מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

וְאִם-יִשְׁאַל הַמַּלְאָךְ

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? –

"שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, מַלְאָכִי!

יֵשׁ בָּעוֹלָם כְּפָר שַׁאֲנָן, מֻקָּף חוֹמַת יְעָרִים,

וְלַכְּפָר רְקִיעַ תְּכֵלֶת, בְּלִי מְצָרִים רָקִיעַ,

וְלִרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת בַּת-יְחִידָה בְאֶמְצַע:

עָב יְחִידָה, לְבָנָה וּקְטַנָּה.

וּבְצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ בָּדָד שִׂחֶק-שָׁם יָלֶד,

יֶלֶד עָזוּב לְנַפְשׁוֹ, רַךְ וְיָחִיד וְחוֹלֵם –

וַאֲנִי הוּא הַיֶּלֶד, מַלְאָכִי.

פַּעַם אַחַת הִתְעַלֵּף כָּל-הָעוֹלָם וַיִּשְׁתֹּק,

וּשְׁתֵּי עֵינֵי הַיֶּלֶד הַשָּׁמַיְמָה נִמְשָׁכוּ,

וַיִּרְאֶנָּה, הַיְחִידָה, הַזַּכָּה, הַבְּרוּרָה,

וְנַפְשׁוֹ יָצְאָה בִרְאוֹתוֹ, כְּצֵאת יוֹנָה מִשּׁוֹבְכָהּ,

אֶל הָעָב הַנֶּחְמָדָה."


– וַתִּמּוֹג? –


"גַּם-שֶׁמֶשׁ יֵשׁ בָּעוֹלָם, מַלְאָכִי!

אֶת-נִשְׁמָתִי הִצִּילָה קֶרֶן פָּז רַחֲמָנִיָּה,

וְעַל-כַּנְפֵי הַזֹּהַר יָמִים רַבִּים פִּזֵּזָה

כְּצִפֹּרֶת לְבָנָה;

פַּעַם רָכְבָה בַּבֹּקֶר עַל-גַּב קֶרֶן הַזָּהָב,

הָלוֹךְ הָלְכָה לְבַקֵּשׁ פְּנִינַת טַל בֵּין הַדְּשָׁאִים,

וְדִמְעָה זַכָּה וְתַמָּה אָז עַל-לֶחְיִי רָעָדָה,

וַתִּזְדַּעְזַע הַקֶּרֶן וְנִשְׁמָתִי צָנָחָה –

וַתִּשְׁתַּקַּע בַּדִּמְעָה."


– וַתִּיבָשׁ? –


"לֹא, כִּי נָשְׁרָה עַל-דַּף גְּמָרָא קְדוֹשָׁה.

גְּמָרָא הָיְתָה לִזְקֵנִי שְׂעִירַת גְּוִילִים וּמְעוּכָה,

וּבִכְרֵסָהּ – שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁל-זְקָנוֹ הַלָּבָן,

חוּטֵי צִיצִיּוֹת פְּסוּלוֹת שֶׁל-טַלִּיתוֹ הַקְּטַנָּה

וְסִמָּנִים שֶׁל-הַרְבֵּה טִפּוֹת חֵלֶב וְשַׁעֲוָה,

וּבַגְּמָרָא הַזֹּאת, בִּמְעֵי אוֹתִיּוֹת מֵתוֹת

בָּדָד פִּרְפְּרָה נִשְׁמָתִי."


– וַתֵּחָנַק? –


"לֹא, פִּרְפְּרָה וַתְּשׁוֹרֵר, מַלְאָכִי!

בָּאוֹתִיּוֹת הַמֵּתוֹת שִׁירַי חַיִּים הֵקֵרוּ,

וּבַאֲרוֹן סִפְרֵי זְקֵנִי מֵתֵי עוֹלָם נִזְדַּעְזְעוּ.

שׁוֹנִים הָיוּ הַשִּׁירִים: עַל-עָב קְטַנָּה וּבְהִירָה,

עֲלֵי קֶרֶן הַזָּהָב וַעֲלֵי דִמְעָה מַזְהִירָה,

עֲלֵי צִיצִיּוֹת פְּסוּלוֹת וַעֲלֵי טִפּוֹת שֶׁל-שַׁעֲוָה –

אַךְ שִׁיר אֶחָד לֹא יָדְעָה – שִׁיר עֲלוּמִים וְאַהֲבָה.

וַתְּכַל לָצֵאת, וַתֶּהֱמֶה, וְלֹא-מָצְאָה תַנְחוּמִין,

וַתִּתְעַלֵּף עַד-כְּלוֹתָהּ, וַיְהִי צַר-לָהּ עַד-מָוֶת.

פַּעַם אַחַת פָּקַדְתִּי אֶת-גְּמָרָתִי הַבָּלָה –

וְהִנֵּה פָּרְחָה מִתּוֹכָהּ נִשְׁמָתִי.

וַעֲדַיִן הִיא טָסָה וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם,

מְשׁוֹטֶטֶת וְתוֹעָה וְאֵינָהּ מוֹצֵאת תַּנְחוּמִין;

וּבַלֵּילוֹת הַצְּנוּעִים שֶׁבִּתְחִלַּת כָּל-חֹדֶשׁ,

בְּהִתְפַּלֵּל הָעוֹלָם עֲלֵי פְגִימַת הַלְּבָנָה,

הִיא מִתְרַפְּקָה בִכְנָפָהּ עֲלֵי שַׁעַר הָאַהֲבָה,

מִתְרַפֶּקֶת, דּוֹפֶקֶת וּבוֹכִיָּה בַחֲשָׁאי,

וּמִתְפַּלְּלָה עַל-הָאַהֲבָה."


תשרי, תרס"ה, ווארשא.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

אחד העם: חייו ופועלו

מאת משה גליקסון (מאמרים ומסות)


אפיה של מונוגרפיה קטנה זו בתור ספר לעם הטביע את חותמו על הרצאת הדברים. המחבר נמנע מהרבות בדברי תיאוריה ומהכנס לעמקי ההלכות והדעות הסוציולוגיות, המעמידות את המקורות והיסודות העיוניים לתורתו החברתית של אחד-העם. המחבר נמנע גם משלב לתוך ההרצאה דברי בקורת ווכוח. ענינו של חבור זה הוא לספר בדברים פשוטים על-פי המקורות, על-פי כתביו ואגרותיו של אחד-העם עצמו, על חייו ופעולתו, הספרותית והלאומית, של המורה הדגול. לתכלית זו בחר המחבר לא בדרך האנאליזה וההארה הבקורתית אלא בדרך ההרצאה הנאמנה, המשתדלת למסור את עיקרי הדברים כעיקרם וכהויתם וכהתהוותם, והשתמש לשם כך עד כמה שאפשר בלשונו של אחד העם עצמו. בקצת מן הדברים, ביחוד בדברי כרקטריסטיקה והערכה מסכמת, חזר לשם שלימות הענין על מה שאמר במקום אחר.

בהזדמנות זו מביע המחבר את תודתו הנאמנה לעורכי “רשומות” ה"ה ח. נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, שנתנו לו את האפשרות לעיין בפרקי-זכרונות של אחד-העם (נדפסו ב“רשומות” כרך ה') קודם שיצאו מבית-הדפוס. זכרונות אלה יש להם חשיבות רבה לביאוגרפיה של המנוח, והמחבר השתמש בהם ביחוד בפרקים הראשונים של חבורו.

א: המורה

שתי דרכי גאולה - הרצל ואחד-העם: המנהיג והמורה – “רציונליסמוס” והשכל הבונה – אנאליזה של מיתודה – “המבוע” להרהורי הדור – הפרובלימטיקה של הגלות – השפעתו החנוכית של אחד-העם – נצחון בכחה של אישיות.


גורל חסד מיוחד עמד לה לתנועת התחיה הלאומית בישראל לפני דור אחד: שני דַבָּרים גדולים קמו לה בזמן אחד כמעט, שני מנהיגים ומורי-דרך מאנשי הפלאות המעטים, העומדים לאומה בשעת ברכה ומאירים לה נתיבות חדשות. הרצל ואחד-העם – לכאורה נפרדו דרכיהם מתוך נגודים ומלחמה. ואף-על-פי-כן השלימו זה את זה השלמת ברכה ויצירה; שניהם נעשו מקור ברכה לעמם, פעולת שניהם יחד נעשתה יסוד מוצק אחד לתנועת התחיה בישראל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.