רוֹמָא הַגְּדוֹלָה

תִּפּוֹל עַל-יְדֵי רוֹמָאִים.

ברוטוס

מִי-יִתֵּן וְהָיְתָה כָזֹאת –

סיציניוס

מַה-תַּאֲרִיכוּ פֹה לָשׁוֹן? הַאִם לֹא נָתַן אוֹת וּמוֹפֵת

לָכֶם, לְבַעֲבוּר תֵּדְעוּ אֵיךְ הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין לָכֶם?

הַאִם לֹא הִשְׂתָּעֵר עַל שׁוֹטְרֵינוּ? וְאִם אֵלֵינוּ לֹא הִתְקוֹמֵם?

בֹּאוּ וְנֵלְכָה אֵפוֹא –

מנניוס

שִׂימוּ-נָא זֹאת אֶל-לֵב: -

בְּמִלְחָמוֹת גֻּדַּל מִנְּעוּרָיו, מֵאָז אֲשֶׁר-יָכְלָה יָדוֹ

לְנוֹפֵף חֶרֶב, וּפִיו לֹא לֻמַּד לְהָבֵר דְּבָרִים

בְּנָפַת לְשׁוֹנוֹ; סֹלֶת ְיעָרֵב עִם סֻבִּים יַחְדָּו.

צַוּוּנִי-נָא וְאֵלֵךְ וְאָבוֹא אֵלָיו אֶל-בֵּיתוֹ

וְאָבִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם, וְתַחְקְרוּ וְתִדְרְשׁוּ אוֹתוֹ –

לְפִי-הַחֹק – וּבְשָׁלוֹם – פֶּן תָּבוֹא אֵלָיו מִיֶּדְכֶם

הַגְּדוֹלָה מִכָּל-הָרָעוֹת.

סינטור ראשון

טְרִבּוּנִים נְדִיבֵי רוּחַ!

הֵן זֶה הוּא אֹרַח אָדָם; וְאוּלָם הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִית

כֻּלָּה דָּמִים מָלֵאָה; וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מֵרֵאשִׁית

אֵת אֲשֶׁר-יִקְרֶה בְאַחֲרִית.

סיציניוס

מֵנֶנְיוּס הַנָּדִיב, כָּכָה

תַּעֲשֶׂה אֵפוֹא מַעֲשֶׂיךָ כְּפָקִיד הַדּוֹאֵג לָעָם. –

הִתְפָּרְקוּ-נָא, אֲנָשִׁים, אֶת-נִשְׁקְכֶם כֻּלְּכֶם מֵעֲלֵיכֶם.

ברוטוס

וְאֶל-בֵּיתְכֶם לֹא תֵלְכוּ.

סיציניוס

אֶל רְחוֹב הָעִיר נֵלֵכָה,

וְשָׁם נְחַכֶּה לָהֶם, וְאִם לֹא יָבִיאוּ אֶת-מַרְצְיוּס אֵלֵינוּ,

וְשַׁבְנוּ אֶל-דַּרְכֵּנוּ הָרִאשׁוֹנָה.

מנניוס

הָבֵא אֲבִיאוֹ אֲלֵיכֶם.

אל הסינטורים

אַחֲלַי, לְכוּ גַם-אַתֶּם עִמִּי. שׂוּמָה עָלָיו לָבוֹא,

וָלֹא – אָז הִנֵּה שׁוֹאָה גְדוֹלָה לְנֶגֶד פָּנֵינוּ.

סינטור ראשון

אַחֲלַי, הָבָה נֵלְכָה אֵלָיו.

הולכים.

סְצֶינָה שֵׁנִית.

חדר בבית קוריולנוס. קוריולנוס ופטריציס באים.

קוריולנוס

יַכְבִּירוּ-נָא עַל אָזְנַי דְּבָרִיםִ; יְבַקְּשׁוּ-נָא אֶת-מוּתִי

עַל גִּלְגַּל-אוֹפַן אוֹ תַחַת עִקְּבֵי סוּסִים פְּרָאִים;

אוֹ לִשְׁפֹּךְ עֶשֶׂר גְּבָעוֹת עַל הַסֶּלַע הַטַּרְפֵּיוֹנִי,

לְבַעֲבוּר יִפּוֹל הַנּוֹפֵל מִמְּרוֹמִים, אֲשֶׁר הָעַיִן

לֹא תַּעֲצוֹר כֹּחַ לִרְאוֹתָם; וְאוּלָם אָנֹכִי אֶהְיֶה לָהֶם

עַד-עוֹלָם אֵת אֲשֶׁר-הִנֵּנִי.

פטריצי ראשון

רַק כְּאַחַד הַנְּדִיבִים תַּעֲשֶׂה.

קוריולנוס

הִנְנִי הוֹגֶה בְאִמִּי מִבִּלְתִּי הֲבִינִי לָמָּה

לֹא תֵאוֹת לִי גַם-עָתָּה, וְהִיא הֵן תָּמִיד הִסְכִּינָה

לְקָרְאָם עֲבָדִים נִבְזִים; בְּרוּאִים אֲשֶׁר נִבְרְאוּ

רַק לִמְכּוֹר וְלִקְנוֹת שְׂעוֹרִים; לַעֲמוֹד גְּלוּיֵי-רֹאשׁ בָּאֲסֵפָה,

לְפַהֵק, לְהַחֲרִישׁ וּלְהִשְׁתָּאוֹת בְּקוּם בֶּן-אָדָם כָּמוֹנִי

לְדַבֵּר עַל שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה.

וולומניה באה.

בָּךְ דִבַּרְתִּי זֶה-עָתָּה:

לָמָּה תִשְׁאֲלִי מֵעִמִּי, כִּי אֶהְיֶה רַךְ מִהְיוֹתִי?

הֲתַחְפְּצִי אֵפוֹא, כִּי-אַכְזִיב אֶת-תְּכוּנוֹת רוּחִי?

הֲלֹא טוֹב מִזֶּה, כִּי-תֹאמְרִי אֲשֶׁר-אֶהְיֶה לְאִישׁ גַּם-עַתָּה

כְּכֹל אֲשֶׁר-הָיִיתִי מֵאָז.

ווֹלוּמניה

הוֹי אַתָּה, אַתָּה, אַתָּה!

לוּ-רַק לָבַשְתָּ אֶת-עֻזְּךָ בְּטֶרֶם תִּתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ!

קוריולנוס

יְהִי-נָא וְיָגוֹז וְיַעֲבוֹר!

ווֹלוּמניה

יָכֹל יָכֹלְתָּ לִהְיוֹת זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר-אַתָּה הִנֵּהוּ,

לוּ-רַק הִתְאַמַּצְתָּ מְעַט לְהַסְתִּיר אוֹתוֹ בְּחֻבֶּךָ;

לֹא הָיוּ מַמְרִים עִמְּךָ כָּכָה וְעִם מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לוּ-רַק

הֶחְבֵּאתָ מְעַט אֶת-מַחְשְׁבוֹתֶיךָ הָאֵלֶּה מֵעִמָּם, עַד בִּלְתִּי

הֱיוֹת לָהֶם עוֹד הַכֹּחַ לְהֲנִיאָן.

קוריולנוס

יִתָּלוּ כֻלָּם!

ווֹלוּמניה

כֵּן, וְגַם יִשָּׂרֵפוּ!

מנניוס וסינטורים באים.

מנניוס

בֹּא, בֹּא! הָיִיתָ קָשֶׁה מְאֹד, קָשֶׁה בְלִי-מִדָּה;

וְעַתּה עָלֶיךָ לָשׁוּב וּלְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר-עִוַּתָּ.

סינטור ראשון

לֹא יוֹעִיל לָנוּ כָל-דָּבָר. וְאַתָּה אִם לֹא תַעֲשֶׂה כֵן,

וְנִקְרְעָה עִירֵנוּ הַטּוֹבָה לִקְרָעִים וְתָסוּף וְתֹאבַד.

ווֹלוּמניה

אַחֲלַי, שְׁמַע לָעֵצָה; גַּם-לִבִּי קָשֶׁה כְלִבֶּךָ,

וְאוּלָם גַּם-דֵּעָה בְקִרְבִּי, וְהִיא אֶת-קִצְפִּי תַטֶּה

לִמְקוֹם שָׁם אֶמְצָא יִתְרוֹן.

מנניוס

טוֹב דִּבַּרְתְּ, אֵשֶׁת נְדִיבוֹת!

לוּ יֹאמַר לְהִכָּנַע לַאֲסַפְסֻף כָּזֶה, אִם לֹא הָעֵת

הַמְּלֵאָה חֲמַת-פְּתָנִים תִּשְׁאַל מֵעִמּוֹ כָזֹאת,

לְבַעֲבוּר תִּהְיֶה לַאֲרוּכָה לְטוֹב לְמוֹלַדְתִּי וְאַרְצִי

כִּי-עַתָּה חָגַרְתִּי שִׁרְיוֹנִי וְשַׂמְתִּי חֲלִיצָתִי עָלַי

אֲשֶׁר לֹא-אוּכַל לִלְבֹּשׁ כִּמְעָט.

קוריולנוס

מֶה עָלַי לַעֲשֹוֹת?

מנניוס

לָשׁוּב אֶל-קְרִיאֵי הָעֵדָה.

קוריולנוס

טוֹב, אַךְ מָה עוֹד? מָה עוֹד?

מנניוס

לְהִנָּחֵם עַל-כֹּל אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ.

קוריולנוס

בִּגְלָלָם? – לֹא-אוּכַל

לַעֲשׂוֹתָהּ גַּם בִּגְלַל אֵלִים; וְאִם עָלַי לַעֲשׂוֹתָהּ

בִּגְלָלָם אֵפוֹא?

ווֹלוּמניה

הֵן עָרִיץ הָיִיתָ בְּאֶפֶס מִדָּה;

וְאִם לֹא-תוּכַל לִהְיוֹת בָּזֹאת נָדִיב בְּאֶפֶס מִדָּה,

הֵן יֵשׁ כִּי-לְעִתּוֹת בַּצָּרָה נְדַבֵּר בְּשָׂפָה אַחֶרֶת. –

שָׁמַעְתִּי בְאָמְרְךָ גַּם-אַתָּה: גֹּדֶל וּמִשְׁטַר הַמְּדִינָה

כְּרֵעִים אֲשֶׁר לֹא-יִפָּרְדוּ, מִתְחַבְּרִים בְּעֵת מִלְחָמָה.

הוֹאִילָה-נָא אֵפוֹא וְהַגִּידָה: הַבְעִתּוֹת בַּשָּׁלוֹם יַעַזְבוּ

אִיש אֶת-אָחִיו עַד-בִּלְתִּי יְכֹלֶת לְהִתְאַחֵד שְׁנֵיהֶם?

קוריולנוס

אִי לָךְ.

מנניוס

טוֹב שָׁאָלָה.

ווֹלוּמניה

אִם בְּעֵת-מִלְחָמָה תִנְחַל כָּבוֹד

בָּזֹאת אֲשֶׁר לְמַרְאֵה-עֵינַיִם תִּהְיֶה אֵת אֲשֶר-אֵינֶךָ –

וּלְבַעֲבוּר הַתַּכְלִית הַטּוֹבָה הֵן תִּבְחֲרוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֹאת –

אֵיךְ יֵחָשֵב זֶה לְאִי-כָבוֹד אִם-גַּם בְּעִתּוֹת שָׁלוֹם

יִתְחַבְּרוּ הַשְּׁנַיִם יַחְדָּו כְּמוֹ בְּעֵת מִלְחָמָה,

אַחֲרֵי כִי-אֶת-שְׁנֵיהֶם נִדְרוֹש כְּאָז וּכְעָתָּה?

קוריולנוס

מַה-תָּאִיצִי כָכָה בִי?

ווֹלוּמניה

יַעַן כִּי הִיא חוֹבָתְךָ לְדַבֵּר לָעָם עָתָּה,

לֹא עַל-פִּי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-רוּחַ בִּינָתְךָ יוֹרֶךָ

וְלֹא אֵת אֲשֶׁר-יַגִּיד לִבְּךָ לָךְ, בּלְתִּי-אִם

דְּבָרִים כְּפִי אֲשֶׁר-יַעֲלוּ עַל לְשׁוֹנְךָ, רַק מַמְזְרֵי-פֶה

וּצְלִילֵי-קוֹל, שֶׁאֵין לָהֶם כָּל-שִׂיחַ וָשִׂיג וָחֵלֶק

עִם הָאֱמֶת אֲשֶׁר-בְּלִבֶּךָ. כָּל-אֵלֶּה לֹא יִגְּעוּ בִּכְבוֹדְךָ

כְּכֹל-אֲשֶׁר לֹא יִגְּעוּ בִכְבוֹדְךָ דְּבָרִים נְעִימִים וְטוֹבִים

אֲשֶׁר-תְּדַבֵּר בְּאָזְנֵי עִיר לְבַעֲבוּר לְכֹד אוֹתָה,

מִבִּלְתִּי חַכּוֹת לְמִקְרֶה טוֹב אֲשֶׁר-יַחְתּוֹך גּוֹרָלְךָ

אוֹ לְשֶׁפֶךְ דָּמִים רַבִּים. אִלּוּ הָיִיתִי תַּחְתֶּךָ,

כִּי-עַתָּה הִסְתַּרְתִּי בְקִרְבִּי אֶת-עֶצֶם תְּכוּנַת רוּחִי,

בִּרְאוֹתִי, כִּי כָל-טוּבִי וְכָל-רֵעַי נְכוֹנִים לְשׁוֹאָה,

וּבְכָל-זֶה לֹא כִחַשְׁתִּי בִכְבוֹדִי. לִי נְכוֹנָה הָרָעָה

וְגַם לְאִשְׁתְּךָ וְגַם לְבִנְךָ וְגַם לַסֵּינַטּוֹרִים הָאֵלֶּה פֹה

וְגַם לְכָל-עֲדַת הָאֲצִילִים; וּבְכָל-זֶה בָחַרְתָּ לְהַרְאוֹת

לְעֵינֵי הָאֲסַפְסֻף שֶׁלָּנוּ, כִּי-תוּכַל לְהַלְבִּישׁ קַדְרוּת

אֶת-מִצְחֲךָ בְהַבִּיטְךָ בּוֹ, תַּחַת לְהָאִיר רֶגַע

אֲלֵיהֶם אֶת-פָּנֶיךָ לְבַעֲבוּר הַדְבִּיק אַהֲבָתָם אֵלֶיךָ

וּלְהָגֵן עַל-כָּל אֲשֶר-יֵלֵךְ לַאֲבַדּוֹן בִּלְעֲדֵיהֶם.

מנניוס

גְּבִרְתִּי הַנְּדִיבָה! – קוּמִי וּלְכִי גַם-אַתְּ עִמָּנוּ,

דַּבְּרִי רַכּוֹת, כִּי-כָכָה תוּכְלִי לְהַצִּיל

לֹא רַק אֶת-כָּל אֲשֶׁר-רָעָה נִשְׁקֶפֶת אֵלָיו עַתָּה,

כִּי-גַם אֶת-כָּל אֲשֶׁר-אָבֹד אָבַד מִמֶּנּוּ זֶה-כְּבָר.

ווֹלוּמניה

רְאֵה, בְּנִי, בִּקַּשְׁתִּיךָ: לֶךְ-נָא אֲלֵיהֶם וּבְיָדְךָ

הַחֲזֵק בְּמִצְנַפְתְּךָ זֹאת; הָרִימָהּ מֵעַל רֹאשְׁךָ מֵרָחוֹק, -

גַּשׁ אֲלֵיהֶם שָׁמָּה, - גַּע בְּבִרְכְּךָ אֶל-פְּנֵי הָאֲבָנִים -;

מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה יִהְיוּ בְרֶגַע אֲשֶׁר-כָּזֶה

לְלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת, וְעֵינֵי הָאָדָם הַנִּבְעָר

תִּקַּחְנָה תוֹרָה פִי-שִׁבְעָה מִכָּל אֲשֶׁר-יִקְּחוּ אָזְנָיו, -

הָנַע בְּרֹאשְׁךָ אֲלֵיהֶם וְלִפְעָמִים גַּם-לִבְּךָ הָנִיעָה

לְיַסְּרוֹ עַל-רֹב גַּאֲוָתוֹ; הֱיֵה רַק כְּמוֹ תּוּת אֲשֶׁר-בָּשֵׁל,

אֲשֶׁר לֹא יַעֲמֹד בִּפְנֵי כָל-מַגַּע יָד, - וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר:

אִישׁ צְבָאָם אַתָּה מֵעוֹדְךָ, בִּשְׁאוֹן מִלְחָמוֹת גֻּדַּלְתָּ,

וְאֵין לְךָ אָרְחוֹת נֹעַם, שֶׁהֵם, כְּפִי רְאוֹתְךָ עַתָּה,

דְּרוּשִׁים לְךָ וְיֵש לָהֶם צְדָקָה לְבַקֵּשׁ מֵעִמְּךָ

לְעֵת אֲשֶׁר-תָּבוֹא לִשְׁאֹל מֵעִמָּם אַהֲבָתָם וְחַסְדָּם.

וְאוּלָם חָפַצְתָּ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל-לֵב בְּיָמִים יָבֹאוּ

לְהִשְׁתַּנּוֹת וְלִהְיוֹת כְּלִבָּם, כְּכָל אֲשֶׁר-תַּשִֹּיג יָדְךָ

וּכְכָל אֲשֶׁר-תְּכוּנָתְךָ תִּתְּנֶךָ.

מנניוס

וְאִם כָּכָה תַעֲשֶׂה,

כְּכֹל אֲשֶׁר-יֹאמַר פִּיהָ, כִּי-אָז כָּל-לִבָּם תִּקְנֶה לָךְ,

כִּי סוֹלְחִים הֵם כְּרֶגַע, אִם-רַק תִּתְחַנֵּן אֲלֵיהֶם,

כְּאָהֳבָם לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים בְּהִתְגַּלּוֹת לֵב בְּכָל-עֵת.

ווֹלומניה

עוֹד פַּעַם אֲבַקֶּשְׁךָ: שְׁמַע לַאֲשֶׁר יִיעָצוּךָ.

אָכֵן יָדַעְתִּי הֵיטֵב, כִּי-נָקֵל לְךָ לְרַדֵּף

אוֹיֵב עַד-תְּהוֹמוֹת-אֵשׁ מֵהַחֲנִיף לוֹ בַחֲלָקוֹת

בְּסֻכּוֹת שָׁלוֹם בַּשָּׂדֶה. – הִנֵּה קוֹמִינְיוּס בָּא.

קומיניוס בא.

קומיניוס

הִנְנִי בָּא מֵרְחוֹב הָעִיר; וְשׂוּמָה עָלֶיךָ, רֵעִי,

לִקְבּוֹץ עָלֶיךָ מַחֲנֶה גָּדוֹל, אוֹ לְהוֹשִׁיעַ לְךָ הַפַּעַם

בְּדַבֶּרְךָ אֲלֵיהֶם רַכּוֹת אוֹ בְּהִמָּלֶטְךָ עַל-נַפְשֶׁךָ;

חֲמָתָם בּוֹעֶרֶת לְהַשְׁחִית.

מנניוס

רַק דְּבָרִים טוֹבִים וְרַכִּים.

קומיניוס

רַק-זֶה, כֵּן אֶחְשֹׁב, יוֹעִיל; אִלּוּ רַק יַעְצֹר כֹּחַ

לְהַטּוֹת אֶת-לִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ.

ווֹלוּמניה

שׂוּמָה הִיא עָלָיו וְהוּא חָפֵץ. –

בִּקַּשְׁתִּיךָ שֵׁנִית: הַגִּידָה: “חָפַצְתִּי” וְקוּם וָלֵךְ.

קוריולנוס

הֲשׂוּמָה עָלַי לָלֶכֶת לְהַרְאוֹתָם קָדְקֹד אֵין-כּוֹבָע?

הֲשׂוּמָה, כִּי לְשׁוֹנִי הָרָעָה תַכְנִיעַ אֶת-לִבִּי הַנָּדִיב

בִכְזָבִים וְהוּא יִשֶּׂאֵם? טוֹב, אֶת-כָּל-אֵלֶּה אֶעֱשֶׂה!

וְאוּלָם לוּ רַק נָגַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּנֶפֶשׁ אַחַת,

בְּמַרְצְיוּס זֶה לְבַדּוֹ, כִּי-עַתָּה יָכֹל יָכְלוּ

לִטְחוֹן לְאָבָק עַד-דַּק וְלִזְרוֹת אוֹתוֹ לָרוּחַ. –

וּבְכֵן לִרְחוֹב הָעִיר! – שַׂמְתֶּם עָלַי פְּקֻדָּה,

אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לְמַלֵּא עַד-עוֹלָם אַחֲרֶיהָ בֶאֱמוּנָה.

קומיניוס

לֵךְ, לֵךְ וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה עִם-פִּיךָ.

ווֹלוּמניה

אַחֲלַי, בְּנִי הַנֶּחְמָד, –

הֵן פְּעָמִים הַרְבֵּה אָמַרְתָּ, כִּי-רַק תְּהִלּוֹתַי אָנֹכִי

עָשׂוּךָ רִאשׁוֹן בַּלּוֹחֲמִים, וּבְכֵן, לְבַעֲבוּר תִּנְחַל

אֶת-תְּהִלָּתִי הַחֲדָשָׁה עַתָּה, מַלֵּא-נָא אַחֲרֵי פְּקֻדָּה,

אֲשֶׁר עַד-כֹּה לֹא הִסְכַּנְתָּ בָּהּ.

קוריולנוס

טוֹב, שׂוּמָה עָלַי לַעֲשׂוֹתָהּ. – הָלְאָה, תְּכוּנַת רוּחִי!

לִבְשִׁינִי, רוּחַ זוֹנָה! קוֹלִי הַקּוֹרֵא מִלְחָמָה,

שֶׁהָיָה לְצִלְצְלֵי תֹף, יֵהָפֵךְ לְחָלִיל קָטָן,

דַּק כְּקוֹל הַסָּרִיס אוֹ כְקוֹל הַנַּעֲרָה הַמְּיַשְּנָה

יְלָדִים בְּתוֹך עַרְשׂוֹתֵיהֶם! צְחוֹק נַעַר פּוֹתֶה

יָלִין בִּלְחָיָי; דִּמְעוֹת נְעָרִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר

תִּרְבַּצְנָה עַל עַפְעַפֵּי עֵינָי; לְשׁוֹן אֶבְיוֹן מְבַקֵּשׁ-נְדָבוֹת

תָּנוּעַ בֵּין פִּתְחֵי-פִי; בִּרְכַּי הַמְּכֻסּוֹת בַּשִּׁרְיוֹן,

אֲשֶׁר לֹא-עֻקְּלוּ בִלְתִּי בְשִׁבְתִּי עַל-סוּסִי הַדּוֹהֵר,

יִכֹּפוּ כְּבִרְכֵּי הָאִישׁ אֲשֶׁר-יֶאֱגֹר נְדָבוֹת עַל-כַּפּוֹ! –

לֹא-אֶחְפּוֹץ לַעֲשׂוֹתָהּ; כִּי-אַכְנַע כָּכָה אֶת-כְּבוֹד הָאֱמֶת

אֲשֶׁר-לִי בְקֶרֶב לִבִּי, כִּי-יַעֲשֶׂה בְשָׂרִי מַעֲשִׂים

הַמַּשְׁפִּילִים עַד-לֶעָפָר אֶת-רוּחִי.

ווֹלוּמניה

עֲשֵׂה כְּחֶפְצְךָ אֵפוֹא;

לְבַקֵּשׁ דָבָר מֵעִמְּךָ נֶחְשָׁב לִי הַקָּלוֹן פִּי-שְׁנַיִם

מִבַּקֶּשְׁךָ אַתָּה מֵעִמָּם. יְהִי אֵפוֹא הַהֶרֶס שָׁלֵם!

טוֹב כִּי-תִתֵּן לְאִמְּךָ לָחוּשׁ אֶת-גַּאֲוַת לִבֶּךָ

מִתֵּת לָהּ לִירֹא, פֶּן יָבִיא קְשִׁי-עָרְפְּךָ שׁוֹאָה חֲדָשָׁה;

לְמָוֶת אֶלְעַג כָּמוֹךָ, כִּי-קָשֶׁה כְלִבְּךָ גַּם לִבִּי.

עֲשֵׂה כַאֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ. גְּבוּרָתְךָ הִיא גְּבוּרָתִי,

מִמֶּנִּי יָנַקְתָּ אוֹתָהּ; וְאוּלָם שֶׁלְךָ הִיא גַּאֲוָתֶךָ.

קוריולנוס

אַחֲלַי, הֵרָגְעִי אִמִּי: אֵלְכָה לִרְחוֹב הָעִיר.

אַל-נָא תִתְאַנְּפִי בִי עוֹד; כְּלֵץ בָּרְחוֹבוֹת אֶהְיֶה

לִגְנוֹב מֵעִמָּם אַהֲבָתָם וּבְעָרְמָה אֶקַּח אֶת-לִבָּם,

וּבְשׁוּבִי וְהָיִיתִי רָצוּי לְכָל הָאֲגֻדּוֹת בְּרוֹמָא.

רְאִי-נָא, הִנְּנִי הוֹלֵךְ. אִמְרִי-נָא שָׁלוֹם לְאִשְׁתִּי.

בְּבוֹאִי וְהָיִיתִי לְקוֹנְסוּל; מִלְּבַד זֹאת אַל-נָא תַּאֲמִינִי,

כִּי-אַחַר תַּצְלִיחַ לְשׁוֹנִי לְהַחֲנִיף רַבּוֹת בַּחֲלָקוֹת.

ווֹלוּמניה

עֲשֵׂה כְּכָל-אֲשֶׁר-תַּחְפּוֹץ.

הולכת.

קומיניוס

נֵלְכָה, הַטְּרִבּוּנִים מְחַכִּים;

יְהִי מַעֲנֶה רַךְ חֲלִיצָתֶךָ; נְכוֹנִים הֵם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי,

לְחַפֵּא עָלֶיךָ חֲטָאִים גְּדוֹלִים מִן הָרִאשׁוֹנִים

אֲשֶׁר-חִפְּאוּ עָלֶיךָ עַד-כֹּה.

קוריולנוס

“רַךְ” זֹאת עַתָּה מִלָּתִי: –

אַחֲלַי, הָבָה נֵלֵכָה: יְחַפְּאוּ עָלַי חֲטָאִים

כְּכָל אֲשֶׁר-יִבְדּוּ מִלִּבָּם, וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה אוֹתָם

כְּפִי אֲשֶׁר-כְּבוֹדִי יְצַוֶּה.

מנניוס

וְאוּלָם רַק רַכּוֹת תַּעֲנֶה.

קוריולנוס

כִּדְבָרֶיךָ, רַכּוֹת תִּהְיֶינָה, אֶעֱנֶה אֵפוֹא רַק רַכּוֹת!

הולכים.

סְצֵינָה שְׁלִישִׁית.

שם. שער העיר.

סיציניוס וברוטוס באים.

ברוטוס

רֵאשִׁית חַטָּאת תֹּאמַר: נָשָׂא הָאִישׁ אֶת-נַפְשׁוֹ

לְשִׁלְטוֹן מֶמְשֶלֶת-עָרִיצִים. וְאִם יִמָּלֵט בָּזֹאת מִיָּדֵנוּ,

וְהִזְכַּרְנוּ לוֹ אֶת-חֶטְאוֹ הַשֵּׁנִי, כִּי-שׂוֹנֵא לָעָם הוּא,

וְכִי אֶת-הַשָּׁלָל אֲשֶׁר-לָקַח מִידֵי הָאַנְטִיַּטִּים לֹא חִלֵּק.

אדיל בא.

וּבְכֵן הַאִם הוּא בָא?

האדיל

יָבוֹא.

ברוטוס

וּמִי הַהוֹלֵךְ עִמּוֹ?

האדיל

מֵנֶנְיוּס הַזָּקֵן וְהַסֵּינַטּוֹרִים, כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר-הֵאִירוּ

פְּנֵיהֶם אֵלָיו מֵאָז.

סיציניוס

הֲיֵשׁ לְךָ סֵפֶר זִכָּרוֹן

לְמִסְפַּר כָּל-הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר-רָכַשְׁנוּ לָנוּ,

אִישׁ אִישׁ לְפִי-בְחִירָתוֹ?

האדיל

כֶּן-הוּא; נָכוֹן בְּיָדִי.

סיציניוס

הַאִם לִקַּטְתָּ הַשֵּׁמוֹת לְפִי כָל-טְרִבּוּס וּטְרִבּוּס?

האדיל

כֶּן-הוּא.

סיציניוס

וְעַתָּה מַהֵר-נָא וְהַזְעֵק הֵנָּה אֶת-הָעָם

וּבְשָׁמְעָם אוֹתִי אוֹמֵר: "יִהְיֶה כְפִי-הַחֻקָּה

וּכְפִי-הָרָצוֹן אֲשֶׁר-לַקָּהָל" – אִם מָוֶת וְאִם עֹנֶשׁ כֶּסֶף

וְאִם אֵת אֲשֶׁר-יָגְלֶה וִיגֹרַשׁ מִן הָאָרֶץ –

וְהוֹרֵיתָ אוֹתָם לִקְרֹא גַּם-הֵם כָּמוֹנִי. אִם “כֶּסֶף”

אֹמַר, וְצָעֲקוּ “כֶּסֶף” וְאִם “מָוֶת”, וְצָעֲקוּ “מָוֶת”;

לֹא יָסוּרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִמִּשְׁפָּטָם הַקַּדְמוֹנִי

וּמִדְּבַר הַחֻקָּה הַנְּתוּנָה לָהֶם לְפִי-כָל-צְדָקָה.

האדיל

אוֹרֵם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם.

ברוטוס

וְאִם רַק הֵחֵלּוּ לִצְעוֹק,

אַל-תִּתֵּן אוֹתָם לַחְדּוֹל, וּבִהְיוֹת הַהֲמֻלָּה גְדוֹלָה,

וּמָצְאָה יָדָם לַעֲשׂוֹת כְּרֶגַע אֶת-הַמִּשְׁפָּט,

לַעֲנוֹשׁ אֶת-הַפּוֹשֵׁעַ כְּכָל אֲשֶׁר-נִגְזְרָה עָלָיו.

האדיל

כִּדְבָרֶיךָ כֵּן אֶעֱשֶׂה.

סיציניוס

לַמְּדֵם לִהְיוֹת גִּבּוֹרִים

וּנְכוֹנִים לְכָל אֲשֶׁר-יִרְמְזוּ עֵינֵינוּ לָהֶם בְּרֶגַע

אֲשֶׁר-יִהְיֶה מִקְרֶה לָנוּ.

ברוטוס

לֵךְ עֲשֵׂה כִדְבָרֵנוּ.

האדיל הולך.

רַק הִתְגָּרֵה נִתְגָּרֶה בוֹ עַד-יַעֲלֶה קִצְפּוֹ כְרָגַע.

כֵּן הִסְכִּין מֵאָז לְהַכְנִיעַ וּלְהַרְאוֹת אֶת-עֶרְכּוֹ הַגָּדוֹל

בְּדַבְּרוֹ לַמְרוֹת כָּל-אִישׁ. בְּרֶגַע אֲשֶׁר-יִזְעַף לִבּוֹ

לֹא-יָשׁוּב לְאָחוֹר לְבַעֲבוּר יְשַׁכֵּך אֶת-רוּחוֹ מְעָט;

וְאָז תַּשְׁמִיעַ לְשׁוֹנוֹ אֶת-כָּל אֲשֶׁר- יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ.

וְזֶה אֲשֶׁר-שָׁם הֵן יִשְׂפּוֹק לָנוּ עַד-בְּלִי-דָי

לְרוֹצֵץ אֶת-גֻּלְגָּלְתּוֹ.

סיציניוס

רְאֵה-נָא, הִנֵּה הוּא בָא.

קוריולנוס, מנניוס, קומיניוס, סינטורים ופטריצים באים.

מנניוס

רַק רַכּוֹת, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ.

קוריולנוס

כֵּן, כְּמוֹ-עֶבֶד בָּאֻרְוָה

אֲשֶׁר בִּמְחִיר אֲגוֹרָה יִשָּׂא חֶרְפָּתוֹ בִדְמָמָה

בִּקְרֹא לוֹ מְלֹא-הַפֶּה נָבָל. הוֹי אֵלִים גְּדוֹלִים!

שִׂימוּ לְרוֹמָא מְנוּחָה וְעַל כִּסְאוֹת הַמִּשְׁפָּט הוֹשִׁיבוּ

אֲנָשִׁים רְאוּיִים לָהֶם! הַצְמִיחוּ בְקִרְבֵּנוּ אַהֲבָה!

מַלְּאוּ הֵיכָלֵינוּ הַגְּדוֹלִים בַּעֲתֶרֶת תִּפְאֶרֶת-שָׁלוֹם,

וְלֹא אֶת-חוּצוֹתֵינוּ בְמִלְחָמָה!

סינטור ראשון

אָמֵן, אָמֵן.

מנניוס

תְּפִלָּה זַכָּה וְטוֹבָה.

האדיל בא עם האזרחים.

סיציניוס

גְּשׁוּ פֹה, עֲדַת הָעָם.

האדיל

שִׁמְעוּ לְקוֹל הַטְּרִבּוּנִים! הַאֲזִינוּ! הַחֲרִישׁוּ! אָמָרְתִּי.

קוריולנוס

רֵאשִׁית שְׁמָעוּנִי-נָא אַתֶּם.

שני הטריבּונים

טוֹב. דַּבֵּר. הַחֲרִישׁוּ אֵפוֹא!

קוריולנוס

הַלְמִשְׁפָּט אַחֵר זוּלָתִי פֹה לֹא אֶקָּרֵא עוֹד?

הֲפֹה יֵחָרֵץ הַכֹּל?

סיציניוס

הִנֵּה זֹאת אֲשֶׁר-אֶשְׁאַל אוֹתָךְ.

הַנִכְנָע אַתָּה מִפְּנֵי הָעָם וּמִפְּנֵי מִשְׁפָּטוֹ,

וְאִם תֵּאוֹת לְקוֹל פְּקִידֵיהֶם וְאִם נָכוֹן אַתָּה לָשֵׂאת

אֶת-כָּל-הַתּוֹכָחָה אֲשֶׁר-תָּשִׂים עָלֶיךָ חֻקַּת הַמִּשְׁפָּט

עֵקֶב חַטֹּאתֶיךָ הָרַבּוֹת אֲשֶׁר-יוֹכִיחוּ פֹה לְעֵינֶיךָ?

קוריולנוס

אֶשָּׂא.

מנניוס

אֶזְרָחִים, רְאוּ! הוּא אוֹמֵר: אֶת-הַכֹּל יִשָּׂא.

וְאַתֶּם שִׂימוּ עַל-לֵב אֶת-כָּל-מַעֲשָׂיו לָנוּ בַמִּלְחָמָה,

זִכְרוּ אֶת-פְּצָעָיו אֲשֶׁר מָלֵא בְשָׂרוֹ מֵהֶם, וְהֵמָּה

נִרְאִים כְּגִבְעוֹת-קְבָרִים עַל אַדְמַת חֲצַר-מָוֶת קְדוֹשָׁה.

קוריולנוס

רַק שְׂרָטִים עֲשׂוּיִם בְּחוֹחִים, פְּצָעִים לִשְׂחוֹק כָּל-רוֹאֶה.

מנניוס

וְגַם-זֹאת עַל-לִבּכֶם שִׂימוּ: אֲשֶׁר אִם-לֹא-תִּשְמָעוּהוּ

מְדַבֵּר בִּשְׂפַת כָּל-אִישׁ אֶזְרָח, הֲלֹא כְאִיש-צָבָא תִרְאוּהוּ.

אַל-נָא צְלִיל-קוֹלוֹ הָעַז יֵחָשֵׁב לְמַחֲשָׁבָה רָעָה.

זֶה אֹרַח אִישׁ-צָבָא, אָמַרְתִּי, וְאוּלָם לֹא שִׂנְאָה אֲלֵיכֶם.

קומיניוס

טוֹב, טוֹב, אַךְ רַב לָנוּ אֵפוֹא.

קוריולנוס

וְאוּלָם מַה-שֹּׁרֶש הַדָּבָר

כִּי כֻלָּם פֶּה-אֶחָד בְּחָרוּנִי לִהְיוֹת לָהֶם לְקוֹנְסוּל,

וְעַתָּה נְקַלּוֹתִי כָכָה עַד-פִּתְאֹם בְּרֶגַע אֶחָד

תַּעֲבִירוּ הַכְּהֻנָּה מִמֶּנִּי.

סיציניוס

עֲנֵה עַתָּה עַל שְׁאֵלוֹתֵינוּ.

קוריולנוס

וּבְכֵן דַּבֵּר. אָכֵן אֱמֶת: הֵן פָּצִיתִי פִי, כִּי-אֶעֱנֶה.

סיציניוס

נַשִּׂיא אוֹתְךָ אַשְׁמָה, כִּי-שָׁאַפְתָּ לְבַעֵר מֵרוֹמָא

אֶת-כָּל-שִׁלְטוֹנָהּ בִּצְדָקָה וּלְהִתְנַשֵּׂא בְיָד חֲזָקָה

לָקַחַת אֶל-תַּחַת יָדְךָ אֶת-כָּל-הַמֶּמְשָׁלָה בְזָדוֹן.

וּבָזֹאת הָיִיתָ לְבוֹגֵד נֶגְדָּה לְכָל-הָעָם.

קוריולנוס

מַה? בּוֹגֵד?!

מנניוס

דֹּם וְהֵרָגַע, כִּי-כֵן פָּצִיתָ אֶת-פִּיךָ.

קוריולנוס

תִּבְלַע שַׁלְהֶבֶת הַשְּׁאוֹל הָעֲמֻקָּה אֶת-כָּל-הָעָם!

אֲנִי הַבּוֹגֵד בָּהֶם! – הוֹי אַתָּה קְרִיא-עֵדָה הַמְּנָאֵץ!

לוּ בְעֵינֶיךָ רָבְצוּ אַלְפֵי מִינֵי מָוֶת

וְלוּ בְיָדֶיךָ תָּפַשְׂתָּ רִבּוֹא רִבֲבוֹת אָדָם,

וְעַל לְשׁוֹן-הַשֶּׁקֶר בְּפִיךָ לוּ נִכְפַּל מִסְפָּרָם כָּהֵמָּה,

כִּי-אָז גַּם-אָז קָרָאתִי בְאָזְנֶיךָ “הֵן כִּזַּבְתָּ!”

וְקוֹלִי הָיָה צַח כְּאִלּוּ לֵאלֹהִים הִתְפַּלָּלְתִּי.

סיציניוס

הֲשָׁמַעְתָּ אֶת-אֵלֶּה, עָם?

האזרחים

אֶל-הַסֶּלַע, אֶל-הַסֶּלַע יוּבָא!

סיציניוס

הֵרָגְעוּ! רְאוּ, אֵין צֹרֶךְ לְהַזְכִּיר עוֹד חֲטָאִים חֲדָשִׁים;

אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה רְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר-דִּבֵּר,

כִּי-הִנֵּה פְּקִידֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם וְאֶתְכֶם בִּפְנֵיכֶם קִלֵּל,

הִתְקוֹמֵם אֶל-חֻקֵּי הָאָרֶץ וּבְקֶרִי הָלַךְ עִם-אֵלֶּה

אֲשֶׁר-כֹּחַ לָהֶם וּמִשְׁפָּט לַחֲקוֹר אוֹתוֹ לִפְשָׁעָיו; -

כָּל-אֵלֶּה חַטֹּאת-שְׁאוֹל הֵן, חַטָּאוֹת נוֹרָאוֹת לְמִינָן,

אֲשֶׁר-לֹא-תֵרָצֶינָה זוּלָתִי בְמָוֶת קָשֶׁה.

ברוטוס

וְאוּלָם יַעַן כִּי-עָשָׂה מַעֲשִׂים לְטוֹב לְרוֹמָא, -

קוריולנוס

מָה הֶבֶל תֶּהֱמֶה עַל-מַעֲשִׂים?

ברוטוס

אֲדַבֵּר אֵת אֲשֶׁר-יָדָעְתִּי.

קוריולנוס

אַתָּה?

מנניוס

הֲכָכָה פָצִיתָ אֶת-פִּיךָ לְאִמְּךָ וַתִּשְׁמוֹר?

קומיניוס

כֵּן, הוּא יָדַע – רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ.

קוריולנוס

לֹא-אֹבֶה לָדַעַת עוֹד דָּבָר:

תְּנוּ וְיַזְעִיקוּ אֶת-מוֹתִי מִקִּיר הַטַּרְפֵּיוֹנִי הַתָּלוּל,

יְגָרְשׁוּנִי מֶאֶרֶץ, יַפְשִׁיטוּ אֶת-עוֹרִי מֵעָלַי, יֶאֶסְרוּנִי,

אֶתְעַלֵּף בָּרָעָב וְאֹכַל רַק גַּרְגַּר אֶחָד לְיוֹם, -

אַךְ חַסְדָּם לֹא-אֹבֶה לִקְנוֹת לְנַפְשִׁי וְלוּ-רַק בִּמְחִיר

מִלָּה יָפָה אֶחָת; לֹא אֹבֶה לִכְבֹּשׁ אֶת-רוּחִי

בִּמְחִיר כָּל אֲשֶׁר-לִי יִתְּנוּ, וְלוּ גַם-יָכֹלְתִּי לְהַשִּׁיגוֹ

בְּאָמְרִי רַק “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”.

סיציניוס

יַעַן כִּי מֵעֵת אֶל-עֵת,

כְּכָל אֲשֶׁר-מָצְאָה יָדוֹ, בִּקֵּש תַּחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת –

מִשִּׂנְאָתוֹ אֶל-הָעָם – לִקְרוֹעַ שִׁלְטוֹנוֹ מֵעָלָיו;

וְגַם-עַתָּה הִתְקוֹמֵם בְּאֵיבָה לֹא-רַק לְמִשְׁפַּט הַצֶּדֶק,

כִּי-גַם אֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה הָעוֹשִׂים מִשְׁפָּט בִּצְדָקָה: -

בְּשֵׁם הָעָם וּבִשְׁמֵנוּ אֲנַחְנוּ קְרִיאֵי-הָעֵדָה

מוֹדִיעִים אֲנַחְנוּ, כִּי-נִגְרָש הוּא מִקֶּרֶב עִירֵנוּ

לְמִן-הָרֶגַע הַזֶּה. עַד-עוֹלָם אַל תּוֹסִיף רַגְלוֹ

לִדְרוֹךְ עַל-מִפְתַּן רוֹמָא; כִּי בְּבוֹאוֹ וְגִלְגְּלוּ אוֹתוֹ

מִמְּרוֹם הַסֶּלַע הַטַּרְפֵּיוֹנִי. בְּשֵׁם הָעָם אֶקְרָא:

כֵּן יִהְיֶה!

האזרחים

כֵּן יִהְיֶה! כֵּן יִהְיֶה! יֵלֵךְ-נָא מִזֶּה!

מְגֹרָשׁ לָלֶכֶת בַּגּוֹלָה, וְכָכָה אֵפוֹא יִהְיֶה.

קומיניוס

שְׁמָעוּנִי, אַלּוּפַי וְאַתֶּם רֵעַי בְּקֶרֶב הַקָּהָל, -

סיציניוס

כְּבָר נֶחֱרַץ מִשְׁפָּטוֹ; לֹא נוֹסִיף לִשְׁמוֹעַ עוֹד דָּבָר.

קומיניוס

תְּנוּ לִי וַאֲדַבְּרָה דָבָר: הָיִיתִי לָכֶם לְקוֹנְסוּל,

וְאוּכַל לְהַרְאוֹת גָּלוּי נֶגְדָּה לְעֵינֵי רוֹמָא

אֶת-אוֹתוֹת הָאוֹיֵב בִּבְשָׂרִי. אֶת-שְׁלוֹם מוֹלַדְתִּי אֹהַב

בְּרִגְשׁוֹת כָּבוֹד רַב, הַגָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד

וְקָדוֹשׁ וְעָמֹק יֶתֶר מֵאָהֳבִי אֶת-חַיַּי אָנִי

וְאָהֳבִי אֶת-אִשְתִּי הַיְקָרָה וְאֶת-כָּל-יְצִיאֵי מֵעֶיהָ,

אוֹצְרוֹת חֲלָצַי אֵלֶּה; וְלָכֵן אָמַרְתִּי לְדַבֵּר - -

סיציניוס

יָדַעְנוּ אֶת-תַּכְלִית דְּבָרֶיךָ: - מַה-יֵּשׁ לְךָ עוֹד לְהַגִּיד?

ברוטוס

אֵין-דָּבָר עוֹד לְהוֹסִיף. מְגֹרָשׁ הוּא לִהְיוֹתוֹ

אוֹיֵב לְעַמּוֹ וְאוֹיֵב לְאַרְצוֹ – וְכָכָה יִהְיֶה.

האזרחים

כָּכָה יִהְיֶה! כָּכָה יִהְיֶה!

קוריולנוס

הוֹי צַעֲקַת כְּלָבִים נִבְזִים! אֲשֶׁר אֶת-נִשְׁמַת אַפְּכֶם

אֶשְׂנָא כְּמוֹ-הָאֵד הָעוֹלֶה מִבִּצָּה נִבְאֲשָׁה,

אֲשֶׁר-אוֹקִיר אֶת-חַסְדְּכֶם כִּרְקַב נִבְלוֹת פִּגְרֵי-אָדָם

בְּטֶרֶם יִקָּבְרוּ, וְהֵמָּה יַבְאִישׁוּ לִי אֶת-הָרוּחַ. –

אָנֹכִי מְגָרֵשׁ אֶתְכֶם! – שְׁבוּ לָכֶם פֹּה בְּבַעֲרוּתְכֶם!

יֶחֱרַד-נָא לִבְּכֶם בְּקִרְבְּכֶם לְקוֹל כָּל-עַנּוֹת חֲלוּשָׁה!

יָנִיעוּ אוֹיְבֵיכֶם אֶת-רֹאשָׁם עִם כּוֹבַע הַנּוֹצוֹת עָלָיו,

וְנָשְׁבָה בָכֶם חַלְחָלָה! יֵשׁ לָכֶם כֹּחַ וְשִׁלְטוֹן

רַק לְגָרֵש אֶת-מְגִנֵּיכֶם; עַד אֲשֶׁר-זֶה רוּחֲכֶם הַקֵּהֶה,

הָרוֹאֶה הַשּׁוֹאָה רַק-אָז כַּאֲשֶׁר כְּבָר עָדָיו הִגִּיעָה,

וַאֲשֶׁר גַּם-אֶתְכֶם בְּנַפְשְׁכֶם לֹא-יִשְמוֹר מִבֹּא לְכִלָּיוֹן,

וְהוּא לָכֶם תָּמִיד לְאוֹיֵב, - עַד אֲשֶׁר-זֶה רוּחֲכֶם הַקֵּהֶה

יַסְגִּיר אֶתְכֶם בְּיַד עַם, אֲשֶׁר-יַכְנִיעֲכֶם בְּלִי-כָל-מִלְחָמָה,

לִהְיוֹתְכֶם לוֹ לִשְׁבוּיִים שְׁפָלִים וְנִבְזִים. – כֵּן אֵפוֹא

מָלֵא אָנֹכִי בוּז לָכֶם וּלְעִירְכֶם, וְכָכָה

אַפְנֶה אֶת-פָּנַי מִכֶּם; – יֵשׁ עוֹלָם גַּם-בִּלְעֲדֵיכֶם.

קוריולנוס, קומיניוס, מנניוס, סינטורים ופטריצים הולכים.

האדילים

אוֹיֵב הָעָם הִנִּה זֶה הָלַךְ, הִנֵּה זֶה הָלָךְ!

האזרחים

אוֹיְבֵנוּ הָגְלָה! הָלַךְ, הָלָךְ! הֶאָח! הֶאָח!

צוהלים ומשליכים את מצנפותיהם השמימה.

סיציניוס

לְכוּ, הַבִּיטוּ אַחֲרָיו אֶל-מֵעֵבֶר לְשַעֲרֵי הָעִיר,

לְכוּ אַחֲרָיו כְּכֹל אֲשֶׁר-הָלַךְ גַּם-הוּא אַחֲרֵיכֶם בְּבוּזוֹ,

הַדְרִיכוּ אֶת-מְנוּחָתוֹ כְּכָל אֲשֶׁר-יָאֲתָה לוֹ.

פִּקְדוּ עַל-מִשְׁמָר וְשִלַּח אוֹתָנוּ דֶּרֶךְ הָעִיר.

האזרחים

בֹּאוּ, בֹּאוּ וְנַבִּיט אַחֲרָיו אֶל-מֵעֵבֶר לְשַׁעֲרֵי הָעִיר;

בֹּאוּ, בֹּאוּ; – יִשְׁמָרְכֶם אֱלֹהִים, טְרִבּוּנֵינוּ! בֹּאוּ!

הולכים.

אַקְט רְבִיעִי

סְצֵינָה רִאשׁוֹנָה.

רוֹמא. לפני שׁער העיר.

קוריולנוס, וולומניה, וירגיליה, מנניוס, קומיניוס וצעירי פטריצים שונים באים.

קוריולנוס

רַב! מִנְעוּ עֵינֵיכֶם מִדְּמָעוֹת! שָׁלוֹם וָדָי. הַחַיָּה

בַּעֲלַת הָרָאשִׁים הָרַבִּים גֵּרְשַׁתְנִי מִזֶּה. – הוֹי אִמִּי!

אֵי אֹמֶץ רוּחֵךְ מִלְּפָנִים? הַסְכֵּן הִסְכַּנְתְּ לְדַבֵּר:

הַצָּרָה בִהְיוֹתָהּ גְּדוֹלָה וְהָיְתָה מִבְחָן לְרוּחוֹת;

הָרָעוֹת הַקְּטַנּוֹת יִשָּׂא בְסִבְלוֹ הָאָדָם הַקָּטָן,

וּכְשֹׁךְ הַיָּם בִּדְמָמָה יַנְהִיג כָּל-צִי וְכָל-גִּיגִית

בְּכִשְׁרוֹן יָדַיִם כְּאֶחָד; וְאוּלָם מַכּוֹת הָרֶצַח

אֲשֶׁר-יַךְ גּוֹרָלֵנוּ אוֹתָנוּ, בִּהְיוֹת רוּחֵנוּ נְדִיבָה,

תִּדְרוֹשְׁנָה רוּחַ חֲזָקָה; הַסְכֵּן הִסְכַּנְתְּ לְהַעֲמִיס

תּוֹרוֹת עָלַי, וְהַתּוֹרוֹת לוּ יָכֹל הַלֵּב לְהַשִּׂיגָן

וְחָזַק הַלֵּב עַד-בִּלְתִּי הִכָּבֵשׁ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

וירגיליה

הוֹי שָׁמַיִם! שָׁמָיִם!

קוֹריולנוס

לֹא כֵן, רַעְיָתִי, רְאִי בִקַּשְׁתִּיךְ,–

ווֹלומניה

יִדְבַּק הַדֶּבֶר הָאָדֹם בְּכָל-הָאֲגֻדּוֹת בְּרוֹמָא,

וּבְכָל-חֶבְרוֹתֶיהָ הַמָּוֶת!

קוריולנוס

מַה-זֹּאת! מַה-זֹּאת! מַה-זֹּאת!

בְּהֵעָדְרִי יֶאֱהָבוּנִי כֻלָּם. הוֹי אִמִּי! חַדְּשִׁי בְקִרְבֵּךְ

אֶת-רוּחֵךְ הָרִאשׁוֹן לְעֵת כִּי-הִסְכַּנְתְּ לְהַגִּיד כָּכָה:

לוּ אֵשֶׁת הֶרְקוּלֵס הָיִית, אָז שֵׁשׁ מִכָּל-עֲבוֹדוֹתָיו

עָשִׂית לוֹ אַתְּ, לְבַעֲבוּר מְנֹעַ מֵאִישֵׁךְ רֹב זֵעָה.–

קוֹמִינְיוּס, אַל-יִפּוֹל עָלֶיךָ לִבְּךָ, אֱלֹהִים יִשְׁמְרֶךָ! –

שָׁלוֹם לָךְ, אִשְׁתִּי, וְאַתְּ אִמִּי! הֵן טוֹב לִי גַם-עָתָּה.–

מֵנֶנְיוּס הַזָּקֵן וְנֶאֱמָן! דִּמְעוֹת עֵינֶיךָ נִמְלָחוֹת

מִדִּמְעוֹת עֵינֵי אִישׁ צָעִיר וְרוֹשׁ הֵן לְעַפְעַפֶּיךָ.–

וְאַתָּה שַׂר-צְבָאִי מִלְּפָנִים! רְאִיתִיךָ בְּלֶכְתְּךָ קוֹדֵר,

וּמַרְאוֹת רָאִיתָ לִפְעָמִים אֲשֶׁר-יִקֶּשׁ הַלֵּב בְּהַבִּיטוֹ;

הַגֵּד לַנָּשִׁים הָאֵלֶּה עֲצוּבוֹת-הָרוּחַ: לָרִיק הוּא

לְבַכּוֹת דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹ לְמַלֵּא עָלָיו שְׂחוֹק פִּיו.–

אִמִּי, יָדַעַתְּ הֵיטֵב, כִּי בְשׂוּמִי אֶת-נַפְשִׁי בְכַפִּי,

וְהָיָה זֶה תָּמִיד נֶחָמָתֵךְ; הַאֲמִינִי-נָא אֵפוֹא בְתָמִים;

גַּם-בְּלֶכְתִּי עַתָּה לְבַדִּי, בּוֹדֵד כְּשָׂרָף מְעוֹפֵף

אֲשֶׁר-מְאוּרָתוֹ תָפִיץ יִרְאָה עַל-סְבִיבָיו וַאֲשֶׁר

דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בוֹ תָמִיד, יַעַן לֹא יִרְאוּהוּ,–

הִנֵּה בְנֵךְ יִתְנַשֵּׂא מִמַּעַל לְכָל-שָׁפָל וְנִבְזֶה,

וָלֹא – אָז אֶפּוֹל לְשָׁלָל בְּיַד כָּל-מִרְמָה וּתְכָכִים.

ווֹלומניה

הוֹי בְּנִי הַנִּפְלָא! אֶל-אָנָה תֹאמַר לָלֶכֶת עָתָּה?

קַח-נָא לְמוֹעֵד מִצְעָר אֶת-קוֹמִינְיוּס הַנֶּחְמָד עִמָּךְ;

עַתֵּד לְךָ נָתִיב מֵרֹאשׁ וְלֹא תַסְגִּיר אֶת-נַפְשְׁךָ חִנָּם

לְכָל-מִקְרֶה זָר וְאֵיתָן הָאוֹרֵב לְךָ בַּדָּרֶךְ.

קוריולנוס

הוֹי אֵלִים!

קומיניוס

חֹדֶשׁ יָמִים אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, וּשְׁנֵינוּ

נַחֲקוֹר הַמָּקוֹם לְךָ, שֶׁשָּׁמָּה תֵשֵׁב תַּחְתֶּיךָ,

לְבַעֲבוּר תּוּכַל לִשְׁמוֹעַ כָּל-דָּבָר עַל-אוֹדוֹתֵינוּ

וַאֲנַחְנוּ עַל-אוֹדוֹתֶיךָ; וְאָז, כִּי-יָבוֹא הַמּוֹעֵד,

לְהַעֲבִיר מֵעָלֶיךָ הַגְּזֵרָה לְבַעֲבוּר הֲשִׁיבְךָ אֵלֵינוּ,

לֹא יִהְיֶה לָנוּ לִשְׁלוֹחַ אֲנָשִׁים אֶל-מְלֹא רַחֲבֵי תֵבֵל

לְחַפֵּשׂ הָאָדָם הָאֶחָד, פֶּן נְאַחֵר הַמּוֹעֵד הַטּוֹב,

הָעוֹלֶה תָמִיד בַּתֹּהוּ אִם אֵין הָאִישׁ עִמָּנוּ

אֲשֶׁר-לְמַעֲנוֹ נַעֲשֶׂה.

קוריולנוס

שָׁלוֹם לְךָ גַּם-אָתָּה!

הִנֵּה שְׁנוֹתֶיךָ רַבּוֹת; סִבְלוֹת מִלְחָמוֹת אֵין-מִסְפָּר

יִרְבְּצוּ עַל-פְּנֵי כְתֵפֶיךָ, וְלֹא לְךָ לָנוּעַ בַּדֶּרֶךְ

עִם אִישׁ לֹא דֻכָּא עוֹד; רַק אֶל-מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר הֲבִיאֵנִי.–

בֹּאִי, אִשְׁתִּי הַמְּתוּקָה, וְאַתְּ פֹּה אִמִּי הַיְקָרָה,

וְאַתֶּם רֵעִים נֶאֱמָנִים! – אִם אֵצֵא מִזֶּה לַחוּץ,

קִרְאוּ לִי שָׁלוֹם וְשַׂחֵקוּ. אַחֲלַי, בֹּאוּ וְנֵלֵךְ.

כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר-אֶהְיֶה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

תִּשְׁמְעוּ עַל-אוֹדוֹתַי תָמִיד; וְעַד-עוֹלָם לֹא תִשְׁמְעוּ דָבָר,

אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁוֶה אֵלַי כְּכֹל אֲשֶׁר-הָיִיתִי מֵעוֹדִי.

מנניוס

דְּבָרִים כָּאֵלֶּה נָאוִים לְאֹזֶן כִּי-תִשְׁמַע אוֹתָם.–

בֹּאוּ, רַק אַל-נָא בָכֹה. – לוּ רַק יָכֹל יָכֹלְתִּי

לִפְרוֹק שֶׁבַע שָׁנִים מֵעַל-יָדַי וּמֵעַל-רַגְלַי אֵלֶּה

אֲשֶׁר-הִזְקִינוּ מְעַט, בֵּאלֹהִים הַגְּדוֹלִים נִשְׁבַּעְתִּי,

כִּי-הָלֹךְ הָלַכְתִּי עַתָּה כָל-מִדְרַךְ כַּף-רֶגֶל עִמָּךְ.

קוריולנוס

הָבָה תֵן לִי יָדֶךָ: – בֹּאוּ, בֹּאוּ וְנֵלֵךְ.

הולכים.

סְצֵינָה שְׁנִיָּה.

שׁם. רחוב קרוב לשׁער העיר.

סיציניוס, ברוטוס ואדיל באים.

סיציניוס

צַו וְשָׁבוּ כֻלָּם לְבֵיתָם; הָלַךְ – וְרַב לָהֶם עָתָּה.–

נָבוֹכָה עֲדַת הַנְּדִיבִים, כֵּן אֶרְאֶה, שֶׁעָמְדוּ לִימִינוֹ

לִהְיוֹת לְעֶזְרָה לוֹ.

ברוטוס

הֶרְאֵינוּ לָהֶם אֶת-כֹּחֵנוּ,

וְעַתָּה נְהִי-נָא עֲנָוִים שִׁבְעָתַיִם מוֹנִים מֵאָז

בִּהְיוֹת עוֹד הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ.

סיציניוס

צַו וְשָׁבוּ לְבֵיתָם.

הַגֵּד לָהֶם כִּי אוֹיְבָם הַגָּדוֹל כְּבָר הָלַךְ וְאֵינֶנּוּ,

וְיָדָם תַּקִּיפָה כִלְפָנִים.

ברוטוס

שַׁלְּחֵם וְהָלְכוּ לְבֵיתָם.

פֹּה הִנֵּה אִמּוֹ בָאָה.

האדיל הולך.

סיציניוס

אַל-לָנוּ הִפָּגֵשׁ עִמָּהּ.


ברוטוס

מַדּוּעַ?

סיציניוס

הִנֵּה אוֹמְרִים: אִשָּׁה מְשֻׁגָּעָה הִיא.

ברוטוס

הִנֵּה זֶה רָאֲתָה אוֹתָנוּ; אַל-נָא תֵט מִפָּנֶיהָ.

וולומניה, וירגיליה ומנניוס באים.I

ווֹלוּמניה

טוֹב כִּי-פָגַשְׁתִּי אֶתְכֶם. כָּל-מַכּוֹת אֱלֹהִים הַצְּבוּרוֹת

תִּגְמוֹלְנָה לָכֶם אֶת-אַהֲבַתְכֶם!

מנניוס

דֹּמִּי, דֹּמִּי, רַק קוֹלֵךְ אַל-תָּרִימִי.

ווֹלומניה

לוּ-רַק דִּמְעוֹתַי יִתְּנוּנִי, כִּי-עַתָּה שָׁמַעְתָּ אֶת-קוֹלִי,–

לֹא! אֲדַבְּרָה-נָא גַם-עָתָּה. אל ברוטוס הֲיֵשׁ עִם-לִבְּךָ לָלֶכֶת?

וירגיליה אל סיציניוס

גַּם-אַתָּה עֲמֹד פֹּה עִמִּי. אוֹיָה, לוּ יָכֹל יָכֹלְתִּי

לְדַבֵּר כָּזֹאת אֶל בַּעֲלִי.

סיציניוס

הֲמִמִּשְׁפַּחַת הַגְּבָרִים אָתְּ?

ווֹלוּמניה

כֶּן-הוּא, סָכָל, הַחֶרְפָּה הִיא? רְאוּ אֶת-הַסָּכָל הַזֶּה.

הֶאָבִי לֹא הָיָה גֶבֶר? אִם-עָרוּם כְּשׁוּעָל הָיִיתָ

לְגָרֵשׁ אֶת-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-פְּצָעָיו לְמַעַן רוֹמָא רַבּוּ

מִן הַמִּלִּים אֲשֶׁר-תְּדַבֵּר?

סיציניוס

הוֹי שָׁמַיִם בְּרוּכִים!

וולומניה

אֲשֶׁר פִּצְעֵי-כָבוֹד לוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר לְךָ דִבְרֵי-חָכְמָה;

וְכָל-זֹאת לְרוֹמָא לְטוֹב לָהּ. – אַחַת אַגִּיד לָךְ; – וְאוּלָם לֵךְ; –

לֹא, עֲמֹד פֹּה. מִי-יִתֵּן וְהָיָה בְנִי בַעֲרָב,

וּבְנֵי שִׁבְטְךָ יַעַמְדוּ מוּל פָּנָיו, וּבְיָדוֹ חֶרֶב חַדָּה –

סיציניוס

וּמָה אָז?

וירגיליה

מָה אָז! כִּי-אָז הִשְׁמִיד מֵעַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

אֶת-שִׁבְטְךָ עִם-כָּל-זַרְעוֹ.

וולוּמניה

כָּל-מַמְזֵר בָּהֶם וּבֶן-זְנוּנִים.

הוֹי אָדָם טָהוֹר, רַבּוּ פְצָעֶיךָ בַעֲבוּר רוֹמָא.

מנניוס

בֹּאִי, בֹּאִי, הֵרָגֵעִי.

סיציניוס

מִי-יִתֵּן וְהוֹסִיף לַעֲשׂוֹת

לְאַרְצוֹ כְּכָל אֲשֶׁר-הֵחֵל, וְלֹא נִתֵּק בְּעֶצֶם יָדוֹ

אֶת-הַקֶּשֶׁר הַטּוֹב אֲשֶׁר-קָשָׁר.

ברוטוס

מִי-יִתֵּן וְהוֹסִיף.

ווֹלומניה

“מִי-יִתֵּן!” “מִי-יִתֵּן!” הֲלֹא אַתֶּם הֵסַתֶּם בּוֹ אֶת-הָאֲסַפְסֻף;–

חֲתוּלִים אֲשֶׁר יָבִינוּ לִשְׁפּוֹט עַל-עֶרְכּוֹ בֶאֱמֶת,

כַּאֲשֶׁר אָבִין אָנֹכִי אֶת-הָרָזִים אֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם לֹא-יַחְפְּצוּ לְגַלּוֹת

אַף-גַּם לָאֲדָמָה לְבַעֲבוּר תֵּדָע.

ברוטוס

אַחֲלַי, הָבָה נֵלֵךְ.

ווֹלומניה

כֶּן-הוּא, אַחֲלַי, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, קוּם וָלֵךְ.

אֶת-פָּעָלְךָ הַטּוֹב בִּצַּעְתָּ. אַךְ בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ, שְׁמַע עוֹד.–

כִּגְבֹהַּ הַקַּפִּיטוֹלְיוּם עַל-קְטֹן הַבָּתִּים בְּרוֹמָא,

כֵּן גָבַהּ בְּנִי – בַּעַל הַגְּבִירָה הַזֹּאת הַנִּצֶּבֶת

פֹּה לִפְנֵיכֶם – אֲשֶׁר גֵּרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ, כֵּן, אָמַרְתִּי,

גָּבַהּ מִכֻּלְּכֶם גַּם-יָחַד.

ברוטוס

טוֹב, טוֹב, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים.

סיציניוס

עַל-מַה-זֶּה נַעֲמוֹד פֹּה, כִּי-תִתְגָּרֶה בָנוּ אִשָּׁה

אֲשֶׁר בִּינָתָהּ נִסְתָּרָה?

וולומניה

קְחוּ אֶת-תְּפִלּוֹתַי עִמָּכֶם. –

הטריבונים הולכים.

מִי-יִתֵּן וְלֹא הָיְתָה כָל-מְלָאכָה לָאֵלִים לַעֲשׂוֹתָהּ

זוּלָתִי לְמַלֵּא אֶת-קִלְלוֹתַי. לוּ פְגַשְׁתִּים רַק אַחַת בַּיּוֹם,

כִּי-עַתָּה הוּקַל מֵעַל לִבִּי סֵבֶל מַשָּׂאוֹ הַכָּבֵד.

מנניוס

אָכֵן הִגַּדְתְּ לָהֶם דַּיָּם הַפָּעַם. וּבֵאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי,

כִּי-הָיְתָה לָךְ סִבָּה לָזֹאת. הֲתֹאכְלִי עִמִּי בָעָרֶב?

ווֹלומניה

קֶצֶף – זֶה הָיָה בָרוּתִי; אֹכַל בְּמוֹ-פִי אֶת-בְּשָׂרִי

וְכָכָה אָמוּת בְּרָעָב בְּאָכְלִי. – הָבָה נֵלֵךְ:

עִזְבוּ אֶת-יִלְלַת חֲלוּשָׁה הַזֹּאת וְזַעֲקוּ כָמוֹנִי אָנִי

בַּחֲמַת-קֶצֶף כְּמוֹ יוּנוֹ. – בֹּאוּ, בֹּאוּ, בֹּאוּ.

מנניוס

חֶרְפָּה, חֶרְפָּה, חֶרְפָּה!

הולכים.

סְצֵינָה שְׁלִישִׁית.

מסלת-דרךְ בין רומי ואנציום.

איש רומי ואיש וולסקי נפגשים.

הרומי

יְדַעְתִּיךָ הֵיטֵב, אִישִׁי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ גַּם-אוֹתִי; אִם לֹא-אֶשְׁגֶּה, יִקָּרֵא

לְךָ אַדְרִיָּנוּס.

הווֹלסקי

כִּדְבָרֶיךָ כֶּן-הוּא, הָאִישׁ: אָכֵן שְׁכַחְתִּיךָ.

הרומי

אִישׁ רוֹמִי אָנֹכִי, וְכָמוֹךָ אֶעֱשֶׂה עַתָּה אֶת-מַעֲשַׂי נֶגֶד כֻּלָּם אֲשֶׁר-שָׁם.

הַהִכַּרְתַּנִי עָתָּה?

הווֹלסקי

נִיקָנוֹר? הֲלֹא?

הרומי

אֲנִי הוּא, רֵעִי.

הווֹלסקי

זְקָנְךָ אָרַךְ יֶתֶר מְאֹד כַּאֲשֶׁר רְאִיתִיךָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אֲבָל עַל-פִּי

לְשׁוֹנְךָ אַכִּיר עַתָּה אֶת-מַרְאֶיךָ. מָה חֲדָשׁוֹת בְּרוֹמָא? פְּקֻדָּה נִתְּנָה לִי

מֵאֵת מֶמְשֶׁלֶת הַוּוֹלְסְקִים לַחֲקוֹר אוֹתְךָ שָׁם, וְעַתָּה הִנֵּה בָאתָ וְחָשַׂכְתָּ

לִי דֶרֶךְ יוֹם.

הרומי

מֶרֶד נִפְלָא בִדְרָכָיו הָיָה עַתָּה בְרוֹמָא; הָעָם הִתְקוֹמֵם עַל-הַסֵּינַטּוֹרִים,

הַפַּטְרִיצִים וַעֲדַת הַנְּדִיבִים.

הווֹלסקי

הָיָה? וְאִם-הִנֵּה חָדַל אֵפוֹא? אָכֵן מֶמְשַׁלְתֵּנוּ לֹא-כֵן תַּחֲשׁוֹב: עוֹשִׂים הֵם

תְּכוּנוֹת-מִלְחָמָה גְדוֹלוֹת לִהְיוֹת נְכוֹנִים בְּכָל-רֶגַע וּלְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם שָׁם

בְּעוֹד הֵם נִפְלָגִים לְמִפְלַגּוֹת.

הרומי

לַהֶבֶת הָאֵשׁ הָרֹאשָׁה שָׁקָעָה, וְאוּלָם כָּל-מִקְרֶה אֲשֶׁר-יִהְיֶה וְהִתְלַקְּחָה

כְרֶגַע שֵׁנִית; גָּלוּת קוֹרְיוֹלָנוּס הַנִּכְבָּד נָגְעָה כָכָה בְלֵב כָּל-הַנְּדִיבִים,

עַד-כִּי-גָמְלָה בְלִבָּם הַמַּחֲשָׁבָה לָשׁוּב וְלָקַחַת מִיַּד הָעָם אֶת-כָּל-תָּקְפּוֹ

וּלְהָסִיר מִקִּרְבּוֹ עַד-עוֹלָם אֶת-הַטְּרִבּוּנִים אֲשֶׁר-לוֹ. הַנִּיצוֹץ הַזֶּה לוֹהֵט

בַּעֲרֵמַת הָאֵפֶר, אֶת-זֶה אֲנִי מַגִּיד לְךָ נֶאֱמָנָה, וְנָכוֹן הוּא זֶה-עַתָּה לְהִתְפָּרֵץ

בָּרֶגַע הַזֶּה בְּכָל-עֻזּוֹ הַחוּצָה.

הווֹלסקי

הֲקוֹרְיוֹלָנוּס בַּגּוֹלָה?

הרומי

בַּגּוֹלָה, אֲדוֹנִי.

הווֹלסקי

עִם-הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת בְּפִיךָ יְקַדְּמוּ אֶת-פָּנֶיךָ בְּשִׂמְחָה, נִקָּנוֹר.

הרומי

הָעֵת הַזֹּאת טוֹבָה מְאֹד לְצָרְכְּכֶם. שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים כִּי בִהְיוֹת רֹגֶז בֵּין

אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְהָיְתָה הָעֵת הַזֹּאת הַטּוֹבָה מִכָּל-הָעִתִּים לְהַדִּיחַ אֶת-הָאִשָּׁה

לְמַעַן תֵּלֵךְ אַחֲרֵי זָר. טוּלוּס אוֹפִידְיוּס הַגָּדוֹל אֲשֶׁר-לָכֶם יִמְצָא יָדַיִם בַּמִּלְחָמָה

הַזֹּאת לְהַרְאוֹת אֶת-כֹּחוֹ, אַחֲרֵי כִי-אוֹיְבוֹ הַגָּדוֹל קוֹרְיוֹלָנוּס לֹא יִפְעַל עַתָּה

דָבָר לְאַרְצוֹ.

הווֹלסקי

אֶת-הָעֵת הַזֹּאת לֹא יַחֲטִיא. אָכֵן מְאֻשָּׁר אָנֹכִי, כִּי-מִקְרֶה הָיָה וּפְגַשְׁתִּיךָ

בַּדָּרֶךְ. אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹתוֹ כִלִּיתָ אַתָּה וְאֵין לִי לַעֲשׂוֹת עוֹד

דָּבָר, וּבְשִׂמְחָה אִלָּוֶה לְךָ עַתָּה לָלֶכֶת עִמְּךָ הַבָּיְתָה.

הרומי

בֵּין-כֹּה וָכֹה יֶשׁ-לִי עוֹד לְסַפֵּר בְּאָזְנֶיךָ דְבָרִים רַבִּים וְזָרִים מְאֹד עַל רוֹמָא,

וּבְכֻלָּם יִמְצְאוּ אוֹיְבֶיהָ יִתְרוֹן לָדַעַת אוֹתָם. הֲיֵשׁ לָכֶם צְבָא-מִלְחָמָה נָכוֹן,

כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר?

הווֹלסקי

צְבָא-מַלְכוּת רָב; מַחֲנוֹת-הַמֵּאָה וְאַנְשֵׁיהֶם הִנֵּה זֶה נֶחְלְקוּ לְשִׁכְנֵיהֶם, וְגַם

הִנֵּה זֶה יְכָלְכְּלוּ כֻלָּם, וּנְכוֹנִים הֵם בְּכָל-רֶגַע לָצֵאת לְמִלְחָמָה.

הרומי

אֶשְׂמַח מְאֹד לִשְׁמוֹעַ כִּי נְכוֹנִים הֵם, וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר אֲדַמֶּה, הִנְנִי הָאִישׁ אֲשֶׁר

בְּיָדִי לְהוֹצִיאָם כְּרֶגַע לְפָעֳלָם. וּבְכֵן, אֲדוֹנִי, שָׁלוֹם לְךָ כִּי פְגַשְׁתִּיךָ וַאֲנִי שָׂמֵחַ

עַל אָרְחֲךָ עִמִּי לְחֶבְרָה.

הווֹלסקי

אֶת-חֶלְקִי אֲנִי הוֹאַלְתָּ לְדַבֵּר אָתָּה; אֲנִי הִנֵּה יֶשׁ-לִי סִבָּה שִׁבְעָתַיִם מִמְּךָ

לִשְׂמוֹחַ כִּי-נִפְגַּשְׁנוּ יַחְדָּו.

הרומי

טוֹב, לְכָה וְנֵלְכָה יַחְדָּו.

הולכים.

סְצֵינָה רְבִיעִית.

אנציום. לפני בית אופידיוס.

קוריולנוס בא לבוש בבגדי-עני, עטוף ומתחפש באפר.

קוריולנוס

עִיר יָפָה אַתְּ, אַנְצְיוּם. – הוֹי עִיר! אָנֹכִי

בָּרָאתִי לָךְ אַלְמְנוֹתַיִךְ; רַבִּים מִיּוֹרְשֵׁי הַמְּעוֹנוֹת

הַיָּפִים הַאֵלֶּה שָׁמַעְתִּי בִהְיוֹת הַמִּלְחָמָה, וְהֵמָּה

נֶאֱנָחִים, מִתְיַפְּחִים וּמֵתִים. – טוֹב כִּי לֹא יַכִּירוּנִי;

פֶּן תֵּצֶאנָה נָשַׁיִךְ בִּשְׁפוּדִים אֵלַי וּנְעָרַיִךְ בַּאֲבָנִים,

וְעָרְכוּ עִמִּי מִלְחָמָה קְטַנָּה.

אזרח בא.

שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי.


האזרח

וְעָלֶיךָ שָׁלוֹם.

קוריולנוס

הַרְאֵנִי בְטוּבְךָ אַיֵּה הַמָּקוֹם

אֲשֶׁר-יִשְׁכּוֹן אוֹפִידְיוּס הַגָּדוֹל. הַאִם בְּאַנְצְיוּם הוּא?

האזרח

כֶּן-הוּא, וְהַיּוֹם הוּא עוֹשֶׂה לְרַבֵּי הַמְּדִינָה

מִשְׁתֶּה בְבֵיתוֹ בַלָּיְלָה.

קוֹריולנוס

אַחֲלַי, וְאַיֵּה בֵיתוֹ?

האזרח

זֶה הוּא, לְפָנָיו תַּעֲמֹד.

קוריולנוס

אֲבָרֶכְךָ, אֲדוֹנִי; שָׁלוֹם.

האזרח הולך.

הוֹי עוֹלָם מִתְהַפֵּךְ בַּגַּלְגַּל! רֵעִים עַד יַרְכְּתֵי קֶבֶר,

אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם שְׁנֵיהֶם לֹא-הָיָה זוּלָתִי לֵב אֶחָד,

עַד חִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אֶת-בֵּיתָם, אֶת-עַרְשָׂם, אֶת-אָכְלָם וְאֶת-פָּעֳלָם;

הָיוּ כִתְאוֹמִים שְׁנֵיהֶם וּבְאַהֲבָתָם לֹא יִפָּרֵדוּ;

וּפִתְאֹם עַל לֹא-דָבָר

בָּא מָדוֹן וַיִּגְאֶה וַיִּפְרוֹץ וַיְהִי לְאֵיבָה נִצַּחַת;

כָּכָה גַם אוֹיְבִים בְּנֶפֶשׁ, אֲשֶׁר שִׂנְאָתָם וְקִצְפָּם

לֹא נָתְנוּ אוֹתָם לִישׁוֹן, מֵחָשְׁבָם מַחֲשָׁבוֹת תָּמִיד

לְהַשְׁמִיד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, וּפִתְאֹם בְּבוֹא לָהֶם מִקְרֶה,

דָּבָר אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁוֶה בְעֶרְכּוֹ אַף-בֵּיצָה אֶחָת,

יִהְיוּ לְרֵעִים נֶאֱמָנִים, וְכָל-עִנְיְנֵיהֶם יְחֻבָּרוּ.

וְכֵן גַּם-אָנֹכִי עִמִּי: אֶת-עִיר מוֹלַדְתִּי אֶשְׂנָא

וְאֹהַב עִיר אוֹיְבִי זֹאת. – הִנְנִי בָא אֶל-הַבָּיִת!

אִם הַכֵּה יַכֵּנִי אַרְצָה, הֲלֹא רַק מִשְׁפָּט יַעֲשֶׂה;

וְאִם יִתֵּן לִי יָד, אָז הִנְנִי וְאֶעֱבוֹד עֲבוֹדָתִי לְאַרְצוֹ.

הולך.

סְצֵינָה חֲמִישִׁית.

שׁם, בבית אופידיוס.

קול נוגנים מבית. משרת בא.

משרת ראשון

יַיִן, יַיִן, יָיִן! – מַה-יָּרֵעוּ לְשָׁרֵת פֹּה אֶת-הַקְּרוּאִים! רַק אֵין-זֶה כִּי-אִם

נִרְדְּמוּ נְעָרֵינוּ.

הולך.

משרת שני בא.

משרת שני

אַיֵּה קוֹטוּס? אֲדוֹנִי קוֹרֵא לוֹ. קוֹטוּס.

הולך.

קוריולנוס בא.

המשרת הראשון שב ובא.

משרת ראשון

מַה-בַּקָּשָׁתְךָ, עֲמִיתִי? אֵי מִזֶּה בָאתָ? פֹּה אֵין מָקוֹם לָךְ. הוֹאִילָה וּפְנֵה

לְךָ אֶל-פֶּתַח הַדָּלֶת.

קוֹריולנוס

אֵינֶנִּי רָאוּי כִּי-יִקְרְאוּ לְשָׁלוֹם לִי בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת,

כִּי עַל-כֵּן אֲנִי קוֹרְיוֹלָנוּס.

המשרת השני שב ובא.

משרת שני

אֵי מִזֶּה בָאתָ, אֲהוּבִי? הַאֵין לַשּׁוֹעֵר עֵינַיִם בְּרֹאשׁוֹ, כִּי-יִתֵּן מַעֲבָר לַאֲנָשִׁים

כָּאֵלֶּה? – אַחֲלַי, פְּנֵה לְךָ וָצֵא.

קוריולנוס

סוּר מִזֶּה!

משרת שני

סוּר מִזֶּה? סוּר לְךָ אַתָּה מִזֶּה!

קוריולנוס

עַתָּה הָיִיתָ לִי לְמַשָּׂא!

משרת שני

הֲכָכָה גָבַהּ לִבֶּךָ? עוֹד מְעַט וַאֲנַסֶּה דָבָר אֵלֶיךָ.

משרת שלישי בא.

משרת שלישי

מַה-מִּשְׁפַּט הָאִישׁ הַזֶּה?

משרת ראשון

זָר וְנִפְלָא אֲשֶׁר-כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי: לֹא-אוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִן-הַבַּיִת

הַחוּצָה. הוֹאֶל-נָא לִקְרֹא לַאֲדוֹנֵנוּ וְיֵצֵא אֵלָיו.

משרת שלישי

מַה-לְּךָ פֹּה, בַּבַּיִת הַזֶּה, בֶּן-אָדָם? בִּקַּשְׁתִּיךָ, צֵא מִזֶּה.

קוריולנוס

הַנִּיחוּ-לִי לַעֲמֹד פֹּה; הֵן לֹא-אָבִיא רָעָה לַבַּיִת הַזֶּה.

משרת שלישי

מִי אַתָּה?

קוריולנוס

אֶחָד מִבְּנֵי-הַנְּדִיבִים.

משרת שלישי

עָנִי זָר וְנִפְלָא.

קוריולנוס

כִּדְבָרֶיךָ, כָּזֶה הִנֵּנִי.

משרת שלישי

אַחֲלַי, נָדִיב עָנִי, לֵך וּבַקֵּשׁ לְךָ מְקוֹם-מְנוּחָה אַחֵר. פֹּה אֵין מָקוֹם לָךְ;

אַחֲלַי, קוּם וְצֵא מִזֶּה.

קוריולנוס

פְּנֵה לְךָ אֶל-מְלַאכְתְּךָ, לֵךְ מַלֵּא אֶת-מֵעֶיךָ

בְּמַאַכְלֵי תַאֲוָה קָרִים.

הודפו לאחור.

משרת שלישי

מָה, לֹא חָפַצְתָּ? אל המשרת השני בִּקַּשְׁתִּיךָ, לֵךְ וְהַגֵּד לַאֲדוֹנִי אֶת-מִשְׁפַּט

הָאוֹרֵחַ הַנִּפְלָא אֲשֶׁר-לוֹ בָזֶה.

משרת שני

הִנְנִי וְאֵלֵךְ.

הולך.

משרת שלישי

אַיֵּה מְקוֹם מְגוּרֶיךָ?

קוריולנוס

תַּחַת חֻפַּת הַשָּׁמָיִם.

משרת שלישי

תַּחַת חֻפַּת הַשָּׁמָיִם?

קוריולנוס

כֵּן.

משרת שלישי

וְאַיֵּה זֹאת?

קוריולנוס

בְּעִיר הַדַּיּוֹת וְהָעוֹרְבִים.

משרת שלישי

בְּעִיר הַדַּיּוֹת וְהָעוֹרְבִים? אָכֵן רַק חֲמוֹר הָאִישׁ הַזֶּה! – וּבְכֵן אֵפוֹא אַתָּה

מִתְגּוֹרֵר גַּם בֵּין-הָאַיּוֹת?

קוריולנוס

לֹא, אֵין אָנֹכִי עוֹבֵד אֶת-אֲדוֹנֶיךָ.

משרת ראשון

רַב לְךָ, בֶּן-אָדָם! מַה-לְּךָ לְהִתְעָרֵב בְּמַעֲשֵׂי אֲדוֹנִי?

קוריולנוס

אָמְנָם-כֵּן! הֲלֹא טוֹב לִי לְהִתְעָרֵב בְּמַעֲשָׂיו מִלְּהִתְעָרֵב עִם אִשְׁתֶּךָ. פּוֹשֵׂק

אַתָּה אֶת-שְׂפָתֶיךָ וְשָׁב וּפוֹשֵׂק אוֹתָן בְּלִי-הֶרֶף – לֵךְ וְשָׂא אֶת-קַעֲרוֹתֶיךָ,

גֶּשׁ-הָלְאָה!

מכה בו ומגרשו משם.

אופידיוס בא.

אופידיוס

אַיֵּה הָאִישׁ?

משרת שני

פֹּה, אֲדוֹנִי. כְּכֶלֶב הָיִיתִי מַכֶּה אוֹתוֹ, אֲבָל יָרֵאתִי מֵהַפְרִיעַ אֶת-הָאֲדוֹנִים בַּבָּיִת.

אופידיוס

מֵאַיִן תָּבוֹא? מַה-תְּבַקֵּשׁ? מַה-שִּׁמְךָ? לָמָּה תַחֲרִישׁ?

דַּבֵּר, הָאִישׁ: מַה-שְּׁמֶךָ?

קוריולנוס

מעביר את אדרתו אשר התחפש בה

אִם לֹא תַכִּירֵנִי עוֹד, טוּלוּס,

וְאִם מִדֵּי הַבִּיטְךָ בִי לֹא תֵדַע עוֹד מִי-אָנִי,

כִּי-עַתָּה אָנוּס אָנֹכִי לִקְרֹא אֶת-שְׁמִי בְאָזְנֶיךָ.

אופידיוס

מַה-שְּׁמֶךָ?

קוריולנוס

שֵׁם לֹא-עָרֵב מְאֹד עַל-אֹזֶן אִישׁ ווֹלְסְקִי.

וּצְלִילוֹ חַד גַּם-לְךָ וְקָשֶׁה.

אופידיוס

הַגֵּד, מַה-שְּׁמֶךָ?

מַרְאֶיךָ מַרְאֵה אִישׁ זוֹעֵף, וּפָנֶיךָ כְמוֹ מְפַקֵּד.

וְאִם-אָמְנָם חֲבָלֶיךָ נִתְּקוּ, אַךְ הִנֵּה דְמוּת לְךָ

כָּאֳנִיָּה נִבְחָרָה וַחֲזָקָה. מַה-שִּׁמְךָ, הַגֵּד, מַה-שְּׁמֶךָ?

קוריולנוס

הַט עַפְעַפֶּיךָ וְרָעָמוּ: – הֲיָדַעְתָּ אַתָּה מִי-אָנִי?

אופידיוס

לֹא יָדַעְתִּי אוֹתָךְ: – מַה-שְּׁמֶךָ?

קוֹריולנוס

קַיּוּס מַרְצְיוּס שְׁמִי,

זֶה אֲשֶׁר-נָתַן בְּךָ בְנַפְשְׁךָ וּבְכָל-הַוּוֹלְסְקִים יַחְדָּו

פְּצָעִים נֶאֱמָנִים וַיָּבֵא עֲלֵיכֶם שׁוֹאָה גְדוֹלָה,

וְעַל-אֵלֶּה יָעִיד גַּם-שְׁמִי הַנּוֹסָף קוֹרְיוֹלָנוּס:

הָעֲבוֹדָה הַמְּלֵאָה עָמָל, סַכָּנוֹת-הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלוֹת

וְנִטְפֵי-הַדָּם הַשְּׁפוּכִים בְּעַד אַרְצִי הַכְּפוּיָה תוֹדָה,

כָּל-אֵלֶּה מָצְאוּ שִׁלּוּמִים בַּשֵּׁם הַנִּלְוֶה הַזֶּה;

זִכְרוֹן מַשְׂטֵמָה לְךָ, עֵדוּת לְאֵיבָה נִצַּחַת,

אֲשֶׁר-שׂוּמָה עָלֶיךָ לִנְטוֹר לִי תָמִיד בְּלִבְּךָ – וְאוּלָם

רַק הַשֵּׁם לְבַדּוֹ לִי נִשְׁאָר; אַכְזְרִיּוּת עַמִּי וְקִנְאָתוֹ

וַאֲצִילֵינוּ מוּגֵי-הַלֵּב, אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהֶם יָדַיִם,

עַד-עָזְבָם אוֹתִי כֻלָּם, – כָּל-אֵלֶּה הֵשַׁמּוּ אֶת-הַנּוֹתָר;

כִּי-נָתְנוּ לַעֲבָדִים שְׁפָלִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת-דֵּעוֹתֵיהֶם

וּלְגָרֵשׁ בְּקוֹל זַעֲקוֹתֵיהֶם אוֹתִי מִגְּבוּלוֹת רוֹמָא.

זְדוֹן-לִבָּם זֶה הַגָּדוֹל הֱבִיאַנִי עַד-בֵּיתְךָ עָתָּה;

וְלֹא מֵאֲשֶׁר אֲקַוֶּה – רַק אַל-נָא תִשְׁגֶּה בִדְבָרַי –

לְהַצִּיל בָּזֶה אֶת-חַיַּי, הֵן לוּ אֶת-הַמָּוֶת יָרֵאתִי,

כִּי-עַתָּה מִכָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

הֵן מָנֹעַ מָנַעְתִּי אוֹתָךְ; וְאוּלָם מֵרֹב אֵיבָה,

וּלְנַתֵּק כָּלָה הַקֶּשֶׁר בֵּינִי וּבֵין מְנַדַּי,

אֲנִי עוֹמֵד פֹּה לְפָנֶיךָ. אִם-יֵשׁ לְךָ אֵפוֹא בְקִרְבְּךָ

לֵב יוֹדֵעַ לִזְעוֹם וּלְהִנָּקֵם עַל-כָּל-הָרָעָה

אֲשֶׁר נֶעֱשְׂתָה לְךָ אַתָּה וְלִסְתּוֹם אֶת-הַפְּרָצִים

אֲשֶׁר נִפְרְצוּ לְחֶרְפָּתְךָ בִגְבוּלוֹת כָּל-אַרְצֶךָ,

כִּי-עַתָּה מַהֵר וֶאֱחֹז בַּפֶּגַע אֲשֶׁר קָרַנִי,

לִהְיוֹת לְמוֹעִיל לָךְ, עַד-כִּי מֵרַחֲשֵׁי נִקְמָתִי,

בְּקוּמִי לַעֲבוֹד אוֹתְךָ, יֵצְאוּ לְךָ חֲסָדִים נֶאֱמָנִים;

כִּי בְאַרְצִי הָאֲכוּלָה מֵרָקָב חָפֵץ אָנֹכִי לְהִלָּחֵם

בַּחֲמַת רוּחַ סוֹעֵרָה שֶׁל שְׂעִירֵי שְׁאוֹל-תַּחְתִּית כֻּלָּם.

אַךְ אִם-כָּכָה יִהְיֶה הַדָּבָר, כִּי לֹא-יַעֲמוֹד רוּחַ בְּךָ

לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-זֹאת, לְנַסּוֹת לְבַקֵּשׁ לְנַפְשְׁךָ

בְּרָכוֹת חֲדָשׁוֹת וְנֶאֱמָנוֹת נוֹסָפוֹת עַל-אֲשֶׁר-לְךָ עַתָּה,

כִּי-אָז, הִנֵּה זֹאת מִלָּתִי, קָצְרָה גַם-נַפְשִׁי בְקִרְבִּי

מֵהוֹסִיף לִרְאוֹת חַיִּים אֲשֶׁר-הָיוּ לִי לְמַשָּׂא,

וּפֹה הִנֵּה אוֹשִׁיט צַוָּארִי לְךָ וּלְשִׂנְאָתְךָ מִקֶּדֶם;

אִם-לֹא-תִשְׁלַח יָדְךָ עַתָּה אֵלַי לִשְׁחוֹט אוֹתִי פֹה,

אָז אַבִּיט עָלֶיךָ כְּהַבִּיט עַל-אָדָם נִבְעָר מִדַּעַת,

כִּי מֵעוֹדִי רָדַפְתִּי אוֹתְךָ תָּמִיד בְּשִׂנְאָה גְדוֹלָה,

חָבִיּוֹת שֶׁל דָּם מָצִיתִי יוֹם יוֹם מִשְּׁדֵי אַרְצֶךָ,

וְלֹא-אוּכַל לִחְיוֹת עַתָּה זוּלָתִי רַק לְחֶרְפָּתְךָ,

אוֹ לַעֲבוֹד לְךָ עֲבוֹדָתִי.

אופידיוס

הוֹי מַרְצְיוּס, מַרְצְיוּס!

כָּל-מִלָּה אֲשֶׁר-יָצְאָה מִפִּיךָ בְדַבֶּרְךָ עִקְּרָה מִלִּבִּי

שֹׁרֶשׁ מִקִּנְאָתִי מִלְּפָנִים. לוּ הִשְׁמִיעַ עַתָּה יֻפִּיטֶר

אֶת-קוֹלוֹ מִתּוֹךְ הֶעָנָן לְדַבֵּר אֵלַי בְמַרְאָה

וְלוּ אָמַר “זֹאת הִיא הָאֱמֶת”, – כִּי-אָז לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ יוֹתֵר

מֵאֲשֶׁר אַאֲמִין לְךָ, הוֹי מַרְצְיוּס הַנָּדִיב מִנְּדִיבִים. –

תֶּן-נָא וְהִתְפָּרְקוּ זְרוֹעוֹתַי וְהִשְׂתָּרְגוּ עַל-בְּשָׂרְךָ מִסָּבִיב,

אֲשֶׁר נִסִּיתִי עֵץ-חֲנִיתִי הֶחָזָק אֵלָיו מֵאוֹת פְּעָמִים,

וְנִשְׁבַּר בְּיָדִי וּשְׁבָבָיו עוֹפְפוּ אֶל-מוּל הַיָּרֵחַ:

פֹּה הַסַּדָּן אֲשֶׁר-עָלָיו הִכְּתָה חַרְבִּי תָמִיד

וְאֶת-זֶה אֲחַבֵּק פֹּה; תְּנֵנִי וְאֵאָבֵק עַתָּה

עִם אַהֲבָתְךָ בִנְדִיבוּת-לֵב וּבְחֹם, כְּכֹל אֲשֶׁר-נֶאֱבַקְתִּי

לְפָנִים מִקִּנְאָה רַבָּה עִם גְּבוּרַת-יָדְךָ וְעֻזֶּךָ.

דַּע-נָא: אָהַבְתִּי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּיהָ לִי לְאִשָּׁה;

לֹא-נֶאֱנַח עוֹד אִישׁ בְּתָמִים מֵעֹמֶק הַלֵּב כָּמוֹנִי;

אֲבָל בִּרְאוֹתִי אוֹתְךָ בְבֵיתִי פֹה, אַתְּ נֶפֶשׁ יְקָרָה,

פִּזֵּז לִבִּי הַנִּמְהָר לִקְרָאתְךָ שִׁבְעִים וָשֶׁבַע

מִכֹּל אֲשֶׁר-פִּזֵּז אָז בִּרְאוֹתִי אֶת-רֶגֶל רַעְיָתִי

דּוֹרֶכֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל-מִפְתַּן-בֵּיתִי בְבוֹאָהּ.

רְאֵה-נָא, אַתָּה מַרְס! אֶת-זֶה אֲנִי אוֹמֵר אֵלֶיךָ,

הַצָּבָא עוֹמֵד נָכוֹן, עוֹד זֹאת-הַפַּעַם חָפַצְתִּי

לְנַסּוֹת כֹּחִי אֵלֶיךָ, לְהַפִּיל שִׁרְיוֹנְךָ מֵעַל-בְּשָׂרְךָ

אוֹ לָתֵת לִימִינִי וּתְקֻצַּץ: חֲבַטְתַּנִי שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה פְעָמִים,

וּמֵאָז בְּכָל-לַיְלָה וָלַיְלָה רָאִיתִי בַחֲלוֹ­מִי תָמִיד

אוֹתְךָ וְאוֹתִי יַחְדָּו מִתְעַשְּׂקִים וְנֶאֱבָקִים בְּחָזְקָה;

בְּכָל-לַיְלָה וָלַיְלָה שָׁכַבְנוּ בַחֲלוֹמִי עַל-הָאָרֶץ שְׁנֵינוּ,

מֵרָאשֵׁינוּ הִתַּקְנוּ כוֹבָעֵינוּ וְאִישׁ יָדוֹ בְגַרְגְּרוֹת רֵעֵהוּ,

וְכֵן הֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי וְהָיִיתִי כְמֵת – וְאֵין-דָּבָר.

הוֹי מַרְצְיוּס הַנִּבְחָר, לוּלֵא הָיְתָה כָל-סִבָּה לִי לְמִלְחָמָה

עִם-רוֹמָא זוּלָתִי עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-גֵּרְשׁוּ אוֹתְךָ מִשָּׁם,

כִּי-אָז גַּם-אָז הִזְעַקְתִּי כָל-אִישׁ בְּתוֹכֵנוּ מִסָּבִיב

מִשְּׁנַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה וְעַד שִׁבְעִים, לִשְׁפּוֹך מִלְחָמָה אֶל-קֶרֶב

רוֹמָא כְפוּיַת כָּל-טוֹבָה, עַד-כִּי-יְכַסֶּה הַזֶּרֶם

אוֹתָהּ עַל-כָּל-גְּדוֹתֶיהָ. הוֹי קוּם-נָא, בֹּא אֶל-חֲדָרַי,

וְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת-יַד סֵינַטּוֹרֵינוּ אֲשֶׁר יוֹשִׁיטוּ אֵלֶיךָ,

כִּי-עַתָּה נֶאֱסְפוּ פֹה יַחַד לְבָרֵךְ אוֹתִי בְשָׁלוֹם

לְדַרְכִּי בִהְיוֹתִי נָכוֹן לָצֵאת עַל-מְחוֹזוֹת אַרְצְכֶם,

אִם-אָמְנָם לֹא עַל-רוֹמָא.

קוריולנוס

הוֹי אֵלִים, הֱיוּ לִי בְרוּכִים!

אופידיוס

וְעַתָּה אִם יֵשׁ עִם-לִבְּךָ לִהְיוֹת אָדוֹן לְנַפְשֶׁךָ,

בְּאֵין שַׂר וּמוֹשֵׁל אַחֵר, לְבַעֲבוּר עֲשׂוֹתְךָ נִקְמָתְךָ

בְּאוֹיְבֶיךָ בְעֶצֶם יָדֶיךָ, כִּי-עַתָּה קַח-לְךָ אֵפוֹא

אֶת-חֲצִי כָל-הַמַּחֲנֶה הָרַב אֲשֶׁר-יֵשׁ לִי עִמִּי בָזֶה,

וְאַתָּה לְפִי נִסְיוֹנְךָ הָרַב וּלְפִי אֲשֶׁר-יָדַעְתָּ הֵיטֵב

אֶת-אַרְצְךָ אַתָּה עִם-כָּל-חָזְקָהּ וְכָל-רִפְיוֹנָהּ –

בְּחַר-לְךָ אַתָּה אֶת-דַּרְכְּךָ כְכָל אֲשֶׁר-טוֹב בְּעֵינֶיךָ;

אִם לְהִתְדַּפֵּק עַל שַׁעֲרֵי רוֹמָא וְאִם לְהַבְקִיעַ אֲלֵיהֶם פִּתְאֹם

בִּמְחוֹזוֹת הָאָרֶץ הָרְחוֹקִים, לְזַעְזְעָם אוֹ לְהַחֲרִיבָם.

אַךְ בֹּא בַחֲדָרֵינוּ; תֶּן-נָא וְאֶהְיֶה לְפֶה לְךָ לָאֵלֶּה,

לְבַעֲבוּר יֹאמְרוּ כֵן לְכָל-אֲשֶׁר-תִּשְׁאַל מֵעִמָּם.

הֱיֵה לִי בָרוּךְ אַלְפֵי מוֹנִים בְּבוֹאֲךָ בְצֵל קוֹרָתִי!

אוֹהַבְךָ אֲנִי שִׁבְעָתַיִם מִהְיוֹתִי לְפָנִים אוֹיִבְךָ,

מַרְצְיוּס, וְזֶה לֹא דָבָר קָטָן. תֵּן יָדְךָ: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם!

קוריולנוס ואופידיוס הולכים. שני המשרתים באים מן הצד.

משרת ראשון

אָכֵן תְּמוּרָה נִפְלָאָה.

משרת שני

בִּימִינִי נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי אָמַרְתִּי לְגָרְשׁוֹ מִן הַבַּיִת בְּמַקֵּל חוֹבְלִים, וְאוּלָם

לִבִּי הִגִּיד לִי, כִּי לְבוּשׁוֹ יַעֲנֶה בוֹ עֵדוּת-שָׁקֶר.

משרת ראשון

מֶה-חָזְקָה זְרוֹעַ-יָדוֹ! הִרְקִידַנִי סָבִיב סָבִיב בְּאֶצְבָּעוֹ וּבְבֹהֶן יָדוֹ, כָּאִישׁ

הַמַּרְקִיד גַּלְגַּל.

משרת שני

וְאָנֹכִי הִכַּרְתִּי בְתָוֵי-פָנָיו, כִּי דָבָר נִפְלָא יָצוּק בּוֹ. פָּנָיו, רֵעִי, פָּנִים שׁוֹנִים,

כֵּן אֶחֱשׁוֹב – וְאוּלָם אֵין מִלִּים בְּפִי לְהַגִּידָם לָךְ.

משרת ראשון

כֶּן-הוּא; מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה – יִבְלָעֵנִי בְכוֹר-שָׂטָן אִם לֹא-יָדַעְתִּי בָרֶגַע הָרִאשׁוֹן

כִּי יֶשׁ-בּוֹ דְבַר-מָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוּכַל לַחֲשׁוֹב.

משרת שני

כָּכָה חָשַׁבְתִּי גַם-אָנִי, בֵּאלֹהִים נִשְׁבָּעְתִּי; אָמְנָם כֵּן, הַנֶּחְמָד הוּא מִכָּל-הָאָדָם

אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

משרת ראשון

אֶת-זֹאת אַאֲמִין גַּם-אָנִי. וְאוּלָם אִישׁ-צָבָא טוֹב מִמֶּנּוּ הֲלֹא יָדַעְתָּ גַּם-אָתָּה.

משרת שני

מִי? אֲדוֹנִי?

משרת ראשון

כֵּן, דָּבָר זֶה בָּרוּר.

משרת שני

אֲדוֹנֵנוּ שָׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשָּה כָאֵלֶּה.

משרת ראשון

לֹא, גַּם-זֶה לֹא נָכוֹן; וְאוּלָם נֶחְשָׁב הוּא בְעֵינַי לְאִישׁ-צָבָא גָדוֹל מִמֶּנּוּ.

משרת שני

רְאֵה-נָא, בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, כָּבֵד לְאָדָם לְהַחֲלִיט דָּבָר וּלְהַגִּיד; אִם לְהָגֵן עַל עִיר,

אָז שַׂר-צְבָאֵנוּ נִבְחָר מְאֹד.

משרת ראשון

כֵּן, וְגַם בְּמִלְחֲמוֹת תִּגְרָה.

משרת שלישי בא.

משרת שלישי

עֲבָדִים, יֶשׁ-לִי חֲדָשׁוֹת לְסַפֵּר לָכֶם, – חֲדָשׁוֹת, אַתֶּם הַנְּבָלִים!

משרת ראשון ושני

מָה? מָה? מָה? הָבָה נִשְׁמָע.

משרת שלישי

בָּחַרְתִּי לִהְיוֹת בֵּן לְכָל-עַם וָעָם עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרַק לֹא אִישׁ רוֹמִי;

נִבְחָר בְּעֵינַי מִזֶּה לִהְיוֹת אָרוּר בָּאָרֶץ.

משרת ראשוֹן ושני

מַדּוּעַ? מַדּוּעַ?

משרת שלישי

הֲלֹא בָא זֶה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הִסְכִּין תָּמִיד לַחֲצוֹב בְּשַׂר צְבָאֵנוּ – זֶה קַיּוּס מַרְצְיוּס.

משרת ראשון

לָמָּה תֹאמַר “לַחֲצוֹב בְּשַׂר צְבָאֵנוּ”?

משרת שלישי

לֹא אָמַרְתִּי אֶל-נָכוֹן “לַחֲצוֹב בְּשַׂר צְבָאֵנוּ”, וְאוּלָם תָּמִיד מָצָא לְפָנָיו גִּבּוֹר

כְּעֶרְכּוֹ.

משרת שני

הַרְפּוּ, הֲלֹא אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ; תָּמִיד הָיָה עָצוּם מִמֶּנּוּ מְעַט, אֶת-זֹאת

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו גַּם-הוּא.

משרת ראשון

לָמָּה נְכַחֵד אֶת-הָאֱמֶת? עָצוּם הָיָה מִמֶּנּוּ: לִפְנֵי שַׁעֲרֵי קוֹרְיוֹלִי שָׂרַט אוֹתוֹ

וּמָרַט אוֹתוֹ כִּצְלִי-אֵשׁ.

משרת שני

וְלוּ הָיָה מִמִּשְׁפְּחוֹת הַקַּנִּבַּלִּים, כִּי-אָז אֶל-נָכוֹן צָלָה אוֹתוֹ וַאֲכָלוֹ כֻלּוֹ.

משרת ראשון

אֲבָל יֶתֶר הַחֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר-אָמָרְתָּ?

משרת שלישי

אָמְנָם-כֵּן, הַתְּכוּנָה אֲשֶׁר-הֵכִינוּ לוֹ בְּבוֹאוֹ הַחַדְרָה גְדוֹלָה מְאֹד, כְּאִלּוּ הָיָה

בֵן וְיוֹרֵשׁ לְמַרְס. בְּרֹאשׁ הַשֻּלְחָן הוֹשִׁיבוּהוּ; הַסֵּינַטּוֹרִים לֹא שָׁאֲלוּ דָבָר, כִּי-

אִם נֶחְפְּזוּ מַהֵר וַיִּתְיַצְּבוּ לְפָנָיו; שַׂר-צְבָאֵנוּ גַם-הוּא עוֹשֶׂה כְאִלּוּ הָיָה רַעְיָתוֹ

אֲשֶׁר-חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָהּ; בְּיָדוֹ יַעֲשֶׂה בְכָל-רֶגַע אֶת-הָאוֹתוֹת לִבְרָכָה, וּבְדַבְּרוֹ בוֹ

תֵהָפֵךְ עֵינוֹ וְהָיְתָה לְבָנָה. אֲבָל רֹאשׁ הַחֲדָשׁוֹת הוּא, כִּי שַׂר-צְבָאֵנוּ גָזַר אֶת-נַפְשׁוֹ

בְּחֶצְיָהּ, וְעַתָּה אֵין הוּא בִּלְתִּי-אִם מַחֲצִית מֵאֲשֶׁר הָיָה תְמוֹל; כִּי אֶת-הַחֲצִי

הַשֵּׁנִי נָתַן לְרֵעֵהוּ הֶחָדָשׁ, עֵקֶב אֲשֶׁר-שָׁאֲלוּ וַאֲשֶׁר-בִּקְּשׁוּ כֵן כָּל-הַיּוֹשְׁבִים עַל-

הַשֻּלְחָן. יֵשׁ עִם-לִבּוֹ, כְּפִי אֲשֶׁר-יֹאמַר, לָלֶכֶת וְלִמְשׁוֹךְ בְּאָזְנֵי הַשּׁוֹעֵר הַמְּמֻנֶּה

עַל-שַׁעֲרֵי רוֹמָא וּלְהַשְׁכִּין אוֹתוֹ לֶעָפָר; יֵשׁ עִם-לִבּוֹ לִקְצוֹר מִלְּפָנָיו אֶת-כָּל אֲשֶׁר-

יִמְצָא עַל-דַּרְכּוֹ וּלְפַנּוֹת אֶת-שְׁבִילוֹ לְפָנָיו.

משרת שני

וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר-בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-זֶה; וְאַחֵר זוּלָתוֹ לֹא-אוּכַל לְדַמּוֹת לִי.

משרת שלישי

עָשׂה יַעֲשֶׂה! הוּא יַעֲשֶׂנָּה! כִּי הֲלֹא תָבִינוּ, רֵעַי, כְּמִסְפַּר אוֹיְבָיו כֵּן מִסְפַּר

אוֹהֲבָיו; וְאוֹהֲבָיו אֵלֶּה, אַתֶּם רֵעַי, לֹא עָרְבוּ אֶת-לִבָּם גַּם-הֵם, הֲלֹא תָבִינוּ לִי,

רֵעַי, לְהֵרָאוֹת כְּאוֹהֲבִים, אִם נֹאמַר כֵּן, בְּבוֹא לוֹ עֵת וּמִשְׁלַחַת.

משרת ראשון

מִשְׁלַחַת? מַה-זֹּאת?

משרת שלישי

אֲבָל, רֵעַי, אִם-רַק יָשׁוּבוּ לִרְאוֹת אֶת-צִיצִת הַקּוֹבַע הַנִּשָּׂא אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁוֹ

וְאֶת-הָאִישׁ בְּכָל-גְּבוּרָתוֹ, וְהֵגִיחוּ מֵחוֹרֵיהֶם כִּשְׁפַנִּים אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם וְרָצוּ כֻלָּם

אַחֲרָיו.

משרת ראשון

אֲבָל מָתַי תִּהְיֶה כָל-זֹאת?

משרת שלישי

מָחָר; הַיּוֹם; בְּעוֹד רָגַע; אֶת-קוֹל הַתֹּף תִּשְׁמַע הַיּוֹם אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם; הִנֵּה

זֹאת לָהֶם גַּם-הִיא מְנַת חֵלֶק מִן הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-לָהֶם, וַעֲלֵיהֶם לִבְלוֹעַ אוֹתָהּ

בְּטֶרֶם יִמְחוּ אֶת-שִׂפְתֵיהֶם.

משרת שני

הִנֵּה שׁוֹב תָּשׁוּב אֵלֵינוּ עוֹד פַּעַם עֵת מְלֵאָה שָׁאוֹן רָב. לֹא-יִסְכּוֹן שָׁלוֹם לְכָל-

דָּבָר, זוּלָתִי לְהַעֲלוֹת חֲלוּדָה עַל-הַבַּרְזֶל וּלְהַרְבּוֹת חַיָּטִים וּלְהַפְרוֹת מְזַמְּרֵי

זְמִירוֹת עַל-פְּנֵי-חוּץ.

משרת ראשון

תְּהִי-נָא מִלְחָמָה, אֶת-זֹאת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם; נִבְחָרָה מִלְחָמָה מִשָּׁלוֹם,

כַּאֲשֶׁר נִבְחָר הַיּוֹם מִן הַלָּיְלָה; יֵשׁ בָּהּ חַיִּים, שָׁאוֹן, עֲלִיזוּת וּמְלֵאָה הִיא

תְשׁוּאוֹת. וְאוּלָם הַשָּׁלוֹם אֵינֶנּוּ בִלְתִּי-אִם קִפָּאוֹן שָׁלֵם, תַּרְדֵּמָה; עָבֵשׁ הוּא,

חֵרֵשׁ, עָצֵל, אֵין-רָגֶשׁ; וְהוּא מַרְבֶּה יַלְדֵי-זְנוּנִים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה מוֹנִים יוֹתֵר

מֵאֲשֶׁר תַּפִּיל הַמִּלְחָמָה חֲלָלִים.

משרת שני

כִּדְבָרֶיךָ כֶּן-הוּא; וְאִם נָכוֹן הוּא, כִּי הַמִּלְחָמָה תֵחָשֵׁב בְּעֵינֵי רַבִּים לְמַרְבָּה

בְתוּלוֹת מְעֻנּוֹת, כֵּן לֹא נוּכַל לְהַכְזִיב, כִּי הַשָּׁלוֹם מַרְבֶּה נָשִׁים אֲשֶׁר-תִּזְנֶינָה

תַחַת בַּעֲלֵיהֶן.

משרת ראשון

וְכֵן שׂוּמָה הִיא עַל-פִּיו, כִּי בְנֵי-הָאָדָם יִשְׂנְאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו.

משרת שלישי

צָדַקְתָּ; וְשֹׁרֶש הַדָּבָר הוּא, כִּי בְעֵת-שָׁלוֹם אֵין אִישׁ דָּרוּשׁ לְרֵעֵהוּ כְּמוֹ בְעֵת-

מִלְחָמָה. הַמִּלְחָמָה הִיא תְשׁוּקָתִי. אֲקַוֶּה לִרְאוֹת אֶת-הָרוֹמִים בִּהְיוֹת עֶרְכָּם

לֹא-רַב מִן הַוּוֹלְסְקִים. – הִנֵּה הֵם קָמִים מִן הַשֻּלְחָן! הִנֵּה הֵם קָמִים מִן הַשֻּלְחָן!

שלשתם

נֵלְכָה שָׁמָּה, נֵלְכָה שָׁמָּה, נֵלְכָה שָׁמָּה!

הולכים.

סְצֵינָה שִׁשִּׁית.

רומי. ברחוב העיר.

סיציניוס וברוטוס באים.

סיציניוס

לֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ דָבָר, וְאֵין לָנוּ לִירֹא עוֹד אוֹתוֹ.

תְּרוּפוֹתָיו אֵין בָּהֶן מוֹעִיל; רַק שָׁלוֹם עַתָּה מִסָּבִיב

וּמְנוּחָה בְקֶרֶב הָעָם, אֲשֶׁר-הִתְקַשֵּׁר לְפָנִים

לִפְרוֹעַ פְּרָעוֹת תָּמִיד. עַל אוֹהֲבָיו עָטִינוּ כְלִמָּה,

וּפְנֵיהֶם יַאְדִּימוּ בִרְאוֹתָם כִּי שַׁלְוָה נִצַּחַת בָּאָרֶץ;

תִּבְחַר נַפְשָׁם לִרְאוֹת גְּדוּדֵי מוֹרְדִים יַפִּילוּ

חִתִּיתָם בָּרְחוֹבוֹת – אִם-אָמְנָם יֵצֶר בָּזֶה גַּם-לָהֵמָּה –

מֵרְאוֹת אֶת-בַּעֲלֵי-הַמְּלָאכָה מְזַמְּרִים בְּתוֹך חֲנֻיּוֹתֵיהֶם

וְכֻלָּם עוֹשִׂים מְלַאכְתָּם בְּשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה יוֹם יוֹם.

ברוטוס

יָדֵנוּ עָמְדָה לָנוּ לְעֵת טוֹבָה. הֲמֵנֶנְיוּס זֶה? –

סיציניוס

כֶּן-הוּא! – בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה נֶהְפַּךְ וַיְהִי לְאִישׁ טוֹב. –

מנניוס בא.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!

ברוטוס

שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!


מנניוס

שָׁלוֹם עַל-שְׁנֵיכֶם יַחְדָּו!

סיציניוס

קוֹרְיוֹלָנוּס שֶׁלְּךָ, אֲדוֹנִי

לֹא יֻכַּר כִּי-נִפְקַד מְקוֹמוֹ, זוּלָתִי בְקֶרֶב רֵעָיו;

הָאָרֶץ עוֹמֶדֶת כָּאָז, וְהִיא הֵן עָמוֹד תַּעֲמוֹד

לוּ גַם גָּדְלָה שִׂנְאָתוֹ אֵלֶיהָ שִׁבְעָתַיִם מֵעָתָּה.

מנניוס

טוֹב לָנוּ עַתָּה, וְאוּלָם שִׁבְעָתַיִם עוֹד הוּטַב מֵעַתָּה

לוּ נֵאוֹת מְעַט לִנְטוֹת אַחֲרֵינוּ.

סיציניוס

אַיֵּהוּ? הַאִם יָדָעְתָּ?

מנניוס

לֹא-שָׁמַעְתִּי דָבָר מִמֶּנּוּ, וְגַם-אִמּוֹ וְגַם-אִשְׁתּוֹ כָמוֹנִי

לֹא-שָׁמְעוּ עַל-אוֹדוֹתָיו דָּבָר.

שלשה או ארבעה אזרחים באים.

האזרחים

יִשְׁמְרוּ הָאֵלִים אֶת-שְׁנֵיכֶם!

סיציניוס

בִּרְכַּת-עֶרֶב לָכֶם, שְׁכֵנֵינוּ!

ברוטוס

בִּרְכַּת-עֶרֶב לָכֶם כֻּלְּכֶם, בִּרְכַּת-עֶרֶב לָכֶם כֻּלְּכֶם!

אזרח ראשון

אֲנַחְנוּ, נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ, עַל-כֻּלָּנוּ הִיא שׂוּמָה יַחְדָּו

לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם וְעַל-שְׁלוֹמְכֶם גַּם-שְׁנֵיכֶם לֵאלֹהִים תָּמִיד.

סיציניוס

חֲיוּ וּרְבוּ!

ברוטוס

וְשָׁלוֹם לָכֶם, שְׁכֵנֵינוּ הַיְשָׁרִים!

לוּ רַק קוֹרְיוֹלָנוּס אָהֵב כָּמוֹנִי אֶתְכֶם גַּם-הוּא.

האזרחים

יִהְיוּ-נָא הָאֵלִים עִמָּכֶם!

האזרחים הולכים.

שני הטרבּוּנים

שָׁלוֹם! שָׁלוֹם!

סיציניוס

הַיָּמִים הָאֵלֶּה טוֹבִים וּנְעִימִים הֵם שִׁבְעָתַיִם

מֵאָז אֲשֶׁר בְּנֵי-אָדָם אֵלֶּה רָצוּ בִרְחוֹבוֹת הָעִיר

וַיִּזְעֲקוּ: הֶרֶס, הֶרֶס.

ברוטוס

קַיּוּס מַרְצְיוּס הָיָה

פְּקִיד-צָבָא טוֹב בַּמִּלְחָמָה; וְאוּלָם אִישׁ חָצוּף מְאֹד,

גֵּא וּגְבַהּ-לֵב וְרוֹדֵף כָּבוֹד עַד-בִּלְתִּי-מִדָּה

וְאוֹהֵב אֶת-נַפְשׁוֹ, –

סיציניוס

וּמִתְאַמֵּץ לִנְחוֹל לוֹ כִסֵּא-מְלוּכָה,

לִמְשׁוֹל לְבַדּוֹ בַכֹּל.

מנניוּס

לֹא כֵן מַחְשְׁבוֹתָי.

ְ

סיציניוס

לוּ רַק הָיָה קוֹנְסוּל, כִּי-אָז אֶת-כָּל-זֹאת רָאִינוּ

בְּעֵינֵינוּ לְרֹב דַּאֲבוֹנֵנוּ.

ברוטוס

אַךְ הָאֵלִים בְּחַסְדָּם הַגָּדוֹל

הֶעֱבִירוּ מִמֶּנּוּ הָרָעָה, וְרוֹמָא יוֹשֶׁבֶת עַתָּה

לָבֶטַח שְׁלֵמָה וּשְׁלֵוָה.

שוטר בא.

השוטר

טְרִבּוּנִים נִכְבָּדִים וְטוֹבִים!

הִנֵּה תָפַשְׂנוּ אִישׁ-עֶבֶד, אֲשֶׁר הוֹשַׁבְנוּ בַמַּאֲסָר,

וְהוּא מְסַפֵּר: הַוּוֹלְסְקִים יָצְאוּ שְׁנֵי מַחֲנוֹת עָלֵינוּ,

וַיִּפְרְצוּ לִגְבוּלוֹת הָרוֹמִים, וּבַחֲמַת מִלְחָמָה נוֹרָאָה

יַחֲרִיבוּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ.

מנניוס

אֵין-זֶה כִּי-קָם אוֹפִידְיוּס;

שָׁמַע כִּי גֹרַשׁ מַרְצְיוּס וְנִדַּח מִקֶּרֶב הָאָרֶץ,

וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֶת-קְרָנָיו לְנַגַּחַ בָּהֶן מְלֹא-תֵבֵל,

תַּחַת אֲשֶׁר-אֲסָפָן בַּעֲמוֹד לִימִין רוֹמָא מַרְצְיוּס,

וְלֹא עָרַב אֶת-לִבּוֹ אָז לְהַבִּיט הַחוּצָה אַף-רָגַע.

סיציניוס

רַב לְךָ, לָמָּה תַכְבִּיר מִלִּים עַל-אוֹדוֹת מַרְצְיוּס?

ברוטוס

תֶּן-נָא וְיִסְּרוּ בַשּׁוֹטִים אֶת-אִישׁ זֶה הַמּוֹצִיא הַדִּבָּה. –

לֹא-יוּכַל הֱיוֹת אֲשֶׁר-עָרְבוּ הַוּוֹלְסְקִים אֶת-לִבָּם לְהָפֵר

אֶת-בְּרִיתָם עִמָּנוּ כַיּוֹם.

מנניוס

מַדּוּעַ לֹא-יוּכַל הֱיוֹת?

וְדִבְרֵי-הַיָּמִים יָעִידוּ, כִּי-אָמְנָם כֵּן יוּכַל הֱיוֹת;

זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רָאִיתִי כָאֵלֶּה בְדוֹרִי גַם-אָנִי.

חִקְרוּ הָאִישׁ בָּרִאשׁוֹנָה בְטֶרֶם תַּעַנְשׁוּ אוֹתוֹ,

וְהִגִּיד אֵי שָׁמַע הַדָּבָר; פֶּן תְּיַסְּרוּ בַשּׁוֹט אֶת-הַשְּׁמוּעָה

הַדְּרוּשָׁה לָכֶם לְטוֹבַתְכֶם וְתַכּוּ עַל-שׁוֹק אֶת-הַצִּיר

הַבָּא לִשְׁמָרְכֶם מִפְּנֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר-אוֹתוֹ יְרֵאתֶם.

סיציניוס

אַל-תְּדַבֵּר כָּכָה; יָדַעְתִּי, כִּי לֹא-יוּכַל הַדָּבָר לִהְיוֹת.

ברוטוס

לֹא-יִתָּכֵן, הָיֹה לֹא-יִהְיֶה.

ציר בא.

הציר

בְּרֶגֶשׁ הִלְּכוּ זֶה-עַתָּה

כָּל-נְדִיבֵי-הָעָם וַיָּבוֹאוּ לְהִתְאַסֵּף בְּבֵית-הַסֵּינַט. –

בָּאוּ חֲדָשׁוֹת לָהֶם אֲשֶׁר-הָפְכוּ פְנֵיהֶם לְיֵרָקוֹן.

סיציניוס

אֶת-כָּל-זֹאת עָשָׂה הָעֶבֶד; – הָבָה יַסְּרוּ אוֹתוֹ

בְּשׁוֹטִים לְעֵינֵי הָעָם; – רַק-הוּא הָעוֹשֶׂה הַמְּהוּמָה;

כָּל-דְּבָרוֹ מֵאֶפַע וָאָפֶס.

הציר

אָמְנָם, אֲדוֹנִי הַיָּקָר!

כָּל אֲשֶׁר-דִּבֵּר הָעֶבֶד קֻיַּם, וְהָרָעָה גְדוֹלָה מְאֹד,

גְּדוֹלָה הִיא שִׁבְעָתַיִם מִכָּל אֲשֶׁר-דִּבֵּר בְּפִיו.

סיציניוס

גְּדוֹלָה הָרָעָה שִׁבְעָתַיִם?

הציר

רַבִּים הָאֲנָשִׁים הַמְסַפְּרִים –

וְאִם אֱמֶת הוּא לֹא-אֵדַע – כִּי מַרְצְיוּס, אֲשֶׁר-נִצְמַד

אֶל-אוֹפִידְיוּס, מַנְהִיג חַיִל רַב וְגָדוֹל לִקְרַאת רוֹמָא

וְהַנְּקָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַעֲשׂוֹת בָּנוּ גְדוֹלָה

כִּגְדֹל הַמֶּרְחָב בֵּין רֵאשִׁית כָּל-דָּבָר וְאַחֲרִיתוֹ.

סיציניוס

לֹא-יִפָּלֵא מֵאִישׁ כָּמוֹהוּ גַם-זֶה!

ברוטוס

הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת נָפוֹצָה

רַק לְעוֹרֵר אֶת-רְפֵי-הַיָּדַיִם, לְבַעֲבוּר יִדְרְשׁוּ, כִּי-יָשׁוּב

מַרְצְיוּס הַנֶּחְמָד אֵלֵינוּ.

סיציניוס

אָמְנָם זֶה דְבַר הַמְּזִמָּה.

מנניוס

דָּבָר כָּזֶה לֹא-יֵאָמֵן; לֹא-יִתְרַצֶּה זֶה אֶל-אוֹפִידְיוּס

עַד-עוֹלָם-וָעֶד, כִּי גָדוֹל הַהֶפֶךְ בִּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.

ציר שני בא.

הציר השני

נִדְרֹש נִדְרַשְׁתֶּם לָבוֹא חִישׁ-מַהֵר אֶל-בֵּית הַסֵּינַט.

חַיִל נוֹרָא וְכָבֵד, וְקַיּוּס מַרְצְיוּס בְּרֹאשׁוֹ,

כִּי-הִתְחַבֵּר אֶל-אוֹפִידְיוּס, הִשְׂתָּעֵר עַל-כָּל-אַרְצֵנוּ;

הִנֵּה זֶה אָחַז כָּל-דֶּרֶךְ, הֵשַׁם כָּל-מָקוֹם בָּאֵשׁ

וְאֶת-כָּל אֲשֶׁר-מָצָא לְפָנָיו הִנֵּה זֶה הֶחֱרִיב בְּזַעֲמוֹ.

קומיניוס בא.

קומיניוס

הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר-עוֹלַלְתֶּם לָנוּ!

מנניוס

מֶה חָדָשׁ? מֶה חָדָשׁ?

קומיניוס

אַתֶּם עֲזַרְתֶּם כִּי-עַתָּה תְעֻנֶּינָה בְנוֹתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם

וְגַגּוֹת הָעוֹפֶרֶת בָּעִיר יִמַּסּוּ מִמַּעַל לְרָאשֵׁיכֶם

וּנְשֵׁיכֶם מִסָּבִיב תִּשָּׁגַלְנָה וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה, –

מנניוס

מָה חֲדָשׁוֹת? מָה חֲדָשׁוֹת?

קומיניוס

אֶת-הֵיכְלֵיכֶם וְקָדְשֵׁיכֶם יְשַׁלְּחוּ בָאֵשׁ עַד מַסַּד הַקַּרְקַע

וְאֶת-מִשְׁפְּטֵי בְחִירַתְכֶם, אֲשֶׁר-לִבְּכֶם יִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶם כָּכָה,

יִטְמְנוּ בְחוֹר בַּמַּחְתָּרֶת.

מנניוס

אַחֲלַי, מַה-יֵּשׁ לְךָ חֲדָשׁוֹת? –

יָרֵאתִי, כִּי יָפֶה עוֹלַלְתֶּם. – אַחֲלַי, מָה הֵן הַחֲדָשׁוֹת? –

אִם הִתְחַבֵּר מַרְצְיוּס אֵפוֹא עִם הַוּוֹלְסְקִים – –

קומיניוס

אִם? הֵן הָיָה לָהֶם לֵאלֹהִים! נוֹהֵג הוּא בָם כְּאִלּוּ

לֹא-הָיָה יְצוּר אֲשֶׁר-יָצַר הַטֶּבַע אוֹתוֹ כָמוֹנוּ,

כִּי-אִם אֵל נִסְתָּר יְצָרוֹ וַיָּשֶׂם לוֹ צֶלֶם מְיֻחָד;

וְעַתָּה הֵם הוֹלְכִים אַחֲרָיו נֶגְדֵּנוּ, תַּרְבּוּת עוֹלָלִים,

וְלִבָּם בָּטוּחַ כִּנְעָרִים הָרוֹדְפִים צִפֳּרוֹת בַּקַּיִץ

אוֹ כְטַבָּח הַמֵּמִית זְבוּב.

מנניוס

הוֹי אֲשֶׁר-עוֹלַלְתֶּם לָנוּ,

אַתֶּם וְאַנְשֵׁי הַחֲגוֹרוֹת שֶׁלָּכֶם; אַתֶּם הַתַּקִּיפִים,

יַעַן כִּי-הָיוּ עִמָּכֶם דֵּעוֹת בַּעֲלֵי-הַמְּלָאָכה

וְרֵיחַ פִּי אוֹכְלֵי-שׁוּמִים!

קומיניוס

אֶת-רוֹמָא שֶׁלָּכֶם יָנִיעַ

עֲלֵיכֶם מִסָּבִיב לְאָזְנֵיכֶם.

מנניוס

כְּהֶרְקוּלֵס אֲשֶׁר יָנִיעַ

אַרְצָה פְרִי עֵץ אֲשֶׁר-בָּשֵׁל. – עוֹלַלְתֶּם מַעֲלָלִים טוֹבִים!

ברוטוס

וּבְכֵן אֱמֶת כָּל-זֹאת, אֲדוֹנִי?

קומיניוס

אָמְנָם פָּנֶיךָ יֶחֱוָרוּ

בְּטֶרֶם תִּרְאֶה אַחֶרֶת. כָּל-מָחוֹז יִמְרוֹד בְּשִׂמְחָה;

וְזֶה אֲשֶׁר-יָשִׁיב אֶת-פָּנָיו יָשִׂים אֶת-נַפְשׁוֹ לִשְׂחוֹק

עֵקֶב עֹז לִבּוֹ מִסִּכְלוּת, וְיָמוּת כֶּאֱוִיל נֶאֱמָן.

מִי יָשִׂים בּוֹ דֹפִי עַל-זֹאת? אוֹיְבֵיכֶם וְאוֹיְבָיו יִרְאוּ

עַתָּה מָה הוּא וָמִי.

מנניוס

כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ עַתָּה

אִם הַנָּדִיב הַלָּז לֹא-יַעֲשֶׂה רַחֲמִים עִמָּנוּ וָחֶסֶד.

קומיניוס

מִי-יַעֲלֶה לְחַלּוֹת אֶת-פָּנָיו? הַטְּרִבּוּנִים לֹא-יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹתָהּ,

מִכְּלִמָּה רַבָּה וּבוּשָׁה; וְהָעָם לוֹ נָאווּ רַחֲמָיו

כִּזְאֵב הַמְיַחֵל לְרוֹעֶה. וּבְחִירֵי רֵעָיו לוֹ יֹאמְרוּ:

“חֲמָל-נָא הַפַּעַם עַל רוֹמָא”, כִּי-אָז רַק יְמָרְרוּ אֶת-רוּחוֹ

כַּאֲנָשִׁים הָרְאוּיִם לְאֵיבָה, כִּי-יִרְאֶה גַם-אוֹתָם כְּאוֹיְבִים.

מנניוס

צָדַקְתָּ בָּזֶה. לוּ שִׁלַּח בָּאֵשׁ אֶת-בֵּיתִי לְשָׂרְפוֹ,

כִּי-אָז לֹא-הֵעַזְתִּי אֶת-פָּנַי לְהִתְחַנֵּן אֵלָיו וּלְדַבֵּר

“אַחֲלַי, הֶרֶף מִזֶּה!” – הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת מְאֹד,

אַתֶּם וּבַעֲלֵי-הַמְּלָאכָה! אָכֵן מְלָאכָה מְאֹד יָפָה!

קומיניוס

הֵבֵאתֶם בֶּהָלָה עַל רוֹמָא, אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה מֵעוֹלָם

אֵין-אוֹנִים עוֹד כָּכָה כְּעָתָּה.

שני הטריבּונים

אַל-תֹּאמְרוּ, אֲנַחְנוּ הֵבֵאנוּ.

מנניוס

וּבְכֵן הֵבֵאנוּהָ אֲנַחְנוּ? אֲהַבְנוּהוּ, וְאוּלָם כִּבְהֵמוֹת

וְכַאֲדוֹנִים רַכֵּי-לֵבָב נְסוּגוֹנוּ מִפְּנֵי הָאֲסַפְסֻף

בְּשָׁרְקוֹ אַחֲרָיו וּבְגָרְשׁוֹ אוֹתוֹ מִקֶּרֶב הָעִיר.

קומיניוס

וְאוּלָם יָרֵאתִי, כִּי עַתָּה יָשׁוּבוּ לִשְׁאֹג כִּי-יָבוֹא.

טוּלוּס אוֹפִידְיוּס, הַשֵּׁנִי מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים,

שׁוֹמֵעַ בַּכֹּל לוֹ, כְּאִלּוּ רַק הָיָה לוֹ נוֹשֵׂא הַכֵּלִים.

לֵב נוֹאָשׁ – זֶה כָל-הַחָכְמָה, הַגְּבוּרָה וְעֹצֶם הַחַיִל

אֲשֶׁר יְכוֹלָה רוֹמָא לַעֲרוֹךְ לִקְרַאת הַבָּאִים.

המון אזרחים בא.

מנניוס

הִנֵּה בָא הָאֲסַפְסֻף. – הֲנִצְמָד אוֹפִידְיוּס אֵלָיו? –

אַתֶּם הֵם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-טִמֵּאתֶם הָרוּחַ מִסָּבִיב,

בְּהַשְׁלִיכְכֶם אֶל-מוּל הַשָּׁמַיִם אֶת-מִצְנְפוֹת רֹאשְׁכֶם הַמְגֹאָלוֹת

הַמַּעֲלוֹת צַחֲנָה וּזְעַקְתֶּם כִּי-יִגֶּל מֵעִיר קוֹרְיוֹלָנוּס.

וְעַתָּה הוּא שָׁב וְאֵין שַׂעֲרָה עַל-קָדְקֹד רֹאשׁ כָּל-חֵילוֹ

אֲשֶׁר לֹא-תֵהָפֵךְ לִהְיוֹת לְשׁוֹט: כְּמִסְפַּר הַמִּצְנָפוֹת אֲשֶׁר-עָפוּ

אָז הַשָּׁמַיְמָה כֵּן יִהְיֶה מִסְפַּר גֻּלְגְּלוֹת הַסְּכָלִים

אֲשֶׁר-יָסִיר עַתָּה מֵעֲלֵיכֶם לְשַׁלֵּם לָכֶם אֶת-הַשָּׂכָר

חֵלֶף מְנוֹת דֵּעוֹתֵיכֶם. וְאוּלָם אֵין-דָּבָר, אֵין-דָּבָר!

לוּ-גַם-יִשְׂרוֹף אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ לְגַחֶלֶת אֶחָת,

הֲלֹא כִגְמוּלֵנוּ רַק-יַעֲשֶׂה.

האזרחים

אָמְנָם נוֹרָאוֹת שָׁמָעְנוּ.

אזרח ראשון

וַאֲנִי אִם-אָמַרְתִּי “גָּרְשׁוּהוּ”, אָמַרְתִּי: צַר לִי עָלָיו.

אזרח שני

גַּם-אֲנִי אָמַרְתִּי כֵן.

אזרח שלישי

גַּם-אֲנִי אָמַרְתִּי כֵן. וְגַם-אָמְנָם אַגִּיד הָאֱמֶת וְלֹא אֲכַחֵד: רַבִּים מִמֶּנּוּ אָמְרוּ

כֵן. אֶת אֲשֶׁר-עָשִׂינוּ, עָשִׂינוּ לְטוֹבָה; וְאִם-אָמְנָם לִרְצוֹנֵנוּ נֵאוֹתָה נַפְשֵׁנוּ לָכֶם

לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ, וְאוּלָם הַדָּבָר הָיָה נֶגֶד רְצוֹנֵנוּ.

קומיניוס

נְפָשׁוֹת נֶחְמָדוֹת אַתֶּם, אַתֶּם וְדֵעוֹתֵיכֶם יַחְדָּו!

מנניוס

בַּכֹּל עֲשִׂיתֶם יָפֶה, אַתֶּם עִם-קוֹל זַעֲקוֹתֵיכֶם! –

הֲנַעֲלֶה לַקַּפִּיטוֹלְיוּם?

קומיניוס

כֵּן, מַה-נּוּכַל עֲשׂוֹת אַחֶרֶת?

קומיניוס ומנניוס הולכים.

סיציניוס

לְכוּ, רֵעַי, הַבָּיְתָה; אַל-נָא תִרְפֶּינָה יְדֵיכֶם:

הֵן אֵלֶּה מְתֵי עֲדָתוֹ, הַשְּׂמֵחִים לוּ תָבוֹא כָל-זֹאת

אֲשֶׁר-אוֹמְרִים כִּי-יִירְאוּ מִמֶּנָּה. לְכוּ-נָא הַבַּיְתָה וְאַל-תַּרְאוּ

אוֹת יִרְאָה וָפָחַד.

אזרח ראשון

יִהְיוּ-נָא הָאֵלִים בְּעוֹזְרֵינוּ! – הָבָה, רֵעִים, נֵלְכָה הַבָּיְתָה. הֲלֹא תָמִיד אָמַרְתִּי

לָכֶם: רַק-עָוֶל עָשִׂינוּ, כִּי-גֵרַשְׁנוּ אוֹתוֹ מִקִּרְבֵּנוּ.

אזרח שני

כָּזֹאת דִּבֵּר כָּל-אִישׁ מִמֶּנּוּ. הָבָה נֵלְכָה הַבָּיְתָה.

האזרחים הולכים.

ברוטוס

לֹא-טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה בְעֵינָי.

סיציניוס

גַּם-בְּעֵינַי אֵינֶנָּה טוֹבָה,

ברוּטוס

נַעֲלֶה לַקַּפִּיטוֹלְיוּם! – אֶת-מַחֲצִית הוֹנִי נָתַתִּי,

לוּ יָכֹל יָכֹלְתִּי לִשְׁמוֹעַ, כִּי הַשְּׁמוּעָה שְׁמוּעַת-שָׁקֶר.

סיציניוס

אַחֲלַי, הָבָה נֵלֵךְ.

הולכים.

סְצֵינָה שְׁבִיעִית.

מחנה. לא-רחוק מרומא.

אופידיוס ופקיד-צבאו באים.

אופידיוס

הַעוֹד יָרוּצוּ בְלִי-הֲפוּגוֹת אַחֲרֵי הָאִישׁ הָרוֹמִי?

הפּקיד

לֹא-אֵדַע מַה-מִּשְׁפַּט הַקֶּסֶם הַנִּמְצָא בוֹ, וְאוּלָם

הָיָה לְאַנְשֵׁי מַחֲנֶיךָ לִתְפִלָּה בְטֶרֶם יֹאכֵלוּ,

לְשִׂיחָה בְשִׁבְתָּם לַשֻּׁלְחָן, לְבִרְכַּת-הַמָּזוֹן בְּקוּמָם;

וְאַתָּה נִשְׁקַעְתָּ בַחֹשֶךְ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הַלֵּזוּ,

וְאֵין זוֹכֵר אוֹתְךָ, אֲדוֹנִי, גַּם-בְּקֶרֶב הַקְּרוֹבִים אֵלֶיךָ.

אופידיוס

עַתָּה לֹא-אוּכַל לְהוֹשִׁיעַ, זוּלָתִי אִם-אֶעֱשֶׂה בִמְזִמּוֹת,

אֲשֶׁר-בָּהֶן רַק אֲקַצֵּץ אֶת-רֶגֶל כָּל-גּוֹרַל פְּעָלֵינוּ.

אָכֵן בְּגַאֲוָה יִנְהַג גַּם-עִמִּי אֲנִי שִׁבְעָתַיִם

מֵאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי בִתְחִלָּה בְקַדְּמִי אֶת-פָּנָיו בְּשִׂמְחָה;

אַךְ נֶאֱמָן הוּא לִתְכוּנָתוֹ, וְעָלַי לִסְלוֹחַ לַדָּבָר,

שֶׁקָּצְרָה יָדִי מִשַּׁנּוֹת.

הפּקיד

וּבְכָל-זֶה, אֲדוֹנִי, שָׂמַחְתִּי –

וְרַק לְטוֹבָתְךָ אַתָּה – לוּלֵא חִלַּקְתָּ הַמִּשְׂרָה

עִמּוֹ גַם-יַחַד כַּיּוֹם; אוֹ אִם כִּי-נָשָׂאתָ פְקֻדָּתְךָ

אַתָּה לְבַדְּךָ עָלֶיךָ, אוֹ אִם כִּי-נָטַשְׁתָּ אוֹתָהּ

לוֹ לְבַדּוֹ גַם-הוּא.

אופידיוס

בַּנְתִּי מַחֲשַׁבְתְּךָ הֵיטֵב;

אַךְ בְּטַח-נָא בִי, אִם-נָבוֹא לִמְצֹא בֵינֵינוּ חֶשְׁבּוֹן,

לֹא יֵדַע אֶת אֲשֶׁר-עוֹד עִמִּי לְחַפֵּא עַל-נַפְשׁוֹ אַשְׁמָה.

הֵן אָמְנָם יֵרָאֶה הַדָּבָר, וְכָכָה יְדַמֶּה גַם-הוּא,

וְכֵן גַּם-הָעָם מִקָּצֶה יִרְאֶה כָזֹאת בְּעֵינָיו,

אֲשֶׁר-כָּל-דָּבָר הוּא עוֹשֶׂה בֶאֱמוּנָה, וְאֶת-צָרְכֵי הַוּוֹלְסְקִים

יְכַלְכֵּל בְּחֶשְׁבּוֹן וָדַעַת, יִלָּחֵם כְּנָחָשׁ מְעוֹפֵף,

וְיָדוֹ תָעֹז כִּמְעַט אִם יִשְׁלוֹף אֶת-חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ;

וְאוּלָם עוֹד הֵשִׁיב אֶת-יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת אֶת-הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֵלָיו

תְּנֻפַּץ מַפְרַקְתּוֹ הוּא אוֹ אֲשֶׁר-חַיַּי לִי יִהְיוּ

תְּלוּיִם מִנֶּגֶד בְּבוֹאִי לִמְצֹא עִמּוֹ הַחֶשְׁבּוֹן.

הפּקיד

אַחֲלַי, אֲדוֹנִי, הֲתַחֲשׁוֹב כִּי הַכְנֵעַ יַכְנִיעַ אֶת-רוֹמָא?

אופידיוס

כָּל-עִיר תִּכָּנַע מִפָּנָיו בְּטֶרֶם עוֹד יָצֹר עָלֶיהָ;

וּנְדִיבֵי רוֹמָא כֻלָּם נוֹטִים אַחֲרָיו בְּלִבָּם;

סֵינַטּוֹרִים גַּם-הֵם וּפַטְרִיצִים אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כֻלָּם.

הַטְּרִבּוּנִים אֵינָם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְצָבָא; הָעָם

יָשׁוּב לְקָרְאוֹ מַהֵר כְּמַהֲרוֹ לְגָרְשׁוֹ מִקִּרְבּוֹ.

אֲדַמֶּה, כִּי הוּא לְרוֹמָא כְּנֶשֶׁר-הַיָּם לַדָּגִים,

אֲשֶׁר-יְצוּדֵם וְיֹאכְלֵם עֵקֶב מַרְבִּית כֹּחוֹ הֶעָצוּם.

בְּרֵאשִׁיתוֹ עָבַד אוֹתָם בִּנְדִיבוּת רוּחַ וָלֵב;

וְאוּלָם לֹא-יָכֹל לָשֵׂאת אֶת-סֵבֶל כְּבוֹד גְּדֻלָּתוֹ:

אוּלַי רַק-גַּאֲוָה הִיא, וָהִיא, בְּהַאֲרִיךְ הָאֹשֶר,

תְּנַבֵּל כָּל-מְאֻשָּׁר; אוֹ-אוּלַי חֹסֶר-דַּעַת הוּא,

אֲשֶׁר-לֹא-יָכֹל לִמְשׁוֹל בִּתְבוּנָה בְבוֹא לוֹ מִקְרֶה

לְהָאִיר אֵלָיו אֶת-פָּנָיו, אוֹ יֵשׁ כִּי-כֵן תְּכוּנָתוֹ,

לִהְיוֹת מִקְשָׁה אַחַת, לְבִלְתִּי הַבְדִּיל בֵּין רֶגַע

הֱיוֹתוֹ לָבוּשׁ קוֹבָעוֹ וְרֶגַע שִׁבְתּוֹ בִמְסִבּוֹ;

כָּכָה יְצַו אֶת-הַשָּׁלוֹם בְּפָנִים נִזְעָמִים וַחֲשֵׁכִים

וְכָכָה יִפְקֹד מִלְחָמָה; הֵן גַּם-רַק-אַחַת מֵאֵלֶּה –

מִכֻּלָּן יֶשׁ-לוֹ מְעַט מִצְעָר וְאֵין-אַחַת לוֹ בְמִלּוּאָהּ,

מִזֹּאת הוּא נָקִי בְעֵינָי – תַּעֲשֵׂהוּ לְנוֹרָא עַל-סְבִיבָיו,

לְשָׂנוּא וּלְיוֹצֵא בַגּוֹלָה; כָּכָה יִהְיֶה גוֹרָלוֹ

לְהֵחָנֵק כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ בְבוֹאוֹ עַד-אַחַת הַקְּצָווֹת.

כָּכָה יַעֲמוֹד צִדְקֵנוּ תָמִיד לְמִשְׁפַּט הָעִתִּים;

וּגְבוּרָה, הָרְאוּיָה לִתְהִלָּה בִהְיוֹתָהּ לְעַצְמָהּ,

הֵן קֶבֶר יֵחָפֵר לְעֵינֵינוּ לְמַעֲנָהּ בְּבוֹא אִישׁ לְהַבִּיעַ

אֶת-מַהֲלָלָהּ מִמְּרוֹמֵי הַבָּמוֹת, לְהַטִּיף עָלֶיהָ בַקָּהָל.

אֵשׁ מְבַעֲרָה אֵשׁ, יָתֵד בְּיָתֵד תִּתָּקַע,

צֶדֶק יִתְגַּבֵּר עַל-צֶדֶק וְכֹחַ אֶל-כֹּחַ יִבָּקַע.

הָבָה נֵלְכָה, הוֹי קַיּוּס, אִם-תִּלְכּוֹד רַק אֶת-רוֹמָא,

אָז תִּהְיֶה הָאֻמְלָל מִכֹּל; אָז אֶבְנֶה עָלֶיךָ הַחוֹמָה.

אַקְט חֲמִישִׁי

סְצֵינָה רִאשׁוֹנָה.

רומא. רחוב העיר.

מנניוס, קומיניוס, סיציניוס, ברוטוס ואחרים באים.

מנניוס

לֹא, לֹא-אֵלֵךְ; הֵן תִּשְׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר-דִּבֵּר לָאִישׁ

שֶׁהָיָה לְפָנִים שַׂר-צָבָא; אִישׁ אֲשֶׁר-אֲהֵבוֹ מְאֹד

לְפָנִים בְּתָמִים וֶאֱמֶת. וְלִי הֵן קָרָא אָבִי.

אַךְ מַה-יּוֹעִילֵנִי זֶה? לְכוּ אַתֶּם אֲשֶׁר-גֵּרַשְׁתּוּהוּ;

מִיל אֶחָד עַד-בּוֹא לְאָהֳלוֹ הִתְנַפְּלוּ לָאָרֶץ, כִּרְעוּ

וְזַחֲלוּ לָכֶם לְתוֹךְ חַסְדּוֹ. – לֹא! אִם-מֵאֵן לִשְׁמוֹעַ

לְקוֹל קוֹמִינְיוּס בְּדַבְּרוֹ, אֶבְחַר לָשֶׁבֶת פֹּה תַחְתָּי.

קומיניוס

הֶעֱמִיד אֶת-פָּנָיו כְּאִלּוּ לֹא-יָדַע אוֹתִי.

מנניוס

הַשְׁמַעְתֶּם?

קומיניוס

אוּלָם הָיָה גַם-רֶגַע אֲשֶׁר-קָרָא אוֹתִי בְשֵׁם:

הִזְכַּרְתִּי לוֹ אַחֲוָתֵנוּ מִקֶּדֶם וְאֶת-נִטְפֵי-הַדָּם

שֶׁשְּׁנֵינוּ שָׁפַכְנוּ יַחְדָּו. בְּשֵׁם קוֹרְיוֹלָנוּס לֹא-חָפֵץ

לִהְיוֹת נִקְרָא. אַף-הִזְהִיר מִקְּרֹא לוֹ בְאֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו.

רַק יְצוּר מֵאֶפַע הוּא, אִישׁ בְּלִי-שֵׁם וָעֵרֶךְ,

עַד-כִּי-יַצְלִיחַ לַחְתּוֹת לְנַפְשׁוֹ שֵׁם חָדָשׁ בְּכֹחוֹ

מִיקוֹדֵי רוֹמָא הַבּוֹעָרֶת.

מנניוס

כֵּן – הִנֵּה זֶה פֹּעַל יֶדְכֶם.

טְרִבּוּנִים שְׁנַיִם דָּאֲגוּ לְרוֹמָא בְחַסְדָּם הַגָּדוֹל,

לִקְנוֹת גֶּחָלִים בִּמְחִיר לֹא-רַב – לְזִכְרוֹן תִּפְאָרֶת!

קומיניוס

אָמַרְתִּי, כִּי זֶה אֹרַח מֶלֶךְ לִסְלוֹחַ עַל-עָוֹן פִּתְאֹם

בְּרֶגַע שֶׁאִישׁ לֹא-יְיַחֵל לָזֶה; וְהוּא עָנָנִי:

רַק רֵיקָה בַקָּשָׁה זֹאת מִלִּפְנֵי הַמְּדִינָה, יַעַן

כִּי-עָנְשָׁה גַם-הִיא אֶת-הָאִישׁ, שֶׁאֵלָיו תִּפְנֶה הַפָּעַם.

מנניוס

צָדַק מְאֹד בִּדְבָרָיו. אֵיךְ יָכֹל לְדַבֵּר אַחֶרֶת?

קומיניוס

נִסִּיתִי לְעוֹרֵר אֶת-רַחֲמָיו עַל-אֲחָדִים מִקֶּרֶב רֵעָיו.

וְזֶה אֲשֶׁר-עָנָה אוֹתִי: לֹא-יוּכַל לַעֲמוֹד וְלָבֹר

אוֹתָם מִקֶּרֶב גַּל מֹץ, אֲשֶׁר-נִשְׁחַת וַיֶּחֱלֶה וַיֶּעֱבָשׁ.

וַיּוֹסֶף: סִכְלוּת הִיא, לוּ בִגְלַל גַּרְגַּר דַּל אוֹ שְׁנַיִם

לֹא-יִתֵּן לְבָעֵר אֶת-הַגָּלָל הַמַּעֲלֶה צַחֲנָתוֹ עַד-אַפּוֹ.

מנניוס

בִּגְלַל גַּרְגַּר דַּל אוֹ שְׁנָיִם! אֶחָד אֲנִי מִן-הַשְּׁנָיִם;

אִמּוֹ, אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ, וְרֵעוֹ זֶה, אָנוּ הַגַּרְגְּרִים,

וְאַתֶּם הַמֹּץ הַנִּשְׁחָת וְצַחֲנַתְכֶם תִּמַּס וְתַעַל

הַשָּׁמַיְמָה עַד-לַיָּרֵחַ; בִּגְלַלְכֶם אֲנַחְנוּ נִשְׂרָפִים.

סיציניוס

אַחֲלַי, רְאֵה, הֱיֵה חַנּוּן: אִם-תְּמָאֵן אַתָּה לְהוֹשִׁיעַ

בְּבוֹא עֵת-צָרָה כָזֹאת, אַל-תִּלְעַג לָנוּ גַם-אַתָּה

בְּעָנְיֵנוּ הַנּוֹרָא הַזֶּה. נָכוֹן הַדָּבָר, לוּ קַמְתָּ

לְצַדֵּק אֶת-אַרְצְךָ בְאָזְנָיו, כִּי-עַתָּה לְשׁוֹנְךָ הַמְּהִירָה

תִּפְעַל יוֹתֵר מֵחַיִל נִקְבַּץ חִישׁ עַל-סְבִיבֵינוּ

לַעֲצוֹר אֶת-בֶּן-עַמֵּנוּ.

מנניוס

לֹא, לֹא-אֶתְעָרֵב בָּזֶה.

סציניוס

בִּקַּשְׁתִּיךָ, לֶךְ-נָא אֵלָיו.

מנניוס

מָה-אֶעֱשֶׂה בְּבֹאִי אֵלָיו?

ברוטוס

רַק נַסּוֹת מַה-תּוּכַל אַהֲבָתְךָ לַעֲשׂוֹת לְטוֹב לְרוֹמָא

בְּדַבֶּרְךָ בְאָזְנֵי מַרְצְיוּס.

מנניוס

טוֹב, אַךְ נֹאמַר-נָא אֵפוֹא,

כִּי-מַרְצְיוּס יְשַלְּחֵנִי מִלְּפָנָיו כְּשַׁלְּחוֹ מִלְּפָנָיו אֶת-קוֹמִינְיוּס,

וְלֹא-יִשְׁמַע אוֹתִי בְדַבְּרִי, מַה-יִּהְיֶה? אִם-לֹא רַק רֵעַ

נִכְלָם וּמְחוֹלָל מִמַּכְאוֹב הַבָּא לוֹ מֵרֹגֶז רֵעֵהוּ?

הֲלֹא כֵן?

סיציניוס

אָז תִּרְאֶה רוֹמָא בְתוֹדָה אֶת-חֶפְצְךָ הַטּוֹב

כְּכֹל אֲשֶׁר-יָזַמְתָּ לַעֲשׂוֹת.

מנניוס

הִנְנִי וְאֶעֱשֶׂה הַדָּבָר:

אֲדַמֶּה, כִּי-יִשְׁמַע אֵלָי. אַךְ בְּזָכְרִי, כִּי-נָשַׁךְ אֶת-שְׂפָתָיו

וַיִּתְאַנֵּף בְּקוֹמִינְיוּס הַנֶּחְמָד, אוֹ-אָז תִּרְפֶּינָה יָדָי.

לֹא-נִבְחַר הַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן; בְּטֶרֶם יֹאכַל בָּא;

וְאִם-רֵיקִים עוֹד הַגִּידִים וְדָמֵנוּ בָנוּ עוֹד קַר,

אָז נִזְעַף עִם-הַבֹּקֶר, וְאֵין רוּחֵנוּ בָנוּ

לָתֵת אוֹ לִסְלוֹחַ; וְאוּלָם אִם-מִלֵּאנוּ

אֶת-הַצִּנּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וְהַתְּעָלוֹת אֲשֶׁר-לְדָמֵנוּ

בְּיַיִן וּבְמָזוֹן, וְהִתְרַכְּכָה נִשְׁמָתֵנוּ בָנוּ

שִׁבְעָתַיִם מֵאָז הֱיוֹתֵנוּ צָמִים כְּמוֹ-נְזִירִים.

וְלָכֵן אֲחַכֶּה עַד-יֵיטִיב לִבּוֹ וּפָנָיו יֵיטִיב

לִשְׁאֵלָתִי, וְאָז אֶתְרַפֵּק עָלָיו.

ברוטוס

אַתָּה יָדַעְתָּ

אֶת-הַשִּׁדּוּל הַנָּכוֹן לְלִבּוֹ, וְלָכֵן לֹא-תַחֲטִיא הַדָּרֶךְ.

מנניוס

כֶּן-הוּא, אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה. יְהִי אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה,

חִישׁ-מַהֵר תֵּדְעוּ גַם-אַתֶּם אִם-עָלָה חֶפְצִי בְיָדִי.

הולך.

קומיניוס

עַד-נֶצַח לֹא-יַאֲזִין אֵלָיו.

סיציניוס

לֹא?

קוֹמיניוס

אֶת-זֹאת אַגִּידֶךָ:

צָהֹב הוּא מִקֶּצֶף, עֵינוֹ לוֹהֶטֶת כְּאִלּוּ

חָפֵץ לִשְׂרוֹף אֶת-רוֹמָא וְחֶפְצוֹ לְהָרַע וּלְהַשְׁחִית

הָיָה לְשׁוֹמֵר לְרַחֲמָיו. כָּרַעְתִּי אַרְצָה לְעֵינָיו;

בִּדְמָמָה דִבֵּר: “קוּם”; פָּטַר אוֹתִי מִלְּפָנָיו

בַּהֲנִיעוֹ אֶת-יָדוֹ דוּמָם: אֵת אֲשֶׁר-חָרַץ לַעֲשוֹת,

אוֹתָהּ כָּתַב בְּמִכְתָּב וְאַחַר שְׁלָחוֹ אֵלָי;

וְאֵת אֲשֶׁר-לֹא-חָפֵץ, אוֹתָהּ נִשְׁבַּע לְנַפְשׁוֹ בִשְׁבוּעָה

לְבִלְתִּי עֲשוֹתָהּ לְעוֹלָם. וּבְכֵן אֵין-לָנוּ כָל-תִּקְוָה,

זוּלָתִי אִם-אִמּוֹ הַכְּבוּדָה וְאִשְׁתּוֹ תַעֲזוֹרְנָה לָנוּ,

וְהֵן, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי, נְכוֹנוֹת לְחַלּוֹת אֶת-פָּנָיו

לַעֲשוֹת חֶסֶד עִם-אַרְצוֹ. וְלָכֵן הָבָה נָבוֹאָה

אֶל-בֵּיתָן וּבְרֹב תַּחֲנוּנֵינוּ נָאִיץ בָּהֶן לָלֶכֶת.

הולכים.

סְצֵינָה שֵׁנִית.

מצב הווֹלסקים חונה אל-פני רומא.

המשמרות עומדים על עמדתם. מנניוס בא ונגש אליהם.

משמר ראשון

עֲמֹד, אֵי-מִזֶּה תָבוֹא?

משמר שני

עֲמֹד וְשׁוּב לְאָחוֹר.

מנניוס

כִּגְבָרִים תַּעַמְדוּ עַל-מִשְׁמָר; טוֹב, וְאוּלָם בְּחַיֵּי רֹאשְׁכֶם,

מִפְּקִידֵי הָאָרֶץ אָנֹכִי, וְאָנֹכִי הִנֵּה זֶה בָאתִי

לְדַבֵּר דָּבָר עִם-קוֹרְיוֹלָנוּס.

משמר ראשון

מֵאַיִן אָתָּה?


מנניוס

מֵרוֹמָא.

משמר ראשון

לֹא-תוּכַל לַעֲבוֹר; שׁוּבָה; שַׂר-צְבָאֵנוּ לֹא-יַחְפּוֹץ

לִשְׁמוֹעַ כָּל-דָּבָר מִשָּׁם עוֹד.

משמר שני

עֲלֵיכֶם לִרְאוֹת רִאשׁוֹנָה

אֶת-רוֹמָא בוֹעֶרֶת בְּטֶרֶם תְּדַבְּרוּ עִם-קוֹרְיוֹלָנוּס.

מנניוס

טוֹב, רֵעַי, אִם רַק שְׁמַעְתֶּם אֶת-שַׂר-צְבָאֲכֶם מְדַבֵּר

עַל-רוֹמָא וְעַל-רֵעָיו שָׁמָּה, אָז, כְּשָׁחוֹר בֵּין הַלְּבָנִים,

בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי-לָקְחָה אָזְנְכֶם גַּם-שְׁמִי, וְהוּא: מֵנֶנְיוּס.

משמר ראשון

אוּלַי. אַךְ שׁוּב-נָא לְאָחוֹר. תִּפְאֶרֶת-כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל

לֹא תִתֵּן פֹּה מַעֲבָר לָךְ.

מנניוס

אֶת-זֹאת לְךָ אַגִּיד, הָאִישׁ:

שַׂר-צְבָאֲךָ הוּא רֵעִי הַנֶּאֱמָן, זִכְרוֹנוֹת הָיִיתִי

לְמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים תָּמִיד, וּבְסַפֵּר אֲנָשִׁים תְּהִלָּתוֹ

עַד-בִּלְתִּי הֱיוֹת לָהּ עֲרוֹךְ עוֹד, הִגְדַּלְתִּי אֲנִי עַל-הַשְּׁמוּעָה.

כִּי-תָמִיד הִלַּלְתִּי אֶת-רֵעַי – וְהוּא הֵן גָּדוֹל מִכֻּלָּם –

כְּכֹל אֲשֶׁר-תּוּכַל הָאֱמֶת שְׂאֵת וְלֹא תִכְשָׁל; לִפְעָמִים

הָיִיתִי כְּכַדּוּר מִתְגַּלְגֵּל עַל-אַדְמַת קַרְקַע חָלָק,

וָאֶקְפּוֹץ וָאֶפְרוֹץ הַגְּבוּל; וּבְהַגִּידִי בַקָּהָל תְּהִלָּתוֹ

אוּלַי טָחַנְתִּי כָזָב מְעָט. וְלָכֵן, חֲבֵרִי, הָבָה

תֶּן-לִי מַעֲבָר.

משמר ראשון

חַי אָנֹכִי, הָאִישׁ, וְלוּ גַם-הִרְבֵּיתָ כְּזָבִים לְטוֹבָתוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר-תַּרְבֶּה עַתָּה מִלִּים לְטוֹבָתֶךָ – מַעֲבָר לֹא-יִנָּתֵן לְךָ פֹּה. לֹא; וְלוּ גַם-לְדַבֵּר כְּזָבִים תֵּחָשֵׁב לִצְדָקָה כְּמוֹ-לִהְיוֹת בֶּאֱמוּנָה. וְלָכֵן גֶּשׁ-הָלְאָה.

מנניוס

בִּקַּשְׁתִּיךָ, חָבֵר, זְכֹר כִּי-שְׁמִי מֵנֶנְיוּס, הָאִישׁ אֲשֶׁר-עָמַד תָּמִיד לִימִין שַׂר-צְבָאֲךָ וַעֲדָתוֹ.

משמר שני

אִם-אָמְנָם אַתָּה הָיִיתָ לוֹ לִמְכַזֵּב, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר, וְאוּלָם אֲנִי הִנְנִי הָאִישׁ אֲשֶׁר-יְדַבֵּר אֱמֶת בִּשְׁמוֹ, וַאֲשֶׁר-יֹאמַר גַּם-לְךָ, כִּי לֹא-תוּכַל פֹּה לַעֲבוֹר. וְלָכֵן גֶּשׁ-הָלְאָה.

מנניוס

הֲתוּכַל לְהַגִּיד לִי, אִם-כְּבָר אָכַל אֶת-אֲרוּחָתוֹ? כִּי לֹא-הָיִיתִי חָפֵץ לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְתִּי אִם-אַחֲרֵי עֵת הָאֹכֶל.

משמר ראשון

הַאִישׁ רוֹמִי אַתָּה? הֲלֹא?

מנניוס

הִנְנִי אֵת אֲשֶׁר-הָיָה גַם-שַׂר-צְבָאֶךָ.

משמר ראשון

כִּי-אָז הָיָה עָלֶיךָ גַּם-אַתָּה לִשְׂנֹא אֶת-רוֹמָא כָמוֹהוּ. הִנֵּה גֵרַשְׁתֶּם אֶת-מוֹשִיעֲכֶם הַגָּדוֹל מִקֶּרֶב שַׁעֲרֵיכֶם וּבַחֲרוֹת בּוֹ אַף שִׂנְאַת הֶהָמוֹן הַסָּכָל הִסְגַּרְתֶּם בְּעֶצֶם יֶדְכֶם אֶת-מְגִנְּכֶם בְּיַד אוֹיִבְכֶם, וְאֵיךְ אֵפוֹא תוּכְלוּ לַחֲשׁוֹב כִּי-תַצְלִיחוּ לְהַשְׁכִּיחַ אֶת-נִקְמָתוֹ בְּאַנְחוֹת-נָשִׁים חֲלוּשׁוֹת וּבְמֹעַל כַּפַּיִם אֲשֶׁר-לִבְתוּלוֹת אוֹ בְלַהַג פִּי אִישׁ חוֹלֵה-פוֹדַגְרָה, נוֹבֵל וְשָׁב לִהְיוֹת יֶלֶד, כְּכֹל אֲשֶׁר-הָיִיתָ אַתָּה לְמַרְאֵה עֵינָיִם? הֲתוּכַל לְהַאֲמִין, כִּי-אַתָּה בְּנִשְׁמַת פִּיךָ הַדַּל תַּצְלִיחַ לְהָפִיחַ וּלְכַבּוֹת אֶת-הָאֵשׁ, הַנְּכוֹנָה לֶאֱחוֹז אֶת-כָּל-עִירְכֶם מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ? לֹא, רַק-שָׁגֹה תִשְׁגֶּה. וְלָכֵן שׁוּב-לְךָ לְרוֹמָא וְהִכּוֹן לִקְרַאת מְמוֹתֵי חָלָל: נֶחְתַּךְ גּוֹרַלְכֶם וְלֹא-יוּמָר, כִּי-כָכָה נִשְׁבַּע אֲלֵיכֶם שַׂר-צְבָאֵנוּ בְּאֵין-סְלִיחָה וְלֹא יְאַחֵר.

מנניוס

לוּ יָדַע פְּקִידְךָ, אַתָּה הַנַּעַר, אֲשֶׁר-אָנֹכִי פֹה, כִּי-אָז קִדֵּם אֶת-פָּנַי בְּכָבוֹד.

משמר שני

לֵךְ, אֵין-פְּקִידִי יוֹדֵעַ אוֹתָךְ.

מנניוס

חָפַצְתִּי לְהַגִּיד: שַׂר-צְבָאֶךָ.

משמר ראשון

אֵין שַׂר-צְבָאִי דוֹרֵשׁ לָךְ. שׁוּב, אָמַרְתִּי, וָלֵךְ; פֶּן-אֶדְלֶה מִקִּרְבְּךָ אֶת-חֲצִי הִין הַדָּם אֲשֶׁר-לָךְ; – סֹב, – כִּי יוֹתֵר מִזֶּה הֲלֹא אֵין-לְךָ בְּגִידֶיךָ: – לֵךְ וָסֹב.

מנניוס

אָמְנָם, חֲבֵרִי, אָמְנָם, חֲבֵרִי, –

קורילנוס ואופידיוס באים.

קוריולנוס

מַה-זֹּאת פֹּה?

מנניוס

עַתָּה, אַלּוּפִי, אָזִיד לְךָ אֶת-נְזִידִי גַם-אָנִי – לְבַעֲבוּר תִּרְאֶה, כִּי-כְבוֹדִי גָדוֹל, וְיָדַעְתָּ, כִּי-לֹא כָל-כְּרֵתִי וְכָל-פְּלֵתִי הָעוֹמֵד עַל-הַמִּשְׁמָר יָכוֹל לְגָרְשֵׁנִי מֵעַל-פְּנֵי קוֹרְיוֹלָנוּס בְּנִי; עַל-פִּי אֹרַח דְּבָרוֹ עִמִּי הֲלֹא תַכִּיר, אִם-לֹא-רָאוּי אַתָּה לִהְיוֹת תָּלוּי אוֹ לָמוּת מָוֶת אַכְזָרִי אָרֹךְ שִׁבְעָתָיִם; עַתָּה הַבִּיטָה וּרְאֵה, וְאַחַר הִתְעַלֵּף לְמַרְאֵה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-יָבוֹאוּ עָלֶיךָ. – אל קוריולנוס יֵשְׁבוּ-נָא הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד בְּסוֹד מוֹעֲצוֹתֵיהֶם, לְבַעֲבוּר הִוָּעֵץ עַל-הַבְּרָכוֹת אֲשֶׁר-יָרִיקוּ עָלֶיךָ, וְלֹא-יִגְרְעוּ לֶאֱהוֹב אוֹתְךָ מֵאֲשֶׁר יֶאֱהָבְךָ מֵנֶנְיוּס אָבִיךָ הַזָּקֵן. הוֹי בְּנִי, בְּנִי! הֵן אֵשׁ תֹּאמַר לַעֲרוֹךְ לָנוּ, וְאוּלָם הַבִּיטָה וּרְאֵה הִנֵּה פֹה הַמַּיִם לְכַבּוֹתָהּ. כָּבֵד הָיָה לָאֲנָשִׁים לְפַתּוֹתֵנִי לָלֶכֶת, אֲבָל בִּהְיוֹתָם יוֹדְעִים כִּי אֵין-שֵׁנִי עוֹד כָּמוֹנִי אֲשֶׁר-יוּכַל לְפַתּוֹת גַּם-אוֹתְךָ, לָכֵן נָשְׁבוּ עָלַי בְאַנְחוֹתֵיהֶם לַהֲבִיאֵנִי הַחוּצָה מִתּוֹךְ שְׁעָרֵינוּ שָׁם, וְעַתָּה אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ לִסְלוֹחַ לְרוֹמָא וְלִבְנֵי-עַמְּךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ. יְשַׁכְּכוּ-נָא הָאֵלִים הַטּוֹבִים אֶת-חֲמַת-קִצְפְּךָ, וְאֶת-קֻבַּעַת-הַחֵמָה הַזֹּאת הָרֵק עַל-הַפּוֹחֵז הַלָּז הָעוֹמֵד פֹּה, אֲשֶׁר כְּבוּל-עֵץ עָמַד וְלֹא-נָתַן לִי לַעֲבוֹר אֵלֶיךָ.


קוריולנוס

גֶּשׁ-הָלְאָה!

מנניוס

מָה? גֶּשׁ-הָלְאָה?!

קוריולנוס

אִשָּׁה, אֵם וּבֵן לֹא-אַכִּיר עוֹד. – כָּל-מַעֲשַׂי

קְדוֹשִׁים הֵם לַאֲחֵרִים. אִם-אָמְנָם נִקְמָתִי שֶׁלִּי הִיא,

וְאוּלָם בְּיַד הַוּוֹלְסְקִים רַק-הֵמָּה נְתוּנָה סְלִיחָתִי.

כִּי-קְרוֹבִים הָיִינוּ מְאֹד לְפָנִים אִישׁ אֶל-אָחִיו,

תָּבוֹא-נָא שִׁכְחָה שְׁכֵחַת-תּוֹדָה וְתִשְׁטוֹף כָּל-זֶה בְּרוֹש,

וְנִבְחָר כָּל-זֶה מֵאֲשֶׁר תָּבוֹא הַחֶמְלָה וְתִזְכּוֹר הֵיטֵב.

גֶּשׁ-הָלְאָה! אָזְנַי סְגוּרוֹת לִקְרַאת תְּחִנָּתְךָ יוֹתֵר

מִשַּׁעֲרֵיכֶם לִקְרַאת כֹּחִי. וְאוּלָם יַעַן אֲהַבְתִּיךָ,

לָכֵן קַח אֶת-זֶה מִיָּדִי; לְמַעַנְךָ כְתַבְתִּיו;

נותן לו מכתב.

וְחָפַצְתִּי גַם-לְשָלְחוֹ אֵלֶיךָ. אַל-תּוֹסֶף גַּם-מִלָּה, מֵנֶנְיוּס,

לֹא-אֶחְפּוֹץ לִשְׁמוֹעַ דְּבָרֶיךָ. – הָאִישׁ הַזֶּה, אוֹפִידְיוּס,

הָיָה אֲהוּבִי בְרוֹמָא; וּבְכָל-זֶה עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת! –

אופידיוס

תָּמִיד נֶאֱמָן אַתָּה לִתְכוּנָתֶךָ.

קוריולנוס ואופידיוס הולכים.

משמר ראשון

וּבְכֵן, אֲדוֹנִי, הֲשִׁמְךָ אֵפוֹא מֵנֶנְיוּס?

משמר שני

הֲלֹא רָאִיתָ מַה-גָּדוֹל כֹּחַ הַקֶּסֶם הַצָּפוּן בּוֹ; וְאוּלָם עַתָּה הֲלֹא יָדַעְתָּ אֶת-הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְבֵיתֶךָ.

משמר ראשון

הֲשָׁמַעְתָּ אֵיךְ גָּעַר בָּנוּ עַל-כִּי לֹא-נָתַנּוּ לְהוֹד-גְּבוּרָתְךָ לַעֲבוֹר?

משמר שני

וְעַל-מָה, אַתָּה חוֹשֵׁב, עָלַי לְהִתְעַלֵּף עָתָּה?

מנניוס

אֵין-אָנֹכִי שָׂם לֵב לֹא לְתֵבֵל וְלֹא לְשַׂר-צְבָאֲכֶם; וּבִדְבַר יְצוּרִים כְּמוֹכֶם אֵין-אֲנִי חוֹשֵׁב כִּמְעַט אִם-יֵשָׁם וְאִם-לֹא, כִּי-כָכָה דַלִּים וּקְטַנִּים אַתֶּם בְּעֵינָי. הָאִישׁ, אֲשֶׁר-חָרַץ בְּלִבּוֹ לָמוּת בְּעֶצֶם-יָדוֹ, לֹא-יִירָא מָוֶת הַבָּא לוֹ מִיַּד אַחֵר; יַעֲשֶׂה-נָא שַׂר-צְבָאֲכֶם אֶת-כָּל-רָעָתוֹ; וְאֵת אֲשֶׁר-אֲלֵיכֶם, הֱיוּ אֶת-אֲשֶׁר-הֱיִיתֶם, הַאֲרִיכוּ לִהְיוֹת אֶת-אֲשֶׁר-הֱיִיתֶם, וּזְדוֹנְכֶם יִגְדַּל-נָא עִם-רֹב יְמֵיכֶם! הִנְנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶת-אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם אֵלָי: גְּשׁוּ הָלְאָה!

הולך.

משמר ראשון

אִישׁ נָדִיב, אֶת-זֶה עָלַי לְהַגִּיד בְּלֵב תָּמִים.

משמר שני

הָאִישׁ הַנִּכְבָּד מִכָּל-הָאָדָם הוּא שַׂר-צְבָאֵנוּ: סֶלַע הוּא, אַלּוֹן הוּא אֲשֶׁר כָּל-רוּחַ לֹא-יְנִיעוֹ.

הולכים.

סְצֵינָה שְׁלִישִׁית.

אֹהל קוריולנוס.

קוריולנוס, אופידיוס ואחרים באים.

קוריולנוס

מָחָר וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עִם-כָּל-צִבְאוֹתֵינוּ נַחֲנֶה

עַל-חוֹמוֹת רוֹמָא. וְאַתָּה, עֲמִיתִי בַמִּלְחָמָה הַלֵּזוּ,

הוֹדַע אֶת-אַלּוּפֵי הַוּוֹלְסְקִים, עַד-כַּמָּה בִצַּעְתִּי בֶאֱמוּנָה

וּבְיֹשֶר אֶת-כָּל-עִנְיְנֵיהֶם.

אופידיוס

נָתַתָּ אֶת-לִבְּךָ תָמִיד

רַק לִהְיוֹת לְהוֹעִיל לָהֶם; אָטַמְתָּ אָזְנֶיךָ מִשְּׁמוֹעַ

אֶת-תְּחִנּוֹת שְׁלִיחֵי רוֹמָא; לֹא-הִקְשַׁבְתָּ לְקוֹל מְלַחֲשִׁים

בְּדָרְשָׁם אֵלֶיךָ בַסֵּתֶר, וְאַף לֹא לְדִבְרֵי רֵעִים

הַקְּרוֹבִים מְאֹד לְלִבֶּךָ.

קוֹריולנוס

גַּם-הִנֵּה הָאִישׁ הַזָּקֵן,

אֲשֶׁר-הָשֵׁב הֵשַׁבְתִּיו לְרוֹמָא זֶה-עַתָּה בְלֵב נִשְׁבָּר,

הֵן יוֹתֵר מֵאָב אֶת-בְּנוֹ אֲהֵבַנִי זֶה מֵאָז,

וְעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה נֶחְשַׁבְתִּי בְעֵינָיו לֵאלֹהִים, חֵי רֹאשִׁי.

זֶה הָיָה מִפְלָטָם הָאַחֲרוֹן לְשַׁלֵּחַ אֶת-זֶה אֵלָי;

בִּגְלַל אַהֲבָתִי לַזָּקֵן הַזֶּה – אִם-אָמְנָם פָּנַי זָעָמוּ –

שַׂמְתִּי לִפְנֵיהֶם שֵׁנִית אֶת-דִּבְרֵי-הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנִים

אֲשֶׁר לֹא-אָבוּ לְקַבֵּל וְלֹא-יוּכְלוּ לְקַבְּלָם גַּם-עָתָּה;

וְרַק לְבַעֲבוּר כַּבְּדוֹ, נָשָׂאתִּי פְנֵיהֶם לְמִצְעָר,

מִצְעָר מְאֹד, בִּדְבָרִים קְטַנֵּי עֶרֶךְ, וְאוּלָם

לְכָל-מִשְׁלַחַת וּתְחִנָּה חֲדָשָׁה, אִם מִלִּפְנֵי הַמְּדִינָה

וְאִם מִלִּפְנֵי רֵעִים כְּעֶרְכִּי, אֲטוּמוֹת אָזְנַי מֵעָתָּה. –

הֵי! מַה-קּוֹל הָרַעַשׁ הַזֶּה?

קול המון-רעש מאחרי הבימה.

הֲיֵשׁ כִּי-אֲנֻסֶּה לְהָפֵר

אֶת-שְׁבוּעָתִי כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי? חָלִילָה, לֹא-אֶעֱשֶׂה כָזֹאת.

וירגילה, וולומניה, הנוהגת את מרציוס הצעיר בידה, וולריה ובני-לויתן עמהן, באות לבושות כלן בגדי-אבל.

אִשְׁתִּי עוֹבֶרֶת בָּרֹאשׁ; אַחֲרֶיהָ הַחֶרֶט הַנִּפְלָא

שֶׁשָּׁם תַּבְנִיתִי תֹאָרָה – וְּבְיָדָהּ תַּחֲזִיק הַנַּעַר,

זֶה נֶכֶד לְדָמָהּ וּבְשָׂרָהּ. הָלְאָה, כָּל-רַחֲשֵׁי-הַלֵּב!

כָּל-כַּבְלֵי הַטֶּבַע וְחֻקּוֹתָיו, חִדְלוּ וְהִנָּתֵקוּ!

וִיהִי-נָא צֶדֶק רַק-זֶה, כִּי-אַקְשֶׁה אֶת-עָרְפִּי וְלִבִּי.

מַה-לִּי וְלַמִּשְׁתַּחֲוָה הַלֵּזוּ? אוֹ לְעֵינַיִם-יוֹנִים הָהֵן,

אֲשֶׁר-תּוּכַלְנָה לְפַתּוֹת גַּם-אֵלִים לְהִשָּׁבֵעַ לַשָּׁקֶר? –

הִנֵּה אָנֹכִי נָמוֹג! אֵינֶנִּי מֵעָפָר מוּצָק

שְׁכֶם אֶחָד עַל-יֶתֶר הָאָדָם. – רְאוּ-נָא, אִמִּי כוֹרָעַת;

כְּאִלּוּ אוֹלִמְפּוֹס מִשְׁתַּחֲוֶה לְגִבְעָה קְטַנָּה וְדַלָּה

לְהִתְחַנֵּן אֵלֶיהָ בַעֲנָוָה; וְנַעֲרִי זֶה הַקָּטָן

מַרְאֵהוּ מְלֵא תַחֲנוּנִים, כְּאִלּוּ עוֹלָם מָלֵא

צָעַק מִקִּרְבּוֹ בְחָזְקָה אֵלַי: “אַל-תָּשֵׁב פָּנָי!” –

לֹא! יַעֲלוּ הַוּוֹלְסְקִים וְיַחְרְשׁוּ אֶת-רוֹמָא שָׂדֶה וְעִיִּים

וְאֶת-אֶרֶץ אִיטַלְיָה יָשֵׁמּוּ: וַאֲנִי עַד-עוֹלָם לֹא-אֶהְיֶה

בֶּן-אַוָּז רַךְ-לֵב כָּזֶה, לִשְׁמוֹעַ לְקוֹל הַדָּם בִּי;

רַק-אֶעֱמוֹד כָּאִישׁ שֶׁהוּא הוּא הַמּוֹלִיד אֶת-עַצְמוֹ,

וּמָקוֹר אַחֵר לֹא-יֵדַע וְלֹא-יַכִּיר.

וירגיליה

אֲדוֹנִי וּבַעֲלִי!

קוריולנוס

עֵינַי לֹא-תוֹסַפְנָה לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר-רָאוּ בְרוֹמָא.

וירגיליה

הַצָּרָה אֲשֶׁר-שִׁנְּתָה אוֹתָנוּ נוֹתֶנֶת אוֹתְךָ לַחֲשׁוֹב

מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה עָתָּה.

קוריולנוס

כִּמְשַׂחֵק לֹא-יִצְלַח בְּתֵיאַטְרוֹן

שָׁכַחְתִּי אֶת-פִּרְקִי פִתְאֹם, נָבוֹךְ אָנֹכִי כֻלִּי,

עַד-לִהְיוֹת לִצְחוֹק וְקַלָּסָה. – הוֹי, מִבְחַר עַצְמִי וּבְשָׂרִי!

סִלְחִי לְאַכְזְרִיּוּתִי; וְאוּלָם אַל-תֹּאמְרִי תַחַת זֹאת:

“סְלַח לַאֲנָשֵׁינוּ הָרוֹמִים”. הוֹי, הַנְּשִׁיקָה הַהִיא,

הָאֲרֻכָּה כְמוֹ-גָלוּתִי וְלוֹהֶטֶת כְּמוֹ-נִקְמָתִי!

בְּקִנְאַת מְלֶכֶת-שָׁמַיִם נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ, חֶמְדָּתִי,

אֶת-הַנְּשִׁיקָה הַהִיא נָשָׂאתִי עִמִּי וַתְּהִי עֲצוּרָה עַל-שְׂפָתַי

בֶּאֱמוּנַת לֵב בְּתוּלָה טְהוֹרָה מֵאָז וְעַד-הַיּוֹם הַלָּזֶה. –

הוֹי אֵלַי! מָה אַרְבֶּה לַהַג, וְלַנְּדִיבָה מִכָּל-הָאִמּוֹת

אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה לֹא-קָרָאתִי עוֹד לְשָלוֹם:

הִכֹּפִּי, בִּרְכִּי, לָאָרֶץ.

כורע.

לַחֲצִי עָמֹק אֶל-תּוֹךְ הֶעָפָר

אֶת-אוֹתוֹת כַּבְּדֵךְ אֶת-אִמֵּךְ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל-הַבָּנִים.

ווֹלוּמניה

קוּם-נָא וַעֲמֹד, הַבָּרוּךְ!

מרימה אותו.

פֶּן-אֶכְרַע פֹּה גַם-אָנִי

לְפָנֶיךָ עַל-כֶּסֶת לֹא-רַכָּה מֵחַלְמִישׁ חַלּוּקֵי-אֲבָנִים,

לְהַרְאוֹתְךָ אוֹתוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל-כָּבוֹד, אֲשֶׁר עַד-עַתָּה

חֻלְּקוּ וְלֹא כַמִּשְׁפָּט בֵּין-יֶלֶד וּבֵין אֲבוֹתָיו.

כורעת; הוא ממהר ומרים אותה.

קוריולנוס

מַה-זֹּאת? הַאֵלַי תִכְרָעִי? אֶל-בְּנֵךְ אֲשֶׁר-נֶעֱנָשׁ?

כִּי-עַתָּה יָעֵזּוּ וְיִקְפְּצוּ חַלְמִישֵׁי חַלּוּקֵי-אֲבָנִים

מֵעַפְרוֹת חוֹף אֲשֶׁר-שָׁמֵם וְהִתְנַשְּׂאוּ לְמוּל הַכּוֹכָבִים;

וְרוּחוֹת סְעָרוֹת תִּמְרוֹדְנָה וְתַעֲקוֹרְנָה אֲרָזִים גֵּאִים

וְהִצְלִיפוּ בָהֶם אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת בְּאִשָּׁהּ הַגְּדוֹלָה;

אָז יֶחְדַּל מִהְיוֹת עַל-הָאֲדָמָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא-יִתָּכֵן;

וְכָל-נִמְנָע עַד-בִּלְתִּי-הֱיוֹת יֵהָפֵךְ לִמְלָאכָה קַלָּה.

ווֹלומניה

אַתָּה לִי אִישׁ-מִלְחָמָה! וַאֲנִי עָזַרְתִּי לִיצָרְךָ. –

הֲיָדַעְתָּ הָאִשָּׁה הַזֹּאת?

קוריולנוס

אֲחוֹת פֻּבְּלִיקוֹ­ל הַנִּכְבָּדָה,

הַלְּבָנָה הַמְּאִירָה לְרוֹמָא; צְנוּעָה כְגוּשׁ הַקֶּרַח,

אֲשֶׁר-יְצָרוֹ הַכְּפוֹר מִשֶּׁלֶג הַזַּךְ מִכָּל-זַךְ

וּנְטָעוֹ בְמִקְדַּשׁ דִּיאַנָּה: – הוֹי אַתְּ וַלֶּרְיָה הַיְקָרָה!

וולומניה

וְזֶה פֹה רַק קִצּוּר קָטָן מִמְּךָ, אֲשֶׁר-בְּרֹב הַיָּמִים,

לְפִי אֲשֶׁר-הָעֵת תְּתָאֲרֵהוּ, יָכֹל יוּכַל לִהְיוֹת

דּוֹמֶה אֵלֶיךָ כֻּלּוֹ.

קוריולנוס

אֱלֹהֵי הַמִּלְחָמוֹת יְתָאֵר

אֶת-לִבְּךָ בְּעֶזְרַת יֻפִּיטֵר הַמְרוֹמָם וְהָיִיתָ לְנָדִיב;

אֲשֶׁר-תִּבָּחֵן וְתֶאֱמַץ, כִּי כְלִמָּה לֹא-תִמְחָצֶךָ,

וּבְמִלְחָמוֹת תַּעֲמוֹד הָכֵן כְּאוֹת גָּדוֹל בְּתוֹךְ הַיָּם,

אֵיתָן לְמוּל כָּל-סְעָרָה וּמַצִּיל לְכָל-הַמַּבִּיטִים אַחֲרֶיךָ!

ווֹלוּמניה

כְּרַע עַל-בִּרְכְּךָ, נָעַר.

קוריולנוס

זֶה נַעֲרִי הוּא וּבֶן-חָיִל!


ווֹלוּמניה

הוּא וְאִשְׁתְּךָ וְהַגְּבֶרֶת הַלֵּזוּ וְאָנֹכִי גַם-אָנִי

בָּאנוּ אֵלֶיךָ לְהִתְחַנֵּן.

קוריולנוס

רַק דֹּמּוּ, רְאוּ בִקַּשְׁתִּיכֶם!

וָלֹא – אִם-תִּשְׁאֲלוּ דָבָר – שִׂימוּ אֶל-לִבְּכֶם הֵיטֵב

בְּטֶרֶם תְּדַבְּרוּ אוֹתוֹ; כָּל אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲשׂוֹתוֹ,

אַל-יֵחָשֵׁב לָכֶם לְדָבָר אֲשֶׁר-אֲמָאֵן לְתִתּוֹ לָכֶם.

אַל-תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי, כִּי-אֶפְטוֹר לְבֵיתָם אֶת-אַנְשֵׁי צִבְאוֹתַי,

אוֹ כִי-אָשׁוּב לָבוֹא בִדְבָרִים עִם-בַּעֲלֵי-הַמְּלָאכוֹת בְּרוֹמָא:–

אַל-תַּזְכִּירוּ אֵלַי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל-פִּיהֶם אֵחָשֵׁב

לְאָדָם מְשֻׁנֶּה וָזָר; אַל-תֹּאמְרוּ לְשַׁכֵּךְ חֲמָתִי

וְנִקְמָתִי בִתְבוּנָה קָרָה.

ווֹלומניה

אוֹי הֶרֶף, הֶרֶף, הֶרֶף!

אָמַרְתָּ, כִּי-לֹא-תַעֲשֶׂה לָנוּ אַף-אַחַת מִכָּל-שְׁאֵלוֹתֵינוּ;

וַאֲנַחְנוּ הֵן אֵין-לָנוּ לִשְׁאוֹל בִּלְתִּי אִם-אֶת-זֶה

אֲשֶׁר-מֵאַנְתָּ עַד-עַתָּה לַעֲשׂוֹתוֹ. וּבְכָל-זֶה אָשׁוּב וְאֶשְׁאַל –

וְאַתָּה אִם תָּשִׁיב פָּנֵינוּ, וְיָדַעְנוּ כִּי הָאַשְׁמָה

תְּלוּיָה רַק בִּקְשִי לִבֶּךָ. וְלָכֵן שְׁמַע לִדְבָרֵינוּ.

קוריולנוס

אוֹפִידְיוּס וְהַוּוֹלְסְקִים, הַאֲזִינוּ; אֵין אֲנַחְנוּ פֹה שׁוֹמְעִים

דְּבָרִים בַּסֵּתֶר מֵרוֹמָא. – וּבְכֵן מַה-שְּׁאֵלַתְכֶם?

ווֹלוּמניה

לוּ הֶחֱרַשְׁנוּ וְלֹא דִבַּרְנוּ, וְעָנוּ שִׂמְלוֹתֵינוּ בָנוּ

וּמַרְאֵה בְשָׂרֵנוּ זֶה אֶת-דְּבַר פָּרָשַׁת חַיֵּינוּ

מֵעֵת אֲשֶׁר-הָלַכְתָּ בַגּוֹלָה. הִתְבּוֹנֵן-נָא אַתָּה וּרְאֵה

אֵיךְ נִגַּשׁ אֵלֶיךָ הַפַּעַם אֲנַחְנוּ פֹה הָאֻמְלָלוֹת

מִבֵּין כָּל-הַנָּשִׁים בָּאָרֶץ; מַרְאֵה פָנֶיךָ הַלָּזֶה,

אֲשֶׁר שׂוּמָה עַל-פִּיו כִּי-יִמָּלְאוּ עֵינֵינוּ בְדִמְעוֹת שִׂמְחָה

וְלִבֵּנוּ יְרַקֵּד בִּרְנָנָה – וְהִנֵּה רֻטְּבוּ מִבֶּכִי

עֵינֵינוּ אֵלֶּה וְלִבֵּנוּ יִנּוֹעַ מִיִּרְאָה וּדְאָגָה;

כִּי עַל-אֵם וְאִשָּׁה וָיֶלֶד שׂוּמָה הִיא לִרְאוֹת בְּקוּם

בֵּן, בַּעַל וָאָב וּבוֹסֵס בְּאַכְזְרִיּוּת בִּמְעֵי מוֹלַדְתּוֹ.

אַךְ בָּנוּ הָאֻמְלָלִים תִּפְגַע אֵיבָתְךָ בְכָל-עֶבְרָתָהּ:

מוֹנֵעַ אַתָּה מִמֶּנּוּ לְהַעְתִּיר אֶל אֱלֹהֵינוּ –

נֶחָמָה זֹאת הַנְּתוּנָה לַכֹּל, זוּלָתִי לָנוּ;

כִּי אֵיךְ-זֶה נוּכַל, אַלְלַי לָנוּ, אֵיךְ-זֶה נוּכַל

לְהַעְתִּיר בְּעַד אַרְצֵנוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר-נִטַּל עָלֵינוּ,

וּלְהַעְתִּיר כִּי-תָעֹז יָדְךָ, כִּי נִטַּל עָלֵינוּ גַם-זֶה?

אוֹי לָנוּ, אַחַת מִשְּׁתַּיִם: אִם-תֹּאבַד לָנוּ אַרְצֵנוּ,

זֹאת מֵינִקְתֵּנוּ הַיְקָרָה, אוֹ אַתָּה תֹאבַד לָנוּ,

יִשְׁעֵנוּ בְאַרְצֵנוּ. אִם-כֹּה וְאִם-כֹּה אֲנַחְנוּ צְפוּיִם

לְרָעָה תָמִיד: אִם-תַּעֲשֶׂה לָנוּ אֶת-מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ,

וְאִם-תִּגְבַּר יַד זֶה אוֹ זֶה: אוֹ אִם-יְנַהֲגוּ אוֹתְךָ

כְּזָר וּכְבוֹגֵד בְּאַרְצוֹ בִכְבָלִים בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹתֵינוּ,

אוֹ תִרְמוֹס כִּמְנַצֵּחַ אֶת-עִיֵּי הֲרִיסוֹת עֲפַר-אַרְצֵנוּ

וּבְיָדְךָ כַפַּת הַתְּמָרִים עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-שָׁפַכְתָּ בִגְבוּרָה

אֶת-דְּמֵי אִשְׁתְּךָ וּבְנֶךָ. כִּי אָנֹכִי, בְּנִי, אָנֹכִי

חָרַצְתִּי לְבִלְתִּי חַכּוֹת עַד-נֶחְתַּךְ הַגּוֹרָל וְעַד-קֵץ

הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת. אִם-תִּבָּצֵר מִמֶּנִּי לְהַטּוֹת אֶת-לִבְּךָ

לִמְשׁוֹךְ אֶת-חוּט הַחֶסֶד וּלְחַלְּקוֹ בֵין שְׁנֵי הַצִּדִּים

תַּחַת לְהַשְׁמִיד הָאֶחָד, כִּי-אָז לֹא-תַעֲבוֹר בִּסְעָרָה עַל-אַרְצְךָ,

עַד אִם-לֹא-תִדְרוֹךְ רִאשׁוֹנָה – בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, לֹא-תִדְרוֹךְ –

עַל-גּוּפַת בְּשַׂר אִמֶּךָ, הַמְּבִיאַתְּךָ אֶל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וירגיליה

וְגַם עַל-בְּשָׂרִי אֲנִי, שֶׁנָּתַן לְךָ אֶת-בִּנְךָ זֶה,

לְהַנְחִיל אֶת-שִׁמְךָ אַחֲרֶיךָ לְחַיֵּי נֵצַח-נְצָחִים.

מרציוס הקטן

וְעָלַי אֲנִי לֹא-יִדְרוֹךְ. אָנוּס מִשָּׁם עַד-אֶגְדַּל,

וְאָז אֵצֵא גַם-אֲנִי לְמִלְחָמָה.

קוריולנוס

מִי אֲשֶׁר-אֵינֶנּוּ חָפֵץ

כִּי-תִמְשׁוֹל בּוֹ חֶמְלַת נָשִׁים, אַל-נָא תַבֵּטְנָה עֵינָיו

פְּנֵי אִשָּׁה וּפְנֵי בֵן. הֶאֱרַכְתִּי לָשֶׁבֶת פֹּה.

קם.

וולומניה

לֹא, לֹא-כָכָה תֵלֵךְ מֵעִמָּנוּ. אִלּוּ שָׁאַלְנוּ מֵעִמְּךָ

לְהַצִּיל לְךָ אֶת-הָרוֹמִים בָּזֹאת אֲשֶׁר-תַּאֲבִיד הַוּוֹלְסְקִים,

שֶׁאוֹתָם תַּעֲבוֹד עַתָּה, כִּי-אָז יָכֹלְתָּ לְהַרְשִׁיעַ

אוֹתָנוּ כְרוֹצְחֵי כְבוֹדֶךָ; אַךְ לֹא; רַק-זֹאת שֶׁאֱלָתֵנוּ,

כִּי-תַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין-שְׁנֵיהֶם; אֲשֶׁר-יוּכְלוּ הַוּוֹלְסְקִים לְהַגִּיד:

“אֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ אֶת-הַחֶסֶד הַלָּז”, וְהָרוֹמִים: “לָנוּ נַעֲשָׂה”;

וְכָל-אִישׁ מֵעֶבְרוֹ יְבָרֵךְ רַק-אוֹתְךָ וְקָרָא בְקוֹל:

“בָּרוּךְ הוּא, כִּי-נָתַן הַשָּׁלוֹם לָנוּ!” – יָדַעְתָּ,

בְּנִי הַגָּדוֹל, כִּי אַחֲרִית מִלְחָמָה נִסְתָּרָה מִמֶּנּוּ;

וְאוּלָם אַחַת לֹא-נִסְתָּרָה: כִּי אַתָּה אִם-תָּעֹז עַל-רוֹמָא

וְהָיָה שְׂכָרְךָ זֶה אֲשֶׁר-תִּקְצוֹר לְךָ, כִּי שִׁמְךָ

בְּכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר-יִזָּכֵר וּפָרְצוּ אַחֲרָיו קְלָלוֹת;

וּבְסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים יִכָּתֵב: "נָדִיב הָיָה,

וְאוּלָם בְּמַעֲשֵׂהוּ הָאַחֲרוֹן מָחָה אֶת-כָּל מִלְּפָנִים;

אֶת-אַרְצוֹ הֶחֱרִיב וּשְׁמוֹ יְהִי לְדֵרָאוֹן לְדוֹרוֹת".–

דַּבֵּר אֵלַי, בְּנִי: שָׁאַפְתָּ לְתַכְלִית נְדִיבוּת-הָרוּחַ,

אָמַרְתָּ לְהִדָּמוֹת לָאֵלִים לְחֵן וּלְיִפְעַת גֹּדֶל,

לְהַחֲרִיד בְּרַעַמְךָ אֶת-מוֹסְדוֹת הָרוּחַ עַד-קַצְוֵי-אֶרֶץ

וּלְמַלֵּא הַגָּפְרִית בְּיָדְךָ בְחַצְצֵי בָרָק לוֹהֵט

אֲשֶׁר-יְבַקַּע רַק אֶת-הָאַלּוֹן. לָמָּה לֹא תְדַבֵּר דָּבָר?

הַתְדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ, כִּי-נָאוֶה לָאִישׁ אֲשֶׁר-רוּחוֹ נְדִיבָה

לִזְכֹּר תָּמִיד כָּל-עָוֶל? – בִּתִּי, דַּבְּרִי-נָא אַתְּ:

אֶל-דִּמְעוֹת עֵינַיִךְ יָשִׂים אֶת-לִבּוֹ. – דַּבֵּר אַתָּה, הַנַּעַר;

אוּלַי לַהַג יַלְדוּתְךָ יָנִיעַ אֶת-לִבּוֹ יוֹתֵר

מִכָּל-דְּבָרֵינוּ בַשֵּׂכֶל. – אֵין עַל-פְּנֵי כָל-הָאֲדָמָה

אִישׁ אֲשֶׁר-נָתְנָה לוֹ אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ,

יָפֶה הוּא נוֹתֵן לִי לַעֲמוֹד עַתָּה וּלְהַרְבּוֹת לַהַג

כְּאִשָּׁה הַנְּתוּנָה בַסָּד. – מֵעוֹדְךָ בְכָל-שְׁנוֹת חַיֶּיךָ

לֹא-עָשִׂיתָ בַעֲבוּר אִמְּךָ הָאֲהוּבָה קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה,

וְהִיא, הַתַּרְנְגֹלֶת הָעֲנִיָּה, לֹא-דָאֲגָה לְאֶפְרוֹחִים אֲחֵרִים,

רַק צִפְצְפָה תָמִיד אֵלֶיךָ לְהוֹרוֹתְךָ צֵאת לְמִלְחָמָה

וְאַחַר לָשׁוּב כָּבֵד בְּעֹז וּבְכָבוֹד הַרְבֵּה.

הַגֵּד כִּי שְׁאֵלָתִי לֹא-תִצְדַּק וְהַדִּיחֵנִי-נָא מִלְּפָנֶיךָ;

אֲבָל אִם-לֹא-כֵן הַדָּבָר, כִּי-אָז לֹא נָדִיב אַתָּה,

וְהָאֵלִים יְיַסְּרוּ אוֹתְךָ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-תִּמְנַע מִמֶּנִּי

אֵת אֲשֶׁר-שׂוּמָה עַל-בֵּן לַעֲשוֹתוֹ בְבַקֵּשׁ אִמּוֹ מִמֶּנּוּ. –

רְאוּ-נָא, הוּא פוֹנֶה מִמֶּנִּי: כְּרַעְנָה לָאָרֶץ, נָשִׁים,

תַּכֶּינָה-נָא בִרְכֵּינוּ הַכּוֹרְעוֹת אֶת-פָּנָיו בְּחֶרְפָּה הַפָּעַם.

לְשֵׁם קוֹרְיוֹלָנוּס נָאוֶה כָבוֹד, אַךְ לֹא חֶמְלָה לְשֶׁאֱלָתֵנוּ.

כְּרַעְנָה לָאָרֶץ – וָקֵץ; הִנֵּה זֹאת לָנוּ הָאַחֲרִית: –

וְעַתָּה נָשׁוּבָה לְרוֹמָא וְנָמוּת עִם-כֻּלָּם שָׁם יַחְדָּו. –

לֹא, הַבִּיטוּ-נָא פֹה וּרְאוּ: הַנַּעַר הַזֶּה לֹא-יוּכַל

לְדַבֵּר אֶת-אֲשֶׁר-בְּלִבּוֹ, וְרַק יִכְרַע וְאֶת-יָדָיו יְשַׁטַּח

עִמָּנוּ יַחְדָּו, וְכָכָה יַרְאֶה אֶת-צִדְקַת תְּחִנָּתוֹ

כִּפְלַיִם מִמְּךָ אֲשֶׁר-תְּמָאֵן. – בֹּאוּ-נָא אֵפוֹא וְנֵלֵךְ.

הָאִישׁ הַזֶּה הֵן אִמּוֹ אִשָּׁה ווֹלְסְקִית הִיא,

אִשְׁתּוֹ יְלִידַת קוֹרְיוֹלִי, וְהַיֶּלֶד הַזֶּה יִשְׁוֶה

אֵלָיו רַק בְּמִקְרֶה. – וּבְכֵן שְׁלָחֵנוּ-נָא מִלְּפָנֶיךָ,

וְאָנֹכִי אַחֲרִישׁ מִדַּבֵּר עַד-תַּעֲלֶה עִירֵנוּ בָאֵשׁ,

וְאָז עוֹד-אֲדַבֵּר מְעָט.

קוריולנוס מחזיק בידי אמו בדממה, ואחר-כך

הוֹי אִמִּי, אִמִּי!

אוֹי מֶה-עָשִׂית? רְאִי-נָא, הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים עָלֵינוּ;

הָאֵלִים מַבִּיטִים אָרְצָה; אֶת-פִּיהֶם יְמַלְּאוּ צְחוֹק

לַמַּחֲזֶה הַמְשֻׁנֶּה הַלָּז, הוֹי אִמִּי, אִמִּי, אוֹיָה!

רַק אֵין-זֶה כִי-תְשׁוּעָה גְדוֹלָה הֵבֵאת לְרוֹמָא עַתָּה,

וְאוּלָם עַל-בְּנֵךְ – הַאֲמִינִי לִי זֹאת, הַאֲמִינִי – גָּבַרְתְּ

וְהֵבֵאת אֶת-הַשּׁוֹאָה עָלָיו וְאוּלַי גַם אֶת-הַמָּוֶת.

וְאוּלָם יְהִי אֲשֶׁר-יֶהִי. אוֹפִידְיוּס, אִם-נִבְצְרָה מִמֶּנִּי

לֶאֱסוֹר מִלְחָמָה בֶאֱמוּנָה, אֶעֱשֶׂה-נָא שָׁלוֹם לְהוֹעִיל.

וְעַתָּה, אוֹפִידְיוּס הַיָּקָר, לוּ אַתָּה הָיִיתָ תַחְתַּי

הַאִם הֲשִׁיבוֹתָ פְנֵי אִמֶּךָ? הַהִמְעַטְתָּ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנִּי?

אופידיוס

גַּם-אֲנִי נָע לִבִּי בְקִרְבִּי.

קוֹריולנוס

נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי-נָע גַּם-לִבֶּךָ:

וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, דַּע, כִּי לֹא-קַל הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ

כִּי-יִטְּפוּ עֵינַי חֶמְלָה. וְאוּלָם, אֲדוֹנִי הַנֶּחְמָד,

מַה-יִּהְיוּ אָפְנֵי הַשָּׁלוֹם? נַהֲלֵנִי-נָא בַעֲצוֹתֶיךָ.

כִּי אֵין אֲנִי שָׁב לְרוֹמָא, וְרַק עִמְּךָ אֵלֵךְ בָּזֶה;

אַחֲלַי, עֲמָד-נָא לִימִינִי. – הוֹי אִמִּי, הוֹי אִשְׁתִּי!

אופידיוס בדממה לעצמו

שָׂמֵחַ אֲנִי, כִּי חֶמְלָתְךָ וּכְבוֹדְךָ עָרְכוּ קְרָבוֹת

בֵּינֵיהֶם בְּקֶרֶב לִבֶּךָ: בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים אֵלֶּה

אֶבְנֶה לִי אָשְׁרִי מִלְּפָנִים.

הנשים נותנות אות לקוריולנוס, כי נכונות הן ללכת.

קוריולנוס לוולומניה, וירגיליה ועוד

אַל-נָא, חַכֶּינָה עוֹד-רֶגַע,

עַד אִם-שָׁתִינוּ מְעַט יַחְדָּו, וְאַחַר שֶׂאנָה

בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מִמִּלִּים, לְהוֹדִיעַ כִּי אֲנַחְנוּ פֹה,

לְפִי אָפְנֵי-שָׁלוֹם טוֹבִים מִשְּׁנֵי הַצִּדִּים גַּם-יַחַד,

נַחְתּוֹם עַל-בְּרִית הַשָּׁלוֹם. בֹּאנָה הָאֹהֱלָה עִמָּנוּ.

לָכֶן, הַגְּבִירוֹת, יָאֲתָה כִּי-נִבֶן הֵיכָלוֹת לָכֶן;

כָּל-חַרְבוֹת אִיטַלְיָה, כָּל-צִבְאוֹת מַלְכֵי הַבְּרִית

לֹא הָיוּ עוֹצְרִים כֹּחַ לִכְרוֹת הַשָּׁלוֹם הַזֶּה.

הולכים.

סְצֵינָה רְבִיעִית.

רומא. רחוב העיר.

מנניוס וסיציניוס באים.

מנניוס

הֲרוֹאֶה אַתָּה שָׁם אֶת-שֶׁן-הָאֶבֶן הַיּוֹצֵאת מִן הַקַּפִּיטוֹלְיוּם, – אֶת-אֶבֶן הַפִּנָּה אֲשֶׁר-שָׁם?

סיציניוס

לָמָּה תִשְׁאַל?

מנניוס

אִם-יִתָּכֵן הַדָּבָר כִּי-תַעְתִּיק אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ בְּאֶצְבָּעֲךָ הַקְּטַנָּה, כֵּן יִתָּכֵן כִּי-נְשֵׁי רוֹמָא, וְאִמּוֹ מִכֻּלָּן, תַּעֲצוֹרְנָה כֹחַ לְהַטּוֹת אֶת-לִבּוֹ לְחֶפְצָן. וְלָכֵן אֲנִי אוֹמֵר: אֵין כָּל תִּקְוָה. נֶחֱרַץ עַל-צַוָּארֵינוּ הַמִּשְׁפָּט וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּמְחַכִּים אֶל-הַשּׁוֹחֵט.

סיציניוס

הֲיִתָּכֵן כִּי בְעֵת מְעַטָּה אֲשֶׁר-כָּזֹאת יְשֻנֶּה רוּחַ אָדָם כָּזֶה?

מנניוס

שׁוֹנָה עַד-לִמְאֹד הַתּוֹלַעַת מִן-הַצִּפֹּרֶת, וּבְכָל-זֹאת הָיְתָה הַצִּפֹּרֶת תּוֹלַעַת לְפָנִים. מַרְצְיוּס זֶה נֶהְפַּךְ מֵאָדָם וַיְהִי לִדְרַקּוֹן, כְּנָפָיו צָמְחוּ לוֹ; חָדַל מִהְיוֹת זוֹחֵל עַל-גְּחוֹנוֹ.

סיציניוס

אֶת-אִמּוֹ אָהַב בְּכָל-לִבּוֹ.

מנניוס

וְכֵן גַּם-אוֹתִי. וְאוּלָם אֶת-אִמּוֹ לֹא-יַכִּיר עַתָּה יוֹתֵר מִסּוּס בֶּן-שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. קְשִׁי פָנָיו יַהֲפוֹךְ אֶת-הָעֲנָבִים אֲשֶׁר-בָּשְׁלוּ לַעֲשׂוֹתָם לְחֹמֶץ; בְּהִתְהַלְּכוֹ וְהִנִּיעַ אֶת-יְצוּרֵי בְשָׂרוֹ כְרֶכֶב-בַּרְזֶל וְהָאֲדָמָה תִכָּוֵץ מִפְּנֵי צַעֲדֵי רַגְלוֹ. בְּמַבַּט עֵינוֹ יַעֲצוֹר כֹּחַ לִנְקוֹב חוֹר בְּשִׁרְיוֹן; קוֹלוֹ יְהַלֵּךְ כְּמוֹ-פַעֲמוֹן, וּבְאָמְרוֹ “הִי” וְהָיָה כְרַעַם תּוֹתָח. יוֹשֵׁב הוּא תַחְתָּיו בְּתִפְאֶרֶת עֻזּוֹ וְהָיָה מַרְאֵהוּ כְפֶסֶל אֲלֶכְּסַנְדֵּר. אֵת אֲשֶׁר-יְצַוֶּה לַעֲשוֹת, הִנֵּה זֶה כֻלָּה לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בְרֶגַע אֲשֶׁר-צִוָּה. אֵינֶנּוּ חָסֵר דָּבָר לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים בִּלְתִּי-אִם חַיֵּי-נֵצַח וְשָׁמַיִם אֲשֶׁר-שָׁם יֵשֵׁב לְכִסֵּא.

סיציניוס

יְהִי חֶסֶד אֱלֹהִים עִמָּנוּ, אִם-נֶאֶמְנוּ דְבָרֶיךָ אֵלֶּה עַל-אוֹדוֹתָיו.

מנניוס

הִתְוֵיתִי אֶת-תָּוָיו רַק לְפִי-תְכוּנָתוֹ. רְאֵה וְהַבֵּט אֶת-הַחֶסֶד אֲשֶׁר-תָּבִיא אֵלֵינוּ אִמּוֹ מֵאִתּוֹ. אֵין בְּלִבּוֹ חֶסֶד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר-יֵשׁ חָלָב בְּנָמֵר זָכָר; אֶת-זֹאת תִּרְאֶה עוֹד-מְעַט עִירֵנוּ הָאֻמְלָלָה בְעֵינֶיהָ. וְכָל-זֶה מִיֶּדְכֶם בָּא לָנוּ.

סיציניוּס

תְּהִי חֶמְלַת הָאֵלִים עָלֵינוּ!

מנניוס

לֹא! הַפַּעַם הַזֹּאת לֹא-תִהְיֶה חֶמְלַת הָאֵלִים עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר גֵּרַשְׁנוּ אוֹתוֹ, לֹא-שַׂמְנוּ אֲלֵיהֶם לֵב, וְעַתָּה, בְּשׁוּבוֹ לְבַעֲבוּר שַׁבֵּר אֶת-מַפְרַקְתֵּנוּ, לֹא-יָשִׂימוּ הֵם אֶת-לִבָּם אֵלֵינוּ.

ציר בא.

ציר

אִם-חָפַצְתָּ, אֲדוֹנִי, לְהַצִּיל אֶת-חַיֶּיךָ, הִתְמַלֵּט אֶל-בֵּיתֶךָ;

הֶהָמוֹן תָּפַשׂ אֶת-חֲבֵרְךָ אֶת-הַטְּרִבּוּן וַיִּסְחַב אוֹתוֹ

סָחֹב וְהַשְׁלֵךְ בַּחוּצוֹת. כֻּלָּם נִשְׁבְּעוּ בֵאלֹהִים

אֲשֶׁר אִם-לֹא-תָבֵאנָה נְשֵׁי רוֹמָא מְעַט דִּבְרֵי-נִחוּמִים,

מְעַט מְעַט יָמִיתוּ אוֹתוֹ זֶרֶת עַל-זָרֶת.

ציר שני בא.

סיציניוס

מָה חֲדָשׁוֹת?

ציר שני

בְּשוֹרוֹת טוֹבוֹת, בְּשוֹרוֹת טוֹבוֹת; – הַנָּשִׁים גָּבֵרוּ,

הַוּוֹלְסְקִים סָרוּ מֵעָלֵינוּ וּמַרְצְיוּס פָּנָה וַיֵּלַךְ:

לֹא-בֵרְכָה רוֹמָא מֵעוֹדָהּ יוֹם גָּדוֹל וְטוֹב מִזֶּה,

וְאַף-גַּם בְּגָרְשָׁהּ אֶת-טַרְקְוִינְיוּס.

סיציניוס

הוֹי רֵעַי!

הַאֻמְנָם אֱמֶת כָּל-זֹאת? הֲיָדַעְתָּ כָל-זֹאת אֶל-נָכוֹן?

ציר שני

נָכוֹן כִּנְכוֹן הַשֶּׁמֶשׁ כִּי-עָשׂוּי גַלְגַּל-אֵשׁ.

אַיֵּה נַחְבֵּאתָ, כִּי-עוֹדְךָ פוֹסֵחַ עַל-הַשְּׂעִפִּים?

לֹא-פָרַץ זֶרֶם מְשׁוֹבֵב מֵעוֹדוֹ אֶת-גְּבוּלוֹת כִּפָּתוֹ

כִּפְרוֹץ הֲמוֹן הַמְאֻשָּׁרִים מִשַּׁעֲרֵי הָעִיר. הֵן תִּשְׁמָע!

קול חצוצרות וחלילי-תרועה ותפים וקול-צהלה ישמע.

חֲצוֹצְרוֹת וְתֵקַעַ-שׁוֹפָר וְעֻגָּבִים עִם-מִנִּים יַחְדָּו

וְעִם צִלְצְלֵי-שָׁמַע וְצִלְצְלֵי-תְרוּעָה וְהָעָם הַצּוֹהֵל מִסָּבִיב

מַרְקִידִים אֶת-הַשָּׁמֶשׁ. שְׁמַע-נָא.

קול-מצהלות מסביב.

מנניוס

בְּשוֹרָה טוֹבָה!

אֵלְכָה-נָא לִקְרַאת הַנָּשִׁים. ווֹלוּמְנִיָּה זֹאת תִּשְׁוֶה בִמְחִירָהּ

קוֹנְסוּלִים וְסֵינַטּוֹרִים וּפַטְרִיצִים מְלֹא עִיר כֻּלָּהּ וּשְׁלֵמָה,

וּטְרִבּוּנִים כְּמוֹכֶם הִיא שֹׁוָה מְלֹא הַיָּם וּמְלֹא כָל-הַמְּדִינָה.

הֱטִיבוֹתֶם לְהִתְפַּלֵּל הַיּוֹם; בַּבֹּקֶר הַזֶּה לֹא-נָתַתִּי

בִּמְחִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִצַּוְארֵיכֶם אַף-לֹא אֲגוֹרָה אֶחָת. –

שִׁמְעוּ הַחֶדְוָה הַזֹּאת!

קול-צהלה וקול-נגינות בלי-מעצור מחוץ.

סיציניוס

רֵאשִׁית חֵלֶף בְּשוֹרָתְךָ

יְבָרְכוּךָ הָאֵלִים, וְאַחַר קַח-נָא מִמֶּנִּי גַם-תּוֹדָה.

ציר שני

אֲדוֹנִי, כֻּלָּנּוּ יֵשׁ לָנוּ סִבָּה גְדוֹלָה לְתוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת.

סיציניוס

הַקְרוֹבוֹת הֵן אֶל הָעִיר?

ציר שני

רַק כְּפֶשַׂע לָבוֹא אֶל-תּוֹכָהּ.

סיציניוס

הָבָה נֵלְכָה לִקְרָאתָן לְהַגְדִּיל חֶדְוָה וּלְהַאְדִּיר.

הולכים.

סְצֵינָה חֲמִישִׁית.

שׁם. רחוב בקרבת השׁער.

וולומניה, וירגיליה, ולריה ועוד עוברות בהמון על-פני הבימה, ואחריהן סינטורים, פטריצים ואזרחים.

סינטור ראשון

הַבִּיטוּ אֶת-כְּרוּבֵנוּ הַסּוֹכֵךְ, אֶת-נִשְׁמַת חַיֵּי רוֹמָא!

כָּל-הָעֵדוֹת הַזְעִיקוּ יַחְדָּו, הַלְלוּ לֵאלֹהִים בִּתְרוּעָה

וּבַעֲרוּ מְדוּרוֹת תִּפְאֶרֶת; פַּזְּרוּ פְרָחִים לִפְנֵיהֶן;

הָרִימוּ קוֹלְכֶם מִשְׁנֶה מִן הַקּוֹל בְּגָרֶשְׁכֶם אֶת-מַרְצְיוּס,

וּבְקָרְאֲכֶם שָׁלוֹם לְאִמּוֹ קִרְאוּ לוֹ לָשׁוּב גַּם-הוּא.

כֻּלם

שָׁלוֹם לָכֶן, הַגְּבִירוֹת, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָכֶן!

קול ענות תפים וחצוצרות. הולכים.

סְצֵינָה שִׁשִּׁית.

קוריולי. רחוב העיר.

אופידיוס ובני-לויתו באים.

אופידיוס

לְכוּ וְסַפְּרוּ בְאָזְנֵי נְשִׂיאֵי הָעִיר כִּי-בָאתִי;

תְּנוּ-נָא עַל-יָדָם גִּלָּיוֹן זֶה; אַחֲרֵי קָרְאָם אוֹתוֹ

וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם כִּי-יִתְאַסְּפוּ לִרְחוֹב הָעִיר; שָׁם אָעִיד

בְּאָזְנָם וּבְאֹזֶן הָעָם, כִּי אֱמֶת כָּל-הַדְּבָרִים

הַכְּתוּבִים בָּזֶה. הָאִישׁ, אֲשֶׁר אוֹתוֹ אַרְשִׁיעַ, בָּא עַתָּה

אֶל-עִירֵנוּ וְיֵשׁ עִם-לִבּוֹ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָעָם,

כִּי-יְקַוֶּה לְטַהֵר אֶת-נַפְשׁוֹ לִפְנֵיהֶם בִּדְבָרִים. מַהֵרוּ!

בני-הלויה הולכים.

שלשה, ארבעה מתקשרים מעדת אופידיוס באים.

שָׁלוֹם רַב לָכֶם!

מתקשר ראשון

מַה-מִּשְׁפַּט שַׂר-צְבָאֵנוּ?

אופידיוס

כְּמִשְׁפַּט אִישׁ אֲשֶׁר-חַסְדּוֹ יְהִי לוֹ לְרוֹש, וְרַחֲמָיו

יַהַרְגוּ אוֹתוֹ.

מתקשר שני

אֲדוֹנֵנוּ נְדִיב הַלֵּב, אִם-עוֹדְךָ

מַחֲזִיק בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ אֲשֶׁר-בִּגְלָלָהּ קָרָאתָ אוֹתָנוּ

לְהִתְחַבֵּר עִמְּךָ, הִנְנוּ נְכוֹנִים לְהַצִּיל אוֹתְךָ

מִן-הַשּׁוֹאָה הָרוֹבֶצֶת עָלֶיךָ.

אופידיוס

אֲדוֹנִי, לֹא-אוּכַל לְדַבֵּר

קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה בְּטֶרֶם יְחַוֶּה הָעָם אֶת-דַּעְתּוֹ.

מתקשר שלישי

הָעָם יִפְסַח עַל-הַסְּעִפִּים כָּל-עוֹד אֲשֶׁר עָלָיו לְהַפְלוֹת

בֵּינְךָ וּבֵינוֹ; וְאוּלָם בָּרֶגַע אֲשֶׁר-יִפּוֹל הָאֶחָד,

וְהָיָה הַנּוֹתָר בַּחַיִּים לְיוֹרֵשׁ בַּכֹּל לוֹ.

אופידיוס

יָדָעְתִּי;

וְאוּלָם הַתֹּאֲנָה, אֲשֶׁר-בִּקַּשְׁתִּי לְבַעֲבוּר הַכְרִיעוֹ, תְּקַבֵּל

בָּזֹאת גַּם-מַרְאֶה יָפֶה. אָנֹכִי נִשֵּׂאתִי אוֹתוֹ

וְעָרַבְתִּי בִכְבוֹדִי לַכֹּל עַל-אֲמִתּוֹ וְאֵמוּן לִבּוֹ;

וְהוּא, בְּהִתְנַשְּׂאוֹ כָכָה, רִוָּה הַמַּטָּעִים הַחֲדָשִׁים

בְּטַל חֶלְקַת-שְׂפָתָיו, וְכָכָה הִתְעָה אֶת-רֵעָי;

כִּי עַל-כֵּן אֵפוֹא הֵשַׁח לָאָרֶץ אֶת-תְּכוּנַת רוּחוֹ,

אֲשֶׁר יְדָעוּהוּ לְפָנִים בְּמֶרְיָהּ וְקָשְׁיָהּ וְחֻפְשָׁתָהּ.

מתקשר שלישי

כֶּן-הוּא; הֵן אָמְנָם קְשִׁי עָרְפּוֹ, בְּבַקְּשׁוֹ לוֹ כְהֻנַּת קוֹנְסוּל,

וְאַחַר אָבְדָה מִמֶּנּוּ, נֶעְדַּר מִמֶּנּוּ הַכֹּחַ

לְהַכְנִיעַ רְצוֹנוֹ – –

אופידיוס

עַל-זֹאת הֵן אָמַרְתִּי לְדַבֵּר הַפָּעַם:

בְּהִגָּרְשׁוֹ עַל-אוֹדוֹת כָּל-זֹאת, בָּא אֶל-בֵּיתִי; אֶת-צַוָּארוֹ

נָתַן אֶל-הַמַּאֲכֶלֶת; קִבַּלְתִּי אוֹתוֹ, עֲשִׂיתִיו

דּוֹמֶה אֵלַי בִכְהֻנָּתִי; נָתַתִּי לוֹ אֹרַח לַחֲפָצָיו

לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל אֲשֶׁר-יִשְׁאַל, וְאַף-גַּם-נָתַתִּי לוֹ לִבְחוֹר

מִקֶּרֶב צִבְאוֹתַי כָּל-בָּחוּר וָטוֹב וְאֵת כָּל-בֶּן-חַיִל,

לְהַשְׁלִים אֶת-כָּל-מְזִמּוֹתָיו; וַאֲנִי גַם-אֲנִי עָזַרְתִּי

לְקַיֵּם אֶת-כָּל-תַּחְבּוּלוֹתָיו וְלִקְצוֹר תִּפְאֶרֶת וְכָבוֹד

אֲשֶׁר-לָקַח לְנַפְשׁוֹ כֻלָּם; כִּמְעַט אֲשֶׁר-גָּבַהּ בִּי לִבִּי

עַל-עֲשׂוֹתִי עָוֶל לְנַפְשִׁי. עַד-כִּי בָעֵת הָאַחֲרוֹנָה

חָדַלְתִּי מֵהֵרָאוֹת כְּמוֹ-רֵעַ וָאֱהִי לוֹ רַק-עוֹד כִּמְשָׁרֵת,

אֲשֶׁר-יְשַׁלֵּם אֶת-שְׂכָרִי בְחַסְדּוֹ, כְּאִלּוּ הָיִיתִי

שָׂכִיר הָעוֹבֵד אוֹתוֹ.

מתקשר ראשון

אָמְנָם כֵּן עָשָׂה, אַלּוּפִי –

וּצְבָא כָל-הַמַּחֲנֶה הִשְׁתָּאָה עַל-זֶה, וּבָאַחֲרוֹנָה,

כַּאֲשֶׁר הָיְתָה רוֹמָא בְיָדוֹ וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ לְשָׁלָל

לֹא-מְעַט מִקַּוּוֹתֵנוּ לְכָבוֹד –

אופידיוס

זֶה הוּא הַדָּבָר הָרֹאשׁ: –

וּבַדָּבָר הַזֶּה יִתְקוֹמְמוּ אֵלָיו כָּל-חוּשַׁי בְקִרְבִּי.

בִּגְלַל נִטְפֵי-מַיִם אֲחָדִים מֵעֵינֵי נָשִׁים, שֶׁמְּחִירָם

לֹא-רַב מִמְּחִיר שְׁקָרִים, עָרַב אֶת-לִבּוֹ לִמְכּוֹר

דָּם וִיגִיעָה וְעָמָל שֶׁל-כָּל-מִלְחַמְתֵּנוּ הַגְּדוֹלָה;

כִּי עַל-כֵּן מוֹת יָמוּת הָאִישׁ, וְאָנֹכִי אָשׁוּב וְאָקוּם

עַל-פְּנֵי מַפַּלְתּוֹ. – אַךְ שִׁמְעוּ!

קול תפים וחצוצרות ומצהלות-עם ישמע.

מתקשר ראשון

בָּאתָ אֶל-שַׁעֲרֵי עִיר מוֹלַדְתְּךָ כְבוֹא רָץ, אֲשֶׁר-נִשְׁלַח,

וְלֹא-קָרָא אִישׁ לְשָׁלוֹם; וְאוּלָם בְּשׁוּבוֹ הוּא,

תִּבָּקַע הָרוּחַ לְקוֹלָם.

מתקשר שני

הוֹי אַתֶּם פְּתָאִים נִבְעָרִים!

אֶת-בְּנֵיכֶם הוֹצִיא לַטֶּבַח, וְאַתֶּם אֶת-צַוַּארְכֶם הַנִּתְעָב

תָּרִימוּ לָתֵת לוֹ גֹדֶל.

מתקשר שלישי

וְלָכֵן לְטוֹב לְךָ, בְּטֶרֶם עוֹד יִפְתַּח אֶת-שְׂפָתָיו לְדַבֵּר

וְלִגְנוֹב אֶת-לֵב הָעָם בִּדְבָרָיו, פְּגַע בּוֹ וְחָש אֶת-חַרְבֶּךָ

וַאֲנַחְנוּ נַעֲזוֹר אַחֲרֶיךָ. וְהָיָה בְּנָפְלוֹ לָאָרֶץ,

וּבָאנוּ וְנִפְתּוֹר אֶת-דְּבָרָיו לְפִי-דַרְכְּךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ,

וְנִקְבְּרָה צִדְקָתוֹ עִמּוֹ.

אופידיוס

אַל-תּוֹסֵף לְדַבֵּר עוֹד;

הִנֵּה זֶה בָאִים הַנְּשִׂיאִים.

נשיאי העיר באים.

נשיאים

רֹב שָׁלוֹם לְךָ בְבוֹאֶךָ.

אופידיוס

קָטֹנְתִּי הַפַּעַם מֵחַסְדֵיכֶם,

וְאוּלָם, נְשִׂיאַי הַנִּכְבָּדִים, הַקְרָאתֶם הֵיטֵב הַדְּבָרִים

אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם?

נשיאים

כֵּן.

נשיא ראשון

וּבְיָגוֹן שָׁמַעְנוּ כָל-זֹאת.

עַל-כֹּל אֲשֶׁר-הֶעֱוָה לְפָנִים, עַל-זֶה, כֵּן אֶחֱשׁוֹב, אֵין לוֹ

זוּלָתִי רַק עֹנֶשׁ קַל. וְאוּלָם כִּי-כִלָּה שָׁם

בַּאֲשֶׁר הָיָה עָלָיו לְהָחֵל; כִּי-נָתַן לַאֲחֵרִים הַבְּרָכָה

אֲשֶׁר-הֵכִינוּ צִבְאוֹתֵינוּ לָנוּ; כִּי-שִׁלֵּם לָנוּ בָזֹאת

אֲשֶׁר-הֵשִׁיב מַה-שֶּׁהוֹצֵאנוּ, וּבְרִית וְשָׁלוֹם כָּרַת

שָׁם בַּאֲשֶׁר-יָכֹל לְהַכְנִיעַ – עַל-כָּל-זֹאת אֵין לוֹ סְלִיחָה.

אופידיוס

הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב, וְאַתֶּם אֶת-דְּבָרָיו תִּשְׁמָעוּ.

קוריולנוס בא בתפים ובדגלים, והמון אזרחים עמו.

קוריולנוס

שָׁלוֹם, נְשִׂיאָי! שַׁבְתִּי וְעַבְדְּכֶם אֲנִי בַצָּבָא;

לֹא-דָבְקָה בִי הָאַהֲבָה לְאַרְצִי, וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי

בְּצֵאתִי כֵן הִנְנִי עָתָּה; נָכוֹן לְהִכָּנַע תָּמִיד

לִפְקֻדַּתְכֶם וְלִרְצוֹנְכֶם הַגָּדוֹל. דְּעוּ-נָא אֵפוֹא גַם-אַתֶּם,

כִּי בִרְכוֹת אֱלֹהִים רָבְצוּ עָלַי בְהִלָּחֲמִי לָכֶם;

בִּנְתִיבוֹת דָּם הֶחֱזַקְתִּי מִלְחַמְתְּכֶם זֹאת עַד-לִפְנֵי

שַׁעֲרֵי רוֹמָא הָעִיר. הַשָּׁלָל אֲשֶׁר-הֵבֵאנוּ

עוֹלֶה בְעֶרְכּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ מִכֹּל אֲשֶׁר-עָלְתָה

הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת בְּכָסֶף. כָּרַתְנוּ בְרִית-שָׁלוֹם עַתָּה,

הַנּוֹתְנָה כָבוֹד וּגְדֻלָּה לְאַנְשֵׁי אַנְצְיוּם לֹא-מְעַט

מֵאֲשֶׁר-תִּתֵּן לְרוֹמָא חֶרְפָּה, וּפֹה אֲנִי נוֹתֵן עַל-כַּפְּכֶם

אֶת-תְּעוּדַת-הַשָּׁלוֹם, כְּתוּבָה בְיַד הַקּוֹנְסוּלִים וְהַפַּטְרִיצִים

וַחֲתוּמָה בְיַד הַסֵּינַט.

אופידיוס

אַל-תִּקְרָאוּהָ, נְשִׂיאַי הַיְקָרִים;

אִמְרוּ לַבּוֹגֵד הַלָּז, כִּי עַד-בְּלִי-מִדָּה הִתְעַלֵּל

בְּשִׁלְטוֹנְכֶם וּבְתָקְפְּכֶם אַתֶּם.

קוריולנוס

בּוֹגֵד! – מַה-זֹּאת אֵפוֹא?

אופידיוס

כֶּן-הוּא, בּוֹגֵד, מַרְצְיוּס!

קוֹריולנוס

מַרְצְיוּס?

אופידיוס

כֵּן, מַרְצְיוּס, קַיּוּס מַרְצְיוּס! הֲדִמִּיתָ אֵפוֹא בְנַפְשְׁךָ,

כִּי פֹה בְקוֹרְיוֹלִי אֶעֶדְךָ עֲדִי גְזֵלָתְךָ וְאֶקְרָא

לְךָ בְשִׁמְךָ הַגָּנוּב, שֵׁם קוֹרְיוֹלָנוּס? –

הוֹי אַתֶּם נְשִׂיאֵי-הָאָרֶץ וְרָאשֶׁיהָ! כְּמֵפִיר בְּרִית

בָּגַד בְּמִשְׁלַח יֶדְכֶם, מָשַׁךְ אֶת-יָדוֹ לִרְצוֹנוֹ,

לְמַרְאֵה מְעַט נִטְפֵי מֶלַח, מִקַּחַת אֶת-רוֹמָא עִירְכֶם –

אוֹמֵר אָנֹכִי, אֶת-עִירְכֶם – וַיִּתְנֶנָּה לְאִשְׁתּוֹ וּלְאִמּוֹ;

חִלֵּל אֶת-נִדְרוֹ וְאֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע קִצֵּץ

כִּפְתִיל חוּט-מֶשִׁי בָלֶה, וּלְמוֹעֵצוֹת בְּסוֹד מִלְחָמָה

לֹא-קָרָא אַף-גַּם-פָּעַם;לְמַרְאֵה דִמְעוֹת מֵינִקְתּוֹ

הֵילִיל וַיֵּבְךְּ, בְּיִלְלָתוֹ הִסְגִּיר אֶת-עֻזְּכֶם לַאֲחֵרִים;

עַד-הָכְלְמוּ הַנְּעָרִים מִסָּבִיב וְזִקְנֵי בְנֵי-חַיִל הִשְׁתּוֹמְמוּ

וַיַּבִּיטוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו.

קוריולנוס

הֲתִשְׁמַע אֶת-זֹאת, הוֹי מַרְס?


אופידיוס

אַל-תִּקְרָא בְשֵׁם הָאֱלֹהִים, אַתָּה נַעַר הַדְּמָעוֹת!

קוריולנוס

אִי לָךְ!

אופידיוס

דֹּם!

קוריולנוס

הוֹי מְדַבֵּר כְּזָבִים עַד-בִּלְתִּי מִדָּה!

הִגְדַּלְתָּ אֶת-לִבִּי מֵהָכִיל אֶת-כָּל אֲשֶׁר-בּוֹ. נַעַר?

הוֹי עֶבֶד! – סִלְחוּ, נְשִׂיאַי, לִדְבָרַי, זֹאת לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

אֲשֶׁר-שׂוּמָה עָלַי לְחָרֵף. הוֹי נְשִׂיאַי הַנִּבְחָרִים, מִשְׁפַּטְכֶם

עַל-הַכֶּלֶב הַמְּכַזֵּב הַזֶּה, וְאֵת אֲשֶׁר-יֵדַע גַּם-הוּא –

כִּי פְצָעָיו מִיָּדִי חֲרוּתִים וַחֲתוּמִים בִּבְשָׂרוֹ עָמֹק

וְאוֹתוֹת מַכּוֹתָם יִשָּׂא עִמּוֹ עַד-בּוֹאוֹ לַקָּבֶר –

הֵמָּה יִתְחַבְּרוּ יַחְדָּו לִסְתּוֹם אֶת-כְּזָבָיו בְּתוֹכוֹ.

נשיא ראשון

דֹּמוּ גַם-שְׁנֵיכֶם וְשִׁמְעוּ לִדְבָרָי.

קוריולנוס

גִּזְרוּנִי לִבְתָרִים, הַוּוֹלְסְקִים; זְקֵנִים וּנְעָרִים, מִשְׁחוּ

אֶת-לַהַב חַרְבְּכֶם בְּדָמִי. – נַעַר? הוֹי אַתָּה, כֶּלֶב רְמִיָּה!

אִם-יֵשׁ כִּי דִבְרֵי יְמֵיכֶם כְּתוּבִים אֱמוּנָה וֶאֱמֶת,

כִּי-עַתָּה הִיא כְתוּבָה שָׁם, כִּי כְנֶשֶׁר בַּאֲרֻבּוֹת הַיּוֹנִים

כֵּן הֲנִיסוֹתִי בְקוֹרְיוֹלִי מִפָּנַי אֶת-גְּדוּדֵיכֶם הַוּוֹלְסְקִים.

וַאֲנִי הָאֶחָד עֲשִׂיתִיהָ. – נַעַר!

אופידיוס

נְשִׂיאַי וּנְדִיבָי!

הֲתִתְּנוּ לְהַזְכִּיר אֲלֵיכֶם אֶת-פֹּעַל מִקְרֵהוּ הָעִוֵּר

אֲשֶׁר-כִּסָּה אֶתְכֶם בְּחֶרְפָּה, וְהַמִּתְהַלֵּל הַזֵּד הַלָּזֶה

יְדַבֵּר כָּזֹאת בְּאָזְנֵיכֶם וּלְעֵינֵיכֶם?

המתקשרים כֻּלם

מוֹת יָמוּת בַּעֲבוּר זֹאת!

האזרחים

קִרְעוּהוּ לִגְזָרִים! – וַעֲשׂוּ כֵן כְּרָגַע! – אֶת-בְּנִי הוֹצִיא לַהוֹרֵג! – אֶת-בִּתִּי! – הֵן הָרַג אֶת-דּוֹדִי שֶלִּי, אֶת-מַרְקוּס! – הָרַג אֶת-אָבִי גַם-אָנִי!

נשיא שני

דֹּמּוּ, אִי לָכֶם! – חִדְלוּ מִהְיוֹת אַכְזָרִים! – דֹּמּוּ! –

נָדִיב הָאִישׁ הַלָּזֶה וְתִפְאֶרֶת שְׁמוֹ הַמְהֻלָּל

מָלְאָה אֶת-פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֶת-חֲטָאָיו אֵלֵינוּ נָבִיא

בְּמִשְׁפָּט לְכִסְאוֹת מְשׁוֹפְטָיו. – הֶרֶף, אוֹפִידְיוּס, וְאַל-נָא

תַּפְרִיעַ הָעָם מִמְּנוּחָתוֹ.

קוריולנוס

הוֹי לוּ-הָיָה בְיָדִי,

וְשִׁשָּׁה אוֹפִידְיוּסִים כָּאֵלֶּה, אוֹ יוֹתֵר, עִם-כָּל-בְּנֵי שִׁבְטוֹ,

לְנַסּוֹת אֶת-חַרְבּוֹ הַנֶּאֱמָנָה!

אופידיוס

הוֹי נָבָל בְּאֵין-בֹּשֶת וּכְלִמָּה!

כל המתקשרים

הִרְגוּ, הִרְגוּ, הִרְגוּ, הִרְגוּ, הִרְגוּ אוֹתוֹ!

אופידיוס והמתקשרים שולפים את חרבותיהם והורגים את קוריולנוס.

קוריולנוס נופל. אופידיוס מתיצב עליו.

הנשיאים

הַרְפּוּ, הַרְפּוּ, הַרְפּוּ, הַרְפּוּ!

אופידיוס

אֲדוֹנַי הַנְּדִיבִים, שְׁמָעוּנִי.


נשיא ראשון

הוֹי טוּלוּס, –

נשיא שני

עָשִׂיתָ דָּבָר אֲשֶׁר-תֵּבְךְּ הַצְּדָקָה עָלָיו.

נשיא שלישי

אַל-תִּדְרוֹךְ עָלָיו. – הֵרָגְעוּ, אֲדוֹנַי כֻלְּכֶם! הָשִׁיבוּ

אֶת-חַרְבוֹתֵיכֶם לְתוֹךְ נְדָנֵיהֶן.

אופידיוס

אֲדוֹנַי וּנְשִׂיאַי הַנְּדִיבִים

אִם-הַכֵּר תַּכִּירוּ תְחִלָּה – כִּי בְרֶגַע חֲמַת-הַזַּעַף

הַזֹּאת, שֶׁהוּא הוֹלִידָהּ, נִבְצְרָה מִכֶּם לַעֲשוֹתָהּ –

וְתִרְאוּ אֶת-הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר-חַיֵּי הָאִישׁ הַלָּזֶה

יָכְלוּ לְהָבִיא עֲלֵיכֶם, אָז תִּשְׂמְחוּ גַם-אַתֶּם, כִּי-הֹגָה

הַנֶּגֶף הַזֶּה מִן-הַדָּרֶךְ. הוֹאִילוּ, נְדִיבִים, וּקְרָאוּנִי

לְסוֹד מוֹעֲצוֹתֵיכֶם, אָז אוֹכִיחַ לָכֶם כִּי-עַבְדְּכֶם

הַנֶּאֱמָן אָנִי, אוֹ אֶשָּׂא מִכֶּם כָּל-עֹנֶשׁ קָשֶׁה

אֲשֶׁר-תָּשִׂימוּ עָלָי.

נשיא ראשון

שְׂאוּ מִזֶּה אֶת-גּוּפָתוֹ, –

קִשְׁרוּ מִסְפֵּד עָלֶיהָ: – שִׂימוּ-נָא כָבוֹד לָהּ,

כַּאֲשֶׁר לֹא-כֻבְּדָה מֵעוֹלָם גּוּפַת חָלָל, אֲשֶׁר-הָלַךְ

אַחֲרֶיהָ הַמַּסְפִּיד עַד-קִבְרוֹ.

נשיא שני

זַעְפּוֹ וְקִצְפּוֹ בְכָל-רֶגַע

הֵם יִקְּחוּ מֵעַל-אוֹפִידְיוּס חֵלֶק גָּדוֹל מֵאַשְׁמָתוֹ,

וְכָכָה נְסַבֵּב אֶת-פְּנֵי הַדָּבָר לְטוֹבָה.

אופידיוס

זַעֲמִי חָלַף הָלָךְ;

אֶת-לִבִּי יִתְקוֹף מַכְאוֹב. – הָרִימוּ אוֹתוֹ וּשְׂאוּ,

עִזְרוּ-נָא שְׁלֹשָה מִמִּבְחַר אַנְשֵׁי-הֶחָיִל, וְאָנֹכִי. –

עֲנוּ בְתֻפִּים אַחֲרָיו, וְקוֹלָם יִשָּׁמַע בָּאֵבֶל;

אֶת-רָאשֵׁי חֲנִיתוֹתֵיכֶם הוֹרִידוּ. – אִם-אָמְנָם בָּעִיר הַזֹּאת

הִרְבָּה אַלְמָנוֹת וְשִׁכֵּל נָשִׁים רַבּוֹת מִבָּנִים,

אֲשֶׁר-תִּבְכֶּינָה עַד-עַתָּה אֶת-גֹּדֶל כָּל-הַשִּׁבָּרוֹן,

וְאוּלָם אֲנַחְנוּ לוֹ נַצִּיב אוֹת טוֹב לְיָד וְזִכָּרוֹן. –

עִזְרוּ-נָא.

הולכים מדי נשאם עמהם את גופת קוריולנוס.

נגינת-אבל תשמע.

ויליאם שייקספיר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
1 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ויליאם שייקספיר (מחבר)
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

שמואל את

מאת שלמה אבן גבירול (שירה)

שְׁמוּאֵל אַתְּ כְּרָמָתִי / וּמִשְׁנֶה אַתְּ לְאֶפְרָתִי

וְאַתְּ מֵאִיר אֲפֵלָתִי / וּמַגִּיהַּ חֲשֵׁכָתִי

עֲשֵׁה חֶפְצִי יְדִיד נַפְשִׁי / וּמַלֵּא אֶת שְׁאֵלָתִי

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.