מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַחֲמוֹר וְהַכֶּלֶב

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

תּוֹרָה מוֹרָשָׁה צִוָּה משֶׁה לָנוּ

לֵאמֹר: „אִישׁ אָחִיו אֱהָבוּ, עֲזֹרוּ! ”

גַּם כָּל חַכְמֵי לֵב כָּמֹהוּ יִגְזֹרוּ;

אוּלָם שִׁיתוּ לֵב לַדּוֹר זֶה וַחֲקֹרוּ

וּרְאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים תִּמְצְאוּ בָנוּ,

שֶׁבְּכָל לֵב הַמִּצְוָה הַזֹּאת יִנְצֹרוּ?

הֵן כִּי יָמוּךְ אִישׁ, אִישׁ לֹא יְרַחְמֶנּוּ,

יֵרָדַף עָם וּשְׁכֵנָיו אוֹתוֹ לֹא יָחֹנּוּ;

עַד גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדַי לָמְדוּ מִמֶּנּוּ

לַעֲבֹר חֹק זֶה, לִשְׂנוֹא אַחִים כָּמֹנוּ.

חֲמוֹר אֶחָד אָחַז מַעֲשֵׂה אָדָם!

וּבְלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ הוּא וּבְעָלָיו

וַיִּשָּׂא אֶת סַל הַצֵּידָה עָלָיו.

גַּם כֶּלֶב הֶחָצֵר הוֹלֵךְ עַל יָדָם,

שָׁכַב הָאִישׁ בָּעֵמֶק וַיֵרָדַם,

וּבְעוֹד הוּא חֹזֶה מַה-יַּעֲשׂוּ שְׁנֵימֹו

וַיְלַחֵךְ הַחֲמוֹר אֶת הַיֶּרֶק,

וְהַכֶּלֶב עָמַד עַל הַפֶּרֶק

לִרְאוֹת פֶּן יִפֹּל הַנֹּפֵל עָלֵימוֹ.

בֵּין כֹּה וָכֹה רָעַב גֹּם הוּא לַלֶּחֶם

וַיִּגַּשׁ אֶל הַחֲמוֹר רֵעוֹ וַיֹּאמֶר:

כֹּף נָא, אָחִי, זֹאת קוֹמָתְךָ כַּתֹּמֶר,

אֶקְחָה מִן הַסַּל אֲשֶׁר לָךְ עַל שֶׁכֶם

אֲרוּחָתִי אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם.

אֵין קוֹל, אֵין עוֹנֶה! כִּי יָרֵא בֶּן-הָאָתוֹן

פֶּן מִדֵּי לַעֲנוֹתוֹ יִפְתַּח אֶת פִּיהוּ

יִהְיֶה לוֹ רֶגַע קָטֹן נִקְיוֹן שִׁנָּיִם.

וַיּוֹסֶף הַכֶּלֶב חַלּוֹת פְּנֵי אָחִיהוּ,

וַיַּעֲנֵהוּ הַחֲמוֹר בַּחֲמַת זָעַם:

חַכֵּה עַד יִיקַץ הָאָדוֹן אָז נָתֹן

יִתֵּן אֲרוּחָתְךָ לָךְ כְּפַעַם בְּפַעַם.

עוֹדָם נִדְבָּרִים וּמִקֶּרֶב

הַיַּעַר יָצָא זְאֵב עֶרֶב

רָעֵב וּמְשַׁחֵר לַטָּרֶף:

„חוּשׁ נָא – קָרָא הַחֲמוֹר – חוּשָׁה אַל תֶּרֶף

בּוֹא, אָחִי, עָזְרֵנִי

פֶּן לַטֶּבַח יַכְרִיעֵנִי ”.

אַךְ כַּלְבֵּנוּ יָנוּחַ

אַרְצָה סָרוּחַ,

מִמְּקֹמוֹ לֹא יִזַּח שַׁאֲנָן בָּטוּחַ.

„חַכֵּה נָא – יַעֲנֵהוּ, שָׁלֵו, קַר רוּחַ –

עַד יִיקַץ הָאָדוֹן הוּא יַצִּילֶךָ;

בֵּין כֹּה וָכֹה הָרֵם פַּרְסוֹת רַגְלֶיךָ

וּנְתֹץ שִׁנֵּי הַזְּאֵב אִם יִגַּשׁ אֵלֶיךָ ”.

בֵּין כֹּה וָכֹה בָּא הַזְּאֵב וַיְחַנְּקֵהוּ.

עַל כֵּן אָמַרְתִּי: עִזְרוּ אִישׁ רֵעֵהוּ!

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

יומן ירושלים

מאת חיים ארלוזורוב (זכרונות ויומנים)


יום ב', 1 בפברואר, 1932

אבינועם ילין בא למשרד לשאול בשם מחלקת החינוך הממשלתית לדעתנו, אם התערבותה של הממשלה עשויה להועיל למציאת פתרון לסבך שבבתי-הספר. ברקסון, מדזיני ואני ישבנו אתו, כדי להתיעץ. הוסכם בינינו שברגע זה אין מועיל בהתערבות. מצד שני עוררנו את שאלת השתתפותה של הממשלה, ביחוד לתקופת-השביתה. ילין הבטיח לבררה במחלקתו.

בצהרים ירדנו לתל-אביב, לישיבת הועד הפועל של ההסתדרות. בסדר-היום הי שני סעיפים, שהתענינתי בהם במיוחד: הראשון – השתתפות “הפועל” ב“מכביה”. אלה מבינינו שהשתתפו בישיבות עם ה“מכבי” – שרתוק, קצנלסון ואני – היו תמימי דעים שעל “הפועל” לעשות כל מאמץ להשתתפות. בדרך כלל תמך הועד הפועל בדעתנו בתוספת סייגים אחדים, ביחוד – התנאי התובע להזמין מחוץ-לארץ מועדונים הקשורים ב“הפועל”, בעוד שעה כה הוזמנו מחוץ –לארץ מועדוני “מכבי” בלבד.

הסעיף השני – הוראותיה החדשות של הממשלה בדבר איגודם המקצועי של עובדי-הממשלה, שנוסחו לפי דוגמת חוק האיגוד המקצועי השמרני לאחר השביתה הכללית באנגליה בשנת 1926, האוסר על עובדי הממשלה להצטרף לאגודה מקצועית הכוללת עובדים מחוץ לעובדי-הממשלה. פירוש הדבר בתנאינו אנו – ניתוק הסתדרות עובדי הרכבת, הדואר, והטלגרף מעל ההסתדרות. הוראות אלו כבר אושרו על ידי מזכיר-המדינה.

ואיני סבור שנצליח לשנות את החלטת הממשלה בענין זה. ודאי רואה גם ווקופ בחוק האיגוד המקצועי משנת 1926 חוק מועיל וטוב. יעצתי לועד הפועל לנסות ולהכין קו-הגנה שני בפניותיו, והוא – לקבוע קו מבדיל בין עובדי-ממשלה, היינו: פקידים ופועלים המועסקים על ידי הממשלה, כגון מסיקים, נהגי קטרים, קונים וכו'.


יום ג', 2 בפברואר, 1932

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.