מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ביבליוגרפיה

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חיי הרצל לבריינין/ י"ח ברנר

[חיי הרצל (בשלושה חלקים) מאת ראובן בן-מרדכי בריינין, הוצאת “אסף”, ניו-יורק, תרע"ט.]

ספר נחוץ ומועיל, לפי תכנו ולפי הידיעות החשובות שהוא מלמדנו, אבל – האמת חובה לאמרה – נפוח במקצת בצורתו ומלא דברנות. החלק הראשון כולל תולדותיו של תיאודור הרצל מילדותו עד הקונגרס הציוני הראשון. ועוד לנו שני חלקים, בשעה שכל הנאמר כאן על הרצל יכול היה להיאמר בשליש מזה, ואז לא היה לנו אלא ספר בחלק אחד – והיה יותר טוב.

בהקדמה, על פני שלושה-עשר עמודים, מאריך המחבר לספר על כל העבודה המרובה אשר עבד לחיבור הספר במשך חמש-עשרה שנה; הולך וחוזר על דבר אחד עמוד אחרי עמוד; אבל דעתו עוד אינה מתקררת בזה, ובפנים-הספר הוא עומד שוב, פעם בפעם, ומתחיל: “בגשתי לכתוב”… “הבאתי את הדברים האלה”… והרי פרק שלם (הרביעי), שאינו ענין כלל לספר אלא לפנקסו של ביוגרף בכלל. – בריינין, שהוא בעצמו עורך, מן “ממזרח וממערב” עד הנה, איך הוציא מתחת ידו ספר בלי עריכה?

על כל פנים, העבודה כשהיא לעצמה יפה נעשתה ברובה – בזה אין כל ספק – ועליה יודוהו רבים. זעיר-שם עולה מן הדפים אפילו אותו הריח המלבב, שנשתמר אצלנו מימי קריאת הביוגרפיה של סמולנסקין וגם של מאפו מאת ראובן בן מרדכי בריינין. לקוראים הצעירים בארץ-ישראל, ששם הרצל נישא על שפתיהם ללא דעתו, יהיה הספר הזה, הקל והרווח, מתנה טובה, ובשאיפת-לב יחכו לשני החלקים הבאים.

[“האדמה”, חשון תר"ף; החתימה: ח.ב.צלאל.]

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. איגרות י"ח ברנר (מכתבים)
  4. בחורף (פרוזה)
  5. פת לחם (פרוזה)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

שלושה סיפורים קטנים

מאת שלמה שפאן (פרוזה)

שלושה סיפורים קטנים

שלמה שפאן

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

הצו

היתה אשה, אשה.

רק במקרה פגשתיה על דרך חיי – היא היתה מן הצד.

כאילו קראה לי: בוא אלי רגע מעמל דרכך. ואני סרתי אליה. – עוד היתה הדרך ארוכה-ארוכה. העין חתרה למרחקים, והלב איווה את האופקים הסמויים.

ודומה גם, כאילו לחשתי לה: רק רגע קט אשהה פה אתך, כי עוד רחוקה לי הדרך, ועלי לרוץ בה אל הבלתי-ידוע. ומתוך הכנעה ושתיקה קיבלה את דברי. השלימה עם גורלה ועם גורלי. רגעי מנוחה היו הרגעים המעטים אשר ביליתי אצלה, ולא פעם זכרתי אותם בברכה על שפתי.

עזבתיה והמשכתי את דרכי, הסוגה בקוצים, אל המרחקים הבלתי ידועים. ואותה, את האשה, שכחתי.

עברו שנים. בתוך חדרי אל שולחני ישבתי מורכן-ראש לתהומות נפשי.

היה רגע של משבר. נפסקה פתאום הדרך הרגילה.

זע האוויר ורעד – תהיה סערה, אשר תטלטל אותי אל משטחי חיים אחרים…

והלב מנחש בחרדה: מה נושא הסער בכנפיו?…

אני עוצם את עיני ושומע את רעש ההריסות על סביבי. והלב מפרפר וחותר להגיע עד חקר מסתרי הבאות…

דפיקה על הדלת וגלויית-דואר מצוירת מושטת לי.

בתוך תא נזירים מקומר, על-יד שולחן עמוס ספרים ומגילות, יושב אדם צעיר בעל פנים ענוגים וחיוורים מאד, ראשו מורכן, ומבט עיניו העמוקות תוהה ומלא יגון. ממולו, מן החלון הגבוה המקומר, מופיעה דמות בעלת-כנפים, פורשת כפיה אל האדם הצעיר ובפיה כמו בשורת גורל קשה - - - ושם התמונה: “רד אל עמק הבכא”!

ומן העבר השני רק שתי מלים: ברכת אהבה שלוחה אלי ממנה, מן האשה…

היתה אשה, אשה.

אני רק לרגע סרתי לנוח בצלתה ושכחתיה.

והיא אהבתני אהבה נצחת.

ורחש אהבתה שלוח אלי, רחש אהבה עזה, הלוקחת לה קרנים למשול ולכוון את גורלי גם מבלי ידיעה ורצון.

אין יודע את הקשר אשר בין הרגע והגורל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.