מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יתומה עַוֶּרֶת

מאת: מאיר הלוי לטריס

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כי תשפוך שיחה 1

אֲנִי יַלְדָה עֲנִיָּה

יְתוֹמָה עַוֶּרֶת עָיִן

סוֹעֲרָה מִכֹּל דְּחוּיָה

וְאוֹהֵב לְנַפְשִׁי אָיִן.


עֲלֵי אָרְחוֹת הַחַיִּים

שֶׁמֶשׁ תִּפְרוֹשׂ כְּנָפֶיהָ;

וְעָלַי עַוֶּרֶת עֵינָיִם

חָשַׁךְ אוֹר בַּעֲרִיפֶיהָ.


עֵת חֲבַצֶּלֶת פּוֹרַחַת

וְשׁוֹשַׁנָּה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ

אֶתְאַוֶּה לִקְטוֹף אַחַת –

וְעָלָה בְּיָדִי הַחוֹחַ.


וְכִי אָבוֹא בְנֶפֶשׁ מָרָה

וְעַל הַדֶּלֶת אֲבַקֵּשׁ לָחֶם

אַף הָאַכְזָרִים חָרָה

עֲלֵי אֲמֻלָּה מֵרָחֶם.


לָמָּה תִקְפְּצוּ יֶשַע?

אַף כִּי אֱלֹהַּ דִּכְּאָנִי

נִדְכֵּיתִי מִבְּלִי פֶּשַׁע

שַׂמְּחוּנִי כְּמוֹ עִנָּנִי.


הֵן טַל-דֶּמַע נְדָבוֹת

וּמַרְפֵּא לְשׁוֹן רַכָּה

הֲלֹא יְחַבֵּשׁ עַצָּבוֹת

וִיחַיֶּה לֵב דַּכָּא.


אַךְ אֵין חוֹלֶה עַל שֶׁבֶר

נוֹשֵׂאת חֶרְפָּה בְּרֶצַח

כִּרְפָאִים כְּשׁוֹכְבֵי קֶבֶר

לֹא תֵרֶא אוֹר לָנֶצַח.


אָכֵן לֹא! לֹא לָנֶצַח

עוֹטְיָה אֵלֵךְ בַּצָּרָה

יָבוֹא יוֹם וְאָרִים מֶצַח

וְתוֹפַע עָלַי נְהָרָה.


נֵר אֱלֹהִים יוֹפִיעַ

אֶחֱזֶה בְּקֶרֶב נִשְׁמָתִי

חָשְׁכִּי הֲלֹא יַגִיהַּ –

וְלֹא תֵדַע לְכַנֵּה מִלָּתִי.


בְּאוֹרוֹ אֵלֵךְ דַּרְכֵי נַחַת

וְלֹא יִמְעֲדוּן קַרְסֻלָּי;

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה זוֹרַחַת

מַעְגְּלֵי יוֹשֶׁר מַעְגָּלָי.


שָׁם לֹא אֶשְׁמַע גְּעָרָה

לֹא אֲנוֹדֵר לְלֶחֶם שָׁמָּה

דַּרְכִּי לֹא נִסְתָּרָה

וְנַעֲלֵיתִי מֵעֳנִי אֲדָמָה!


כִּי אָבֹא חֶדֶר הוֹרָתִי

וְאֶשְׁתַּעשַׁע עַל בִּרְכֶּיהָ

הִיא תִמְחֶה דִמְעָתִי

וְכָל מַחֲסוֹרַי עָלֶיהָ.


גַּם אָבִי – נָתַן לִי חַיִּים

וּבְעוֹד יֶחֱמַתְנִי אִמִּי

הָלַךְ אֶל אַרְצוֹ – שָׁמַיִם

יְהִי שָׁם תָּמִיד עִמִּי.


אוֹתִי יִשּׁק שְׂפָתָיִם

לֹא תִשְׂבַּע עַיִן תִּרְאֶנִּי,

אָז לִי אוֹרוּ עֵינָיִם

וִיתוֹמָה עַוֶּרֶת אֵינֶנִּי. –



  1. השיר הזה חברו בל“א, אשר ממנו העתקתיו, המנוה מוה‘ ליפמאן בישענטאהל. הוא נכד להגאון ונשיא ישראל בצרפת ר’ דוד צינסהיימער, ומת בברלין בשנת תק”פ עודנו בימי בחורותיו. עם היקר הזה אבד ממנו הון אדם יקר אשר באין ספק נחלנו, לולא עלה המות הכורת לחמום יפה פרי תואר בלא יומו; הוא היה אחד ממקודשי הטבע למלאכת אלהים מלאכת השיר. בשתי לשונות רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב, עברית ואשכנזית, השכיל לעורר לב כל קוראיו, בשתיהן דברו רך משמן ומתוק מנופת. יהי זכרו ברוך! – ומי יתן ויתעורר גבר חיל בארץ מולדתו לגמול חסד עם המת וטובה עם החיים להוציא לאור שיריו בשתי הלשונות המפוזרים הנה והנה, יחד בחוברת, וישא ברכה מאת ה‘. – ראה דברים יקרים אשר נשא עליו בס’ ידידיה החכם רי"ל צונץ, איש אשר רוח חכמה ודעת בקרבו לערוך גם פועל איש חי בדורנו ובארץ מגורנו, לא רק מפעלות אנשים אשר ימים רבים רמה תכסה עליהם בארץ נכריה; כאשר הסכן הסכינו לעשות שועלים קטנים המחבלים כרם ה' צבאות אשר יציבו מלאכת אנשי שם בדורנו למטרה לחצי לשונם.  ↩

מאיר הלוי לטריס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מאיר הלוי לטריס
יצירה בהפתעה
רקע

איחוד של פירוד

מאת אהרן דוד גורדון (מאמרים ומסות)

בעצם השעה, שאנחנו כל כך זקוקים להתאחדות אמיתית, להתאחדות מתוך עצם שאיפתנו הלאומית ועבודתנו הלאומית, בא ה’איחוד' מתוך התנועה הסוציאליסטית שבגולה (הן לא במקרה התחילו ה’מאחדים' את תכניתם במלים: ‘תנועת העבודה בארץ-ישראל היא ענף תנועת העבודה הסוציאלית בעולם’. העובדה כשהיא לעצמה, שהם לא מצאו התחלה אחרת, העובדה כשהיא לעצמה מה היא אומרת וכמה היא אומרת!), ‘איחוד’ מתוך התנועה הסוציאליסטית, שאין לה פה שום מקום, שהרי אין לנו פה לא קפיטליסטים ואין פרולטריון (על פי האמת הרי גם בגולה אין לנו. כי כלום הקפיטליסטים היהודים הם הקפּיטליסטים שלנו, שהתעשרו מתוך תעשייתנו אנו? וכן הפרולטריון היהודי כלום הוא שלנו, יוצר ערכי חיינו אנו?), מלבד מה שהסוציאליות עשויה רק להחניק את הלאומיות, את רוחנו הלאומית, שזיווגו על כרחן של שתיהן.

מובן, כי ‘איחוד’ כזה עשוי רק להרחיב את הפרץ בין העובדים, שהרי עוד ישנם בארץ-ישראל עובדים, שאינם נישאים ברוחות המנשבות ברחוב, ושאין הרוחות מטשטשות את עצמותם הלאומית והאישית עד כדי לשכוח, כי אנחנו באנו הנה לברוא לעצמנו ולעמנו חיים עצמיים ולא חיים מתורגמים מחייהם של אחרים (מתורגמים אמנם לעברית ולא לז’רגון, שבזה, כנראה, רואים ה’מאחדים' את כל עצמותנו הלאומית). אף אמנם לא היה עוד (אל יאמרו לי: היה מכוסה ונתגלה, כי יודע אני כמוהם מה שהיה ומה שיש היום), – אף אמנם לא היה עוד בקרב העובדים פירוד כזה, התמרמרות הדדית, התנגשויות הדדיות כאלה, בקצרה – אם לקרוא את הילד בשמו האמיתי – כיעור כזה, כמו שיש היום, בתור תולדה ישרה מה’איחוד' כביכול. והדבר הזה קשה בייחוד לעולים החדשים, שקיווּ למצוא בארץ-ישראל נקודה מאירה מתוך העבודה החיה, שהם באו להתמכר לה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.