מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אבא

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּאַפָּיו חָרַש אַבָּא שָׁנִים, שִׂדֵּד.

וּבְאַפָּיו הֵרִיחַ מֵרָחוֹק יְבוּל.

עַתָּה, עֵת הָאָסִיף, כֻּסּוּ שְׂדוֹתָיו –

חָרוּל – –

עַל כִּתְפֵי אַבָּא עוֹמֵד רֹאשׁ

(חֲנוּת– – )

כַּעֲמֹד עַל גֶּדֶר-סְתָו צִפּוֹר נִבְעֶתֶת

וּרְטֻבָּה מִשּׁוּט – –

רָעַבְתָּ, אַבָּא? מַה כָּאן, בָּרְחוֹב פָּשַׁט הָרֶגֶל,

עֵינֶיךָ תַּאֲכִיל?

הַא, בֹּא הַבַּיְתָה וְאַלְעִיטֶךָ

מִנְּזִיד-הַמַּשְׂטֵמָה הַמַּהְבִּיל – –

תרפ"ט

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

פִּיוּט שֶׁבְּשֵׁמוֹת פְּרָטִיִּים

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

פורסם ב“הפועל הצעיר”, 4.1.1966


אִוִּיתִי כָל שֵׁם פְּרָטִי בָּךְ,

פֵּרוּשׁוֹ קוֹצֵף וְּמְפַזֵּז עַל שִׁטְחוֹ,

עַמָּמַיִךְ וְהָרַיִךְ וְגֵיאָיוֹתַיִךְ, נַהֲרוֹתַיִךְ,

עִיר שֶׁלָּךְ וּכְפָר שֶׁלָּךְ עַל תּוֹשְׁבֵיהֶם:

הַיַּרְדֵּן, מָהִיר יֵרֵד, וְהַיַּרְקוֹן, גְּדוֹתָיו מוֹרִיקוֹת;

כַּרְמֶל בַּכְּרָמִים טוֹבֵל, חֶרְמוֹן מַחֲרִיד בְּשִׁמְּמוֹנוֹ,

צַלְמוֹן מְצַחֵק עִם צַלְמֵי-עָב;

הַשֶּׁפַע הַמִשְתַּפֵּךְ מִיִפְתַּח-אֵל וְיִזְרְעֶאל,

הַהַלֵּל וְהַהוֹדָיָה הַגְּלוּמִים

בְּעֻזִּיָה, הֲדוֹרָם, הוֹדַוְיָה וְרוֹמַמְתִּי-עֵזֶר,

הַתִּקְוָה הַמְשַׁוַּעַת מִתּוֹךְ אֶלְיָשִׁיב, יִבְנְיָה וָצֶמַח;

רוּת וְדָוִד, לְרֵעוּת וְאַהַב – –


מן ההמנון “חקוקות אותיותיך”


כי נער ישראל

אומתנו מקדמת-קדמתה היתה רגישה לטעמם וערכם של שמות פרטיים. עלילות ותולדות שבספר-הספרים שלה, לפרקים קרובים הן נענדות הסברים לשמות של איש ואשה, של מקום, אף של חפץ העשוּי:

חווה – “אם כל חי”; נוֹח – (על פי קירבת צליל ומובן) “זה ינחמנו”; יצחק – “כל השומע יצחק לי”; יעקב – “וידוֹ אוחזת בעקב עשו”…

באֵר-שבע נקראת כך על שום שבועת-ברית שכרת אברהם עם אבימלך ושבע כבשות-צאן שנתן לאבימלך, “למען תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת”. יצחק חפר שלוש באֵרות: לראשונה קרא עשׂק, “כי התעשׂקו עמו” רועי-גרר; לשניה – שׂטנה, כי “ויריבו גם עליה”; לשלישית – רחובות, “כי עתה הרחיב ד' לנו”. יעקב בנה מזבח וקרא לו אֵל בית-אֵל, “כי שם נגלו אליו האלהים”.

ומן המסעות במדבר: “ויקרא את שם המקום ההוא קברות-התאווה, כי שם קברו את העם המתאווים”; “למקום ההוא קרא נחל-אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בני-ישראל”. בכיבּוּשי משה ויהושע, היו נקודות ששמותיהם הושארו כמטבּעם הקודם, אך היו גם “מוּסבּוֹת-שם” (במדבר ל"ב), כגון חווֹת-יאיר; ואם בנו בני-ישראל ערים חדשות – “ויקראו בשמות את הערים אשר בנו”.

שעשועי חז"ל

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.