רקע
יוסף אהרונוביץ
פורצי גדר

בספרותנו עמוקה הירידה, ואת מדת עמקה אפשר, כמדומה, להעריך לפי הגובה של אלה המדברים עתה על אודותיה.

כשהציג ביאליק את רגליו על במת הספרות העברית, פכה בו מעין של אהבה והוקרה לספרות ולכל מי שעובד בה באמונה. הוא לא גנה את הקודמים לו, לא התיצב בפוזה של “פודה ומציל” ויוצר תקופה, כי אם, להפך, לווה בהערצה גדולה את משורר הדור שקדם לו, ובענוותנות לא מעושה נסה להמשיך.

כשעלה אחד הם על הבמה, על ל“דבר דברים אחדים, לא כאחד הסופרים כי אם רק כאחד העם”, ורק “במשך הזמן נעשה לו הדבר כחובה, להכנס לרשות הסופרים בכל עת שנדמה לו, כי יש בלבו איזה רעיון שיוכל להביא תועלת מאיזה צד וכו' וכו'”. בני דורו הרגישו בכל שורה ושורה שיצאה מתחת עטו את החדוש שמכניס זה לתוך ספרותנו, אך מפיו של אחד-העם עצמו לא שמעו אף פעם שהוא “מהפך” ו“מחדש”.

ברנר הדפיס את טובי ספוריו בהיותו עוד נחבא אל הכלים, ואף בשעה שעקת החיים “בעמק עכור” נשאה אותו בסערת מלחמה והציגתו על דרך המרידה, אף אז לא שכח לכבד את רבותיו.

ש. בן-ציון ארג חוטי משי (לפי מבטאו המוצלח של עגנון) עשרות שנים, מבלי להביט לצדדין ומבלי לחשוב את עצמו לפורץ גדר ולמביא מהפכה בספרות.

צ’רניחובסקי ודאי שפרץ גדרים בספרותנו והכניס לתוכה הרבה מן החידוש, אבל את כל זה למדנו מתוך יצירותיו – מפיו עצמו לא שמענו מעולם שהוא בר להפוך איזו קערה על פיה ושתוכן היצירה או אמצעי היצירה של פלוני ואלמוני אינם לפי רוחו ועליו להלחם בהם.

איני יודע אף סופר אחד מכל הסופרים העברים של זמננו, הראויים לשם זה, שיכריז כל כך על ה“אני” שלו ושכה יבטל את כל מה שנוצר בספרות חוץ ל“אני” שלו, כמו שעושה זאת עתה כל חורז חרוזים ממדרגה חמישית. נמצא, אמנם, מי שהוא “דואר היום” שנסה להסתייע בפרישמן: הרי אף הוא היה בעל טון מיוחד וכו'. ואולם בין המסתייע וחבריו ובין פרישמן יש, כמדומה, אותו הדמיון שבין שני האחים הידועים בהלצה העממית" היה היו שני אחים, האחד היה גאון, והשני אף הוא אהב תפוחי אדמה צלויים. פרישמן היה נפנה לרגע מעבודתו – כשנדמה היה לו שהשעה צריכה לכך – גוער במי שצריך לגעור, ושב לעבודתו, עבודה מקורית ועבודת תרגום, שעליהן עברו כל ימי חייו כיום אחד ארוך ושבהן העשיר את ספרותנו במדה הרבה יותר גדולה מזו שיכול לתת סופר רגיל. ואולם האל הרוצים להסתייע בו – מה הם נותנים לספרות חוץ מן הצעקנות?

בודאי – גם אל הנחשבים עתה לאבות הספרות העברית באו לפעמים במשפט עם חבריהם" משפטי דעות בחיים ובספרות; אך משפטיהם היו, על-פי-רוב, לברכה לספרות. מהפולמוס שבין ברדיצ’בסקי ואחד הם, למשל, קבלה ספרותנו הרבה מחשבות פוריות, אשר נתנו לה דחיפה עצומה קדימה ואשר חנכו לנו אלפי קוראים עברים.

ורק בזמן של ירידה גמורה, בשעה שנאמני הספרות יורדים אחד, אחד מעל הבמה, זה מתוך קוצר ימים, זה מתוך עוני, או מתוך סיבות אחרות, אז קופצים על הבמה חסרי התוכן וחסרי הכשרון, ובאין להם עצמם מה לתת, מדמים הם להתכבד בקלון שהם מטילים באחרים.


תרפ"ב

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47623 יצירות מאת 2648 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20050 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!