מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אחטא ואשוב

מאת: יהודה שטינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בשני דרכים היה הצדיק מאפטא ידוע לחסידיו: שהיה מחבב את בעלי-תשובה ושהיה עובד את קונו באכילה ושתיה. ואלה מן המקורבים, שהיתה להם אחיזה הגונה בהצדיק, ידעו את הסוד, שאלמלא הוא, לא היתה חס-ושלום תקומה לנכשלים במאכלות אסורות.

ואת בעלי-התשובה היה משבח בפרהסיה ואומר: “רבותא להיות צדיק, כשלא טעמת מעולם טעם חטא? באופן זה היה יכול אפילו זמרי בן סלוא להיות צדיק.”

“דוד המלך לא זכה לאמור ק”ן פרקים תהלים, אלא מפני שהיה בעל תשובה," אמר פעם אחת במוצאי-שבת-קודש בסעודת מלוה-מלכה.

“חזקיהו וירבע ם-בן-נבט,” אמר פעם אחרת, “מי מהם זכה שיתפוש הקדוש-ברוך-הוא בבגדו? הווי אומר, ירבעם-בן-נבט.”

“צדיק מעיקרא הוא בבחינת מקווה מים טהורים. לא יחסר ולא יעדיף משנתנו לו. ובעל-תשובה הוא בבחינת מעיין המתגבר.”

פעם אחת, בצום גדליה, שב הצדיק מבית-התפילה ורמז שיערכו את השולחן, ונטל ידיו לסעודה.

הגבאי חשב, כי שכח הצדיק שהיום הוא יום תענית והזכירו על הדבר.

אבל הצדיק נאנח ואמר: “אילו ידע גדליהו את חולשת הדור, היה צווח מקברו ‘יאכלו ענוים וישבעו’.”

ולאחר שגמר סעודתו, נודע להגבאי, שנכשל הצדיק באותו יום ואכל בסעודתו בשר מאותו השו“ב, שאין הצדיק רואה את שם הוי”ה על החלף שלו.

אז הבין הגבאי שיש דברים בגו, ושהוא למעלה מהשגתו. ולא הרהר חס-ושלום אחרי מידותיו של אותו הצדיק, ורק שמר את הדבר בלבו.

והרבה שנים אחר פטירתו גילה נכדו ר' זיסיא עליו-השלום את הדבר.

כשנפטר הצדיק מאפטא, נסגרו בו ביום כל שערי הגיהנום, והכריזו מלמעלה: “מי שימות היום ילך עם הצדיק לגן-עדן.”

אבל הצדיק לא הסתפק בזה והלך ישר לגיהנום ועמד וקרא: “גיהנום, גיהנום, פתח שעריך לרשע בן צדיק.”

וכשראה שאין השערים נפתחים, הזכיר על עצמו את עוונו, שאכל בצום-גדליהו מחלף שאין עליו שם הוי"ה, אז נפתחו השערים. והצדיק נכנס בכל המדורים ולא שלטה האש רק בחניכי שיניו ובאצטומכתו.

ובראותו את צער הרשעים שבגיהנום עמד ונשבע, שאינו יוצא משם, עד שיצאו עמו כל הרשעים שבגיהנום.

ומלאך דומה חפץ להסכים לדבר זה, ובלבד שיצא תיכף. אבל הצדיק דרש ממנו עוד יתירה, שכל האומר “אחטא ואשוב” לא תשלוט בו אש של גיהנום.

ולזה לא הסכים שרו של גיהנום. הלא גמרא מפורשת היא: “האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.”

והיה אז רעש גדול בעולמות העליונים.

אבל הצדיק מאפטא ידע רק למחות דינים. להמתיק דינים לא ידע שום צדיק, כמו שידע זאת הרוזיני.

ובאותה שעה ישב הצדיק הרב ישראל מרוזין והקטיר את מקטרתו, והעלה מתוך פיו עיגולים עיגולים של עשן ואמר תורה.

"האומר אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. הייתכן שהדברים הם כפשוטם? וכי הקדוש-ברוך-הוא מקפח שכר בריותיו? וצערו של זה היכן? גם מחטאו, רחמנא-ליצלן, לא נהנה כדבעי. גם צער החרטה גדול אחר כך – ואתה אומר אין מספיקין בידו לעשות תשובה?

“אבל פשט הדברים כך הוא באמת: האומר אחטא ואשוב, אין מטילים כל ספק בדבר שיעשה תשובה שלמה, ותשובתו תקובל, אחר שאפילו בשעת החטא, רחמנא ליצלן, לא שכח את בוראו.”

באותה שעה נכנע שר של גיהנום ונתקבלו כמה רשעים בתשובה, ונקבע הדבר לשעה ולדורות.

ומאותו היום התחיל הרב ר' זיסיא לנסוע לרוזין.

יהודה שטינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה שטינברג
רקע
יהודה שטינברג

יצירותיו הנקראות ביותר של יהודה שטינברג

  1. ל"ג בעומר (פרוזה)
  2. "ניצוץ קדוש" (פרוזה)
  3. רם ורמות (פרוזה)
  4. אב ובנו [ב] (פרוזה)
  5. מתוך וידוי (פרוזה)

לכל יצירות יהודה שטינברג בסוגה פרוזה

לכל יצירות יהודה שטינברג

יצירה בהפתעה
רקע

גלים

מאת יחיאל מַר (שירה)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


זֶה עֻזָּם הַכַּבִּיר בְּעָלְזָם אֱלֵי שֶׁבֶר –

שִׁיר הַצִּירִים – לָמוּת וּלְהִוָּלֵד!

כָּךְ גַּל כּוֹרֵעַ – כְּמוֹ גֶבֶר

אֶל חֵיק אִשָּׁה, בְּתַאֲוַת-הַשְׁמֵד!


לְהִתְרוֹמֵם וְעוֹד! לְהִנָּשֵּׂא אֶל עָל!

בְּהִתְנַסּוּת אֵין גְּבוּל, בְּכֹחַ לֹא נִפְגַּע!

נִדְמֶה, הִנֵה יִצְלַח, נִדְמֶה הִנֵה יוּכַל,

הִנֵה יִגְבַּהּ, וּבְגָבְהוֹ יִקְפָּא!


וּכְבָר גּוֹעֵש יֵאוּשׁ, בְּזַעֲקַת-עָרוּף

שֵׂיבָה זֹה צְעִירָה בְּתוֹךְ עַצְמוֹ יִקְבֹּר!

וַיָּעוּטוּ גַּלִּים, וּבְנַהַם טֵרוּף

יְבַכּוּ אֶת הַמֵּת, יְכַסּוּ אֶת הַבּוֹר!


כָּךְ – לְשׁוֹנוֹת פְּלָדָה – רַק יְצָרִים צָרִים,

זֶה סוֹד הָעֲלִיּוֹת וְצַו לְהַחֲרִיב!

זֶה הַקְּרָב הַנִּצְחִי, מִשְׁבָּרִים נִשְׁבָּרִים,

אֶחָד עַל גְּוִיַּת אָחִיו!

אֶחָד עַל גְּוִיַּת אָחִיו! …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.