מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַמְּכוֹנִית

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַמְּכוֹנִית / חיים נחמן ביאליק


קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר,

קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר.

קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר!

קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר,

מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר.

מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ,

בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ:

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּט –

מִי יָרִיעַ, מִי יָעוּט?


הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ,

הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה,

גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה.

נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא –

טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!

טוּסָה, נֶשֶׁר! קַל, מְהִיר פֶּשֶׁר,

מֶרְחַקִּים תָּבִיא בְּקֶשֶׁר.

חֲתֹר וְשׁוּט בִּתְנוּעַת טוּט,

עִיר אֶל עִיר תַּחֲרֹז בְּלִי חוּט.


הִנֵּה בָּאָה וּפָרְחָה –

מִי יוֹדֵעַ אֶת-אָרְחָהּ,

מִי יוֹדֵעַ אֶת-טָרְחָהּ?

שְׂבֵעַת-יֶגַע, לְמוּדַת פֶּגַע,

אָרְחוֹת-אֵיד וּבַלְהוֹת רֶגַע –

שְׁקֹד, נֶהָג, עַל-יַד הַהֶגֶה!

מִיל – נִיד עַיִן, מִיל – בִּן-הֶגֶה!

חֵיק עוֹלָם כַּחֵץ פַּלַּח –

טְרוּ-טוּ-טוּ – רְכַב וּצְלַח!


הֵי, פְּלוֹנִי וּפַלְמוֹנִית,

הַטִּירוֹן, הַטִּירוֹנִית –

הִזָּהֵרוּ בַּמְּכוֹנִית!

מִי בָּכֶם וְלֹא יָחוּשׁ

דֹּפֶק לִבָּהּ הַנָּחוּשׁ

חִיל גְּרָמֶיהָ הַכָּבוּשׁ –

חִיל גְּרָמֶיהָ, גִּיל קְרָבֶיהָ –

הוּא אַל יֵט יָדוֹ עָלֶיהָ.

הוּא – לְאַט לוֹ בַּמְּכוֹנִית,

טְרוּ-טוּ-טוּ, הִיא זֵידוֹנִית!


אַךְ בֶּן-חַיִל הַנֶּהָג,

לוֹ עֵין עַיִט, יַד רַב מָג,

אֵין לְפָנָיו קִיר וּסְיָג.

חַד כְּפֶרֶס, שׁוּט וַחֲפֹז,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ יַהֲרֹס,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ כְּרוּבוֹ יָרֶץ,

מִשְׂתָּעֵר כְּרוּחַ פָּרֶץ –

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ –

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!


לוּ עַל-עֶבְרִֵי פִּי-שְׁאֹל

הַמְּכוֹנִית אָרְחָהּ תָּסֹל,

אֹרַח כִּשְׁפִיפוֹן פְּתַלְתֹּל –

הַנּוֹסֵעַ, אַל-תִּדְאָג,

יָד מוֹשֶׁלֶת לַנֶּהָג!

יָד מוֹשֶׁלֶת וּמְנַהֶלֶת,

הִיא תִּבְלֹם אֶת-כְּרוּב הַפֶּלֶד,

הִיא תִּבְלֹם וְהִיא תְּמַלֵּט

טְרוּ-טוּ-טוּ, בְּבֹא הָעֵת!


כֹּה נְעוּץ-עַיִן בַּמֶּרְחָק,

בָּז לַכֹּל, לַכֹּל יִשְׂחָק,

עַז-הַנֶּפֶשׁ וּמְסֹעָר

אֶל-כַּנּוֹ צָמוּד, יִדְהָר

אַךְ קָדִימָה, הַנִּמְהָר,

אַךְ קָדִימָה, רַק קָדִימָה!

קְרָא, שׁוֹפָר, בְּקוֹל הַרְעִימָה.

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ –

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

"שלום בית"

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

בעוברו תחת משׂאו בחוץ, לא נראָה מתחת לארון הסחורה אשר על שכמו, ונדמה, כאילו הולך ארון הסחורה לבדו. אבל נשימתו הכבדה נשמעה למרחוק.

אך הנה פרק את משׂאו וקבּל שׂכר טרחתו, מיישר הוא את גוו, מנשם בחזקה, מוציא את כנפי בגדו מבעד לחבל אשר במתניו, מוחה זיעת מצחו וממהר אל הבאר לשתות מים קרים. משם ירוץ הביתה.

והנוֹ עומד בחצר, נשען אל הקיר, ומרים את ראשו הגדול, עד שקצות זקנו וחוטמו עומדים בשורה אחת.

והנוֹ קורא:

– חנה!

ובפנת גג יפתח חלון קטן וראש אשה קטן, מכוסה בצניף לבן, יֵראה.

והאשה עונה לעומתו:

– חיים?!

והזוג מביט זה אל זו ברצון ונחת. והוא כורך את משׂכּוּרתו בפיסת נייר, וזורק למעלה כנגד החלון. חנה חוטפת באויר, כאשר הסכינה.

– בריה נפלאה – אומר חיים, ואינו רוצה למוש ממקומו.

– לך, לך לך, חיים – קוראת היא בנחת – אינני יכולה לעמוד בחלון… עלי לשוב אל הילד החולה. את עריסתו העמדתי על יד הארובה; ואני מבשלת ומניעה אותו בבת-אחת.

– ומה שלומו?

– הונח לו מעט.

– תהילה לאל, והֱנא?

– הלכה לה אל התופרת.

– ויוסיל?

– מעצמו מובן, בחדר.

אז מוריד חיים את זקנו והולך לו, וחנה מבטת אחריו עד העלמו בצל המבוא.

ביום החמישי והששי תארך השׂיחה יותר:

– כמה יש לך בנייר הזה? – תשאל חנה.

יראה היא, פן ימעט הכסף לצרכי השבת.

– וכמה נחוץ לך עוד, חנה?

– ששה גדולים למשחה בשביל הילד. נחוצים עוד נרות; חלות כבר יש לי. גם בשׂר – ליטרא וחצי. ונצרך לי עוד: יין לקדוש ומעט עצי דלק…

– מוטות עץ ישנם בשוק, אקח בהקפה ואביא לך…

– ודרוש לי עוד…

ומונה היא על אצבעותיה את כל הדרוש לה עוד ליום השבת; ואחר משׂא-ומתן ארוך מסכימים הם, שאפשר לקדש על הפת, ושחסרון דברים שונים אחרים אינו מעכב.

העיקר הם נרות-ההדלקה והרפואה בשביל הילד החולה…

ובכל זאת אם, בעזרת השם, הילדים בריאים ושלמים, שני פמוטות הנחושת לא נתנו בעבוט, ועל אחת כמה וכמה, אם נטמנה פשטידה לכבוד השבת – המשפחה העניה עליזה ושׂמחה בחלקה.

וחנה היא בריה נפלאה להכנת הפשטידה. מתאוננת היא תמיד על חסרון דברים שונים. פעם יחסר לה קמח, פעם – ביצים, פעם – שומן, ואחרי כן יוצאת פשטידה יפה, שמנה ומתוקה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.