מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יְנַסֵּר לוֹ כִלְבָבוֹ

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יְנַסֵּר לוֹ כִלְבָבוֹ קוֹל הֲמוֹן הַכְּרָךְ,

יִמַּקּוּ בְּצַחֲנַת בִּצְעוֹ יַחְדָּו מֵץ עַל דָּךְ

וִיפַגֵּל קִיא כִבְשָׁנָיו זֹהַר שִׁבְעַת הָרְקִיעִים, –

הָאָבִיב כְּחֻקּוֹ נֶצַח, מָתוֹק, טָהוֹר, רָךְ,

מִכָּל הַחֲרַכִּים יָצִיץ וְאָתָה מֵרִבְבוֹת בְּקִיעִים.


וּשְׁתִיל הָרְחוֹב, נְטַע בֵּין-חֹמוֹת, תִּדְהָר צָעִיר,

לֹא זִהֲמוֹ הַכְּרָךְ בַּעֲשַׁן תִּימְרוֹתָיו,

עַל מַרְבַד גֵּז, צִיץ תְּמוֹל, יְרַקְרַק בָּהִיר

כְּאַמָּה עַל-אַמָּה פָּרוּשׂ מַרְגְּלוֹתָיו –

גַּם הוּא, כַּאֲבוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתָיו

לִפְנֵי רִבֹּאוֹת שָׁנִים, בְּיַעֲרוֹת-עַד,

לִכְבוֹד הֶחָג הִתְחַדֵּשׁ מַחְלְצוֹתָיו,

וּלְתֵל עֲפָרוֹ צָמוּד כְּעוֹלֵל אֶל-פִּי שַׁד,

עַל-גַּל שָׁרָשָׁיו יָעִיר, מְלַבְלֵב וְנָהִיר,

וּבְכָל שַׁרְבִיטָיו וְזַלְזַלָּיו יָאִיר

וְרָעַד בּוֹ מִגִּיל כָּל-עוֹרֵק וְכָל-בַּד.


וּלְנֹכַח נֶטַע זֶה וּרְפִידַת דִּשְׁאוֹ,

הַנֹּהֲרִים לְתֻמָּם וּכְמִשְׁפָּטָם

אֶל זִיו אֲדֹנָי וּלְנִדְבַת קֶרֶן יִשְׁעוֹ

מִמְּצָרֵי רְחוֹב רְצוּפֵי צֹר וּבַרְזֶל כַּשִּׁרְיָה,

מִנַּהֲמַת שׁוּק, מִטֻּמְאַת עִיר וּמְתִים –

מְלֹא רֶגַע נִדְמָה לִי, אַךְ רֶגַע קָטָן,

וְהִנֵּה נִתַּק פִּתְאֹם, אֵין יוֹדֵעַ לָמָּה,

וּבְעֶצֶם תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ, שְׁאוֹן הַקִּרְיָה,

וַיַּעֲמֹד מֵת הַיְקוּם, וּכְפֶסֶל חָרָשׁ נָסָךְ,

וַתְּהִי הַדְּמָמָה!

וְשָׁם, מִבֵּית לַדְּמָמָה, מִלִּפְנַי וְלִפְנִים,

לִי נִצְנֵץ רֶגַע קַל, וּכְמוֹ מִסְּדַק הַמָּסָךְ,

וַיַּחְלְפֵנִי כְּחֵץ מְעַט מֵחֲזוֹן הַבָּאוֹת.

וָאֶקְרָא בְלִבִּי: קֵן הַשָּׂטָן!

מְקוֹר כָּל-נִגְעֵי אֱנוֹשׁ וְחֵיק כָּל-זְוָעוֹת,

הַכְּרָךְ, בּוֹ מָאַס לְשִׁכְנוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים

וְלֹא תָלִין עֵינוֹ בוֹ לָעַד וְלֹא תִנְוֶה –

אַחֲרִיתְךָ אַחֲרִית סְדוֹם וְנִינְוֵה!

גַּם עַתָּה, בְּכָל-חֲלִיפוֹתֶיךָ, צְבָא רְגָעִים,

בְּכָל-שְׁאוֹן רַעַמְךָ וּבִמְהוּמַת

יָמֶיךָ, טְפוּלֵי פְלָאִים עַל-פְּנֵי פְלָאִים,

הֲלוּמֵי גְבוּרוֹת-יָד וּתְבוּנוֹת כַּפָּיִם,

כַּבִּירֵי זְרָמוֹת וַעֲצוּמֵי גַלִּים –

רְאֵה, מַה-בָּלֶה וְחָדֵל אַתָּה לְעֻמַּת

הַקַּל בִּיצִירֵי אֵל הַקַּלִּים!

גַּלְגִּלְּךָ סוֹבֵב עוֹד, אַךְ עוֹד לֶאֱלוֹהַּ יָמִים,

וְחִצִּים עוֹד בְּאַשְׁפָּתוֹ, וּבְרָקִים לוֹ וּרְעָמִים;

וּבְבוֹא הַיּוֹם הַהוּא, יוֹם דִּין וּמַסָּה,

כִּי תִשְׂגֶּה מְאֹד, וְרַב מִנְשׂוֹא הַמַּשָּׂא,

וְכָבַד מְאֹד הָעֹל – וְהִתְפּוֹרַרְתָּ פִּתְאֹם

כִּמְלוּנַת תֶּבֶן!

וּכְכָל אַחֶיךָ, מְצוּקֵי בַרְזֶל וְאֶבֶן,

קַרְתַּגָּה, תַּדְמוֹר, רַעַמְסֵס וּפִיתוֹם,

גַּם אַתָּה בְּפִי שְׁאֹל מִזַּעְפְּךָ תִּשְׁקֹט.


אַךְ גַּם לְעֵת כָּזֹאת, וְאַחֲרֵי זֹאת,

בַּאֲבֹד כָּל-שָׂרִיד לְךָ וְהָיִיתָ לְבָעֵר,

בַּאֲשֶׁר הוּא בְּחֵיק אֱלֹהִים וְתַחַת שְׁחָקָיו

עוֹד אֶחָד עֵץ עַל אֶחָד תֵּל, כַּאֲבוֹת

אֲבוֹת אֲבוֹתָיו בְּיַעֲרוֹת-עַד לְפָנִים,

עַל גַּל שָׁרָשָׁיו, רַעֲנָן וְרָטֹב, יִשְׁקֹד.

וּכְסֵמֶל נְעוּרֵי-עַד לְלֹא בְלוֹת וְרָקָב,

בְּאֵיתַן אוֹן, מֵאֹפֶל תְּהוֹם יִדָּלֶה,

עִם אָבִיב וְאָבִיב חָדָשׁ, אַךְ יִגָּלֶה,

לְחַיִּים חֲדָשִׁים יָקִיץ וְיִתְנָעֵר.

וְדָבַק בְּתִלּוֹ, וּמָתְקוּ לוֹ רְגָבָיו,

וּמָצָה וְרָוָה מִכִּלְיוֹתָם לְשַׁד,

וּבָאוּ שְׂפוּנֵי טְמוּנֵי תְהוֹם בִּבְשָׂרוֹ,

וּבָלַע חֵילָם וְיָנַק שִׁפְעָם;

וּבְלָבְשׁוֹ מַדֵּי חַגּוֹ, צִיצִים לְבָנִים,

סוּת טֹהַר, רִקְמַת יְדֵי אֱלֹהִים לְהִתְפָּאֵר, –

וּפָחַד, וְנָהַר, וְעָמַד כְּיֶלֶד נִפְעָם,

וִיעַלַּע זִיו מְלֹא פִיו כָּל-צִיץ וְעָלֶה,

וְהָמוּ כְתִירוֹשׁ כָּל-עֲסִיסֵי קְרָבָיו,

וְהָיָה כְאֹבֵד בְּעָשְׁרוֹ וּבִיקָרוֹ,

וְרָעַד בּוֹ מִגִּיל כָּל-עוֹרֵק וְכָל-בַּד.

סיון, תרפ"ו, ניו-יורק.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

אתונה

מאת בר טוביה (מאמרים ומסות)

א: החטא והקרבן

המאה החמישית לפני הספירה הנהוגה ראתה את אתונה הבירה הדלה, אשר באטיקה המדינה הקטנה, מתרוממת בראשית המאה לאט לאט משפל המדריגה, עולה מעלה מעלה באמצע המאה, להיות למושלת עמים ואיים רבים בגבורתה, בעשרה ובעוצם רוחה, ושבה ויורדת באחרית המאה מטה מטה, מבלי אשר יישאר לה מאומה מבלעדי חלום גדולתה – חלום מעורר געגועים לא-יימלאו ומכאובים דקים וקשים לא-יירפאו – וזכרון גאוותה שנתרוקנה מתוכה, ותהי לאוד מוצל מעלה עשן. אתונה הקטנה ניצחה את אחשוורוש, המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה, על רוב שריו ועבדיו, הפרתמים והרצים רוכבי הרכש. היוונים העשירים, יושבי איי הים, שאחשוורוש שם עליהם מס, ויש אשר שמם למס עובד, נחפזו אל אחותם שעליה לגדולה ויביאו לה מלוא חפניהם כסף וזהב, למען תט את חסדה להם ותפרוש את כנפיה עליהם, להיות להם למחסה ולמסתור מפרס וממדי. אתונה נמלאה עושר רב, שלא ראתה דוגמתו אפילו בחלומותיה הכי-נועזים, ו“משנתעשרה – נתחכמה”. מלפנים היץה אדמת האיים לבדה מגדלת אמנים ופייטנים, מלמדים ופילוסופים, עד שהתחילו פתאום צצים ועולים בהמון מתוך אדמת אתונה המנצחת והמתעשרת חרשים נפלאים, פסלים גאונים, משוררים בחסד-אלוהים, הוברי-שמים וחכמים מרקיעים לשחקים. במקום בתי- אלים פשוטים, שבהם התפללו בני-אתונה מדורות עולם, ופסלי עץ גסים, שלהם התפללו, נבנו בדור-הניצחון זהב ושיש היכלי האודיאון והארכתיאון, הפארתינון והפרופילאים, ושירת “ארטגוס”, שהיו בני יוון העתיקים משוררים לכבוד באכחוס אלילם, עת הביאו לו קרבנם, נעשתה בידי אתונה מדור הניצחון ל“טראגדיות” בנות-נצח.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.