מְיַבֵּב כְּאֵבִי בִּי בְמַנְגִינַת קְסָמִים
מְחֻדֶּדֶת סֵבֶל וַעֲנֻגַּת קֶצֶב –
אֵי-שָׂם עַל דַּרְכֵי עוֹלָם מְטַיְּלִים מֵעוֹלָמִים
נַנֶּסֶת-חֶדְוָה שְׂלוּבַת זְרוֹעַ עִם עֲנָק-הָעֶצֶב;
וּמְחַוִּים פִּתְרוֹן עוֹלָם, מִמְּרִי וּדְוַי כֹה עָמֹק:
אַשְׁרֵי מִי מְלוֹא קְמָצָיו בְּלִימַת-שֶׁקֶט חָפָן – –
אֵי-שָׁם עַל שְׂדוֹת נַפְתּוּלִים מַחֲנֶה אַחֲרוֹן נָמוֹג,
וְשַׁח עַל דֶּגֶל עָרוּף נְסִיך הַמֶּרֶד וְהַכָּפָן;
וּמְעַלַּע דַּם גִּבּוֹרָיו, יָנֹק דֹּם וְכָנֹס
בְּחֶמְדָּה צְמֵאַת תֹּהוּ כָּל מֶגֶד-אֶשׁ לָאֶרֶס –
נַגֵּן, נַגֵּן, כְּאֵבִי, עַד יֵצֵא מִן הַמָּנוֹס
הָאֵל הַגָּדוֹל שִׁיוַה, בְּאַחֲרוֹן מְחוֹל-הַהֶרֶס…