תּוֹשִׁיעַ לָךְ יָדֶךָ
ואלֹהִים יוֹשִּׁיעֶךָ.
עֲגָלָה טְעוּנָה טָבְעָה בָּרֶפֶשׁ
עַד יְדוֹת אוֹפַנֶּיהָ. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ
בַּעַל הָעֲגָלָה; כִּי הָאָסוֹן קָרָהוּ
בִּמְקוֹם עִקְּבוֹת אָדָם לֹא נוֹדָעוּ,
בִּמְקוֹם אֵין אִישׁ לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ
לִמְשׁוֹת עֶגְלָתוֹ.
לֹא אֲלֵיכֶם מַכְאוֹב זֶה, כָּל עֹבְרֵי אֹרַח!
וּבְכֵן רָפוּ יָדָיו, נָשְׁתָה גְּבוּרָתוֹ,
וּבְלִי אַמֵּץ כֹּחַ וּבְלִי כָּל טֹרַח
עָמַד כִּכְסִיל חֹבֵק יָדָיִם.
בַּתְּחִלָּה קָצַף וַיְקַלֵּל,
אַחַר נָשָׂא עֵינָיו שָׁמָיִם.
וַיַּעֲמֹד וַיִּתְפַּלֵּל:
"אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים
רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת,
זְכָר-לִי בְּרִית רִאשׁוֹנִים,
זְכָר-לִי זְכוּת אָבוֹת!
כְּמוֹ שֶׁעָנִיתָ לְיִרְמְיָהוּ
עֲנֵנִי;
שְׁלַח לִי אֶת אֵלִיָּהוּ
וְיַעֲלֵנִי
מִטִּיט הַיָּוֵן, מִבְּאֵר הַחֹמֶר!"
וְהִנֵּה קוֹל אֵלָיו דֹּבֵר וַיֹּאמֶר:
"אֲנִי אֵלִיָּהוּ;
שֻׁלַּחְתִּי לְעָזְרֶךָ.
פָּנַי לֹא יֵרָאוּ,
אַךְ עֲשֵׂה אֵת אֲצַוֶּךָ:
הַבֵּט מִסְּבִיבֶיךָ, חַפֵּשׂ חֵפֶשׂ
אֵיפֹה הַמִּכְשֹׁל? מַה-יָּרַט דַּרְכֶּךָ?
הָרֵם הַחֵמָר, הָסִירָה הָרֶפֶשׁ
הָאוֹחֲזִים כַּמַּשְׂמְרוֹת אֶת גַּלְגִּלֶּיךָ.
קַח הַפַּטִּישׁ, הַךְ הָאֲבָנִים וּפוֹצְצֵמוֹ
וּמַלֵּא זֹאת הַמַּהֲמֹרָה בִּרְסִיסֵימוֹ.
הֲמִלֵּאתָ?" – “מִלֵּאתִי אַחֲרֵי דְבָרֶיךָ!” –
“עַתָּה עוֹרֵר הַשּׁוֹט וּדְפֹק סוּסֶיךָ!”
– "הוֹ-הוֹ, סוּסִי, סֻסָתִי,
יָפָתִי, תַּמָּתִי,
נֻסּוּ, מַלְּטוּ,
הוֹשִׁיעוּ, פַּלְּטוּ!!
הֶאָח, הֶאָח, הוֹצִיאוּ עֶגְלָתִי!
בָּרוּךְ אַתָּה לִי, אֵלִיָּהוּ,
כִּי עֲזַרְתָּנִי!" –
"בֶּן-אָדָם, לֹא אָנִי,
(קוֹל עֹנֶה אָזְנָיו שָׁמָעוּ)
לֹא יָדַי עֶגְלָתְךָ הוֹצִיאוּ:
סוּסֶיךָ וּזְרֹעֲךָ לַעֲשׂוֹת הִפְלִיאוּ".
לְאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ לוֹ לֹא תוֹשִׁיעַ
לֹא יִשְׁלַח גַּם אֵל עֶזְרָה מֵרָקִיעַ.