מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פרשת דינה

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

פָּרָשַׁת דִּינָה / שאול טשרניחובסקי

וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ

וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם: וְאֶת-חֲמוֹר וְאֶת-

שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי-חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת-דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם

וַיֵּצֵאוּ: וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה לֹא כִּי אָמוּתָה וַתְּמָאֵן לְהִנָּחֵם:

וַתַּהַר דִּינָה לִשְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר וַתֵּדַע כִּי הָרָתָה: וַתֹּאמֶר

וְלוּ יִחְיֶה הַיֶּלֶד כִּי לֹא חָטָא: וַתֵּשֶׁב שׁוֹמֵמָה וּמִתְאַבֶּלֶת

כָּל יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ עִם בְּנֵי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחֶיהָ: וַיְהִי כִּי

מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלַת וַתֵּלֶד בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אָסְנַת כִּי

אָמְרָה בַּאֲסוֹנִי יְלִדְתִּיהָ: לֹא אָהַבְתִּי וְחִבַּלְתִּי יֶלֶד שְׂנוּא-

נַפְשִׁי לַאֲבִי פְּרִי-בִּטְנִי: וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר הִנֵּנִי

הוֹלֶכֶת לָמוּת: שִׁלְחוּ אֶת הַיַּלְדָּה מִצְרַיְמָה וְלֹא תֵדַע

בִּקְלוֹנָהּ: וְהַעֲלוּ אֶת-עַצְמוֹתַי מִצְרַיְמָה וּפֹה לֹא תִּקְבְּרוּנִי:

וְלֹא יִגַּע עֲפָרֵי בַּעֲפָרוֹ וְהָיָה הַיָּם מַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינוֹ

לְעוֹלָמִים: וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא אֶל-אַחֶיהָ וַתֹּאמַר: הֵאָסְפוּ

וְאִפָּרְדָה מִכֶּם אֲנִי אֲחוֹתְכֶם הָאֲמֻלָּה: הִנֵנִי נֶאֱסֶפֶת אֶל-

עַמִּי: הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ אֶל-דִּינָה אֲחוֹתְכֶם:

רְאוּבֵן אָחִי הַגָּדוֹל אַתָּה

לְךָ יֶתֶר גֶּמֶשׁ וְיֶתֶר רֹךְ:

לִפְנֵי מְלָכִים תִּתְיַצָּב

עִם-רוֹזְנִים תְּחַלֵּק-לָחֶם:

לֹא עָנִיתָ אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי

וְלֹא הִבְאַשְׁתַּנִי בְּיוֹשֵׁב הָאָרֶץ

בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִיזִי:

כִּי עָלוּ מִשְׁכְּבֵי-אֲחוֹתְךָ

אָז חֻלַּל יְצוּעִי עָלָה:

מַבְלִיגִיתִי עַל-דָּמָי:

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים

1 כְּלֵי-אֲצִילִים מְכֵרוֹתֵיהֶם:

יְוָנִים מִכַּפְתּוֹר חֲשָׁלוּם

צִידוֹנִים בִּסְפִינוֹת הֱבִיאוּם

אֹרְחוֹת דּוֹדָנִים חָרָנָה:

בְּסוֹדָם תָּגִיל נַפְשִׁי

בִּקְהָלָם יֵקַר כְּבוֹדִי:

כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ-אִישׁ

וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ-גָן:

בָּרוּךְ אַפָּם כִּי עַז

וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה:

יִרְבּוּ כְמוֹהֶם בְּיַעֲקֹב

בְּכָל-תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל:

בָּרֵךְ אֱלֹהִים חֵילָם

וּפֹעַל יָדָם תִּרְצֶה:

מְחַץ מַפְרְקוֹת עָרֵיהֶם

וְקָמֵיהֶם מִן-יְקוּמוּן:

וְזֹאת לִיהוּדָה

יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ

לֹא יָדֶךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ

יְהַלְּלוּ לְךָ בְּנֵי-עַמֶּךָ:

עָצַר יְהוּדָה מִטֶּרֶף הֶחֱרַשְׁתָּ:

כָּרַע כַּאֲרִי בָּעֵמֶק

וְכַלָּבִיא בַּפְּרָזִים בַּדָּרוֹם:

לֹא נִרְאָה שֵׁבֶט בִּיהוּדָה

וּמַרְגֵּמָה בֵין זְרוֹעוֹתָיו:

אָסַר לַנַּעַר כִּידוֹן

וְלַמַּעֲרָכָה בְנֵי-שִׁבְטוֹ:

כִּסָּה חָרוֹן בִּלְבֻשׁוֹ

דַּם צוֹנְנִים לְסוּסוֹ:

חַכְלִילַת עֵינַיִם מִכַּעַס

וַחֲרוֹק-שִׁנַּיִם מִקָּלוֹן:

רְאֵה יְיָ לִיהוּדָה

וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ:

וְלִזְבוּלוּן אָמְרָה

זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִסְבָּא

וְהוּא לְהוֹן אֳנִיּוֹת

וְגַעְגּוּעָיו עַל-צִידוֹן:

נְעָרוֹת הַר יִקָּרְאוּ

שָׁם יָחוּלוּ מְחוֹלוֹת תֶּבֶל:

כִּי כֶסֶף זָרִים יִינָקוּ

וְרִבִּית רַוְחֵי שׁוּק:

שְׂמַח זְבוּלוּן בְּאֹהָלֶיךָ

בֶּן-לֵאָה בִמְחוֹלוֹתֶיךָ:

וּלְיִשָּׂשׂכָר אָמְרָה

יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גֶּרֶם

רוֹעֵד בְּבֵית-הַמִּטְבָּחָיִם:

וַיַּרְא שְׁכֵנוֹ כִּי רָע

וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָבוֹכָה

וַיְגַל כִּיסוֹ לְשַׁלֵּם

וַיְהִי לְמַס-פּוֹעֵל:

וּלְדָן אָמְרָה

דָּן גּוּר-כֶּלֶב יִבְרַח מִן הַבָּשָׁן:

שָׂח דָּן פָּרָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ

מוֹרֶה עֲלֵי-כְּבִישׁ:

הַמַּכִּישׁ מָתְנֵי סוּס

וַיִּצְנַח בְּעָלָיו אָרְצָה:

לִישׁוּעָתְךָ לֹא קִוִּיתִי אָחִי:

וּלְגָד אָמְרָה

גָּד גְּדוּדִים יְגֻדּוּהוּ

וְהוּא נָסוֹג אָחוֹר:

חָצוּף מַרְהִיב פִּיו כַּלָּבִיא

זוֹנֵק וְרוֹעֵץ וְטוֹרֵף

זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד:

וְשָׂח רֵאשִׁית לוֹ כִּי-קָרֵב

חֶלְקַת גְּאֻלָּה צְפוּנָה:

לֹא עָשָׂה בְּרָאשֵׁי-עָם

מִצְוַת מַנְהִיגִים עָשָׂה

וּמִשְׁפְּלוֹתָיו עַם-יִשְׂרָאֵל:

וּלְאָשֵׁר אָמְרָה

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ

וְהוּא מִסְתּוֹפֵף בְּחַצְרוֹת-מֶלֶךְ:

כָּבוּל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר

יְהִי רְצוּי שׁוֹלְחָיו

וּכְבֵדָה בַּסַּד רַגְלוֹ:

כֶּסֶף וְזָהָב שַׂהֲרוֹנֶיךָ

וְכִנְאוּמֶיךָ פְּעָלֶיךָ:

וּלְנַפְתָּלִי אָמְרָה

נַפְתָּלִי אַיָּלָה פְּחוּדָה

הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר:

שְׁבַע רָצוֹן מִשֵּׂכֶל

וּמָלֵא חָכְמַת אֵל

יָם וְדָרוֹם מְהֻלָּל:

וּלְיוֹסֵף אָמְרָה

בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי-עָיִן

בָּנוֹת לֹא יָשִׁירוּ לוֹ שִׁיר:

לֹא יָשְׁבָה בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ

וַיָּפֹזּוּ זְרוֹעֵי יָדָיו

כִּידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב:

לֹא לוֹ שֵׁם נוֹקֵם גֶּפֶן יִשְׂרָאֵל:

מֵאֵן אָבִיךָ לְעָזְרֶךָ

וְשִׁיר גְּבִירָה וִיבָרֲכֶךָּ

בִּרְכוֹת הַחַיִּים מֵעַל

בִּרְכוֹת יוֹרְדֵי בוֹר תַּחַת

בִּרְכַּת זְקֵנִים וָנָעַר:

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ קָרְחָה לוֹ

וְקַרְנֵי שַׁבְּלוּל קַרְנָיו

הֲבָהֶם עַמִּים יְנַגַּח

יַחְדָּו הוֹרְסֵי אָרֶץ:

כָּל-אֵלֶּה אֲחֵי דִּינָה אַחַד-עָשָׂר: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבְּרָה לָהֶם

אֲחוֹתָם וּתְבָרֵךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָּתוֹ בֵּרְכָה אוֹתָם:

וַתָּקָם דִּינָה מֵחָלְיָהּ וַתְּגַדֵּל אָסְנַת בִּתָּהּ: וַתְּהִי אֹמֶנֶת

אוֹתָהּ כִּי אָמְרָה הֵמַר שַׁדַּי לָהּ מְאֹד כִּי עָשָׂה אוֹתָהּ

אִשָּׁה: אֶשְׁמֹר אֲנִי צְעָדֶיהָ בַּחַיִּים: רַקֶּפֶת-הֶהָרִים נַעֲרָה

כָּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִתְנַכֵּל לְקָטְפָהּ: וַיְהִי כִּי רַבּוּ הַיָּמִים

וַתְּהִי אָסְנַת בַּת-דִּינָה לָאִישׁ לָאֶחָד מִבְּנֵי עַמָּהּ וַתֵּלֶד

בָּנִים וּבָנוֹת: וַתִּתְנַחֵם דִּינָה בִּבְנֵי-בִּתָּהּ.

וְדִינָהּ לֹא יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת כָּל-

יָמֶיהָ: וַתֹּאמֶר דִּינָה לֹא אָסוּר אֶל-בֵּית אִישׁ וְגֶבֶר לֹא

יַעֲלֶה יְצוּעָי: אֵיכָה אֶשָּׂא פָּנַי אֵלָיו וְלֹא אוּכַל לָתֵת לוֹ

חֶסֶד נְעוּרָי: נִטְמֹא נִטְמֵאתִי חֲזִיר מִיַּעַר גְּזָלָם בְּכֹחַ: וְהָיָה

כִּי-יַשְׁכִּירֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְזָכַרְתִּי דוֹדִים הִרְווּנִי עַל אַפִּי

וַחֲמָתִי: טָמֵא טָמֵא בְּשָׂרִי אֵין בּוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא נְשָׁקַנִי בֶּן-

חֲמוֹר: לַחֲרָדָה הָיְתָה לִי נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה נְשָׁקַנִי גָבֶר:

חֲלוֹם נְעוּרָי הָפַךְ בְּעָתָה שִׁכְרוֹן דּוֹדַי לִקְלָלָה: לֵיל-לֵילוֹתַי

אֲסוֹנִי חֻלַּל בְּשָׂרִי לֹא אֶשְׁכָּח: צִיץ רָמוּס פֶּרַח מְעֻסֶּה אָנֹכִי:

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דִינָה לָמוּת וַתִּגְוַע וַתֵּאָסֶף אֶל עַמָּהּ וַתָּמָת

בְּמִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן:

וַיִּפְּלוּ אַחֶיהָ עַל-פְּנֵי דִינָה אֲחוֹתָם וַיִּבְכּוּ עָלֶיהָ וַיִּשְּׁקוּ

לָהּ: וַיִּקְבְּרוּ אוֹתָהּ בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה בַּעַל-צְפֹן נִכְחוֹ

בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם הַנִּשְׁקָף אֶל-דֶרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כְּנַעֲנָה:

תל-אביב 1936


  1. מכרה – machaira, חרב או מאכלת עשויה ביון.  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

הספרות על דעת המקום ועל דעת הזמן

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

1

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

א

אייחד את דברי על הספרות והתרבות בתוך המדינה והחברה. שכן ועידת‑הסופרים, המתכנסת אחת לשנתיים, מן הדין שתביא לידי ביטוי פורתא את מעמדה של היצירה העברית ובעיותיה, את המועקה והמצוקה שבלבנו וגם את הסבר והסיכוי הנשקפים לנו.

קיימא לן: תהליך היצירה אפוף מיסתורין. אין אנו יודעים את סוד התרקמותה ולא את דרך יציאתה מן הכוח אל הפועל. מצויות בידנו עדויות‑חווייה של סופרים ואמנים רבים, מאפלטון עד ביאליק ואורי צבי גרינברג, המקיימות הנחה זו במלואה. הן מספרות לנו על יצירות, שתחילתן בסוד העיבור, בהברקת‑פתע או בהבשלה בלתי‑מודעת. מקורה הסתום של היצירה הפיוטית הביא בתקופות שונות לידי אמונה, כגון שעל המשורר שורה השכינה או שהוא משוחח בלילה עם איזה “מגיד” או משתעשע עם איזו מוזה, ואפילו עם רוח רעה. ולא אנשים מבחוץ בלבד השתאו והשתוממו על חזיון זה, אלא אף היוצרים תהו על עצמם ולא יכלו להבין עלומה זו של התמלאות רוח היצירה, בחינת “נופל וגלוי‑עיניים”.

אף‑על‑פי‑כן, לא נמנעו ראשונים ואחרונים מלהסיר את הווילון מעל פני היצירה, להתחקות על שורשיה ואף לבקר אותה ולנתחה. ואין כל סתירה בין ההנחה, שהתהוות היצירה סמויה מן העין, ובין הנטיה לחשוף את מקורותיה ולעמוד על טיבה והרכבה. מפני שלחזיון הזה שתי פנים: התהוות היצירה היא אפופת‑רזים ואילו חטיבת‑היצירה המסויימת, עומדת ברשות עצמה ונתונה לביקורת ולחשיפה, אם לא כולה – רובה.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.