מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

וְאִם-יִשְׁאַל הַמַּלְאָךְ

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? –

"שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, מַלְאָכִי!

יֵשׁ בָּעוֹלָם כְּפָר שַׁאֲנָן, מֻקָּף חוֹמַת יְעָרִים,

וְלַכְּפָר רְקִיעַ תְּכֵלֶת, בְּלִי מְצָרִים רָקִיעַ,

וְלִרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת בַּת-יְחִידָה בְאֶמְצַע:

עָב יְחִידָה, לְבָנָה וּקְטַנָּה.

וּבְצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ בָּדָד שִׂחֶק-שָׁם יָלֶד,

יֶלֶד עָזוּב לְנַפְשׁוֹ, רַךְ וְיָחִיד וְחוֹלֵם –

וַאֲנִי הוּא הַיֶּלֶד, מַלְאָכִי.

פַּעַם אַחַת הִתְעַלֵּף כָּל-הָעוֹלָם וַיִּשְׁתֹּק,

וּשְׁתֵּי עֵינֵי הַיֶּלֶד הַשָּׁמַיְמָה נִמְשָׁכוּ,

וַיִּרְאֶנָּה, הַיְחִידָה, הַזַּכָּה, הַבְּרוּרָה,

וְנַפְשׁוֹ יָצְאָה בִרְאוֹתוֹ, כְּצֵאת יוֹנָה מִשּׁוֹבְכָהּ,

אֶל הָעָב הַנֶּחְמָדָה."


– וַתִּמּוֹג? –


"גַּם-שֶׁמֶשׁ יֵשׁ בָּעוֹלָם, מַלְאָכִי!

אֶת-נִשְׁמָתִי הִצִּילָה קֶרֶן פָּז רַחֲמָנִיָּה,

וְעַל-כַּנְפֵי הַזֹּהַר יָמִים רַבִּים פִּזֵּזָה

כְּצִפֹּרֶת לְבָנָה;

פַּעַם רָכְבָה בַּבֹּקֶר עַל-גַּב קֶרֶן הַזָּהָב,

הָלוֹךְ הָלְכָה לְבַקֵּשׁ פְּנִינַת טַל בֵּין הַדְּשָׁאִים,

וְדִמְעָה זַכָּה וְתַמָּה אָז עַל-לֶחְיִי רָעָדָה,

וַתִּזְדַּעְזַע הַקֶּרֶן וְנִשְׁמָתִי צָנָחָה –

וַתִּשְׁתַּקַּע בַּדִּמְעָה."


– וַתִּיבָשׁ? –


"לֹא, כִּי נָשְׁרָה עַל-דַּף גְּמָרָא קְדוֹשָׁה.

גְּמָרָא הָיְתָה לִזְקֵנִי שְׂעִירַת גְּוִילִים וּמְעוּכָה,

וּבִכְרֵסָהּ – שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁל-זְקָנוֹ הַלָּבָן,

חוּטֵי צִיצִיּוֹת פְּסוּלוֹת שֶׁל-טַלִּיתוֹ הַקְּטַנָּה

וְסִמָּנִים שֶׁל-הַרְבֵּה טִפּוֹת חֵלֶב וְשַׁעֲוָה,

וּבַגְּמָרָא הַזֹּאת, בִּמְעֵי אוֹתִיּוֹת מֵתוֹת

בָּדָד פִּרְפְּרָה נִשְׁמָתִי."


– וַתֵּחָנַק? –


"לֹא, פִּרְפְּרָה וַתְּשׁוֹרֵר, מַלְאָכִי!

בָּאוֹתִיּוֹת הַמֵּתוֹת שִׁירַי חַיִּים הֵקֵרוּ,

וּבַאֲרוֹן סִפְרֵי זְקֵנִי מֵתֵי עוֹלָם נִזְדַּעְזְעוּ.

שׁוֹנִים הָיוּ הַשִּׁירִים: עַל-עָב קְטַנָּה וּבְהִירָה,

עֲלֵי קֶרֶן הַזָּהָב וַעֲלֵי דִמְעָה מַזְהִירָה,

עֲלֵי צִיצִיּוֹת פְּסוּלוֹת וַעֲלֵי טִפּוֹת שֶׁל-שַׁעֲוָה –

אַךְ שִׁיר אֶחָד לֹא יָדְעָה – שִׁיר עֲלוּמִים וְאַהֲבָה.

וַתְּכַל לָצֵאת, וַתֶּהֱמֶה, וְלֹא-מָצְאָה תַנְחוּמִין,

וַתִּתְעַלֵּף עַד-כְּלוֹתָהּ, וַיְהִי צַר-לָהּ עַד-מָוֶת.

פַּעַם אַחַת פָּקַדְתִּי אֶת-גְּמָרָתִי הַבָּלָה –

וְהִנֵּה פָּרְחָה מִתּוֹכָהּ נִשְׁמָתִי.

וַעֲדַיִן הִיא טָסָה וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם,

מְשׁוֹטֶטֶת וְתוֹעָה וְאֵינָהּ מוֹצֵאת תַּנְחוּמִין;

וּבַלֵּילוֹת הַצְּנוּעִים שֶׁבִּתְחִלַּת כָּל-חֹדֶשׁ,

בְּהִתְפַּלֵּל הָעוֹלָם עֲלֵי פְגִימַת הַלְּבָנָה,

הִיא מִתְרַפְּקָה בִכְנָפָהּ עֲלֵי שַׁעַר הָאַהֲבָה,

מִתְרַפֶּקֶת, דּוֹפֶקֶת וּבוֹכִיָּה בַחֲשָׁאי,

וּמִתְפַּלְּלָה עַל-הָאַהֲבָה."


תשרי, תרס"ה, ווארשא.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

לירוא-בוליה על האנטישמיות

מאת בנימין זאב הרצל (מאמרים ומסות)

האדון לירוא-בוליה, שכבר עלה לו בזכות היהודים לכתוב אחד מספריו המשובחים: “ישראל בין העמים”, שב זה לא כבר לטפל בנו. בפעם הזאת לא הצליח הסופר בעל הטעם היפה הזה, כאשר בספרו הראשון. במחברתו: “האנטישמיות” הוא עושה עלינו רושם, כאלו לו היה לו לדבר הרבה על-אודות שאלת היהודים. ולעומת זאת אנו קוראים את תל“ג העמודים בספר “ישראל בין העמים” בתשומת-לב שאינה פוסקת, ומתענגים על ידיעותיו של המחבר ונעימות דבריו, מרגישים אנו אחרי קריאת המשא הקצר בן ע”ה עמודים קטנים איזו ריקנות במֹחנו.

“האנטישמות”, זה היה משא חפשי, מה שקוראים “קונפרנס”, שנשא ה' לירוא-בוליה באינסטיטוט הקתולי בפּאַריז לפני ירחים אחדים. החזית הזו, אישיותו של הנואם ואופן ההפרעות, שהפסיקוהו בדבריו, היו ראויים להביא את העתונים הגדולים לטפל בדבריו ביתר עיון. אבל, כנודע, לא נעים הוא, לדבר בשאלת היהודים;עוד לא חדלה האמונה, כי יכולים לבטל אותה בשתיקה. מחזה מוזר הוא לראות, איך טחו מראות עיני אנשים הנודעים לפקחים. הרי זה דומה לאדם הנכנס למקום שאין מעשנים בו ומסתיר את קנה-מקטרתו בכיס מעילו. הוא יחרֹך את מעילו ולבסוף תגלה תרמיתו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.