מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קרן תל אביב לספרות ואמנות

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

במלאת ששים שנה לעיר תל‑אביב, רחש ראש העיר, מר יהושע רבינוביץ, רעיון טוב: להקים קרן עירונית, שתעודתה לעודד את יצירה הספרותית והאמנותית. והוא תכף מחשבה למעשה, יזמה לביצוע, וקרן בת שבעה מליון ל“י, שכמה מצנאטים מוקירי חכמים נתנו לה את חלקם, קמה וניצבה. פירותיה של קרן זו, שיגיעו, כמשוער, כדי 700.000 ל”י כל שנה, יהיו מיועדים עידוד הצמיחה הרוחנית, לסיוע ליוצר ולהטבת תנאי עבודתו.

סימן טוב הוא לעירית תל‑אביב ולראשה, שלא נענעו לדיבור השדוף וחסר האחריות, כי עניני היצירה הרוחנית נדונים להידחות עד שישתנו הזמנים, ולפי שעה יש לדאוג תחילה לנשק ולמשק ולצרכי‑חירום. מתוך הזדהות שלמה וגמורה עם הכורח החיוני לגיוס כוחותיו האנושיים והחמריים של העם בישראל ובגולה למען נצחוננו במלחמת‑המגן‑והתנופה, הכפויה עינו, ולמען העלאת יהודים וקליטתם, הרינו גורסים שגם בשעת‑דחק זו יש להתמיד בבנין המסד הרוחני‑היצירתי שלנו. אדרבה, דווקא משום שמנת גורלנו להשקיע את מיטב כוח‑הנעורים והאמצעים למען ביצור קיומנו כאומה וכמדינה עלינו לשקוד על עיצוב דמותנו התרבותית והחברתית לבל תעוקם בלחץ המציאות הקשה. אין כאן ענין של מוקדם ומאוחר. נגזר עינו לפעול ולעשות בתחום הבטחוני והרוחני בעת ובעונה אחת. ולא עוד אלא שאלה הם שני צדדים של מטבע אישי וקיבוצי אחד. בחינה אחת לוֹוה מחברה ונבנית ממנה. אסור שרעם הפצצות והמרגמות ישתיק את כוח היצירה, וכשם שבהישמע אות הארגעה יוצאים תושבי‑הספר ממקלטיהם וממשיכים את עבודתם כרגיל, כך צריכה לנהוג האומה. רעש מכאן וסכנה מכאן, ופעילות יצירית באמצע.

כוחות היצירה הם חד‑פעמים ועצם מציאותם הוא בחינת נס ופלא, ולאולם אינך יודע אימתי הם מופיעים, אם בימי מנוחה או בימי מבוכה. תמיד צריך לחשוש, שמא ימותו באיבם כשרונות ומאוויי יצירה מחמת הזנחה או החמצה או דחייה. אין כוח היצירה בא לפי הזמנה כל שעה שרוצים בו, אלא הוא קיים בסתר וטעון גילוי, שימור וטיפוח. לפיכך חייבת החברה להיות ערה וקשובה תמיד לצמיחה החשאית ולהבין באותות.

מדעת ושלא מדעת מונחת כוונה זו בייסודה של הקרן לספרות ולאמנות של עירית תל‑אביב, קרן, שתהיה עצמאית ובלתי תלויה בגורמים אחרים. העיר תל‑אביב היא מרכז כלכלי ומסחרי נכבד במדינה. בה מצוי סגל‑חבורה של סופרים ואמנים בכל ענפי היצירה המגוונת, בספרות, בתיאטרון, במוסיקה, בציור, בפיסול ובמדע; בה קיימים מוסדות ומכונים ואוניברסיטה ומוזיאונים, המחנכים את הציבור ומעניקים לו חיי תרבות לאמיתם. הקרן הזאת באה לחזק את אופיה היוצר של העיר. היא עתידה לאמץ כוחות ותיקים וצעירים, לאפשר להם ליצור, לנסות, לשכלל ולתרום את תרומתם בכל תחומי היצירה.

אנו מקווים, שקרן זו תשפיע לטובה על עיצוב דמותה התרבותית של תל‑אביב, וממילא של המדינה כולה.


  1. נתפרסם ב“מאזנים”, ג‑ד כרך כ"ט.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

מלחמת המפלגות

מאת זאב אלבלינגר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

הגעתי למסקנה, שמתבזבז מרץ רב מדי על מלחמת מפלגות על השלטון בארץ. למעשה, אין הבדל רב וחשיבות רבה מי עומד בראש המדינה, כל זמן שמגמתו היא – להמשיך במפעל הציוני של הדורות שקדמו לו.

לאחר חורבן בית שני, התחלקה בעיית העם היהודי לשני חלקים, לשני מחנות, לשני פתרונות: האחד – ע“י הפזורה בין העמים בעולם והשני – ע”י חידוש מרכז העם היהודי במדינתו – ישראל.

הפתרון הראשון לא עמד במבחן השמירה על קיום העם היהודי. לאחר שואות קטנות ובינוניות, בהן נעקרו אר רק קהלות שלמות יהודיות ממקומות מושבן, אלא לאחר הגבלת זכויותיהן, סגירתן בגיטאות, סחיטות, שוד, ביזה, פוגרומים ורצח, גורשו מסיבית היהודים מארצות רבות או נמלטו מהן בחוסר כל. השואה הגדולה בשנות מלחמת העולם השניה, הוכיחה, שלא זו בלבד שהיהודים נחשבים כגוף זר בעיני התושבים הגויים, אלא שלדעתם אין הם רצויים בשום מקום ואחת דינם להשמדה טוטלית.

המלחמה לזכויות שוות בארצות שנחשבו כנאורות, לא הקטינה את השנאה ליהודים ובאותו זמן הביאה להטמעה הולכת וגוברת ובריחה מהיהדות ומההשתייכות לעם היהודי. נוצרו אמנם תנאים נסבלים לקיום יחד זמני עם הגויים וניתנה אפילו אפשרות להגיע לרווחה מטריאלית יחסית של שכבות האמידים, אבל כל זה נשאר מותנה ברצון טוב של תושבי הארצות השונות, הרואים ביהודי כל עת, אלמנט בלתי הגון, בלתי פרודוקטיבי, בנוסף להיותו זר לרוחם, אמונתם ומנהגיהם. כל שינוי בתנאי קיום של מדינות אלו, כל שינוי מנהיגות וכל סכנה אורבת, יכולים בין רגע לשנות מקצה אל הקצה את היחס ליהודים מצד הממשלות והתושבים.

הפזורה היהודית אינה מהוה כוח לאומי, למרות שהיא משלה את עצמה בריבוי השפעה ובחשיבותה לתרבות או לכלכלת העם, בתוכו היא יושבת. להיפך, פיזור המאמץ הלאומי בין תרבויות זרות ורבות, החליש במידה ניכרת את כוח הפזורה ואת יכולתה לעמוד על נפשה ולהתגונן בארץ פזורתה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.