רקע
דוד בן־גוריון
תשובתנו ל"ספר הלבן"

בכינוס הסתדרויות-הנוער, ירושלים, 24 במאי 1939    🔗

  • - - אתמול אישר הפרלמנט הבריטי את “הספר הלבן”, ואנו נכנסים עכשו למשטר חדש, גם חיצוני וגם פנימי. הגענו לפרק ביחסינו עם הממשלה האחראית בתקופה זו לגורל הארץ. אנו חייבים גם לערוך אחרת את יחסינו הפנימיים, כי אנו עומדים בראשית תקופה חדשה בגורל הציונות.

שתי תקופות עברו עלינו עד עכשו בתולדות המפעל הציוני: תקופה ראשונה היתה תקופת חיבת-ציון, כשעבודתנו בארץ נעשתה ללא כל בסיס משפטי. זה היה הפרק שהתחיל בימי ביל"ו, בשנות שמונים של המאה התשע-עשרה, ונסתיים בסוף המלחמה העולמית.

התקופה השניה היתה תקופת הציונוּת המדינית מאחורי הצהרת-בלפור ועד “הספר הלבן” כשעבודתנו בארץ נשענה על זכויות בין-לאומיות ועל עזרה מובטחת של ממשלה אדירה, ממשלת-המנדט האנגלית. פרק זה נסתיים באישור “הספר הלבן”, המתכחש לזכויותינו הבין-לאומיות ומפיר את הבטחת אנגליה לעם היהודי.

אמנם, האישור בפרלמנט האנגלי ניתן אתמול ברוב לא-גדול, אף כי לממשלה יש רוב עצום בפרלמנט; וחברינו בלונדון שהיו נוכחים בשעת הויכוח בשני הימים בפרלמנט יש להם רושם – והרושם נתאַמת על-ידי המאמרים, שהופיעו הבוקר ב“טיימס” ובעתונים אנגלים אחרים – שהממשלה נחלה מפלה מוסרית, אם-כי הרוב אישר את מדיניותה. הרוב הקטן שתמך בה, חולשת טענותיו והצביעוּת שבלטה מתוכן, ההתנגדות הנמרצה של ראשי המפלגות – גם של מפלגות האופוזיציה, וגם מצד חלקים במפלגה השלטת, – שהוקיעוּ את הפרת-האמונים של “הספר הלבן”, – כל אלה מקטינים מבחינה מוסרית את ערך האישור שניתן אתמול לתעודת-המעל.

אבל העובדה המרה בעינה עומדת: הצעת הממשלה נתאשרה, והדבר שנפל בעולמנו אינו קל. להיפך, הוא חמוּר מאד, מאין כמוהו. ממשלת העם הגדול, שניסה לפני כעשרים שנה לתקן את המעוּות ההיסטורי שנעשה לעם היהודי והושיט לנו עזרתו; ממשלת העם הזה בגדה בנו, ובתולדות הציונות מתחיל פרק חדש – הציונות הלוחמת.

הזכויות הבין-לאומיות, שעליהן נשענה עבודתנו במשך עשרים השנים האחרונות, קוּפחו על-ידי ממשלת-המנדט שהתחייבה לקיים אותן, והמשך פעולתנו הציונית יתכן אך ורק תוך מלחמה


והשאלה הראשונה המתעוררת היא: במי נילחם ועל מה נילחם?

יש לציין קודם-כל: במי לא נילחם.

לא נילחם באנגליה. אתמול נתאשר “הספר הלבן”, אבל הוא לא נתאשר על-ידי כל העם האנגלי. טובי העם האנגלי – מפלגת-העבודה, מפלגת-הליברלים, מנהיגים של השמרנים, ראשי הכנסיה האנגליקנית – התנגדו ל“ספר הלבן” וראו בו הפרת אמונים. אין זו רק דעת כמה מנהיגים ונואמים. כך היא דעתו של חלק גדול מהעם האנגלי, וחלק שאין לבטלו ולזלזל בו.

עובדה זו אומרת לנו דבר-מה. היא אומרת, שיש לנו ידידים ותומכים בעם האנגלי, ועלינו לשמור על ידידות זו. עלינו לכלכל את מעשינו באופן כזה, שלא נפסיד את ידידינו, ולא עוד אלא שנגדיל את מספרם. העובדה של מציאות ידידים נאמנים מוכיחה, שאפשר לרכוש ידידים נוספים. ואַל נתיאש מהעם האנגלי – ואַל נעשה בו מלחמה. אין לנו, איפוא, מלחמה בבריטניה הגדולה, אין לנו מלחמה באימפּריה הבריטית. להיפך, אנו מעונינים בכוחה ובהשפעתה. במצב הבין-לאומי הקיים יתכן שבקרוב נעמוד בפני מערכה עולמית מרה, שאולי תכריע את גורל האנושות,ואם מערכה זו תתחולל, נעמוד כולנו – יחד עם הרבה עמים אחרים – במערכה אחת לצדה של אנגליה נגד היטלר.

המלחמה שאנו נתבעים לה אחרי הופעת “הספר הלבן”, היא מלחמה במדיניותה של הממשלה האנגלית. מלחמה זו נעשה ללא פשרה וללא רתיעה, כי בנפשנו היא.


ועל מה נילחם? שוב יש לומר תחילה, על מה לא נילחם.

העם היהודי אינו חי חיים עצמיים זה מאות בשנים. עם שאינו מעורה בסביבת מולדתו, שאינו יוצר את חייו וקובע את גורלו מתוך רצונו החפשי אלא נתון בסביבה זרה, משועבד לרצון זר ומוכרח להסתגל לחיי-נכר, – עם זה מאבּד גם כשרונו לחשוב מחשבת עצמו ומתרגל להגות במושגים שאוּלים ובצנורות זרים; וכשם שהוא מחַקה את לשון העם הזר, שמותיו ומנהגיו – כך הוא מחקה גם את סיסמאותיהם, הלכי-רוחם ותגובותיהם של של אחרים. מהתבוללות רוחנית ומחשבתית זו לא נשתחררה עוד לגמרי אפילו התנועה הציונית. וכשהועמדנו עכשיו לפני הכרח של מלחמה, יש חשש שניתָּפס לסיסמאות ודרכי-מלחמה שאוּלות ממקור זר, שאינן הולמות את מצבנו וצרכינו.

מלחמת כל עם אחר היא מלחמה על עצמאות, – אנחנו איננו נלחמים על עצמאותנו. מטרת מלחמתנו אינה עצמאות בשביל יהודי ארץ-ישראל. – לא יהודי ארץ-ישראל נפגעו ב“ספר הלבן”, לא עתידם נגזר.

הבגידה שבגדה בנו ממשלת-המנדט היא בגידה בעם היהודי, בעם היהודי שאינו עדיין בארץ ואין לו תוחלת ועתיד אלא בשובו לארץ. מלחמתנו היא על זכותם של היהודים שאינם בארץ. זכותם של יהודים אלה קופחה ב“ספר הלבן”, ועתידם נגזר. עלינו ללחום את מלחמתם עכשיו, ולא מלחמה על עצמאותם של 450,000 היהודים היושבים בארץ. זהו הדבר היסודי המַפלה את מלחמתנו-אנו ממלחמות כל עם, המעורה בארצו. אצל עם כזה העיקר הוא לפרוק עול זרים, ולשם כך הוא נוקט אמצעים ודרכי-מלחמה, המסוגלים להביא לידי פריקת העול הזר. מטרת מלחמתנו היא לא זו – אלא פתיחת שערי הארץ להמוני ישראל, לקיבוץ גלויות, להתישבות יהודית, להגשמת הציונות. מלחמה זו מחייבת דרכים מיוחדות ואמצעים מתאימים.

הוטל עלינו עכשיו לא רק להיחלץ לציונות. להמשיך בנין הארץ, לגאולת קרקע הניתן לגאולה – אלא להרוס את המחיצות המחניקות, שהקימה ממשלת-המנדט ב“ספר הלבן” לעליה ולהתישבות יהודית.

ויש לציין רק קוים כלליים: א. עליה; ב. התישבות; ג. הגנה; ד. הכשלת המשטר החדש; ה. תגבורת עצמאותנו; ו. משטר של משמעת לאומית. אנחנו נכנסים לתקופת-חרום, וכל הישוב יעמוד במערכה קשה. אין מנהלים מערכה קשה מתוך אנרכיה ציבורית. לא נהפוך את הישוב לקסרקטין. לא נפגע ביסודות האנושיים והמוסריים של ציבור תרבותי. לא נקים משמעת על יסוד של חוסר חירות, חוסר בקורת, חוסר ויכוח ובירור חפשי. אולם מתוך הכרת הסכנה הצפויה לנו, מתוך רצון דרוך להתגבר במאמצים משותפים על ההתנקשות האורבת – נלַכּד את הכוחות, נעקור מתוך רצון משותף את ההפקרות הציבורית, ונשליט בחיינו את המשמעת הלאומית. נבַצר את כוחם ותקפם של כל תאי הארגון שלנו, נגביר את העזרה ההדדית, נחזק את כל הארגונים הכלליים, הרוחניים, המדיניים של יהודי ארץ-ישראל, את היחידות הטריטוריאליות – ועדי המושבות, ועדי הקהילות, העיריות, מוסדות הכנסת והנהלת התנועה הציונית והסוכנות היהודית. הנוער היהודי לכל זרמיו וכיווּניו, לכל עדותיו ומוצאיו, ישמש חוט-השדרה לליכוד הישוב ולמשמעת העם; ז. קומה זקופה. אין לנו ריב עם העם הערבי או עם העם האנגלי. לא אבדה אמונתנו, שעוד תתחדש הברית בידנינו לבין האנגלים. לא נעשה דבר אשר יכביד על חידוש הברית. נוסיף לחתור, כמו עכשיו, לקראת הבנה ופעולת-גומלין עם העם הערבי. אבל לא נרכין ראש, ונחנך את כולם לכבד אותנו. נפעל בעוז ובאומץ, בחשבון ובתבונה.


אין זו תכנית מפורטת. אי-אפשר לראות מראש את כל הנסיבות והתנאים. הסבך בעולם הגדול והסבך בעולמנו הקטן מורכב ביותר, ואין יודע מה ילד יום. ואין להתקשר לדוֹגמות קפואות ולסיסמאות חנוטות. עם השתנות הנסיבות ישתנו דרכי פעולתנו ומלחמתנו. מה שטוב ומועיל בתנאים מסוימים, רע ומזיק בתנאים אחרים. ומשום כך אין להתוות מראש אלא קוים כלליים של המערכה. אין אנו פועלים בחלל ריק, ואנו עתידים להתנגש ברצונות ובגורמים זרים, שאין לנו עליהם שליטה. אבל אנו מושבעים ועומדים על חתירה בלתי-פוסקת לקראת מטרה ברורה וקבועה, שאינה ניתנת לשינוי כלשהו. מלחמתנו תיעשה ללא-חת, למען הגות ממסילתנו את כל המכשולים המפריעים. המלחמה אינה מטרה אלא אמצעי בלבד, אבל בתנאים שנוצרו אין לנו דרך אחרת אלא מלחמה. ותוצאות המלחמה תלויות יותר מכל בעוצם הרצון לנצח.


הגיעו ימים קשים – הם יכולים להיות גם ימים גדולים “הספר הלבן” הוא גמר-תקופה – בנו תלוי הדבר, שנפתח עכשיו תקופה חדשה, שתעלה על הקודמות לה. ממשלת-המנדט הפרה אמונים – נישען מעכשיו על עצמנו.

המערכה העומדת לפנינו אינה רק מערכת הישוב, אלא גם מערכת כל העם. היהדות בגולה מדוכאת עד היסוד. קיבוצים יהודים גדולים נחרבים והולכים בתפוצות ואין בכוחם אפילו לצעוק חמס. וגם בארצות, שבהן כאילו עדיין הונח לנו, תלויה חרב השנאה על ראשנו, והגולה קצרה ידה מהושיע לעצמה.

עכשיו הונף הגרזן על התוחלת האחת של העם – תוחלת הגאולה במולדת. אבל לא כגולה המולדת. כאן אנו עומדים לא מחוסרי-ישע וקצרי-יד. זוהי הפינה האחת בעולם, שבה יעמוד היהודי וילָחם. ילָחם וגם יוכל. ילָחם על ארצו וגם על כבוד עמו. מלחמתנו זו תמחה את העלבון של חולשתנו בגולה.

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!