מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אָכֵן גַּם זֶה מוּסַר אֱלֹהִים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָכֵן גַּם זֶה מוּסַר אֱלֹהִים וְתוֹכֵחָה רַבָּה –

אֲשֶׁר תִּתְכַּחֲשׁוּ לִלְבַבְכֶם;

וּזְרַעְתֶּם עַל-כָּל-מַיִם אֶת-דִּמְעַתְכֶם הַקְּדוֹשָׁה

וְעַל כָּל-קַו אוֹר רְמִיָּה תַּחְרְזוּהָ;

וּשְׁפַכְתֶּם אֶת-רוּחֲכֶם עֲלֵי כָל-שֵׁישׁ נֵכָר

וּבְחֵיק אֶבֶן זָרָה אֶת-נַפְשְׁכֶם תְּשַׁקֵּעוּ;

וּבְעוֹד בְּשַׂרְכֶם מְטַפְטֵף דָּם בֵּין שִׁנֵּי זוֹלְלֵיכֶם –

תַּאֲכִילוּם גַּם-אָכוֹל אֶת-נִשְׁמַתְכֶם.

וּבְנִיתֶם אַתֶּם לִמְנַדֵּיכֶם אֶת-פִּיתֹם וְאֶת-רַעַמְסֵס

וְהָיוּ יַלְדֵיכֶם לָכֶם לַלְּבֵנִים;

וּבְשַׁוַּע אֲלֵיכֶם נַפְשָׁם מִן-הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים –

בִּמְבוֹא אָזְנְכֶם שַׁוְעָתָם תִּגְוָע.

וַאֲשֶׁר יִגְדַּל מִבְּנֵיכֶם נֶשֶׁר וְעָשָׂה כָנָף –

מִקִּנּוֹ תְשַׁלְּחוּהוּ לָנֶצַח;

וְגַם כִּי-יַמְרִיא, צְמֵא שֶׁמֶשׁ וְאַדִּיר, בַּמָּרוֹם –

לֹא-אֲלֵיכֶם הַמְּאוֹרוֹת יוֹרִיד;

וְכִי-יְבַקַּע עָב בִּכְנָפָיו וּפִלֵּשׁ נָתִיב לַקֶּרֶן –

לֹא-עֲלֵיכֶם הַקֶּרֶן תִּצְנָח;

הַרְחֵק מִכֶּם עַל-רֹאשׁ צוּרִים יַצְרִיחַ

וְהֵד קוֹלוֹ לֹא-יַגִּיעַ עָדֵיכֶם.

כָּכָה תִּשְׁכְּלוּ אֶת-חֲמוּדֵיכֶם אֶחָד אֶחָד

וְנִשְׁאַרְתֶּם עֲרִירִים.

וְנֶאֱסַף הוֹד מִמְּעוֹנְכֶם, וְאָהָלְכֶם יְרֻשָּׁשׁ,

וְהָיָה לִזְוָעָה וּלְשִׁמָּמוֹן;

אֲשֶׁר לֹא-יִדְרֹךְ עַל-סִפּוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים,

וּשְׂשׂוֹן יֶשַׁע לֹא-יִדְפֹּק עַל חַלּוֹנוֹ.

וּבָאתֶם אֶל-הַחֻרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא תוּכָלוּ,

וּבִקַּשְׁתֶּם דִּמְעַת נִחוּמִים – וָאָיִן:

צָמַק הַלֵּב, וַיְהִי כְּאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים סְחוּטִים

מֻשְׁלָךְ בְּפִנַּת יֶקֶב,

אֲשֶׁר לֹא-יִמָּצֶה מִמֶּנּוּ רָסִיס לְהַחֲיוֹת לֵב

וּלְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה.

וּמִשַּׁשְׁתֶּם תַּנּוּר הַחֻרְבָּה – וְהִנֵּה קָרוֹת אֲבָנָיו,

וּבְאֶפְרוֹ הַצּוֹנֵן הֶחָתוּל יִבְכֶּה.

וִישַׁבְתֶּם אֲבֵלִים וַעֲגוּמִים: מִחוּץ סַגְרִיר עוֹלָם

וּבַלֵּב עָפָר וָאֵפֶר,

וְעֵינֵיכֶם לִזְבוּבֵי הַמָּוֶת אֲשֶׁר בְּחַלּוֹנֵיכֶם

וְלָעַכְבִישִׁים בַּזָּוִיּוֹת הַשּׁוֹמֵמוֹת,

וְיִלְלָה עֲלֵיכֶם הַדַּלּוּת בַּאֲרֻבַּת הֶעָשָׁן,

וְכָתְלֵי הַחֻרְבָּה בַּקָּרָה יִרְעָדוּ –


תמוז, תרס"ה.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

ישן מפני חדש

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

שאל אביך ויגדך, ידיד הצעיר! על לוחות דברי הימים לשנה ההיא כתובים שמות ערים ואנשים שונים, שם העיר דמשק ושם הגראף רטטי-מנטון, שם אלכסנדריה של מצרים ושם מחמד-עלי המושל, שם היהודי כרמיה ועוד שמות אחרים ושונים – ואידך פירושא, זיל גמור.

וגם הפירוש הזה איום ונורא הוא מאד: אנשים יהודים רבים הובאו בשנה ההיא אל בית הבור; את בשרם רטשו ואת עורם פצחו, את עצמותיהם שברו ואת דמם הגירו, הכל כמנהג המדינה. – מדוע עשה ככה האדם הנברא בצלם אלהים לאדם כמוהו הנברא גם הוא בצלם אלהים?

שאל אמך ותגדך, קורא צעיר ימים! בין הערבים עד שיפוח היום והצללים ינוסו תשב אמך ותספר לך אגדות, אגדות שונות ובין האגדות האלה תספר לך גם אגדה אחת לאמר: ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים אשר יאהב מאד לשתות דם נערים קטנים או לאכול מצה בלולה בדם ילד קטן, – ואתה תצחק ותצהיל קולך ביום שמעך בפעם הראשונה את הספור הזר הזה, וידעת כי אך לצון חמדה לך אמך הנכבדה, ושאלת את פיה להגיד לך את שם העם הסובא והזולל הזה, ואמך לא תצחק ולא תצהיל קולה, רק יד לפה תשים ולא תוסיף עוד לדבר מטוב ועד רע, וגם את שם העם ההוא לא תקרא באזניך משום… משום טעמים רבים.

“עס איסט איינע אלטע געשיכטע”… ואולם אני אזכרו היום את “הספור הישן” הזה, מפני חדש: מפני מכתב חדש אשר מצאתי כיום הזה, וגם הקורא יקבל ברצון את הישן מפני החדש. – בגליונו האחרון מביא מכתב-העתי, “נייע פרייע פרעסע” מכתב כתוב בידי המשורר היינריך הינה, והמכתב הזה לא נדפס בלתי אם כיום הזה, אם כי ידו כתבה אותו בשנת 1840. במכתב ההוא ידבר האיש הגדול הזה על דמשק ועל עלילת הדם ועל כרמיה, והיו לנו הדברים האלה נוספות על הדברים אשר כתב הינה על דבר העלילה ההיא, אשר נמצא אותם בספרים הידועים לנו עד עתה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.