לוגו
פגישה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

פְּגִישָׁה / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


לש. ש.


הוּא יָצָא לִקְרַאת שַׁחַר אֶחָד, לִקְרַאת רֶגַע יָחִיד יְפֵה-עַיִן

בְּמַסַּע הַיָּמִים. מַרְהִיבוֹת הַתְּמוּרוֹת. בְּזִיווֹ שֶׁל עוֹלָם.

מְשׁוּבַת יְלָדִים שֶׁבָּעֵמֶק וְזֹךְ מְנַפְנֵף שֶׁל כַּפַּיִם.

– “דַּרְכִּי, אַל תַּכְלֵם בִּרְכָתָם. תְּפִלָּתִי, אַל תָּשׁוּבִי רֵיקָם”.


הִפְלִיגוּ יָמִים. הִקְשִׁיבָה יָדוֹ אֶל הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת;

הַחִיּוּךְ מֵרָחוֹק – זֶה נִלְכַּד בְּנַפְשׁוֹ כַּחַמָּה בַּחַלּוֹן.

אַךְ אֲבַק-הַשָּׁעוֹת מִתַּמֵּר: יָד מִיָּד מִתְעַגֶּמֶת, נִפְרֶדֶת,

וְאוּלַי הוּא יִדְעַך הַחִיּוּךְ – עוֹד בָּרֶגַע הַהוּא, הָאַחֲרוֹן – –


בִּמְחוֹז הַיָּמִים. הוּא עוֹלֶה אֶל הָרֶגַע. לַדֶּלֶת. לִפְתֹּחַ?

הוּא יָרַד לַדְּמָמָה וְנִפְגַּשׁ שָׁם בְּקוֹל שֶׁחָלַף: לְצַלְצֵל!

הוּא חָזַר. אַךְ אוּלַי לְהַעְלִים אֶת הַשֵּׁם? לְהַסְתִּיר אֵת הַכֹּחַ?

טוֹב, טוֹב. אֶכָּנֵס. אַךְ הָסֵר לֹא אָסִיר מֵעָלַי אֶת הַלֵּיל – –


אוֹר יָצָא לִקְרָאתוֹ מֵחֲרוּז מְדַמְדֵּם עַל הַנְּיָר עוֹד בַּלֹבֶן.

נֵעוֹרוּ סְפָרִים בָּאָרוֹן. נִרְתַּע הַשֻּׁלְחָן. הַמְשׁוֹרֵר.

נִצְּבוּ שְׁנַיִם פָּנִים-אֶל-פָּנִים, כְּמוֹ הִגִּישׁוּ כָּתֵף אֱלֵי כֹבֶד,

אִישׁ צוֹעֵד אֶל אָחִיו, אַךְ הוּא בָא בַּעֲרָפֶל: אַיֶּכָּה, הָהּ אָח מִסְתַּתֵּר!


אוֹר בָּקַע אֱלֵי אוֹר. מַעְיָן הִתְאַשֵּׁד וְגָלַשׁ לְרֵעֵהוּ.

הִבְהִיק מִמְּרוֹמָיו וְהִתְהִים מִן הָעֹמֶק, אֶל הַסּוֹד שֶׁהִשְׁאִיר – –

אִישׁ מְנַעֵר רְסִיסָיו, מִשְׁתָּאֶה: וְזֶה שֶׁהָיָה פֹּה אַיֵּהוּ? –

הַמְּבוּכָה תַעֲנֶה לוֹ: “בְּךָ הוּא. בַּקְשֵׁהוּ. כַּנֶּפֶשׁ. כַּשִּׁיר”.


הָיָה זֶה סִפּוּר-אַגָּדָה. מַעֲשִׂיָּה הַמַּבְטַחַת, נִמְשֶׁכֶת:

בְּאֶחָד, בְּנִסְתָּר, שֶׁיָּצָא לְבַקֵּשׁ חֲבֵרוֹ כִּי יִתְגַּל – –

עִם הַכְּבִישׁ עָמַד לֵיל וְרָטַן: נוּ, בָּרֵךְ לְשָׁלוֹם, עֵת לָלֶכֶת –

אַךְ הַכְּבִישׁ זֶה הַשָּׂשׂ אֱלֵי-אֹרַח, תָּהָה וְעָגַם: כֹּה חֲבַל – –


נִפְתְּחוּ הַדְּרָכַיִם. נָדַמּוּ הַשְּׁנַיִם. אַךְ אָזְנָם כֻּלָּהּ שֵׁמַע:

הֵן הָאָח מְדַבֵּר. אֵין גְּמַר לַשִּׂיחָה. הֶהָיְתָה לָהּ רֵאשִׁית? –

שָׁב מַסָּע לְבֵיתוֹ. הַיְּלָדִים יְשֵׁנִים שְׁנָתָם עוֹד בָּעֵמֶק.

הוּא לָאַט אֶל הָרוּחַ: נָא בַּשֵּׂר לַיְלָדִים: לֹא הִכְזִיב הֶעָמִית –

קַיֶּמֶת הַבְּרִית! – –


תרצ"ח