מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לרבי מבורך (אבו אפצאיל) בן החבר

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לרבי מבורך (אבו אפצאיל) בן החבר / יהודה הלוי

לראש הדף

א

חֲשַׁבְתַּנִי אֲדֹנִי כּוֹס וְשָׁלָךְ

וְהִרְבִּיתָ לְפָנַי תַּרְנְגוֹלָךְ

וְהַכֹּל נֶעֱזַב לַזָּר וְהָיָה

דְּרוֹר הַמֹּר כְּמוֹ נִתְעָב וּמֻשְׁלָךְ

וְעַתָּה יִכְמְרוּ נָא רַחֲמֶיךָ

וּמַלֵּא שֶׁאֱלַת עַבְדָּךְ שְׁאֵלָךְ.


ב

הֲלֹא יִכּוֹן הֲלֹךְ גּוֹיִם לְאוֹרָךְ

וְאֵל הוֹרְךָ לְהִדַּמּוֹת לְהוֹרָךְ

עֲדֵה גָאוֹן וְדַע כִּי כַאֲשֶׁר הוּא

יְחִיד דּוֹרוֹ יִהְיֶה יָחִיד בְּדוֹרָךְ

לְהַר הַמֹּר אֲשֶׁר אִם תַּעֲלִימוֹ

שְׁמָךְ הַטּוֹב מְרַגֵּל עַל צְרוֹרָךְ

וְאֵיךְ לֹא תַעֲרִיף כָּזֹאת וְכָזֹאת

וּמִמִּקְדַּשׁ אֲדֹנָי בָּא מְקוֹרָךְ

וְנָתַן לִבְּךָ כִּלְבַב אֱלֹהִים

לְטוֹב וָרָע וְהָרַע לֹא יְגֻרָךְ

לְכָל אָדָם שְׁאֵר מִטּוֹב וּמֵרָע

וּמִן הַטּוֹב לְבַדּוֹ כָּל שְׁאֵרָךְ

וּמִי זֶה יַעֲרֹךְ בָּשְׂמְךָ לְבֹשֶׂם

וְאֵי זֶה מֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה כְּמֹרָךְ

וּמִפִּי אֵל וּמִפִּי אָב תְּבֹרָךְ

אֲשֶׁר שָׂמְךָ כְּמוֹ שִׁמְךָ מְבֹרָךְ.


ג

אֶל גַּב מְבֹרָךְ הַגְּבִיר מַלְבּוּשׁ

שִׁתְיוֹ וְעֶרְבּוֹ מִתְּהִלוֹתָיו

מִתֹּם וְהַשְׂכֵּל אָרְגוּ יָמִים

אוֹתוֹ וְהַבִּינוֹת פְּתִילוֹתָיו

אָכֵן תְּהִלוֹתָיו לְהִתְרָאוֹת

עַל פַּאֲרֵי רֹאשׁוֹ וּמַדּוֹתָיו

כַּאֲשֶׁר כְּסִילִים עַל פְּנֵי שַׁחַק

יִתְפָּאֲרוּ בִּלְבוּשׁ חֲלִיצוֹתָיו.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

מיגואל

מאת בן אביגדור (פרוזה)

ספור הסטורי מזמן גרוש ספרד

מעובד לבני הנעורים

ע"פ סיפורי “לפני ארבע מאות שנה”


א'

באחד מימי הקיץ לשנת 1491 למספר העמים.

שמי התכלת החופפים על ארץ ספרד בהירים ונחמדים. כל עב קל לא יעיב את פניהם. חום היום גדול מאד. גם רוח קל לא יפוח בחוץ.

העיר טוֹלֵידָה, בירת קַשְׁטִילִיָה החדשה, הומה. המון עוברים ושבים, רצים ונוסעים, ימלאו את כל הרחובות עד אפס מקום. גם כל שדרות האלונים ומגרשי הטיול מלאים אדם: כל אצילי העיר וְרַבֵּי העם עם נשיהם הכבודות ובנותיהם העדינות, אלה רוכבים על סוסים אבירים, אלה נוסעים במרכבות מרקדות ואלה הולכים ברגל.

פה ושם יתלקטו המטַילים כנופיות, כנופיות ומשוחחים בעניני המדינות ומקרי היום.

– התבשרו, התבשרו, רֵעים! – נשמע קול אחד מאחת הכנופיות – כי הכו צבאותינו את הערבים מכה רבה ועוד מעט ונפתחו שערי גְרַנַּדה לפנינו.

– מי הגיד לך כזאת, דון מורילו? – נשמעו קולות שואלים מסביב.

– היום בא רץ מבשר לחצר המלכות, משדה המערכה, ומפיו שמעתי את הבשורה הטובה הזאת – קרא דון מורילו שנית.

– ברוך אלהי הרחמים! – נשמעו קולות תרועה מעברים שונים.

– עוד מעט, האח! תסוף שארית ממשלת המוירים 1 הארורים מארצנו והיתה כל הארץ לנו – קרא איש אחר מתוך החבורה.

– אולם הידעתם, רעי, מי היה ראש המכים את הערבים הפעם? – קרא דון מורילו שנית.

– מי? מי? – שאלו הנאספים בְסַקְרָנוּת.

– הלא זה האביר הצעיר דון מיגואל סַן סַלוַדוֹר!

– סן סלודור? זה שר הצבא עול הימים ויפה העינים? – נשמעו קולות תמהון מעברים שונים.

– כן! – ענה דון מורילו – אמנם עול ימים עודנו, אבל גבור מלחמה הוא כאחד הגבורים הגדולים אשר בארץ. גבורותיו ונצחונותיו אשר הראה בפעם האחרונה מפליאים את הלבבות. הערבים השתערו על צבאותינו בגבורה נמרצה ויניסו את צבאותינו לכל עבר. גם ידי הגבור האדיר פינצי די ליאון רפו למראה גבורת הערבים; אך הגבור הצעיר הזה ומתי מספר עמו התאוששו לאחרונה ויהפכו פניהם אל הרודף וילחמו כאריות ויכו על ימין ועל שמאל, ויפילו מהם רב והנשארים נסו בשבעה דרכים. אכן לגדולות נוצר הגבור הצעיר הזה…


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.