מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ביבליוגרפיה

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חיי הרצל לבריינין/ י"ח ברנר

[חיי הרצל (בשלושה חלקים) מאת ראובן בן-מרדכי בריינין, הוצאת “אסף”, ניו-יורק, תרע"ט.]

ספר נחוץ ומועיל, לפי תכנו ולפי הידיעות החשובות שהוא מלמדנו, אבל – האמת חובה לאמרה – נפוח במקצת בצורתו ומלא דברנות. החלק הראשון כולל תולדותיו של תיאודור הרצל מילדותו עד הקונגרס הציוני הראשון. ועוד לנו שני חלקים, בשעה שכל הנאמר כאן על הרצל יכול היה להיאמר בשליש מזה, ואז לא היה לנו אלא ספר בחלק אחד – והיה יותר טוב.

בהקדמה, על פני שלושה-עשר עמודים, מאריך המחבר לספר על כל העבודה המרובה אשר עבד לחיבור הספר במשך חמש-עשרה שנה; הולך וחוזר על דבר אחד עמוד אחרי עמוד; אבל דעתו עוד אינה מתקררת בזה, ובפנים-הספר הוא עומד שוב, פעם בפעם, ומתחיל: “בגשתי לכתוב”… “הבאתי את הדברים האלה”… והרי פרק שלם (הרביעי), שאינו ענין כלל לספר אלא לפנקסו של ביוגרף בכלל. – בריינין, שהוא בעצמו עורך, מן “ממזרח וממערב” עד הנה, איך הוציא מתחת ידו ספר בלי עריכה?

על כל פנים, העבודה כשהיא לעצמה יפה נעשתה ברובה – בזה אין כל ספק – ועליה יודוהו רבים. זעיר-שם עולה מן הדפים אפילו אותו הריח המלבב, שנשתמר אצלנו מימי קריאת הביוגרפיה של סמולנסקין וגם של מאפו מאת ראובן בן מרדכי בריינין. לקוראים הצעירים בארץ-ישראל, ששם הרצל נישא על שפתיהם ללא דעתו, יהיה הספר הזה, הקל והרווח, מתנה טובה, ובשאיפת-לב יחכו לשני החלקים הבאים.

[“האדמה”, חשון תר"ף; החתימה: ח.ב.צלאל.]

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. איגרות י"ח ברנר (מכתבים)
  5. פת לחם (פרוזה)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

מאורע קטן

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)

… ובין המאורעות הרבים והשונים, שׁאירעו לי בחיי נדודי לפנים, היה מאורע אחד, שאין אני בעצמי מבין כלל, מדוע נקלט ככה בזכרוני ולא נשכח ברבות הימים, כמו שׁנשׁכח רובם הגדול של המאורעות האחרים.

אנכי התגוררתי אז בעיר הפלך הדרומית נ'. מפני שלא היה לי מעון קבוע, נהגתי לקבל את מכתבי, “פוסט ריסטנט”, ואחרי שלא היתה לי כל עבודה, הייתי הולך יום יום אל לשכת הפוסטה לשׁאל, אם נתקבל בשבילי איזה מכתב.

מי יודע, אולי היו הפקידים נחפזים ביותר, לו היו יודעים, מה רב קוצר רוחם של המחכים ומה כבדה אותה השׁעה, שׁהנפשׁ מקולעת בה מתוחלת לאפס-תוחלת. אולם הפקידים לא היו חשים, כנראה, את אשר תרגישׁ נפשׁ המחכים, ועל כן היו עושים את מעשיהם במתינותם הרגילה, עד שהיה מגיע התור שׁל הדורשׁים למכתבים.

ואני, אשׁר הרגשׁתי בעצמי בקושׁי החכוי אף טעמתי כפעם בפעם את מרירותה של התוחלת הנכזבה, כשׁהיה הפקיד מודיע סוף סוף בקצרה: אין – אני הבינותי היטב לנפש עוד אחדים מן המחכים לשוא. בין אלה נמשכו עיני ביחוד על עלמה אחת, אשׁר היתה באה גם היא כמעט יום יום לדרוש למכתב, ובכל פעם היתה הולכת ריקם.

פני העלמה ההיא לא היו מסוגלים כלל למשוך עליהם את עיני הרואים. גם אותי עוררו רק עיניה להתבונן בה, כי עשו עלי העינים ההן רושם מוזר בכל פעם שׁקרה לי להביט בהן. על פי רוב היו העינים ההן מסבכות בעפעפיהן העבות ונטויות למטה, כאלו התבוששׁה העלמה במצבה שאינו מתאים לה; אולם כשׁהיה פקיד הפוסטה מתחיל לסדר את המכתבים, מיד היו עיני העלמה נפנות לעבר ההוא ובמבטיהן היה הרבה, הרבה מזה, שהלשׁון איננה יכולה להביע. שׁהדבור איננו יכול לסמן, ורק הנפש מרגישׁה אותו היטב, והלב מתכּוץ לזכרו מבלי משים…

מי יודע, אולי היתה נפשי מוכשׁרה ביותר להבין צרת נפשׁ זולתה. מפני שגם תקותי היתה נכזבה יום יום. אולם פעם אחת, זוֹכר אני, זכיתי לראות מכתב מושט אלי מבעד לשבכה, ואז – למה אכחד את האמת? – שכחתי עד ארגיעה, מרוב שמחתי הפרטית, את האחרים… כן הוא, עד ארגיעה שכחתי; אולם אחרי רגע קטן הרגשׁתי כעין עקיצה חזקה בלבי ועיני נפנו בלי רצוני לעבר העלמה ההיא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.