מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

צִיּוּנִים

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

צִיּוּנִים / יוסף חיים ברנר

אחינו בני עמנו, החרבים והקבצנים, אינם יודעים מה לעשות ומה לאכול, והללו יושבים ומורים: היהוּדים הולכים ונעשים לעניים, הרי שנכנסים הם בגדר הפרוליטאריזציה… הביאו קרבן-תודה!


“לחם וחופש” של פטר קרוֹפּוֹטקין, נסיך אדמת רוסיה הגדולה והפראית, הרגיל לדבר בדחילו ורחימו על צדקת העם וגדולתו, מגישים אדוקיו מבני-ברית לפליטי-הפרוגרומים, אלה הלומדים כאן, בגיטו הלונדוני, להכאיב האצבע במחט.


בשעה שאני שומע את מנביאנו בני דת-קארל עומדים ודורשים על היהודים ועל גזירת ההיסטוריה עליהם. שמכיוון שהפרוֹדוּקציה והחיים האקונומיים שלהם – של היהוּדים – תלויים בהתפתחוּת האקונומיקה של הארץ שבתוכה הם יושבים, הרי ברי ומחוּור, שאין להם, ליהודים, שום צרכים מיוּחדים בעתיד ולא כל שכן גרגירי קוּלטוּרה בהווה, אם לא לחשוב את הפאנאטיזם וגו' – אני יושב ומהרהר: כן, קארל אמת ותורתו אמת… ואוּלם… מנדלי מו"ס למי יינתן?


“גזירת ההיסטוריה” – מנבאים הם ואינם יודעים מה.

י.ל.פרץ – בימים ההם, כש“כל חלום חייו ושיריו” היה ה“קסם על שפתי שושנים”, כבר היתה “אצבעה הרזה” של “אשת חבר” תקועה לתוך פי תינוקה הבוכה… “ותתקע את אצבעה הרזה”… הקוּרסיב הוא של בעל “העוּגב” גוּפו.

כן, בעת ההיא דייקן היה; רצה וטרח שיבינוהו. ועכשיו?

“מעשיותיו העממיות” – הנוי והרוממות!

אפס השאר… רובו של השאר…

אפס –


יותר מדור שלם התכחשו הסוציאליסטים היהודים שבאיסט-ברוֹדבי לעמם ולרגשם הטבעי. ואולם, סוף-סוף, פורץ לו זה גדרו ומפלס לו נתיבו. בני-חורין פוסקים להיות עבדים ומתחילים לדבר בלשון הוגנת. הקראתם “דאס פאלק”?


עוד אלוהי ישראל חי הנהו! יצאו לאור “משירי הזעם” של ח.נ.ביאליק.

[“המעורר”, תרס"ו, חוברת ג', מרס 1906; החתימה: ח.ב.צ]

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. פת לחם (פרוזה)
  5. האינטליגנציה מהי? (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

דוד בשדה פלשתים

מאת מאיר הלוי לטריס (שירה)

Ballade.

הַשּׁחַר יְפֵה עֵינָיִם

נִשְׁקַף מֵחֲרַכֵּי שָׁמָיִם

וְדָוִד הָלַךְ לָשׂוּחַ

וְנַפשׁוֹ עָלָיו תָּשׁוּחַ.

שִׂיחוֹ יִשְׁפּוֹךְ בּנֶּבֶל:

"שָׁוְא כָּל אָדָם הֶבֶל

לְעָמָל יוּלַד וְתוּגָה

כָּל יָמָיו מַכְאוֹבִים

וּבְחַדְרֵי לִבּוֹ אוֹיְבִים

יְמָרְרֻהוּ בִּבְלִי פוּגָה."


הַשּׁמַיִם כְּסַפִּיר טָהָרוּ

רֶגַע – מֵעָבִים קָדָרוּ

וַיַּרְעֵם עֶלְיוֹן בַּשּׁחָקִים

וְחִצִּים רָב וּבְרָקִים

אַרְזֵי לְבָנוֹן נִשְׁבָּרוּ

וּמִטְרוֹת עוֹז סָעָרוּ.

וְהִנֵּה אֵל אֱלֹהִים

מוּעָף עַל כַּנְפֵי רוּחַ

וְחֹשֶׁךְ מִנֶּגְדוֹ זָרוּחַ

נִרְאָה מִמְּכוֹן גְּבוֹהִים.


וַיִּשְׁתַּחוּ דָּוִד אַפָּיִם

לְאֵל רוֹכֵב שָׁמָיִם

לְבָבוֹ יֶהְגֶּה פָּחַד

וְעַצְמוֹתָיו יָחִילוּ יָחַד.

וַאֲדֹנָי יִתֶּן אמֶר:

"הַטֵּה אֹזֶן בֶּן-חֹמֶר!

לֹא שִׁלַּחְתִּי בְּחִירִי תֵּבֵל

לָלֶכֶת בְּקֶרֶב צָרָה

צַלְמָוֶת וְלֹא נְהָרָה

וְלִנְשֹׂא כַּעַשׂ וָאֵבֶל".


"עֵת בָּרָאָתִי בְּנֵי אָדָם

נָתתִּי טוּבָם בְּיָדָם

שׁוֹמֵר טוֹב אַשְׁרֵיהוּ

שִׂמְחַת עוֹלָם חֶלְקֵהוּ;

אַךְ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ מָרָה

יִפּוֹל בַּשּׁחַת כָּרָה.

גַּם נַפְשֶׁךָ עָתָּה

לֹא לַשּׁוְא תָרִיעַ

וְקוֹל בַּמָּרוֹם תַּשְׁמִיעַ

בּחֶטְאָהּ שָׁחָה מָטָה".


"קוֹל דְּמֵי אוּרִיָּה!

מִשּׁעֲרֵי שאוֹל תַּחְתִּיָּה

מַר אֵלַי יִצְעָקוּ

הֵם אַחֲרֶיךָ ידְלָקוּ

יְזָרוּ בּעַצְמוֹתֶיךָ רֶצַח

וִימָרְרוּ חַיֶּיךָ לָנֶצַח –

שְׁמַע! בְּחַר לְךָ אַחַת

וּתְכֻפָּר חַטַּאת נַפְשֶׁךָ

תִנָּתֵן בִּידֵי אוֹיְבֶיךָ

אוֹ זַרְעֲךָ יֵרֵד שַׁחַת".


רוּחַ הַמֶּלֶךְ חֻבָּלָה

נַפְשׁוֹ עָלָיו אָבָלָה

עֵינוֹ יוֹרְדָה מָיִם

נָשָׂא לִשְמֵי שָׁמָיִם

נַפְשׁוֹ בְּעֵינָיו יָקָרָה

עַל בָּנָיו רוּחוֹ נִשְׁבָּרָה

נִדְהָם כְּאִישׁ אוֹרֵחַ

סְבִיבָו צִפְעוֹנֵי צִיָּה

וּלְפָנָיו בּוֹר תַּחְתִּיָּה

אָן מִפְּנֵיהֶם בּוֹרֵחַ?


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.