מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[לְאַט עַל מְתִים עָבְדוּ]

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לְאַט עַל מְתִים עָבְדוּ / וְעַל פִּתְחֲךָ שָׁקְדוּ,

אֱלֹהַי, פְּתַח אָזְנְךָ / לְצַעְקִי, וְשִׂים עֵינְךָ

בְּעִירְךָ וּבַהְמוֹנְךָ, / וְחוֹנֵן שְׁאָר צֹאנְךָ,

אֲשֶׁר בֵּין אֱדוֹם נִפְרְדוּ / לְחַדְרֵי תְהוֹם יָרְדוּ.

בְּחוּנִים בְּכוּר נִבְחֲנוּ / וְהוֹמִים בְּאוֹן נִצְפְּנוּ

אֲסִירִים, וְקוֹל נָתְנוּ / בְּבֵיתָךְ וְשָׁם יַחֲנוּ –

פְּדֵם, כִּי שְׁמָךְ יִחֲדוּ / וּמַהְלָלְךָ יִסְּדוּ.

רְעֵה עַמְּךָ גַּם רְצֵה, / אֱלֹהִים, וּמִצַּר פְּצֵה,

וְשִׂימָה לְקִצִּי קְצֵה, / חֲגוֹר חַרְבְּךָ, צוּר, וְצֵא!

לְחַם לוֹחֲמִים נוֹעֲדוּ / וְעַל עַמְּךָ נוֹסְדוּ!

מְיַחֲלִים – עֲנֵם, יוֹצְרִי, / וְעַל מָה בְּאַף וָחֳרִי

נְתַתָּם בְּפִי הָאֲרִי? / מְחַצְתָּם, וְחָדַל צֳרִי –

וּבֵית קָדְשְׁךָ לָכְדוּ / מְשַׂנְּאִים, וְלֹא פָחֲדוּ.

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

סְמוֹלֶנְסְקִין בְּתוֹר מְסַפֵּר

מאת ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

א.

אם רוצים אנחנו לחרוץ משפט נאמן על כשרונו של פרץ סמולנסקין בתור מספר, אז לא די יהיה לדון עליו על-פי אחד מספוריו וחזיונותיו; באופן כזה לא יהיה משפּטנו משפט נאמן מכל צדדיו. כדי להכיר את סמולנסקין המספר עם כל מעלותיו ויתרונותיו ועם כל חסרונותיו ומגרעותיו, צריכים אנו לקרוא את כל ספריו הגדולים והקטנים, כי בכל אחד ואחד מהם התגלה רק חלק מכשרונו הספּורי של סמולנסקין, רק קוים אחדים מתכונתו המוסרית או הפיוטית; ורק אם נחבר ונצרף את כל הקוים הפזורים האלה קו לקו, שרטוט לשרטוט, רק אז תצא לנו תמונתו השלמה בתור מספר, בכל אורותיה וצלליה.

ספורי סמולנסקין עושים עלי עתה את הרושם המוזר והנשגב, שיעשה עלינו סלע-המדבר. בסלע-המדבר יש חגוים ונקיקים, ידי אומן לא חלו בו ועקבות העבודה והתרבות לא נכרו עליו, ובכל-זאת ירהיב את עינינו בבקיעיו ופרציו וירומם את נפשנו בפראותו עצמה. אם נקרא ימים רבים בספריות העמים ונתרגל בספורי-המופת של גאוני הרוח, המעובדים ומלוטשים כל צרכם, ואחרי-כן נשוב לקרוא את ספורי סמולנסקין, – אז נרגיש בלבנו מעין אותה ההרגשה אשר בלב הבא מארץ נושבת, מארץ תרבות, השכלה ועבודה, אל ארץ-פראים, במקום, אשר כל כחות הטבע נרדמים ואיש לא העירם; סגולות הארץ, אמנם, רבות ויקרות הנה, אך איש לא השתמש עוד בהן. כל קורא ספורי סמולנסקין בשום לב יוכח, כי כחות כבירים היו צפונים בנפש המספר הזה, אבל הכחות האלה היו כל ימי חייו בלתי מפותּחים ומעובדים כל-צרכם, ואם השתמש בהם לפעמים, – השתמש רק לרעתו, כי הם משלו בו ולא הוא בהם. כשרונו הטבעי של סמולנסקין היה מספיק למספר אירופי בן-תרבות להרימו על ולתת את חנו גם בעיני קוראים, שטעמם הספרותי מחונך ומפונק, בעוד אשר ספורי סמולנסקין יוכלו להחשב בעינינו כיום רק כמצבה חיה לכחות יוצרם, אשר עלו בתהו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.