מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הָאֲרִי וְהַבַּרְדְּלָס

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

יָמִים רַבִּים נִלְחַם אֲרִי

בַּבַּרְדְּלָס הָאַכְזָרִי

בְּשֶׁל סִכְסוּךְ גְּבוּלוֹת בַּיַּעַר.

אֶפְשָׁר הָיָה אָמְנָם לִמְצוֹא בּוֹרֵר כָּשֵׁר –

אַךְ לֹא לְפִי טִבְעָם הָיָה לְהִתְפַּשֵּׁר.

הֲרֵי בְּחֹק וָדִין כָּל בַּעַל-כֹּחַ – בַּעַר.

לַחֲזָקִים יֵשׁ כְּלָל פָּשׁוּט:

הַמְּנַצֵּחַ – לוֹ הַזְּכוּת.


אַךְ גַּם בַּמִּלְחָמָה יֵשׁ הֲפוּגוֹת-בֵּינַיִם:

שֶׁאִם לֹא כֵּן, מֻבְטָח לַשְּׁנַיִם

שֶׁיְּקַפְּחוּ הַצִּפָּרְנַיִם.

עָיְפוּ הַגִּבּוֹרִים – וּבֵינֵיהֶם הֻחְלַט

לִמְסוֹר רִיבָם לִידֵי מִשְׁפָּט:

לַחְדּוֹל מִכָּל מִלְחֶמֶת-רֶצַח,

מִן הָאֵיבָה הַנּוֹשָׁנָה,

וּבְרִית-שָׁלוֹם לִכְרוֹת לָנֶצַח –

עַד הַתִּגְרָה הָרִאשׁוֹנָה.


“כְדֵי שֶׁהַבֵּרוּר יִהְיֶה מָהִיר וְנוֹחַ” –

אוֹמֵר הַבַּרְדְּלָס: "נִבְחַר-נָא בָּאֵי-כֹּחַ,

וְכָל אֲשֶׁר יַחְלִיטוּ הֵם

כַּךְ יִכָּתֵב וְיֵחָתֵם.

שֶׁלִּיחִי יִהְיֶה חָתוּל, נַנִּיחַ.

אֵינוֹ יְצוּר הָדוּר, אַךְ תָּם וּטְהוֹר-מַצְפּוּן;


וּמִצִּדְךָ – חֲמוֹר מַנֵּה-נָא לְשָׁלִיחַ:

אַךְ זֶהוּ כְּלִי יָקָר! פִּקֵּחַ וְשָׁנוּן!


אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, כִּי אֲקַנֵּא בַּסֵּתֶר

שֶׁיֵּשׁ לְךָ כָּזֶה: כָּל יוֹעֲצֵי-הַכֶּתֶר

אֵינָם שָׁוִים, כֻּלָּם יַחְדָּו,

פַּרְסָה אַחַת מִפַּרְסוֹתָיו.

וּבְכֵן נוּכַל לִסְמוֹךְ בְּלִי פַּחַד

עַל הַחְלָטַת שְׁנֵי אֵלֶּה יַחַד".


גַּם הָאַרְיֵה בְּדֶרֶךְ-כְּלָל

הִסְכִּים לַסֵּדֶר בְּלִי וִכּוּחַ

וְרַק תִּקוּן קָטָן הִכְנִיס בִּשְׁעַת נִסּוּחַ:

בְּמָקוֹם חֲמוֹר – מִנָּה שׁוּעָל.

“כַּךְ” – סָח הוּא לְעַצְמוֹ – "יִהְיֶה יוֹתֵר בָּטוֹחַ:

מָה שֶׁכְּדַאי לְמִתְנַגדַי –

לִי בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּדַאי".


איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

מן המיצר

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

מגילות חתוכות

מגילה א: כסליו. חנוכה.

בבית-המזון של “מיאַסה” יש שהוא עולה ומאיר לי.

“עולה ומאיר” – סלקא דעתך?.. מליצות לעת זקנה?.. לא נאה!

וביחוד שאכתי לא ידענא דבר, אכתי לא ידענא… בריה משונה, יחידה, בריה משונה, יחידה, בריה בפני עצמה, יציר שאינו נפגש בכל שעה… אבל כלום סומכין על רושם ראשון?

ואני הלא ראיתיהו פעמים, רק פעמים ראיתיו…

ביום אֵד, ביום “פוגה”, ב“ערב נר ראשון”, באפילה בצהרים נגלה לי לראשונה…

נגלה לי…

מתוך המון ששת המיליונים, אשר בכרך גדול זה, נזקר הוא, זר בא מקרוב. פתח את הדלת ונכנס.

קומה רמה, חזקה, כתפים רחבות, מכונסות קצת לתוך עצמן, סבר פנים בריאים, קשים, מושחרים…

– חשמונאי!.. לגמרי לא יוצא ירך יהודים!.. – חלפה מחשבה.

מסביב ישבו עוד מנינים אחדים, יהודים בלתי מוטלים בספק. דיברו על העונה של חוסר-עבודה, על האֶכּספלואַטאַציה, על האֶמיגראַציה. “יש הבדל גדול – ביאר שלום ליברמאן לעלם אחד – בין אֶמיגראַציה ואימיגראַציה. שמע-נא: “אמיגראציה” – פירושה…” דיברו, קראו את ה“יומן”, אשר הכנסתי, התווכחו שלא לצורך, מתוך הרגל, הוכיחו איש לרעהו איזה דבר, ואכלו מרק ולחם. הוא ישב אל השולחן אשר בפינה רגעי מספר, אחר-כך קם, ניגש למיאַסה, בעל בית המזון, וביקש גם הוא מאתו פנכה של מרק. המרק היה כהה, של דוחן, הפנכה קטנה, אבל הוא אכל לחם הרבה. –

הוא קם בכל מלוא קומתו הרמה, הרמה מאד – נתבלטו מגבעתו הפרומה ומדי אדרתו המטולאה, אשר מתחתיהם הוציא ושילם שלוש פרוטות בעד המרק, שמונה בעד הלחם הרב – ושוב ישב נשען אל השולחן.

האופל התגבר ונתעבה. היה שתי שעות לאחר חצות היום. העלו אור – והוא עודנו יושב ושותק ופניו עיפים וגלויים.

איני יודע… ירא אני מפני הבדותה… אבל זו, כמדומני, אמת היתה, אמת. –

כשנפל על פניו המלאים והמשופעים הנוגה הפתאומי של הגאַז, כשהוא שוחק ונתלה ברפרופי האֵד ובזהרוריו, אשר על הפנים ההמה ואשר על שערות הזקן המסובך, השחור-אדמדם, המוּרם בקצהו – הוארה באותו רגע בזכרוני בעין עליית שחר בארץ-מולדתי שם, במולדת-שמשי אשר בספרה של שחרות-חיי – ב“חומש”…

זה היה לפני ארבעה ימים. עוד פעם ראיתיהו אתמול, בעמדי בזוית שלי – והוא עבר…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.