מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ביבליוגרפיה

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חיי הרצל לבריינין/ י"ח ברנר

[חיי הרצל (בשלושה חלקים) מאת ראובן בן-מרדכי בריינין, הוצאת “אסף”, ניו-יורק, תרע"ט.]

ספר נחוץ ומועיל, לפי תכנו ולפי הידיעות החשובות שהוא מלמדנו, אבל – האמת חובה לאמרה – נפוח במקצת בצורתו ומלא דברנות. החלק הראשון כולל תולדותיו של תיאודור הרצל מילדותו עד הקונגרס הציוני הראשון. ועוד לנו שני חלקים, בשעה שכל הנאמר כאן על הרצל יכול היה להיאמר בשליש מזה, ואז לא היה לנו אלא ספר בחלק אחד – והיה יותר טוב.

בהקדמה, על פני שלושה-עשר עמודים, מאריך המחבר לספר על כל העבודה המרובה אשר עבד לחיבור הספר במשך חמש-עשרה שנה; הולך וחוזר על דבר אחד עמוד אחרי עמוד; אבל דעתו עוד אינה מתקררת בזה, ובפנים-הספר הוא עומד שוב, פעם בפעם, ומתחיל: “בגשתי לכתוב”… “הבאתי את הדברים האלה”… והרי פרק שלם (הרביעי), שאינו ענין כלל לספר אלא לפנקסו של ביוגרף בכלל. – בריינין, שהוא בעצמו עורך, מן “ממזרח וממערב” עד הנה, איך הוציא מתחת ידו ספר בלי עריכה?

על כל פנים, העבודה כשהיא לעצמה יפה נעשתה ברובה – בזה אין כל ספק – ועליה יודוהו רבים. זעיר-שם עולה מן הדפים אפילו אותו הריח המלבב, שנשתמר אצלנו מימי קריאת הביוגרפיה של סמולנסקין וגם של מאפו מאת ראובן בן מרדכי בריינין. לקוראים הצעירים בארץ-ישראל, ששם הרצל נישא על שפתיהם ללא דעתו, יהיה הספר הזה, הקל והרווח, מתנה טובה, ובשאיפת-לב יחכו לשני החלקים הבאים.

[“האדמה”, חשון תר"ף; החתימה: ח.ב.צלאל.]

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. פת לחם (פרוזה)
  5. האינטליגנציה מהי? (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

סימפוניות טבעיות בפרוזה של הארדי

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פורסם ב“הפועל הצעיר”, 18.1.1966.

נפלה לידי חוברת שנתית נושנה למוסיקה (1951, הוצאת “פּליקן”), ובה מאמר, “תוֹמאס הארדי והמוסיקה”, מאת הוּבּאֶרט פוֹס. סקירה קצרה אך תמציתית היא זו על קשריו של זה האיש, עתיר-השירים ונגיד-הרוֹמנים, עם אָמנות שלא בה קנה שם ותהילה: התאַמנות בכינור בנערוּתו; השתפכות – בימי-עלומיו – בזמירוֹת-כנסייה ומזמורים עממיים, יחד עם מוֹרוֹ לאדריכלות, בשעות-הפסקה בלימודים; זיקתו, מתוך ידיעה מרובה, לענייני-מוסיקה בחיבורי שיר וסיפור שלו: – להקת-נוגנים מסורתית בכנסייה כפרית, וטירודם מחזקתם זו על ידי הכנסת עוגב עם מנגן מקצועי; פסנתר בתורת שדכן בין גבר לעלמה; וכדומה.

שם גם מדובר על דרך שהארדי מצרף צליל לצליל שבקולות-טבע כדי לבנות מהם מנגינה רבה. עלה לפני זכר שוֹבע-עונג שהושפע עלי מכלל-היצירה של הארדי, ונתתי אל לבי לעלעל ברוֹמנים שלו, לראות מה סימפוניות של קולות טבעיים ייקרוּ לפני, והן מאַמתוֹת אוֹמר-הכותב על-אודות הדבר הזה. אשתף את קוראַי בפיסקאות ספוּרוֹת מאשר מצאתי.

עצי-חורף מרננים

נאזינה לסעיף העומד בפתח הרומן, “תחת עץ היער הרענן” (שם זה – שורה ראשונה במזמור לשקספיר באחד-מחזותיו):

“לאנשים שוכני-יער, כמעט כל מין-עץ יש לו קול משלוֹ כשם שיש לו מראֶה משלוֹ. בעבוֹר הרוח, עצי-האַשוֹח מתייפּחים ומנהמים בסגנוֹן ברור לא פחות מאוֹרח-התנענעם אילך ואילך; האֶדר שורק כשהוא עורך קרב עם עצמו; המילה (מ' צרויה) נושפת תוך כדי רטיטוֹתיה; התאַשוּר מרשרש עת-כי בדיו השטוחים עולים ויורדים. והחורף, המשנה את צלילם של אותם העצים המשירים עליהם, אינו מבלע את ייחוּדוֹ של עץ למינהו”.

מבעד לאלה צילצוּלי עצי-החורף, בוקעת זמרת-גברים:

עִם הַשּׁוֹשָׁן וְהַחֲבַצֵל

וְהַדַּאפוֹדִילָה-דִּילָה-דֵּל,

בָּנִים וָּבנוֹת אֶל גֵּז-הַצֹּאן מְדַדִּים…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.