מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לִפְנֵי הַסְּעָרָה

מאת: שמעון שמואל פרוג , תרגום: אברהם לוינסון (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

(הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מַתִּתְיָהוּ)

חשמונאים א‘, ב’


וַיֶהִי…

"בָּחוּר וּבְתוּלָה אָז יָרִימוּ קוֹל-נֹהַּ

בְּיוֹם הַפְּקֻדָּה, בְּיוֹם זַעַם אֱלֹהַּ.

בְּחֵיק הוֹרָתוֹ הָעוֹלָל אָז יִדְבַּק,

יִבְכֶּה וְיַמְסֶה בִדְמָעוֹת אֶת שָׁדֶיהָ,

זָקֵן בֶּעָפָר יְכַסֶּה אֶת רֹאשֵׁהוּ

וְיָשִׂים עַל מָתְנָיו אֶת מַחְגֹּרֶת-הַשַּׂק.

לֹא צְלִיל-הַכִּנּוֹר, לֹא נִימִים עֲלֵי-נֵבֶל –

גְּנִיחוֹת, זְעָקוֹת שֶל חֶרְפָּה וְשֶׁל סֵבֶל,

שַׁוְעַת קָרְבָּנוֹת מוּצָאִים לַהוֹרֵג,

לְרַעַשׁ הָרֶכֶב, הַשּׁוֹט הַשּׁוֹרֵק,

לְרַעַם שֶל צְחוֹק עָרִיצִים וּבְנֵי-בֶלַע –

יָעִירוּ בַּת-קוֹל, נִרְדְּמָה בִּנְקִיק-סֶלַע,

וְחָתְרוּ לַמֶּרְחָק, לְכָל עָם וְעֵדָה,

מִשָּׂדוֹת וְכָרִים שֶל אַדְמַת יְהוּדָה…"

וַיָּקָם! וַיֶּהִי!…

כְּעָב אַחַר עָב

מַחֲנֵה אַנְטִיּוֹכוֹס פּוֹסֵעַ.

הַמָּוֶת סוֹבֵב כְּנָחָשׁ לְפָנָיו,

אַחֲרָיו – יָם שֶל דָּם יִשְׂתָּרֵעַ.

עָבְרוּ – וְהָפְכָה לְעִיֵּי-מַפֵּלָה

אַדְמַת-הַמְּכוֹרָה, כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּה:

שָׂדוֹת, שֶׁפָּרְחוּ בַּהֲדַר שִׁבֳּלִים

וְהִבְרִיקוּ בְּזֹהַר פְּנִינֵי-טְלָלִים;

בְּקָעוֹת, שָׁם הֵרִיעוּ שִׁירִים וְגָבֵרוּ,

נְעָרִים עַלִּיזִים וּבְתוּלוֹת עֲנֻגּוֹת

בִּמְחוֹל-הַמַּחֲנַיִם יָצְאוּ וְכִרְכֵּרוּ,

שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים וְחַדְלֵי דְאָגוֹת…

אַיֵּך, חֲבַצֶלֶת-שָׁרוֹן? אֵיךְ נָדַמָּה

פִּתְאוֹם שִׁירַתְכֶם, זְמִירֵי-הַבָּשָׁן?

אַיֵה, דְּבִיר שְׁלֹמֹה, הוֹד זִיוֶךָ? וְלָמָה

עַל מִזְבְּחוֹתֶיךָ כָּבָה הֶעָשָׁן?

וַיָּקָם!…

אֱלֵי מַעֲלוֹת הַמִּזְבֵּחַ

בְּרֶגֶל גֵאָה צִיר-הַמֶּלֶךְ קָרַב,

וּבְנֵי-יְהוּדָה, אֲסַפְסוּף מוּג-לֵבַב,

סָרִים לְמִשְׁמַעַת הַצַּר הַמְנַצֵּחַ

בְּשֶׁפֶל-רוּחָם מַקְשִׁיבִים לִדְבָרָיו:

"שִׁכְחוּ וְהָפֵרוּ תּוֹרַת-הַמּוֹרֶשֶׁת,

דְּבִירֵנו פִקְדוּ בִּזְבָחִים וּמְנָחוֹת

וּתְנוּ לֵאלֹהֵינוּ כָבוֹד,

וְחֶרֶב-פֵּיוֹת שֶׁל יָוָן הַכּוֹבֶשֶׁת

אָשִׁיבָה לִנְדַן-הַפְּלָדָה.

דְּבָרַי הַאֲזִינוּ, בְּנֵי-יְהוּדָה!

בְּנֵיכֶם מֵעַבְדוּת מַחְפִּירָה יִוָּשֵׁעוּ,

הוֹרִידוּ, הוֹרִידוּ רֹאשְׁכֶם, הִכָּנֵעוּ

וְאֶתֵּן לָכֶם חֹפֶשׁ, שָׁלוֹם וּמְנוּחָה!"

וְהִנֵּה אִישׁ יָצָא מֵהָעָם וְשָׁחָה

לְבָדוֹ עַל אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ…

קָרְבָּן לֹא-טָהוֹר עַל-גַבּוֹ הִתְלַקֵּחַ…

סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶר הֻטַּמָּא,

הָעָם בִּדְמָמָה עַל בִּרְכַּיִם כּוֹרֵעַ…

אוֹיְבִים כַּף יִמְחָאוּ… תְּרוּעָה מַרְעִימָה

עַל רֹאשׁ עָם נִכְנָע תִּשָּׁמֵעַ…

אַךְ מִי זֶה זָקֵן לְבֶן-תַּלְתַּל, הַפּוֹסֵעַ

בְּרֶגֶל בּוֹטְחָה? מְפִיקוֹת אֵשׁ-אֵימָה

עֵינָיו הַקּודְחוֹת… וּבְלִי הֵרָתֵעַ

פָּרַץ לִקְרַאת צָר כַּאֲרִי מִתְעַבֵּר,

בְּיָד מְזֻיֶּנֶת נֶגְדּוֹ נִעֲנֵעַ

וּבַמַּעֲלוֹת הַתְּלוּלוֹת אָץ מַהֵר.

כְּאֵשׁ הַבָּרָק הַפְּלָדָה מִתְנוֹצֶצֶת…

הִסְמִיק הַמִּזְבֵּחַ מִדָּם מַהְבִּיל.

נָפַל הַמְנָאֵץ תַּחַת יָד הַמּוֹחֶצֶת…

חָרְדוּ הָאוֹיְבִים… מֵרֹב פַּחַד וָחִיל

בָּרְחוּ לְכָל צָד מֵהַשַּׂב דַּל-הַכֹּחַ…

רוֹטֵט הַמַּצְבִּיא וְיִדְכֶּה וְיָשֹׁחַ,

כְּפַרְפֵּר הַנָּחָשׁ תַּחַת רֶגֶל הַפִּיל…

וְקוֹל מַתִּתְיָהוּ, מַסְעִיר וּמַרְתִּיחַ,

יִקְרָא לִנְקָמָה וְאֶשׁ-מֶרֶד יָפִיחַ,

נִשָּׂא עַל מֶרְחַב הַשָּׂדוֹת כִּסְעָרָה,

כְּרַעַם עַל הַר-הַלְּבָנוֹן יִתְרוֹצֵץ:

"מִי לַאדֹנָי –

אֵלָי!"

וַיְהִי רַעַם זֶה לִבְשׂוֹרָה:

עוֹד מְעַט – סַעֲרַת-מַכַּבִּים תִּתְפָּרֵץ!

שמעון שמואל פרוג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שמעון שמואל פרוג (מחבר)
עוד מיצירותיו של אברהם לוינסון (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

הָרוֹעָה מִכְּפַר שׁוּנֵם

מאת אברהם שמואל שטיין (פרוזה)

סוסה צחורה, קלת-צעד, דוהרת בשולי כרמים, בשבילי שדות, במשעולים מתפתלים בינות לכפרים, בקתות-איכּרים וסוכות-רועים – והֵדים קצובים נענים לדהירתהּ במרחב השקוף. ראשה נישא אל על, אוזניה מתוחות-דרוּכות, נחיריה נושפים בעוז, וכולה הדרת כבודוֹ ורוּם ערכוֹ של הרוכב כְּמָאֳצָלים עליה.

יום-קיץ רווּי-אש בגסיסתו האִטית. קרני-השמש האחרונות מפזזות על מדרונות ההרים והגבעות באופק. עדרים חוזרים מן המרעה, מעלים ענני-אבק בעִקביהם, עדרי צאן ועִזים ובקר. רועים ורועות מלווים אותם, בצעד אִטי-לֵאה, או ניצבים לידם בשתותם מים צוננים מן הבארות.

ברכיבה על סוסתו האצילה, מתנת מלך מצרים וטפוּחת-אוּרוָתו, עבר היום מבית-לחם, מקום מוצא בית אביו ועד לסביבות עין-גדי הצופה פנֵי הערבה. והארץ מלאה חורשות תמרים וכרמים ומעיינות מים חיים, ומעֲבָריהָ – הישימון. כאן, במצודות עין-גדי, מצא מפלט לעצמו אביו בבורחוֹ על נפשו מחמת זעמו של המלך הראשון לישראל. וכאן, באחת המערות, פגש ברודפוֹ, אך לא הרים עליו יד ולא פגע בו לרעה, רק את כנף מעילו כַָּרת – שנים רבות חלפו-נקפו מִני אז, שנים חורצות גורל עַם ואדם, שנות אימה ודמים. שאול נפל בידי פלשתים, רבים נפלו במלחמות-אחים. כל שנות מלכותו עמד דוד במערכות נואשות נגד אויבי ישראל ומבקשי נפשו שקמו לו בתוך עמו ובקרב בני-ביתו ואף בין בניו – ועתה זכה הוא, בנו אהובו, לשבת על כסא אביו ולקצור את קציר הנִצחונות. אדמת יהודה, לב המולדת – כל שביל וכל צוק הר בה מעוררים בו זִכרונות מן הימים ההם, עליהם סיפרה לו רבות גם אמו, בת-שבע, והוא עוד נער קטן – וחלקם נתרחשו בשחר עלוּמיו. עתה, דומה, נבלעו המאורעות בתהומות-נשִׁיָיה – והעם השוכן כאן, היוגבים והכורמים והרועים, יושבים איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, באין מַכלים ובאין מחריד. מסביב רינת עַם הרואה ברכה בעמלו וצהלת עלמים ועלמות.

שקוע בהִרהוריו מצא עצמו אל מול עדר שעלה בשביל – והשביל צר. עוד מעט ופרצה הסוסה אל בינות לצאן הנפחדות המשׂרכות דרכן בכבדות בחולות. בראש העדר – נערה רועה. והנערה רכּה בשנים, תמירת-קומה, יפת-מראה מאד. פניה שזופי שמש ורוחות – תוֹם-חן שובה-לבבות קורן מהן. עיניה – שתי גחלים לוחשות-רוטטות ואיבריהָ כּחטובים ברוב עדנה מקפּלים חמוּדות עלוּמים. מקל-הרועים בידה היא צועדת שֶׁפִי בראש העדר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.