פַּיטָן, אַל תַּחֲרֹז חֲרוּזִים, בְּרָאֵם!
רַחֵם, הַחֲרֵם, הִלָּחֵם וְנַחֵם!
עַצמוֹתֶיךָ חָרוּ (בָּאֵשׁ) מִשִּׂנאָה.
עָלְתָה עַל גָּדוֹת לְלִבְּךָ הַחֶמלָה.
עֵת דְּבַר-אֱלֹהִים מִמְּרוֹם-שְׁכִינָה
נָפַל כַּכּוֹכָב אֶל תְּהוֹם-נְשָׁמָה.
נָבִיא נְתַתִּיךָ לְבֵית-יִשׂרָאֵל,
צוֹפֶה וּמוֹדִיעַ לָעָם מַה מִּלֵּיל.
לֹא מָג, הָעוֹשֶׂה לְהָטִים, בַּעַל-אוֹב.
צוֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית-יַעֲקֹב.
- - - - - - - -
וַיהִי כִּי יִלֹּנוּ בְּלֵב-הַמִּדבָּר:
…שָׁם לֶחֶם לָשׂבַע וְסִיר-הַבָּשָׂר.
בְּאֶרֶץ צַלמָוֶת מֵת עַם-אֱלֹהִים
וְעַל צַוָּארָיו עֹל צֹאַת-הַגּוֹיִים.
- - - - - - - -
- - - - - וְשִׁיר-תְּפִלָּה
זַכָּה כְּדִמעַת יְתוֹמָה אֻמלָלָה,
אֲשֶׁר מִשׁפַּחתָּה שָׁחֲטוּ בְּחֶברוֹן.
- - - - - - - -
יְהִי שִׁירְךָ תְּרוּעַת-מִלחָמָה,
תְּפִלַּת-נִצָּחוֹן וּבִרכַּת-נֶחָמָה.