מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הגזלן

מאת: יוסף לואידור

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הגזלן / יוסף לואידור

מעשיה

היה היה גזלן גדול אחד. ימים רבים ארב בדרך וביער לאנשים עוברי-אורח וחמס את כל אשר להם. היה האיש יליד כפר אחד בקצה המדינה. מאס לעבוד את אדמתו כאביו וכאבי אביו ובחר בחיים שאין בהם עמל ועול ויהי חפשי כציפור ביערות, בדרכים הרחבות. ראה ערים רבות וכפרים במספר גדול והזיל מכיסו כסף לתענוגות ככל אשר חמד לבו – תענוגות של פוחזים וריקים. אמנם גם מרים וקשים היו חייו כל הימים. לן בשדות, ביערות. לא היו לו רעים כלכל בני אדם, כי ירא שמא יגלו רעיו את צפונותיו, כאשר בא אל אחת הערים ירא פן ייתפס על ידי השוטרים, ויחרד מקול עלה נדף. אבל אהוב אהב הגזלן את חייו שאין בהם לא עול שמים ולא עול בני-אדם. ורק לפעמים הכיר את מצבו ונעצב מאד אל לבו. אז ניחם על מעשיו הרעים ונפשו כלתה אל בני אדם אשר בערים הגדולות ובכפרים השקטים. בימים ההם התחפש בבגדים נאים ובא אל אחת הערים והתהלך בין המון בני-אדם, ואנשים האירו לו פנים ולא ידעו מי ומה הוא המתהלך ביניהם. היה בא ביום חג לבית-תפלה וינעם לו לעמוד בין האנשים הצפופים והנלחצים סביב לו והוא דחוק בינותם וייחשב כאחד המתפללים.

ואולם כאשר גברו בו הרהורי תשובה וגמר לעזוב את מעשיו הרעים, שבה מיד ונעורה בו רוח ההוללות לפעמו וישב אל היערות לגזול ולרמוס כחיה רעה ולהיות גם נרדף כחיית היער.

פעם בא אל כפר אחד, לגזול מעשיר גדול את הונו. בינתים שכב במארב בגורן ויאמר להתנפל על העשיר בחצות לילה כאשר ייצא האיש לדרכו.

ויהי הוא שוכב על ערימת-חיטים רכת אלומות ואורב לטרפו, ויזכר את כפר אבותיו, את ימי עלומיו, את חייו הטובים בבית-אבא ואמא, את שעשועיו בגורן ואת ימי העבודה העליזים בגדלו – ובזכרו את ימי ילדותו וילט את פניו בכפות ידיו ובשיבלים, ולבו המה בקרבו: הוי, ערימת חיטים רכה וטובת ריח! מה נעימה מנוחתי עליך וסוֹבּיני בגבעוליך, רככי את שבליך תחתי.

והגזלן נלחץ אל בין האלומות וגבעולי הקש, כאשר התעטף לפנים יפה-יפה בשמיכתו הרכה בבית אבא. ויוסיף ויהגה בהמון לבו: כה טוב לי וכה נעים לי בשכבי פה. מה לי כסף ומה לי שוד – אשכב פה עד אור הבקר, ואריח את ריח השיבלים הטוב ואתרפק על האלומות.

וידע האיש פתאום מה גלמוד הנהו וכי אין אומלל ודל ממנו בארץ. אף כי כיסו מלא מאשר גזל מאנשים. ובאותה שעה ראה בדמיונו את שדמות כפר מולדתו, שדות רטובים, חרושים תלמים תלמים רעננים, ואיכרים עובדים ומזמרים מטוב-לב.

פתאום קם וילך באפלת הליל בצעדים מהירים אל הכפר הקרוב, כי נפשו כלתה לדבר, אשר יזכירהו את מקום המולדת. ויתהלך חרש בין בתי הכפר, נכנס אל החצר של אותו עשיר, שאמר לגזול את כספו, בא אל הרפת, החליק לעגל רך בראשו, העביר בידו על חלקת צוארה של אחת הפרות והריח בריח הזבל החם. וישכב על החציר היבש ולבו הומה בו ולא ידע מה.

בינתים יצא לו העשיר מביתו ונסע לדרכו בשלום.

אז יאמר הגזלן אל לבו: אשובה נא אל כפר אבי, אשק את עפר השדה. אעבוד את אדמתי בזיעת אפי ולא אהיה נודד כציפור אשר אין לה קן.

והגזלן גמר אומר לשוב, כמעט ייאור היום, אל כפר אבותיו. כל הלילה עשה כה וכה, התהלך ושר ומעולם לא היה מאושר כהיותו בלילה ההוא.

יוסף לואידור
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף לואידור
רקע
יוסף לואידור

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף לואידור

  1. יואש (פרוזה)
  2. יותם בן-שפט (פרוזה)
  3. רגעי חיים ומות (פרוזה)
  4. ימי הקציר (פרוזה)

לכל יצירות יוסף לואידור בסוגה פרוזה

לכל יצירות יוסף לואידור

יצירה בהפתעה
רקע

זכרונות קוטיק -- פרק 29

מאת יחזקאל קוטיק (זכרונות ויומנים)

זכרונות קוֹטיק – פרק עשרים-ותשעה


חסידות והתנגדות - מהו סוד קסמה של החסידות שהפעים את כל העולם היהודי? - ההתנגדות כשיטה - ה“שלחן ערוך” - החסרונות שבהתנגדות - חסידות - הבעל שם טוב - הפתיחות של החסידות לכל שכבות העם - ר' משה חיים לוצאטו ו“מסילת ישרים” - התנהגותם הדמוקרטית של החסידים - הרבי והשמחות החסידיות - החסרונות שבחסידות - סיכום

בעצם ראוי היה שאסיים את החלק הראשון של זיכרונותי עם מותה של סבתא. אבל בכל זאת אני מרגיש חובה להתייחס אל החסידות וההתנגדות. כפי שהקורא שם לב, פעמים רבות הזכרתי בספרי את המאבק בין החסידות וההתנגדות. מאבק זה, שאני עצמי נאלצתי לשאת על שכמי, עלה לי בלא מעט בריאות. ולפיכך, בין שארצה בכך בין שלא, עלי להציג פעם אחת את השאלה: מהו סוד קסמה של החסידות, מה יש בה שהפעים את כל העולם היהודי, ומה משך אליה יהודים רבים כל כך בערים ובעיירות? במה בכל זאת היה כוחה? מדוע הצליחה החסידות למשוך אליה אפילו את בניהם של רבנים מתנגדים ובכך להמיט חורבן של ממש על משפחותיהם? אנסה אפוא, כמיטב יכולתי, לענות על השאלות האלה, שכן לא כולם יודעים בכלל את תמציתה של החסידות ואפילו לא את תמציתה של ההתנגדות. אנסה להרחיב קצת את העניין ולבררו.

המתנגדים נוהגים לפי ה“שלחן ערוך”, שבו כלולים כל דיני התורה שבכתב והתורה שבעל-פה. אלה הן הלכות מעשיות - מה צריך אדם לעשות ומה אסור לו לעשות; אבל ב“שלחן ערוך” לא כתוב על מה צריך אדם להרהר ולחשוב, כפי שנאמר בתלמוד “רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי”, 1כלומר: אלוהים רוצה את הלב. אך על זה לא מוצאים שום דבר ב“שלחן ערוך”, ועל כן כל הרבנים והגאונים, שחיו אחרי ה“שלחן ערוך”, כתבו רק מה צריך יהודי לעשות וכיצד עליו לנהוג, וכך הפכו את הדינים הקשים לכבדים עוד יותר, עד שאי אפשר היה לשאתם.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.