מֵאֶרֶץ הַגּוֹלָה שָׁמָּה

לְקִבְרֵי אָבוֹת הָלַכְתִּי;

וּבְנֶפֶשׁ מָרָה וּשְׁמָמָה

אַדְמַת קֹדֶשׁ דָּרַכְתִּי…

אֲדָמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה,

אַדְמַת אֶרֶץ אֲבוֹתַי;

הָאָרֶץ אוֹתָהּ אֶזְכֹּרָה

עֲלֵי לְחָיַי דִּמְעוֹתַי.

בָּהּ רְשׁוּמִים הַקּוֹרוֹת

רַק בִּדְמָעוֹת וְדָמִים;

הַקּוֹרוֹת לִבְנֵי הַדּוֹרוֹת

מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי יָמִים.

הִנֵּה בִּילֵיל-הֶחֳרָבוֹת

דּוּמָם עָמַדְתִּי כַּגּוֹלָם,

יַעַן אַרְצִי, אֶרֶץ הָאָבוֹת,

הִנֶּהָ אַךְ בֵּית עוֹלָם.

עָלַי יִתְּנוּ בְּקוֹלָם:

“שַׁל נַעַלְךָ, גָּבֶר!”

פֹּה מִשְׁכַּן עַם-עוֹלָם

וּפֹה חָצַב לוֹ קָבֶר.

עַמִּי עַם-עוֹלָם וּמֵתָיו,

הִנֵּה פֹה שָׁבוּ לַעֲפָרָם,

וְעַפְרוֹת כְּרָמָיו וְזֵיתָיו

הֻדַּשְׁנוּ פֹּה מִבְּשָׂרָם.

רוּחוֹת יִשְּׂאוּ מֵעֲבָרִים

אֲבַק פֶּרַח וּזְמוֹרָה;

וּמֵאֲבַק מֵתֵי-הַקְּבָרִים

יָשִׂימוּ בְּאַפֵּנוּ קְטוֹרָה.

גַּם כִּלְיוֹת חִטָּה וּשְׂעוֹרָה,

גַּרְגְּרֵי רֹאשׁ שִׁבֹּלֶת;

נֹאכֵלָה, גַּם נִזְכֹּרָה:

הֵמָה כְּלָיוֹת, גֻּלְגֹּלֶת.

שָׁמָּה הַתָּמָר! זְרוֹעוֹתָיו

לִמְרוֹם שְׁחָקִים שׁוֹטֵחַ;

יִינְקוּ גִּזְעוֹ וְכַפּוֹתָיו

מִלְּשַׁד עֲנָק צוֹלֵחַ.

וּפֹה שׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה

בְּעַנְוַת חֵן נֶהְדָּרָה;

תַּחֲבֹק מִשּׁוֹכֶנֶת דּוּמָה

“שׁוּלַמִּית” שָׁם קֻבָּרָה.

עֵת נִשְׁתֶּה דַּם הָעֲנָבִים,

כַּדָּם יִזַּל בְּעוֹרְקֵינוּ;

אָז פָּנֵינוּ פְּנֵי לְהָבִים

יִבְצֹר רוּחַ לִבֵּנוּ.

נִשְׁתֶּה, וּכְמוֹ הַחוֹרִים

נִתְגַּבֵּר כָּאֲרָיוֹת;

יַעַן נִשְׁתֶּה דַּם גִבּוֹרִים

דַם עֲצָמוֹת וּכְלָיוֹת.

מִקָּדְקֹד לוֹכְדֵי אֲרָצוֹת

נִשְׂרֹף לְבֵנִים בָּרוּחַ;

לְבִדְקֵי הַבַּיִת וּפְרָצוֹת

גֻּלְגֹּלֶת עָרִיץ לָטוּחַ.

וּמֵעֲפַר הוֹבְרֵי שָׁמַיִם

עַפְרוֹת חֲכָמִים, נְבוֹנִים;

יֵעָשׂוּ עַל הָאָבְנַיִם

כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים.

כָּכָה מָלֵאתִי עַצָּבֶת

אֶדֹּד תַּחַת שָׁמַיִם;

וּבְקֶרֶב לִבִּי הַמָּוֶת,

הַמָּוֶת הוּא בַּחַיִּים.

לָכֵן אִישׁ וָאִישׁ אַרְצֵהוּ

יֶאֱהַב, אֶרֶץ מְכוֹרוֹתָיו,

וְשָאֹף יִשְׁאַף קִרְבֵּהוּ

רוּחַ אַהֲבַת אֲבוֹתָיו.

עַמִּי מֵאַרְצוֹת פְּזוּרֵהוּ,

לְצִיּוֹן יָשׁוּבוּ לְבָבוֹת,

מְסִלַּת צִיּוֹן בִּלְבָבֵהוּ

הַהוֹלֵךְ לְקִבְרֵי אָבוֹת.

חיפה תרמ"ד